התעשרו מהקורונה: האנשים שהרוויחו כשהייתם בהסגר

שר החוץ של ארה"ב מייק פומפאו נראה השבוע כשהוא יורד ממטוסו בנתב"ג. על פניו, עוד מחזה די שגרתי בימות השנה במזרח התיכון המסוכסך, ועוד מחזה קצת פחות שגרתי בימים שהעולם כולו סגור ומסוגר, אך לטראמפ ולממשלו דחוף ובוער לקדם שלום בין ישראל לשכנותיה.

אבל מה שתפס את העין הייתה המסכה המדוגמת ומעוטרת ברקמת דגל ארה"ב. המראה, שלא חריג כשמביטים מכל עבר ביצרני המסכות הממותגות – אך הדגיש מאוד את הסיטואציות ההזויות שהמשבר הנוכחי הביא לעולם יחד עם הנגיף 'מייד אין צ'יינה'. שלא נשכח: יושבי הגלובוס עדיין מלקקים פצעים כתוצאה מהנגיף החדש. נכון ליום חמישי בצהרים נדבקו בנגיף קרוב ל-4.5 מיליון איש ברחבי העולם ואוטוטו יכריזו על הנפטר ה-300 אלף מהנגיף הסיני. אך כמו תמיד יש מי שמיהרו לנצל את המצב לעשות לביתם, ואולי גם לעתידם הכלכלי. 

וייצור המסכות הוא רק סימפטום לתופעה רחבת היקף. ככל שהחיים בצל הנגיף יהפכו שגרתיים – כפי שהודיע אתמול ארגון הבריאות – שטען כי ייתכן שניאלץ ללמוד לחיות עם הקוביד 19 – כך נחזה ביותר תעשייה שפורחת סביב שגרת הקורונה.

ואכן, במדינות רבות כמו גם בישראל עסוקים גורמי השלטון באסטרטגיית היציאה. זה לא קרה ביום אחד. אך כשכ-37% מהנדבקים בעולם כבר החלימו ובישראל הנתון עומד על כ-75% מחלימים (19 נדבקים חדשים בלבד, ביום רביעי האחרון) – המצב מצדיק את היציאה לשגרה בצל הנגיף.

ולפני שנציץ אל מי שעשו קופה נאה מהמשבר, נדגיש כי המצב כיום מזכיר מאוד את הרגע של 'אחרי המבול', עת פתח נח את התיבה והשתומם לראות את העולם חרב. בימים אלה יוצאים רבבות אנשים החוצה מההסגר ומגלים עולם ברעידת אדמה: עסקים קורסים, ממשלות במשבר ואזרחים מודאגים (במקרה הפחות טוב) או רעבים (במקרה הגרוע יותר). השאלה מה עדיף: למות מקורונה או למות ברעב, שבה ועולה בהפגנות מסביב לעולם בדרישה לממשלות לעזור יותר. 

ובתוך כל הבוקה ומבולקה השוררים בעולם, יש מי שהרוויחו מהסיפור. בדיוק כמו במשקל מאזניים, כאשר כף אחת יורדת, הכף השנייה עולה. הצצה מעמיקה לכף העולה, תגלה לנו את הנהנים העיקריים ממשבר הקורונה. בואו עמנו למסע היכרות עם המרוויחים הגדולים מנגיף הקורונה.

צוחקים מאחורי המסכה 

קחו לדוגמה את מפעלי המסכות, חלוקי המגן, האלכוג'ל ואמצעי החיטוי האחרים. לא כל המספרים גלויים, אך כבר עתה ברור כי שורת הרווח מטפסת מדי יום כמו צג משאבת הדלק במילוי 'פול'. מפעלים לציוד רפואי עובדים במשמרות סביב לשעות. יצרני המטושים וחומרי הבדיקה האחרים המיועדים לגלות את נגיף הקורונה, מרוויחים בתקופה זו את מה שלא עשו שנה שלמה.

כבר באמצע פברואר פורסם כי חברת ד"ר פישר, המייצרת מגוון של מוצרי חיטוי הגבירה מכירות. על פי דיווח ב'גלובס' קצב המכירות היה גבוה ב-250% מבתקופה המקבילה אשתקד (וזה עוד לפני שהצרכנים כילו את המאגרים שהייתה להם בבית). בעקבות המצב, החברה קיבלה הזמנות מסין וממדינות נוספות בחו"ל במיליוני דולרים. הנתונים המעודכנים לא התפרסמו עדיין.

