ואלה התחליפים הצפויים בשליטה הנורמטיבית

לא ייאמן אבל התרבות הארגונית שלוקחת אותנו לנופשים, מסעדות וטיולים שנועדו ‘לאוורר’ אותנו – ובפועל מוציאה מאיתנו שעות נוספות ללא עלות – עומדת לחוות שינוי אדיר בעקבות הקורונה • עופר נחשון משרטט את עתיד השליטה הנורמטיבית בימים שאחרי הקורונה

מקום עבודה | תמונה: pixabay

חברות רבות משתדלות לשלוט בעובדיהם “שליטה נורמטיבית”, כך  שגם חיי החברה וחיי הקהילה של העובדים יהיו במסגרת החברה. הדבר בולט במיוחד בחברות הייטק, שבחלקן התפתח הווי שלם המתקיים מחוץ לשעות העבודה בחסות המעסיק ובמימונו: ספורט, נופשים משותפים, מפגשים חברתיים, ארוחות משותפות במסעדות ועוד.

לשליטה הנורמטיבית יש כמה יתרונות למעסיק: הוא מתגמל את העובדים בדבר שהוא שווה כסף רב אך זול משמעותית למעסיק; המעסיק נראה כדואג באופן משמעותי לרווחתם של עובדיו; נוצרת תרבות משותפת אשר תורמת להידוק הקשרים החברתיים בין העובדים – דבר המקשה על פרישה ומשפר את יחסי הגומלין במסגרת העבודה – מחזקת את גאוות היחידה, מתחזקת את הנאמנות למקום העבודה, והחשוב ביותר – במפגשים אלה העובדים מדברים בזמנם הפרטי, דנים ופותרים בעיות הקשורות לעבודה.

מבריק!

משבר הקורונה האיץ שינויים רבים, שהיו מתרחשים ממילא, בתרבות הארגונית העסקית. חברות רבות יצרו תשתיות לעובדים לעבודה מבתיהם הפרטיים. חלק מהכסף הרב שהשקיעה החברה באחזקת משרדים היא משקיעה כעת ברכישת ציוד מתאים לעבודה מהבית, והעובדים מתרגלים להיעזר בפתרונות דיגיטאליים חדשניים, כמו זום. כאשר יסתיים משבר הקורונה המצב לא יחזור לקדמותו, והרבה מהשינויים שכבר החלו יתעצמו. די להיווכח בחברות גדולות שוויתרו על המשך שכירת משרדיהם, ובפעמים הרבות שאנשים מבצעים פגישות זום במקום פגישות פרונטליות, גם כאשר הן אפשריות.

שינויים אלה, פוגעים באופן משמעותי בשליטה הנורמטיבית של החברה בעובדיה. אין ארוחות משותפות, אין אירועי ספורט משותפים, ואין תגמולים אחרים. כעת התגמול העיקרי שניתן להעניק לעובד הוא כסף ממש. הדבר יקר יותר למעסיק, וגם פוגע בשליטתו בזמן הפנוי של עובדיו ובפריון שה’סדר’ הקודם הניב לו.

לטעמי ישנם גם יתרונות לא מבוטלים בסדר החדש שנכפה עלינו, אולם כיצד ניתן להשיג את אותם היתרונות שהיו לשליטה הנורמטיבית “בעולם הקודם”?

סדר נורמטיבי חדש

ישנן כמה דרכים שעליהן אני ממליץ לשם תגמול העובדים באמצעים שאינם כספיים, אשר מחזקים את תחושת השייכות ואת גאוות היחידה:

  1. חיזוק עבודת הצוות.
  2. שימור היחסים החברתיים באמצעות חניכה והדרכה המתקיימת בין העובדים.
  3. תגמול על שיתופי פעולה בין המחלקות השונות בחברה.
  4. השתתפות, כחברה, בפרויקטים פילנתרופים, אשר מחזקת את תחושת הצוות של העסק, ומאפשרת לעובדים לבלות חלק  מזמנם החופשי ביחד עם חבריהם לעבודה.
  5. דאגה של העסק בציוד ובמזון למי שמצוי בסגר או נפל למשכב.
  6. יצירת הווי אינטרנטי; למשל, תחרות של עיצוב חלל העבודה הביתי.
  7. מתן פתרונות פרטיים לעובדים בדברים המסיחים דעתם מהעבודה. למשל, פתרונות לילדי העובדים הנמצאים בבית, או עזרה בסיוע דווקא לאדם זקן אותו סועד העובד. בכך גם תועמק ההכרות עם העובד.
  8. ימי עיון אינטרנטיים, שבהם העובדים מרצים על תחביביהם.
  9. פעילויות באוויר הפתוח.

Inner article

במקום לראות באתגר קושי, יש לראות בקושי אתגר. זה הזמן להיות יצירתיים, ולחפש דרכים חדשות לגיבוש החברה ולקידום גאוות היחידה.

וחי אחיך עמך!

הכותב הוא מנכ”ל ‘מלאכת מחשבת’ ומחבר הספר: “להבקיע מאה שערים, איך לעשות עסקים עם הציבור החרדי”

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה