התעשרו מהקורונה: האנשים שהרוויחו כשהייתם בהסגר

שירותי משלוחים, הזמנות באונליין, הטלפונים, הרשתות החברתיות, ‘זום’ והספורטאי שהשקיע בה וצבר מיליונים, הבורסות המזנקות, רשתות המזון שלא נזקקו בכלל למבצעי אביב-פסח, יצרני המסכות וחומרי החיטוי, חברות התרופות ואפילו המדינות שצברו תנופה חיובית >> הצצה למי שעשו קופה נאה מהמשבר

דולרים | צילום: pixabay.com

שר החוץ של ארה”ב מייק פומפאו נראה השבוע כשהוא יורד ממטוסו בנתב”ג. על פניו, עוד מחזה די שגרתי בימות השנה במזרח התיכון המסוכסך, ועוד מחזה קצת פחות שגרתי בימים שהעולם כולו סגור ומסוגר, אך לטראמפ ולממשלו דחוף ובוער לקדם שלום בין ישראל לשכנותיה.

אבל מה שתפס את העין הייתה המסכה המדוגמת ומעוטרת ברקמת דגל ארה”ב. המראה, שלא חריג כשמביטים מכל עבר ביצרני המסכות הממותגות – אך הדגיש מאוד את הסיטואציות ההזויות שהמשבר הנוכחי הביא לעולם יחד עם הנגיף ‘מייד אין צ’יינה’. שלא נשכח: יושבי הגלובוס עדיין מלקקים פצעים כתוצאה מהנגיף החדש. נכון ליום חמישי בצהרים נדבקו בנגיף קרוב ל-4.5 מיליון איש ברחבי העולם ואוטוטו יכריזו על הנפטר ה-300 אלף מהנגיף הסיני. אך כמו תמיד יש מי שמיהרו לנצל את המצב לעשות לביתם, ואולי גם לעתידם הכלכלי. 

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

וייצור המסכות הוא רק סימפטום לתופעה רחבת היקף. ככל שהחיים בצל הנגיף יהפכו שגרתיים – כפי שהודיע אתמול ארגון הבריאות – שטען כי ייתכן שניאלץ ללמוד לחיות עם הקוביד 19 – כך נחזה ביותר תעשייה שפורחת סביב שגרת הקורונה.

ואכן, במדינות רבות כמו גם בישראל עסוקים גורמי השלטון באסטרטגיית היציאה. זה לא קרה ביום אחד. אך כשכ-37% מהנדבקים בעולם כבר החלימו ובישראל הנתון עומד על כ-75% מחלימים (19 נדבקים חדשים בלבד, ביום רביעי האחרון) – המצב מצדיק את היציאה לשגרה בצל הנגיף.

ולפני שנציץ אל מי שעשו קופה נאה מהמשבר, נדגיש כי המצב כיום מזכיר מאוד את הרגע של ‘אחרי המבול’, עת פתח נח את התיבה והשתומם לראות את העולם חרב. בימים אלה יוצאים רבבות אנשים החוצה מההסגר ומגלים עולם ברעידת אדמה: עסקים קורסים, ממשלות במשבר ואזרחים מודאגים (במקרה הפחות טוב) או רעבים (במקרה הגרוע יותר). השאלה מה עדיף: למות מקורונה או למות ברעב, שבה ועולה בהפגנות מסביב לעולם בדרישה לממשלות לעזור יותר. 

ובתוך כל הבוקה ומבולקה השוררים בעולם, יש מי שהרוויחו מהסיפור. בדיוק כמו במשקל מאזניים, כאשר כף אחת יורדת, הכף השנייה עולה. הצצה מעמיקה לכף העולה, תגלה לנו את הנהנים העיקריים ממשבר הקורונה. בואו עמנו למסע היכרות עם המרוויחים הגדולים מנגיף הקורונה.

צוחקים מאחורי המסכה 

קחו לדוגמה את מפעלי המסכות, חלוקי המגן, האלכוג’ל ואמצעי החיטוי האחרים. לא כל המספרים גלויים, אך כבר עתה ברור כי שורת הרווח מטפסת מדי יום כמו צג משאבת הדלק במילוי ‘פול’. מפעלים לציוד רפואי עובדים במשמרות סביב לשעות. יצרני המטושים וחומרי הבדיקה האחרים המיועדים לגלות את נגיף הקורונה, מרוויחים בתקופה זו את מה שלא עשו שנה שלמה.

מייק פומפאו נוחת בישראל עם מסכה מדוגמת בדגל ארה”ב על פניו | צילום: מתי שטרן, שגרירות ארה”ב בישראל

כבר באמצע פברואר פורסם כי חברת ד”ר פישר, המייצרת מגוון של מוצרי חיטוי הגבירה מכירות. על פי דיווח ב’גלובס’ קצב המכירות היה גבוה ב-250% מבתקופה המקבילה אשתקד (וזה עוד לפני שהצרכנים כילו את המאגרים שהייתה להם בבית). בעקבות המצב, החברה קיבלה הזמנות מסין וממדינות נוספות בחו”ל במיליוני דולרים. הנתונים המעודכנים לא התפרסמו עדיין.

דוח רבעוני ראשון השנה של חברת אבגול – יצרנית מוצרי הבד הלא ארוג – הראה זינוק של 110.2% ברווח הנקי למרות שהחברה סיימה את הרבעון הראשון עם ירידה של 15.4% בהכנסות. ירידה שנבעה בעיקר משחיקת מחירי המכירה הממוצעים, כתוצאה מירידת מדדי מחירי חומרי הגלם. בעקבות הקורונה החלה החברה לייצר מתחילת הרבעון השני בדים למסיכות וחלוקי הגנה. בחברה מעריכים כי ייצור זה לצד ביקושים גבוהים למוצרי היגיינה ומדיקל יספקו דוח חזק מאוד ברבעון הבא.

הבידוד החברתי מרעיב

רשתות המזון עשו גם הן קופ. בחודש מרץ חל זינוק מטורף של 19.1% בפדיון החודשי של רשתות המזון לעומת פברואר. נתוני סטורנקסט לסיכום חודש מרץ מצביעים על עלייה של יותר מ-40% במכירות מוצרי הצריכה (מזון, משקאות, טיפוח וניקיון) לעומת מרץ אשתקד. המכירות הגיעו לשיא של כל הזמנים והסתכמו ביותר מ-5 מיליארד שקל – כתשיעית מהיקף הצריכה של שנת 2019 כולה. בדיקת ‘כלכליסט’ העלתה כי מבצעי האביב והחגים נעלמו השנה לגמרי בחסות טרפת הקניות.

העלייה במכירות של רשתות המזון התבצעה במקביל גם באונליין. בתחילת הסגר נרשמה עלייה של 40% בהזמנות אונליין מרשתות המזון – מגמה שזינקה ב-100% כשהוטלה מגבלת ה-100 מטרים, כך עולה מדוח מיוחד שפורסם ב’דה מרקר’. 

ואפרופו משלוחים, מהדוח עולה כי הזמנות משלוחי האוכל המוכן באמצעות אפליקציות וולט ותן ביס בתחילת המשבר רשמו עלייה של 60% בשימוש באפליקציות – ועם סבב ההקלות הראשון, שהחל ב-19 באפריל, חלה עלייה של 130% בשימוש בהן. כיום השימוש בוולט ותן ביס עלה ב-100% לעומת התקופה שלפני מארס. 

מדובר בדו”ח חדש שחיברו יחד חברות הבת של קבוצת בזק – פלאפון, yes ובזק בינלאומי – והוא מבוסס על הרגלי השימוש של כ-3 מיליון משתמשים, כשליש מאזרחי ישראל. הדו”ח כאמור פורסם ב’דה מרקר’ ועל פי הנתונים שהובאו בכתבה המסקרת את הדו”ח, סגירת מערכת החינוך הביאה לעלייה של 25% בכמות השיחות בסלולר, 35% בשימוש באינטרנט הביתי ו-15% בשימוש בגלישה סלולרית. מגמות אלה ממשיכות להיות חזקות גם לאחר החזרה החלקית לשגרת עבודה ולימודים.

זום של 5000 אחוזים

בסקירה ארוכה על עונת הדוחות של החברות בארץ ובעולם, הזכרנו את חברות דיגיטליות רבות שהגדילו את הונם בזמן המשבר. מהדיווח ב’דה מרקר’ עולה כי הרשתות החברתיות רשמו נתוני שימוש גבוהים יחסית – השימוש בוואטסאפ עלה בכ-40% במהלך החודש הראשון לאיסורה יציאה מהבית ופייסבוק וטיק טוק ב-30%. 

אפליקציית שיחות הווידאו ‘זום’ היא ללא ספק הסיפור הגדול ביותר של המשבר. מניית החברה רשמה זינוק מטאורי בצמוד לכמות המשתמשים העולמית שהגיעה לכ-300 מיליון. על פי הדו”ח החדש האפליקציה רשמה גידול של 5,000% במספר המשתמשים עד היום. (אפליקציית ווייז ספגה ירידות בתחילת הסגר של ב-40%, ובליל הסדר רשמה האפליקציה ירידה של 90% בשימוש).

אפליקציית ווייז | צילום: dennizn, שאטרסטוק

בעולם התפרסם סיפורו של שחקן ספורט בשם אנדרה איגודלה. האיש השקיע מאות אלפי דולרים באפליקציית ‘זום’ טרם התפשטות הקורונה ועשה מכך הון. על פי דיווח ב’וואלה’ איגודלה בן ה-36, שהשקיע בלמעלה מ-40 חברות סטארט אפ ועסקים בשנים האחרונות, התחיל להתעניין ביישומון עוד כשהיה בשלבי פיתוח. בחודשים האחרונים הוא השתכנע סופית שהוא נמצא בדרך למעלה, וכנראה שידע למה: מאז הפכה הקורונה למגיפה בקנה מידה עולמי, מניית “זום” נסקה ביותר מ-100 אחוז, וערכה בבורסה שילש את עצמו.

שליש מאוכלוסיית כדור הארץ

עדות נוספת למרוויחים הגדולים של הקורונה, ניתן ללמוד מהדוחות המסכמים את הרבעון הראשון של שנת 2020. חברת התרופות ‘טבע’ הישראלית הנסחרת במקביל גם בבורסת ארה”ב הרוויחה ברבעון הראשון של 2020 סך של 69 מיליון דולר, שהם 6 סנט למניה, זאת בהשוואה להפסד של 105 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2019. בחישוב אחר (על בסיס Non GAAP) הרוויחה טבע 835 מיליון דולר, שהם 76 סנט למניה. באחוזים צמחו הכנסותיה של טבע ב-5% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

משבר הקורונה הביא ביקוש מוגבר ביותר לתרופות גנריות ולתרופות ללא מרשם רופא. הגירסה הגנרית של טבע למשאף האסתמה המקורי שלה, ProAir, בין מוצרים אחרים למערכת הנשימה, היא דוגמה טובה לזינוק במכירות.

גם מתחרתה של טבע – פייזר דיווחה על רווח רבעוני גבוה מהצפוי, ומתחרה נוספת ‘מרק’ רשמה אף היא רווח רבעוני גבוה מאוד. פייזר רשמה גידול של 11% במכירות של מוצרים לבתי חולים וזינוק של 29% במכירות מדלל הדם אליקוויס על רקע מגפת הקורונה. מיותר לציין כי החברה – כמו מעבדות וחברות רבות בעולם – עמֵלה על הכנת חיסון לנגיף הקורונה, בשיתוף עם החברה הגרמנית BioNTech. 

חברה נוספת שהפתיעה את המשקיעים היא ג’נרל מוטורס שרשמה רווח נקי של 294 מיליון דולר למרות משבר הקורונה. כיצד הדבר קרה? לצד ניצול מסגרות אשראי ומהלכי צנע, החלה החברה לייצר ציוד מגן אישי וציוד רפואי כדוגמת מכונות הנשמה.

חברת אלוט המספקת פתרונות לחברות טלקום, מדווחת על גידול של כ-40% בדרישה לרוחב פס, בנוסף לעלייה בהתקפות הסייבר על צרכנים ועל עסקים קטנים ובינוניים. החברה דיווחה על עליה בדרישה למוצריה מסביב לעולם.

טבע | צילום: תומר נאוברג, פלאש 90

מובילת הרשתות החברתיות – פייסבוק, רשמה ברבעון הראשון של 2020 הכנסות של יותר מ-17 מיליארד דולר, צמיחה של כמעט 18% לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת. מדובר בחברה שכמעט כל הכנסותיה מקורן בפרסום ברשת והזינוק בשימוש בעקבות הקורונה הגבירו את רווחיה. מדיווח ב’דה מרקר’ עולה כי מספר המשתמשים החודשיים של כל משפחת האפליקציות של פייסבוק גדל ברבעון הראשון ל-2.99 מיליארד – כשליש מאוכלוסיית כדור הארץ.

הבורסה מזנקת

ככלל, מי שנכנס לבורסה בשיא המשבר בחודש מרץ יכול היה לרשום כעת רווח של עשרות אחוזים. בניתוח של מיכאל רוכוורגר גם כן מ’דה מרקר’ עולה רשימה ארוכה של חברות שסגרו פערים מתחילת המשבר ועלו בעשרות אחוזים. לדבריו, המדדים המובילים בארה”ב רשמו תיקון של כ–30% מנקודת השפל במהלך המשבר. 

מניית פתאל לדוגמא זינקה ב–225% מהשפל, זאת לאחר שכבר נאמר קדיש יתום על ענף התיירות. נכון שמניית פתאל עדיין רחוקה ב–51% מהשיא שלה, אבל בכל זאת החברה חזרה לעצמה ולשווי שוק של 3.6 מיליארד שקל. מניית נייר חדרה קפצה מנקודת השפל שלה בשלושת החודשים האחרונים ב–130% לשווי שוק של מיליארד שקל החברה נהנתה מגאות בביקושים בעקבות שיבושים באספקה והשבתה של החברה האיטלקית המתחרה העיקרית.

חברות נוספות שנהנות מגידול בפעילות בעקבות משבר הקורונה הן באטמ, קמהדע ואודיוקודס. מהניתוח עולה כי הנהנות העיקריות מהבידוד ועצירת הכלכלה להצטיידות במזון היו מניות רשתות המזון. שופרסל עלתה ב-7% מתחילת השנה. גם מניות רמי לוי, נטו מלינדה, פרשמרקט וויקטורי הציגו מתחילת השנה עלייה של 10%–16% והן נסחרות סביב רמות שיא.

870/135 ליינר ארטקל

מיליארדים הולכים למיליארדרים

ויש גם אנשים ספציפיים בעולם שהוסיפו מיליארדי דולרים להונם בעקבות משבר הקורונה. מדיווח ב’כלכליסט’ עולה כי שמונה מעשירי ארה”ב הגדילו את הונם האישי ביותר ממיליארד דולר בתוך ארבעה שבועות, בהם: ג’ף בזוס מאמזון, אריק יואן מזום, סטיב באלמר לשעבר ממיקרוסופט, ואלון מאסק מטסלה. בדיווח נאמר כי “כמה מהאנשים העשירים ביותר בארה”ב נדחפו לראש התור כאשר הממשל חילק טריליוני דולרים במטרה לאושש את הכלכלה ששותקה על ידי המגפה”.

הנתונים עלו מתוך דו”ח חדש של המרכז הבריטי למחקרי מדיניות. מתברר כי בסיכום הדוח המיליארדרים האמריקאים הוסיפו להונם 308 מיליארד דולר תוך ארבעה שבועות. זאת גם בזמן ששיא של 26 מיליון אנשים איבדו את מקום עבודתם בארה”ב. בנוסף לכך, כ-150 חברות שנסחרות בבורסה הצליחו ללקט יותר מ-600 מיליון דולר בהלוואות בתנאים נוחים במיוחד לפני שכספי הסיוע אזלו. גם הבנקים לקחו חלק בחגיגה, והיו מבין המרוויחים הגדולים של המשבר – עם כ-10 מיליארד דולר בעמלות על הלוואות של הממשל. כך על פי ניתוח של הנשיונל פאבליק רדיו.

חברה אחת – כמה מוזר – החזירה את הכסף שלקחה. מהדיווח עולה כי מדובר בחברת Shake Shack, המעסיקה 6,000 עובדים ושוויה מוערך בשני מיליארד דולר, אשר התבלטה בכך שהחזירה את הכספים שלקחה, היא הייתה היחידה שעשתה זאת.

העשיר בעולם. ג’ף בזוס | צילום: מועצת העיר סיאטל, ויקיפדיה

משיכת הכספים על ידי החברות הגדולות סוקר באתר ‘דה מרקר’ תחת הכותרת שאומרת את הכל: “התרמית הגדולה: 2.2 טריליון דרכים לגזור קופון ממשבר הקורונה בארה”ב. כך ניצלו תאגידים גדולים הטבות שנועדו לעסקים קטנים”. הפתגם ‘כסף הולך לכסף’ נכתב בדיוק למקרים מעין אלה.

איש אחד (לפחות) כן הרוויח מיליראדים ביושר כתוצאה ממשבר הקורונה. מדובר במיליארדר ביל אקמן. באמצעות קרן הגידור פרשינג, הימר אקמן על חוזים שמחירם עולה ככל שגדל הסיכון לחדלות פירעון של אג”ח קונצרניות. כתוצאה מכך הוסיף האיש לקרן 2.6 מיליארד דולר טבין ותקילין. רק נציין שאקמן מוערך כיום בכ-1.3 מיליארד דולר.

שודדים תרומות דם

בשבוע שעבר עסקנו בנושא החיסונים ותרומות הפלסמה להפקת נוגדנים לחולי קורונה. מתחקיר של הניו יורק טיימס שהובא ב’דה מרקר’ עולה כי דם שתרמו חולי קורונה שהחלימו נמכר במאות ואלפי דולרים. מתברר שחולים שהחלימו בארה”ב תרמו דם כדי לעזור בפיתוח בדיקות נוגדנים לקורונה, אך החברות שזוכות בתרומות האלה מוכרות אותן בסכומי עתק.

אחת מהן היא חברת קנטור ביוקונקט, המוכרת את תרומות הדם למעבדות ויצרניות של בדיקות, לפעמים במחיר מופרז: מ-350 דולר ועד 40 אלף דולר לדגימה נדירה של תורם בודד. לטענת החברה המחירים קשורים באופן ישיר לעלויות הגבוהות של שרשרות האספקה שלה.

מהדיווח עולה כי ככל שרמת הנוגדנים בדם גבוהה יותר, מחיר הדגימה גבוה יותר. מ-31 במארס עד 22 באפריל, כך על פי מסמכים שהגיעו ל”ניו יורק טיימס”, המחירים שדרשה קנטור ביוקונקט לדגימות הזולות ביותר שלה – שנמכרות במיליליטר – עלו ביותר מ-40%, מ-350 דולר ל-500 דולר. מלבד דגימת הדם שעלותה 40 אלף דולר, החברה הגדילה את מספר הדגימות שהיא מוכרת ב-3,000 דולר, והחלה למכור דגימות “פרמיום” ב-1,000 ו-2,000.    

עסקי המוות פורחים

תחום נוסף שעבד קשה בחודשים האחרונים הוא עסקי המוות. קרוב ל-300 אלף בני אדם סיימו את חייהם כתוצאה מהנגיף, ואם דיברנו על כאלה שהרוויחו כתוצאה מהקורונה הרי אלו בוודאי העסקים המלווים את המשפחות לאחר המוות.

על פי בדיקת ‘ביזנעס’, העלות הממוצעת של הלוויה (לא יהודית) בארצות הברית נעה בין 7,000 ל-10,000 דולר. טווח מחירים זה כולל את השירותים בבית הלוויות, קבורה בבית קברות והתקנת מצבה. באיגוד מנהלי ההלוויה הלאומי בארה”ב טוענים, כי עלות ההלוויה הממוצעת היא כ- 6,500 דולר. מחיר זה לא כולל את דמי הקבורה, חלקה ומצבה. 

העלות הממוצעת של ארון קבורה בארה”ב נעה בין 1,000 ל -4,000 דולר ויש גם ארונות זולים בכמה מאות דולרים בלבד. חלק מאזרחי ארה”ב שורפים את מתיהם בטקסים כאלה ואחרים והעלויות נעות  מכ-6,000 דולר עבור שריפה ושירות רגיל ועד ל-15,000 דולר לתוספות מיוחדות.

העלות הממוצעת של לוויה בבריטניה היא 4078 ליש”ט ואילו העלות הממוצעת של הלוויה בצרפת נעה בסביבות 3000 יורו בנוסף לתשלומי מיסים. 

בעקבות הקורונה מתו בארה”ב יותר מ-84 אלף בני אדם, בבריטניה יותר מ-33 אלף ובצרפת יותר מ-27 אלף. אירופה כולה רשמה קרוב ל-160 אלף מתים ובצפון אמריקה כ-100 אלף. עכשיו תכפילו את מספר המתים בעלויות שלאחר המוות ותגלו כמה כסף הם עשו, חוץ מעבודתם השוטפת הרגילה.

לקינוח ממש, נאזכר בקצרצרה את כל הנוכלים שקפצו על המציאה, וערכו תרגילי עוקץ ברמות שונות, כמו הישראלי שהציע מכונות הנשמה למדינת ניו יורק, קיבל מאות אלפי דולרים כמקדמה ואיכשהו לא סיפק אותן; שליחי הדואר המדומים שהציעו הבאת חבילות מהדואר בתמורה למספר כרטיס האשראי, והנוכלים שהתחזו למנכ”לים ועו”דים של חברות בצרפת והעבירו לעצמם סכומים נכבדים בחסות הקורונה.  

אבל נעזוב אותם. 

תדמית ישראלית חיובית בעולם

כדי לסיים בטעם טוב נספר לכם שמדינת ישראל הרוויחה מהקורונה באופן ישיר יותר מ-40 מיליון שקל. מדובר בהכנסות המיועדות לקופת המדינה כתוצאה מעבודתה המסורה (והאלימה לפעמים) של משטרת ישראל שרשמה עשרות אלפי דוחות וקנסות בתקופת הקורונה. וכדי שלא תקנאו במדינה נסביר כי עלות התוכנית הכלכלית ליציאה ממשבר הקורונה מוערכת ב-80 מיליארד שקל. כך שהקנסות ממש לא מדגדגים את קופת המדינה.

רווח נוסף שהרוויחה המדינה הוא חשוב מאוד אך אין לו ערך כספי. מדובר בנקודת תדמית שהרוויחה מדינת ישראל כתוצאה מהטיפול במשבר הקורונה. על פי דיווח של אריאל כהנא ב’ישראל היום’, משבר הקורונה הוסיף לישראל נקודות בתקשורת הבינלאומית. כך עלה מסיכום ביניים שנערך באגף הדיפלומטיה הציבורית במשרד החוץ.

הדו”ח התבסס על מאות דיווחים שהעבירו בשבועות האחרונים שגרירויות ישראל בעולם. משקלול המברקים ששלחו הנציגויות הישראליות, עולה כי אופן הסיקור של ישראל עבר מהפך. עם פרוץ משבר הקורונה בסוף ינואר 2020 “זכתה ישראל לגישה ביקורתית, בעיקר על רקע ההחלטות לבטל טיסות, לסגור גבולות ולהוציא מהארץ אזרחי מדינות זרות בשלב הראשון, ולאחר מכן על השימוש בטכנולוגיות איכון טלפונים שהיו בשימוש שירותי הביטחון הישראליים במאבק בטרור”.

נתניהו וכץ | צילום: דוברות משרד התחבורה

עם זאת, עד מהרה השתנה הקו. כשהתבררו ממדי המגיפה במדינות המערב, הכתבות העוסקות בישראל החלו לשבח את המדיניות הישראלית מצילת החיים: “בשלב השני הפכה ישראל להיות מודל למדינה שמצליחה להתמודד עם המשבר הרפואי בדיוק בשל אותן הסיבות שלפני כן הועברה עליהן ביקורת”. ישראל גם זכתה להערכה על המאמצים הרבים שהשקיעה בהחזרת אזרחיה מרחבי העולם.

ב’ישראל היום’ צויין, שהעיסוק הרב של כל כלי התקשורת בעולם במשבר הקורונה הפחית מאוד את הסיקור של עניינים בינלאומיים, בכלל זה הסוגיה הישראלית-פלשתינית, והדבר טוב לישראל, כך נכתב בדו”ח. הדו”ח מזכיר עוד את שיתוף הפעולה הבין-דתי שהיה בישראל במסגרת המאבק בקורונה, כמו התמונה המפורסמת של צוות מד”א שבו התפללו זה לצד זה חובש חרדי וחובש מוסלמי.

שר החוץ  (היוצא) ישראל כ”ץ הוסיף כי “משבר הקורונה יצר עבור מדינת ישראל הזדמנות להציג את התרומה האדירה שלנו למדע ולחדשנות בעולם”.

 

 

כתיבת תגובה