דוח רבעוני ראשון השנה של חברת אבגול – יצרנית מוצרי הבד הלא ארוג – הראה זינוק של 110.2% ברווח הנקי למרות שהחברה סיימה את הרבעון הראשון עם ירידה של 15.4% בהכנסות. ירידה שנבעה בעיקר משחיקת מחירי המכירה הממוצעים, כתוצאה מירידת מדדי מחירי חומרי הגלם. בעקבות הקורונה החלה החברה לייצר מתחילת הרבעון השני בדים למסיכות וחלוקי הגנה. בחברה מעריכים כי ייצור זה לצד ביקושים גבוהים למוצרי היגיינה ומדיקל יספקו דוח חזק מאוד ברבעון הבא.

הבידוד החברתי מרעיב

רשתות המזון עשו גם הן קופ. בחודש מרץ חל זינוק מטורף של 19.1% בפדיון החודשי של רשתות המזון לעומת פברואר. נתוני סטורנקסט לסיכום חודש מרץ מצביעים על עלייה של יותר מ-40% במכירות מוצרי הצריכה (מזון, משקאות, טיפוח וניקיון) לעומת מרץ אשתקד. המכירות הגיעו לשיא של כל הזמנים והסתכמו ביותר מ-5 מיליארד שקל – כתשיעית מהיקף הצריכה של שנת 2019 כולה. בדיקת 'כלכליסט' העלתה כי מבצעי האביב והחגים נעלמו השנה לגמרי בחסות טרפת הקניות.

העלייה במכירות של רשתות המזון התבצעה במקביל גם באונליין. בתחילת הסגר נרשמה עלייה של 40% בהזמנות אונליין מרשתות המזון – מגמה שזינקה ב-100% כשהוטלה מגבלת ה-100 מטרים, כך עולה מדוח מיוחד שפורסם ב'דה מרקר'. 

ואפרופו משלוחים, מהדוח עולה כי הזמנות משלוחי האוכל המוכן באמצעות אפליקציות וולט ותן ביס בתחילת המשבר רשמו עלייה של 60% בשימוש באפליקציות – ועם סבב ההקלות הראשון, שהחל ב-19 באפריל, חלה עלייה של 130% בשימוש בהן. כיום השימוש בוולט ותן ביס עלה ב-100% לעומת התקופה שלפני מארס. 

מדובר בדו"ח חדש שחיברו יחד חברות הבת של קבוצת בזק – פלאפון, yes ובזק בינלאומי – והוא מבוסס על הרגלי השימוש של כ-3 מיליון משתמשים, כשליש מאזרחי ישראל. הדו"ח כאמור פורסם ב'דה מרקר' ועל פי הנתונים שהובאו בכתבה המסקרת את הדו"ח, סגירת מערכת החינוך הביאה לעלייה של 25% בכמות השיחות בסלולר, 35% בשימוש באינטרנט הביתי ו-15% בשימוש בגלישה סלולרית. מגמות אלה ממשיכות להיות חזקות גם לאחר החזרה החלקית לשגרת עבודה ולימודים.

זום של 5000 אחוזים

בסקירה ארוכה על עונת הדוחות של החברות בארץ ובעולם, הזכרנו את חברות דיגיטליות רבות שהגדילו את הונם בזמן המשבר. מהדיווח ב'דה מרקר' עולה כי הרשתות החברתיות רשמו נתוני שימוש גבוהים יחסית – השימוש בוואטסאפ עלה בכ-40% במהלך החודש הראשון לאיסורה יציאה מהבית ופייסבוק וטיק טוק ב-30%. 

אפליקציית שיחות הווידאו 'זום' היא ללא ספק הסיפור הגדול ביותר של המשבר. מניית החברה רשמה זינוק מטאורי בצמוד לכמות המשתמשים העולמית שהגיעה לכ-300 מיליון. על פי הדו"ח החדש האפליקציה רשמה גידול של 5,000% במספר המשתמשים עד היום. (אפליקציית ווייז ספגה ירידות בתחילת הסגר של ב-40%, ובליל הסדר רשמה האפליקציה ירידה של 90% בשימוש).

בעולם התפרסם סיפורו של שחקן ספורט בשם אנדרה איגודלה. האיש השקיע מאות אלפי דולרים באפליקציית 'זום' טרם התפשטות הקורונה ועשה מכך הון. על פי דיווח ב'וואלה' איגודלה בן ה-36, שהשקיע בלמעלה מ-40 חברות סטארט אפ ועסקים בשנים האחרונות, התחיל להתעניין ביישומון עוד כשהיה בשלבי פיתוח. בחודשים האחרונים הוא השתכנע סופית שהוא נמצא בדרך למעלה, וכנראה שידע למה: מאז הפכה הקורונה למגיפה בקנה מידה עולמי, מניית "זום" נסקה ביותר מ-100 אחוז, וערכה בבורסה שילש את עצמו.

