ככל ששטחי המסחר בקניונים מתרחבים ולמרות הגידול בצריכה לנפש, פדיון הקניונים לא עולה • דוד שלומוביץ יצא לסקור ל'ביזנעסוכות' את שוק הקניונים ומרכזי המסחר בארץ וחוזר עם תחזית פסימית למדי • דווקא בערים החרדיות ניכרת מגמה הפוכה של העדפת מרכזי הקניות על רכישות מפוזרות וברשת
דוד שלומוביץ 16.10.2019
מטאפורית, זה הזמן להלביש לעולם הקניונים חליפת צלילה ושנורקל עם מסכת חמצן. הם בדרך לצלילה ארוכה שסופה אינו ידוע. הירידה האיטית בפדיון הקניונים התרחשה עוד לפני כניסת אמזון לישראל שהחלה את דרכה בימים אלה ועוד לפני שפתחה מחסנים בישראל, אולם בל נקדים את המאוחר.
בחודש יולי 1985 נפל דבר בפאתי בני ברק. בצומת הרחובות ששת הימים ומבצע קדש בצד של עיריית רמת גן, נפתח מרכז קניות גדול, חדש ומודרני ושמו נקבע ל'קניון איילון'. ומדוע אנחנו לא אומרים שזה היה הקניון השני בארץ אחרי ש'דיזנגוף סנטר', נחנך כבר בשנת 1977, התשובה טמונה בסיפור הבא: היזם של מרכז הקניות היה דוד עזריאלי והוא טבע מילה חדשה בעברית 'קַניון', הלחם של המילים 'קניה' ו'חניון'. השם החדש נקלט בשפה העברית במהירות והוא משמש עד היום לתיאור מרכזי קניות דומים.
קניון איילון פתח בארץ את תרבות הקניונים שהחלו להיבנות בזה אחר זה. במשך כ-20 שנה נבנו בארץ כ-220 מרכזים מסחריים בגדלים שונים כאשר 70 מתוכם מוגדרים כקניונים ודפוסי הצריכה של הציבור הישראלי השתנה מהקצה אל הקצה. "אמריקה זה כאן" הכריזו הכותרות.
בשנות התשעים קיבלה העיר ראשון לציון את הבכורה של 'בירת הקניונים בארץ', אולם העיר באר שבע כבשה את הבכורה והיא המוגדרת כיום כבירת הקניונים בישראל והמספר הוא מדהים. בשנת 1990 הקימה קבוצת עזריאלי את הקניון הראשון בבאר שבע בסמוך לתחנה מרכזית קניון הנגב ומאז הוקמו במהלך השנים לא פחות מ-12 קניונים ומתחמי מכירות ענקיים, הממתינים לבואם של אלפי משפחות אנשי הקבע לאזור, במסגרת פרויקט מעבר צה"ל דרומה.
כיום פועלים בישראל, למעלה מ-400 קניונים ומתחמי קניות גדולים, המציעים בילוי ופנאי לצד עשרות אלפי מטרים של מותגי אופנה מכל העולם. הם מדווחים על מספר כניסות המוערך בעשרות מיליונים לשנה. בדוח שהוגש למשרד התמ"ת בשנת 2007, נכתב כי הקניונים אחראים על 41% מהפדיון הכולל של שטחי מסחר בישראל ומאז המספר רק עולה.
בנקודה זו נעצור לרגע את העיסוק בקניונים עצמם ונביע את הכאב על חילולי השבת העצומים שנגרמו בעקבות הקמתם של הקניונים ומרכזי הקניות, שהחלו לפתוח את שעריהן גם ביום שבת קודש.
סיפור פתיחתו בשבת של מרכז הקניות 'ביג פאשן' באשדוד בקול תרועה, הוא בבואה למתרחש בתחום ברחבי הארץ. פתיחת קניון בשבת גורם להפרת האיזון העדין, בין החנויות הקטנות השוכנות בתוך הערים לבין הרשתות הגדולות, מכריח עוד ועוד בעלי חנויות לפתוח את עסקיהן בשבת קודש ומאלץ עשרות אלפי עובדים לעבוד בעל כורחם ביום קדשנו שהוא גם יום המנוחה השבועי.
בכתבה זו לא נעסוק במרכולתם של הקניונים ולא נפרסם את מחללי השבת (למרות שישנם קניונים רבים הסגורים בשבת כמו קניון איילון). אלא נספר את עלייתן ותחילת נפילתן של מרכזי הקניות הגדולים, שהחלו כורעים ברך בפני עולם האיקומרס – המסחר המקוון.
האמנם נפילת קניונים?
תמיהה רבתי עולה אצלכם בוודאי. מדוע בחרנו להספיד את עולם הקניונים בזמן שעל פי נתוני חברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר שהתפרסמו ב-TheMarker, נפתחים בכל שנה בממוצע 16 מרכזי מסחר חדשים בשטח של 150–160 אלף מ"ר? השאלה מתרחבת גם לאור העובדה, כי עד 2021 מתוכננים לקום כ–85 מרכזי מסחר חדשים בשטח כולל של 0.8 מיליון מ"ר נוספים. ננסה לפתור את התמיהה בהסבר מתיישב על הדעת. נפתח בנתונים תחילה.
מנתוני ריס לחציון הראשון של 2019 שהתפרסמו באתר Ynet, הכוללים את חג הפסח, נראה כי חלה ירידה בשיעור של 4.2% במכירות בקניונים הגדולים שהשתתפו במדגם, בהשוואה למכירות בחציון הראשון של 2018. נדגיש, כי הירידה בחציון הראשון במרכזי המסחר הפתוחים כדוגמת ה'ביג', הייתה מתונה יותר, והסתכמה ב-2%. בהמשך הכתבה נאריך בהבדלים.
בשוק הקניונים שולטות שתי חברות עיקריות. קניוני עופר (קבוצת מליסרון ישראל), בבעלות ליאורה עופר, וקבוצת עזריאלי של דוד עזריאלי. אלו היו רגילות לדווח על עליה בפדיונות מדי שנה של 4%-5%. אולם החל משנת 2017 נבלמו העליות הללו.
על פי נתוני המדרג של חברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר שהתפרסמו כאמור ב-TheMarker, נראה כי 2018, המשיכה את המגמה המובהקת של בלימת העלייה משנת 2017. כך שלמרות גידול באוכלוסייה של 2% בשנה וגידול בהוצאה הפרטית למשק בית, בשיעור של שלושה עד חמישה אחוזים ב-5 השנים האחרונות, הפדיון החודשי הממוצע למטר שטח מסחר, יורד. נוסיף עוד כי ניתן לראות את ניצני המשבר גם בענף האופנה. מותגים גדולים סגרו חנויות מרכזיות, ומותגים כמו סליו, יפו-תל-אביב, ספורט ורטהיימר, הוניגמן ומיש מיש הכריזו על פשיטות רגל והקפאת הליכים.
היכן הישראלים קונים?
מסתבר שהישראלים גילו את אפשרות הקניה דרך האינטרנט. משרדי האוצר והכלכלה, קבעו פטור ממע"מ על יבוא אישי בסכום של עד 75 דולר, פטור שאגב, מאוד לא פופולרי ברשות המסים, שגם שם רואים מן הסתם את הנתונים המוצגים מירידת הפדיון; אתרי המכירות הפכו למהירים יותר בתהליך ההזמנה; ופתרונות החזרת מוצרים כמו מעטפות החזרה ואי גביית תשלומים על החזרת מוצרים, הביאו את הישראלים לתת אמון רב יותר ברכישה המקוונת. כתוצאה מכך, הכסף שהיה אמור לצאת בארץ, ברח החוצה.
צינור ניקוז נוסף של הכסף הישראלי לחו"ל, טמון במדיניות השמים הפתוחים. ישראלים רבים התרגלו לטוס לחו"ל ולערוך שם מסעי רכישות במקום בישראל. קחו בחשבון שבזמן חופשה היד קלה יותר על ההדק של כרטיס האשראי, הוא מגוהץ בפחות נקיפות מצפון, והנה עוד כמה מיליארדים שמתעופפים להם מהחנויות בארץ ואוטומטית לפדיון ולמיסוי, לבנקים בחו"ל.
על פי נתוני המדרג שהבאנו כאמור מ- TheMarker, כ-17% מההוצאה החודשית בשנת 2018 יצאה ברשת, לעומת כ–13% ב–2015. ובנושא הרכישות בחו"ל, כ-12% מהרכישות מתבצעות במסעי השופינג. מדובר בגידול של 1% משנת 2017.
ד"ר וילי אברהם, מרצה במחלקה לשיווק טכנולוגי במכללה האקדמית ספיר, פרט ב'כלכליסט' את האחוזים לשקלים. במאמר דעה שפרסם בנושא הוא כתב, כי בשנת 2016, היקף הקניות ברשת עמד על 11.8 מיליארד שקל, ב-2017 עלו הקניות ל-14 מיליארד שקל וב-2018 ל-16 מיליארד שקלים.
מוות אמריקאי לקניונים
אם אתם חושבים שאנחנו לבד בסירה הזו, מסתבר שלא. תרבות הקניונים הגיעה אלינו הישר מארצות הברית של אמריקה, שם נבנו הקניונים הראשונים בעולם בשנות ה-20 במקביל לתהליך היציאה לפרברים. שימו לב לארכיטקטורה של רוב הקניונים הבנויים כקירות אטומים מבחוץ. הקניון הסגור, אמור היה להגן על הקונים מגשם קור ושלג במהלך מסע הרכישות, ולהציע לדיירי הפרברים ריכוז של סחורות במקום אחד, במקום לקושש מוצרים בחנויות במרכז העיר.
על פי מחקרים שונים, רק בארצות הברית, קרוב ל-70% מהרכישות של החגאות בסוף שנת 2018 התרחשו ברשת. שנת 2017 נרשמה עד כה, כשנה שנסגרו בה הכי הרבה קניונים ברחבי ארצות הברית והיד עוד נטויה. אתר deadmalls.com ("קניונים מתים"), מתעד את סיפוריהם של מאות מרכזי קניות נטושים וחרבים. מקימי האתר מכנים את עצמם "היסטוריונים של צרכנות". ברור לכל שיש עוד אלפים כאלו ברחבי המדינה שהם לא הגיעו אליהם עדיין.
עד שנת 2022, צפויים להיסגר לא פחות מ-25% מתוך 116,000 הקניונים ברחבי ארה"ב, טוען ד"ר וילי אברהם. קניונים רבים שהיו בעבר תוססים ומלאי תנועה, נהרסים עד היסוד. אחרים הופכים לשימושים שונים, ממשרדים וכיתות לימוד ועד לבית דירות מוזר או חממה לגידול צמחים. כאן בישראל חלוקים המומחים מתי ייסגר הקניון הראשון והיכן הדבר יתבצע. אין ספק שככל שתעמיק חדירת אתר אמזון לשוק הישראלי, כך הסגירה תבוא מהר יותר. פתיחת מחסני שילוח בארץ של עליבאבא ואתרים אחרים תאיץ עוד יותר את ההידרדרות של הקניונים בארץ.
הזכרנו למעלה את העיר באר שבע על שתים עשרה קניוניה הממתינים ל-400 אלף הרוכשים הפוטנציאליים. מחציתם אנשי העיר ומחציתם הבדואים החיים בנגב. התחרות העזה של הקניונים אחד בשני וכולם ברשת, הביאה את מנכ"לי הקניונים להפוך עולמות כדי להישאר אטרקטיביים. המלחמה שלהם וההמצאות השיווקיות שנערכו במרכזי הקניות בעיר, תהיה בשנים הקרובות מנת חלקם של כל הקניונים ברחבי הארץ, עד שהם יתחילו להיסגר.
עדות וסימן ללחץ של הקניונים, ניתן למצוא בהחלטה של הנהלת קבוצת קניוני עופר (מליסרון), להתיר כניסה של כלבים ל-18 הקניונים שמפעילה הרשת ברחבי הארץ. "אנחנו מבינים שגם הכלב הוא בן משפחה", אמר ל'דבר ראשון', משה רוזנבלום מנכ"ל קניוני עופר ומשנה למנכ"ל מליסרון ומביע בכך את הפחד, שמא ילכו בעלי הכלבים למרכזי קניות אחרים.
מרכז הקניות 'מול-החוף וילג', שנפתח בשנה שעברה על כביש החוף באזור חדרה, בהשקעה של כחצי מיליארד שקל, ע"י חברת הייזום והנדל"ן אמירי גן, מציע – כדי להיות אטרקטיבי – רשימת בילויים שעלולה להשכיח את רשימת הקניות המתוכננת של הלקוחות: מזרקה מוזיקאלית (כמו המזרקה הסמוכה למלון 'בלאג'יו' בלאס וגאס), שאחת לשעה יופעל בה מופע מים, מוזיקה ותאורה; מגרש משחקים לילדים עם מתקנים בגובה 6.5 מטרים (בייבוא מיוחד מדרום קוריאה); מתחם ג'ימבורי ייחודי עם בית בלונים מעופפים, מתחם מכבי אש, סימולציית מטוס לילדים, חדר פרטי לימי הולדת ועוד. והדובדבן שבקצפת, בריכת גלישת גלים מתוצרת CityWave מגרמניה (אחת מתוך עשר בריכות בלבד מסוג זה הקיימות בעולם. הבריכה בישראל היא גם הבריכה הגדולה ביותר מסוג זה בעולם). כן כן. גלישת גלים בתוככי מתחם קניון, ובלבד שתגיעו ותוציאו כספכם כמו שצריך. אצלם.
חיבור בין עולמות
בשנים הקרובות עולם הקמעונאות ילך וישתנה. כדי למשוך את האנשים מהכורסא לקניונים, אנחנו נהיה עדים לעוד ועוד גימיקים שיווקיים, הכנסת בילויים שונים, שינויים בתמהיל של הקניונים, הכנסת טכנולוגיות חדשניות ושילוב המסחר המקוון במהלך הקנייה בקניון. בעולם הרחב הולך ונכנס תחום האומני-צ'אנל – חוויית קנייה רב ערוצית, המשלבת בין המסחר באון ליין לרכישה בקניון. הכוחות ישלבו ידיים במטרה להנשים ולהחיות עוד ועוד את תרבות הקניונים.
ד"ר וילי אברהם ב'כלכליסט', נותן לקניונים רשימה של פתרונות יצירתיים שיכולים לתת את המענה: שיפור חווית הקניה בחנויות באמצעות תאי מדידה חכמים, מראות חכמות, תצוגות אינטראקטיביות חכמות ועוד. צמצום תורים באמצעים טכנולוגיים, דוגמת קופות בתשלום עצמי.
אפשרות נוספת שהוא מציע לשיפור חווית הלקוח, היא פריסת תשתית טכנולוגית (beacons) שתציע הצעות והמלצות מותאמות לצרכי הלקוח. מדובר ב-Beacon (מגדלור, בתרגום לעברית) שהוא התקן Bluetooth LTE המתחבר באופן פיזי ל-USB אצל הקמעונאית. ההתקן מזהה בחנויות את הסמארטפונים הנמצאים בקרבתו ושולח להם התראות על מבצעים ומסרים מותאמים אישית.
רשת 'פוקס' דיווחה לאחרונה כי היא יוצאת בשיתוף פעולה חדשני עם סטארט אפ בתחום הריטייל-טק בשם 'פרישיאייט', שהקימו אבי נאור, מייסד אמדוקס, ואל"מ (במיל.) אייל פישר. 'פרישיאייט' פיתחה פלטפורמה המספקת בזמן אמת תובנות ייחודיות עבור כל לקוח, באמצעות טכנולוגית זיהוי פנים מתקדמת ויכולות בינה מלאכותית. החברה מקדמת את החיבור בין עולם הקניות הדיגיטלי לעולם הקניות בחנויות ומספקת חוויה מעשירה וייחודית הן לצרכנים בחנויות והן בקניות ברשת. באמצעות הפלטפורמה, הלקוח זוכה לשירות אישי מותאם להעדפותיו וצרכיו.
קבוצת עזריאלי שזיהתה במהלך השנים האחרונות את שינוי כיוון השבשבת של הלקוחות, פיתחה בהשקעה גדולה אך לא ידועה, אתר ייעודי לרשת הקניונים. בשנת 2017 השיקה את אתר azrili.com בדרך לבניית האומני-צ'אנל הישראלי, שעתיד לחבר בין עולמות הרכישה, הדיגיטליים והפיזיים. גם קבוצת ביג הודיעה בעבר על פיתוח פלטפורמת סחר מקוונת שתיקרא 'ביג פלוס' והשקיעה בו כ-10 מיליון שקלים, אולם האתר לא צלח או הקדים את זמנו. מספר חודשים לאחר מכן, הודיעה ביג על ביטול הפיתוח. אולם לא מן הנמנע שבעתיד הקרוב ינסו שוב להפיח חיים במיזם הזה.
על פי הנתונים, כאמור, מרכזי הקניות הפתוחים, כמו המרכזים של קבוצת ביג, נצבים משום מה במקום בטוח יותר בשלב הזה. מרכז הקניות הראשון של קבוצת 'ביג', הוקם בעיר באר שבע בשנת 1997. הוא משתרע על פני כ־35 אלף מ"ר ופועלות בו 88 חנויות ובתי עסק. במדרג של חברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר שהבאנו לעיל מאתר TheMarker, מנצח הפאואר סנטר ביג בבאר שבע שנה רביעית ברציפות, למרות המלחמה הגדולה של הקניונים בעיר. הוא מקדים במקום אחד את ביג כרמיאל, שקפץ למקום השני לאחר שהיה ב–2017 במקום השישי, בכך הוא משפר את מעמדו כמרכז האזורי של ערי הגליל המרכזי.
עירוב שימושים חרדי ונכון
במגזר החרדי המבט על הקניונים שונה לגמרי. הצורך לצאת למסעי רכישות קיים בהחלט גם במגזר החרדי. כל אמא שמחתנת בת יכולה לספר על מסע בלתי נגמר ברחבי ירושלים או ברחובות בני ברק – הקניון הפתוח הגדול בעולם. ההתנגדות החרדית לקניון נובעת בין היתר מתרבות הפנאי והבילוי שמציע הקניון הקרוב. מאידך גיסא, כל אמא כמו כל המגזר החרדי, מעוניינים בחוויית קניה איכותית.
בעיר בני ברק, הידועה בגיבוב חנויות בלתי נגמר, הקניון היחיד שמתקיים בשם הזה הוא 'קניון רפאלי', החנות הוותיקה למוצרי חשמל. הניסיונות להקים קניון בעיר במקום בו עומד בנין מכבי במרכז רבי עקיבא כמו גם במיקומים אחרים, לא צלחו. המוטו היה פשוט: מרכזי קניות מפוקחים ומתואמים עם התושבים כן, תרבות הקניונים לא.
דווקא העיר ירושלים, גם בריכוזים החרדיים שלה, נראית סלחנית יותר למילה קניון, אולי בגלל כמות החוצניקים המצויים בעיר, אולי בגלל השטחים הרבים שמוקצים בה למרכזים מסחריים. קניון רב שפע למשל, מושך אליו קהל רב היות והציבור החרדי כן מחבב מרכז קניות אחד בו מאוגדים חנויות רבות, אולם לא ניתן להגדיר אותו כהצלחה מסחררת.
קניון רמות לעומתו שידע מאבקים בשנותיו הראשונות במטרה להביא לשמירה על צביונו, כן נקלט במיינסטרים של המגזר החרדי בירושלים והקומה הנוספת שנפתחה ביוני השנה הביאה את קניון רמות להיקף של כ־26 אלף מ"ר מסחרי. בכך הוא יעקוף את קניון הדר ויהיה השני בגודלו בעיר, אחרי קניון מלחה.
בין החנויות החדשות שנפתחו בקומה החדשה נמצאות מותגים ידועים רבים לצד מרפאת קופת החולים מכבי וחדר כושר, בשטח של 800 מ"ר. עירוב השימושים בקניון רמות, בא לחפות על היעדר עולם הבילוי המצוי בקניון החילוני. התמהיל הזה נראה שעובד היטב במגזר החרדי הממשיך וביתר שאת לקנות במרכזים המסחריים ומבקש לעצמו גם חווית קניות איכותית יותר, למרות עולם המסחר המקוון הרוגש והסוער.
בעולם החרדי שמחוץ לירושלים ובני ברק, בערים החרדיות הקטנות יותר, קיימים מרכזי קניות סגורים בדרך כלל עם חנויות הפונות אל הרחוב. את מרכזי הקניות ניתן לראות בכל מספר רחובות בערים אלעד, ביתר, מודיעין עילית ובית שמש וברוב המקרים הם יכילו חנות עוגן אחת גדולה של אחת מרשתות המזון למהדרין, לצד סדרת חנויות קטנות יותר המכסות את חיי היומיום החרדים.
התנועה הערה במרכזי קניות אלה, מוכיחה שוב את שאמרנו כבר, המגזר החרדי רוצה חוויית קניות איכותית ובמקום אחד ומעדיף לבוא עם כל הילדים לחנות ולמדוד את הבגדים בשטח, במקום להזמין ברשת על 'בערך' ולהחזיר ולהזמין שוב (אגב: הפרסום של אתר 'נקסט' במגזין 'בתוך המשפחה', מעיד יותר ממאה עדים שהקניות ברשת לא באות בהיסח הדעת והם נאבקים לקבל נתח מחנויות בגדי הילדים במגזר החרדי).
חנות שלושה חדרים להשכרה
בעיר בית שמש הצפויה להגיע תוך פחות מעשר שנים ל-300,000 תושבים ותוך שנים בודדות היא תעקוף את בני ברק, כעיר החרדית השנייה בגודלה (אחרי ירושלים), התחילו לחשוב ברצינות על עולם המסחר החרדי. בעיר – המתפתחת ביותר בארץ מבחינה חרדית, הולך ומוקם מרכז מסחרי גדול בהשקעה של כרבע מיליארד שקל וגודלו יהיה כ-40,000 מ"ר, מחציתם מיועדים למסחר ומחציתם לחניה ושירות. המרכז המסחרי נבנה על ידי החברות רובין לנדסמן ורם ישראל, אשר שילמו תמורת השטח 40 מיליון שקל (כולל פיתוח).
שמו של המרכז המסחרי יהיה 'השדרה' והוא יושב בסמוך לרמה א' ובין רמה ג' שכבר אוכלסה בשנים האחרונות לבין שכונות ד' וה' שהולכות ונבנות בקצב מסחרר. בסופו של דבר המרכז עתיד לשרת אזור שבו מתוכננות להיבנות כ-21 אלף יחידות דיור חדשות (כ-95 אלף תושבים), והוא יהיה המרכז המסחרי הכי גדול שנבנה בבית שמש והגדול ביותר בארץ למגזר החרדי, המשווע לחוויית קניות איכותית יותר .
המרכזים המסחריים במגזר החרדי, מכילים תמיד צרכים נוספים כמו מכבסות, סניפי בנקים שלוחות דואר, קופות חולים ומרכזי למידה ותעסוקה. צרכים אלו, מושכים את כלל הלקוחות לבוא אל המרכז המסחרי והם מפצים על שלל היצע הבילוי המוצע בקניונים והנעדר מכאן. זאת נקודה שהחלו להפנים גם במגזר החילוני במטרה למשוך את לב הלקוח.
בעיר אשדוד למשל, המצוקה המסחרית ברובע ז' החרדי, מדהימה. התכנון שבוצע ברובע החרדי, תוכנן כבכל הרובעים בעיר ולא הבין את צרכי המקום. המרכזים המסחריים בכל רובע בעיר מתאימים להתנהלותן של המשפחות במגזר הכללי היוצאות לבצע את הקניות הגדולות באחד הקניונים או הביג, כשהלקוח החרדי עורך את כל הרכישות שלו בצמוד לבית. כך קרה שמחסנים רבים בעיר הפכו לחנויות ושכר הדירה של החנויות המעטות גבוה מאוד.
דוגמא עצובה נוספת לתכנון וחשיבה לקויים, ניתן לראות בעיר קרית גת. אזור השכונות החדשות של המגזר החרדי, מכיל כאלף משפחות ובמקום תוכנן מרכז מסחרי אחד בן שלוש קומות. קומת קרקע ושתי קומות עליונות, אשר היו אמורות לשרת את הצרכים המסחריים של השכונה החרדית החדשה והישנה גם יחד.
בפועל, על קומת הקרקע השתלטה רשת לשיווק מזון ובשתי הקומות העליונות, התמקמו לא פחות מארבע מרפאות של ארבע קופות החולים הקיימות בארץ. משכך, כל יתר הצרכים המסחריים של התושבים החרדיים, נמצאים במחסנים צפופים או בדירות קרקע הפונות אל הרחוב או החנייה.
המכולת היחידה בשכונה, פועלת בשולי בית כנסת גדול וחנות הספרים היחידה בשכונה, נפתחה בשולי בית מדרש. רק בקרית גת, על השאלה היכן נמצא פריט מסוים בטמבוריה המקומית, תשמעו את התשובה: "תחפש בסוף הפרוזדור, בחדר השלישי או בממ"ד".
17/10/2019 12:30
כתבה בסיסית ביותר… לא מחדשת הרבה