התחרות בשוק האשראי עובדת

הבנקים גדולים השירותים קצת פחות | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

פתרונות האשראי בחברות האשראי החוץ בנקאי, מוצאות חן בעיני הלקוחות, הפותחים ארנקיהם בשקיקה, לקבל עוד ועוד אשראי וכרטיסים חוץ־בנקאיים, ה'מתגהצים' בחנויות ללא רחם. כך עולה מניתוח הדוחות שפרסמו שלושת ענקיות האשראי בישראל. על פי הדוחות מחזור העסקאות הכולל של שלושת החברות עמד על כ-173 מיליארד שקלים.

כמות הכרטיסים שחברת 'כאל' מתפעלת עלה בשנה החולפת (מאז יוני אשתקד) ב־6.3% ל־1.5 מיליון, כאשר הכרטיסים החוץ־בנקאיים שלה זינקו ב־16.7% ל־1.2 מיליון. את המספר הגבוה היא הצליחה לצבור, כתוצאה מהמעבר של מועדון שופרסל מחברת 'לאומי קארד' לפני שנה וחצי.

בחברת מקס האבסורד גדול עוד יותר. בעוד כמות כרטיסי האשראי הרגילים (הבנקאיים) היה במגמת ירידה בשנה החולפת, איבד כ-0.6% ונותר עם 1.42 מיליון כרטיסים, דווקא מספר הכרטיסים החוץ בנקאיים של מקס עלה ב־9.4% ל־689 אלף, כאשר מועדון פוקס משמש כטריגר עיקרי לעליה.

בישראכרט לעומת זאת רושמים בשנה החולפת צמיחה מינורית יותר של 2.7% בכרטיסים הבנקאיים והם מפעילים כיום כ־3 מיליון כרטיסים. אולם הנפקה של הכרטיס המשותף של מועדון סופר־פארם הפופולרי, מעניק זינוק של יותר מפי 3 בכרטיסים החוץ־בנקאיים לרמת עלייה של 9.3% המגלם מספר של 985 אלף כרטיסים.

כדאי לציין בהקשר זה, שבחודש שעבר השיקו ישראכרט יחד עם קבוצת מכבי שירותי בריאות, את כרטיס מועדון 'מכבי שפע זכות' המותאם למגזר החרדי, עם שלל הטבות והנחות באלפי חברות ועסקים המתאימים למגזר.

שנת 2019 תיזכר כשנה משמעותית מאוד בשוק כרטיסי האשראי. חברת 'לאומי קארד' הפכה לחברה עצמאית שבשליטת קרן ההשקעות הזרה ורבורג פינקוס ושותפותיה – כלל ביטוח, מנורה מבטחים ואלייד. ישראכרט הונפקה בבורסת תל-אביב כאשר בנק הפועלים המחזיק ב-33% מהמניות, מחויב למכור אותם. ואילו חברת כאל, שבבעלות בנק דיסקונט ובנק הבינלאומי, מציגה נתונים חזקים עם מועדון הלקוחות של שופרסל שעבר אליה מחברת לאומי קארד.

השינוי המשמעותי בשוק האשראי, טמון בשחרור חברות האשראי מעול הבנקים, מה שהגביר את התחרות בין חברות האשראי לבין עצמן ולמול הבנקים. בעבר כל בנק עבד מול חברת האשראי שלו. כיום כאשר אין כבילות, כל בנק ישמע את הצעת המתחרים ויחליט מה נותן לו את העמלה הטובה ביותר.

התחרות בין חברות האשראי לבין הבנקים, מתבטאת בשני מישורים. האחד מכיוונן של חברות האשראי המנסות לספק הלוואות ואשראי חוץ בנקאי, כתחליף לבנקים ואילו הבנקים מנסים לבסס לעצמם מערכת תשלומים מקוונת, באמצעות אפליקציות התשלומים, בתקווה שבעתיד הם יהוו חלופה לחברות כרטיסי האשראי.

 

בשלב זה האפליקציות של הבנקים לא צוברות תאוצה בין היתר בגלל מגבלות רגולטוריות. אולם בכל הנוגע לכרטיסים חוץ-בנקאיים, ההצלחה היא אדירה והדבר ניכר במחזורי ה'גיהוצים' של החברות השונות.

חברת כאל מציגה מחזור חיובים של 35.5 מיליארד שקלים. מדובר בעלייה של 10.1% לעומת המחצית המקבילה אשתקד לכרטיסים הבנקאיים, לעומת זאת מחזור החיובים בכרטיסים החוץ־בנקאיים זינק ב־26.9% ל־15 מיליארד שקלים.

בחברת ישראכרט, גיהצו במחצית הראשונה של השנה בכרטיסים הרגילים, 66.5 מיליארד שקלים, שהם 6.7% יותר מהתקופה המקבילה אשתקד. לעומת זאת כמות הגיהוצים בכרטיסים החוץ־בנקאיים זינק ב־13.6% ל־13.9 מיליארד שקלים.

נראה כי הציבור בישראל לא שת ליבו לעמלות, וצורך כרטיסי אשראי בכמויות, הן לקניות בארץ, תוך תשלום דמי שימוש ועמלות אשראי, והן לקניות בחו"ל עם שער חליפין גבוה.

תחום ההלוואות החוץ בנקאיות, צומח גם הוא בקצב מסחרר, כשבמחצית הראשונה של 2019, הסתכמו תיקי האשראי החוץ-בנקאי של שלושת החברות ישראכרט, כאל, ומקס, בכמעט 16.6 מיליארד שקלים. גידול של כ-10% ביחס לסוף יוני אשתקד.

פועל יוצא של תיקי האשראי הוא ההכנסות מריבית, שהיה אחראי במחצית הראשונה השנה ל-21.7% מההכנסות של שלושת החברות. במספרים מדובר בהכנסות מצרפיות של כ-576 מיליון שקלים רק מריבית.

בנוסף, גם תיק האשראי המסחרי החוץ-בנקאי של חברות כרטיסי האשראי, עלה בכ-11% לכ-2.9 מיליארד שקלים.