שליש מאוכלוסיית כדור הארץ

עדות נוספת למרוויחים הגדולים של הקורונה, ניתן ללמוד מהדוחות המסכמים את הרבעון הראשון של שנת 2020. חברת התרופות 'טבע' הישראלית הנסחרת במקביל גם בבורסת ארה"ב הרוויחה ברבעון הראשון של 2020 סך של 69 מיליון דולר, שהם 6 סנט למניה, זאת בהשוואה להפסד של 105 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2019. בחישוב אחר (על בסיס Non GAAP) הרוויחה טבע 835 מיליון דולר, שהם 76 סנט למניה. באחוזים צמחו הכנסותיה של טבע ב-5% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

משבר הקורונה הביא ביקוש מוגבר ביותר לתרופות גנריות ולתרופות ללא מרשם רופא. הגירסה הגנרית של טבע למשאף האסתמה המקורי שלה, ProAir, בין מוצרים אחרים למערכת הנשימה, היא דוגמה טובה לזינוק במכירות.

גם מתחרתה של טבע – פייזר דיווחה על רווח רבעוני גבוה מהצפוי, ומתחרה נוספת 'מרק' רשמה אף היא רווח רבעוני גבוה מאוד. פייזר רשמה גידול של 11% במכירות של מוצרים לבתי חולים וזינוק של 29% במכירות מדלל הדם אליקוויס על רקע מגפת הקורונה. מיותר לציין כי החברה – כמו מעבדות וחברות רבות בעולם – עמֵלה על הכנת חיסון לנגיף הקורונה, בשיתוף עם החברה הגרמנית BioNTech. 

חברה נוספת שהפתיעה את המשקיעים היא ג'נרל מוטורס שרשמה רווח נקי של 294 מיליון דולר למרות משבר הקורונה. כיצד הדבר קרה? לצד ניצול מסגרות אשראי ומהלכי צנע, החלה החברה לייצר ציוד מגן אישי וציוד רפואי כדוגמת מכונות הנשמה.

חברת אלוט המספקת פתרונות לחברות טלקום, מדווחת על גידול של כ-40% בדרישה לרוחב פס, בנוסף לעלייה בהתקפות הסייבר על צרכנים ועל עסקים קטנים ובינוניים. החברה דיווחה על עליה בדרישה למוצריה מסביב לעולם.

מובילת הרשתות החברתיות – פייסבוק, רשמה ברבעון הראשון של 2020 הכנסות של יותר מ-17 מיליארד דולר, צמיחה של כמעט 18% לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת. מדובר בחברה שכמעט כל הכנסותיה מקורן בפרסום ברשת והזינוק בשימוש בעקבות הקורונה הגבירו את רווחיה. מדיווח ב'דה מרקר' עולה כי מספר המשתמשים החודשיים של כל משפחת האפליקציות של פייסבוק גדל ברבעון הראשון ל-2.99 מיליארד – כשליש מאוכלוסיית כדור הארץ.

הבורסה מזנקת

ככלל, מי שנכנס לבורסה בשיא המשבר בחודש מרץ יכול היה לרשום כעת רווח של עשרות אחוזים. בניתוח של מיכאל רוכוורגר גם כן מ'דה מרקר' עולה רשימה ארוכה של חברות שסגרו פערים מתחילת המשבר ועלו בעשרות אחוזים. לדבריו, המדדים המובילים בארה"ב רשמו תיקון של כ–30% מנקודת השפל במהלך המשבר. 

מניית פתאל לדוגמא זינקה ב–225% מהשפל, זאת לאחר שכבר נאמר קדיש יתום על ענף התיירות. נכון שמניית פתאל עדיין רחוקה ב–51% מהשיא שלה, אבל בכל זאת החברה חזרה לעצמה ולשווי שוק של 3.6 מיליארד שקל. מניית נייר חדרה קפצה מנקודת השפל שלה בשלושת החודשים האחרונים ב–130% לשווי שוק של מיליארד שקל החברה נהנתה מגאות בביקושים בעקבות שיבושים באספקה והשבתה של החברה האיטלקית המתחרה העיקרית.

חברות נוספות שנהנות מגידול בפעילות בעקבות משבר הקורונה הן באטמ, קמהדע ואודיוקודס. מהניתוח עולה כי הנהנות העיקריות מהבידוד ועצירת הכלכלה להצטיידות במזון היו מניות רשתות המזון. שופרסל עלתה ב-7% מתחילת השנה. גם מניות רמי לוי, נטו מלינדה, פרשמרקט וויקטורי הציגו מתחילת השנה עלייה של 10%–16% והן נסחרות סביב רמות שיא.