זה כאן: התמורות האיטיות בעולם האינטרנט המהיר

מהפיכת האינטרנט לכל בית | צילום אילוסטרציה: יוסי אלוני, פלאש 90

נגיף הקורונה שיצר את המשבר והריחוק החברתי הגדול ביותר בעשורים האחרונים, חידד את הצורך באינטרנט מהיר לצורך עבודה מהבית, ובציבור הכללי גם לצורך קיום לימודים ושמירה על קשר. האינטרנט המהיר מעסיק רבים וטובים במשרד התקשורת שהוא הרגולטור הישיר, והנושא מדובר מאוד במסדרונות העסקיים של מדינת ישראל. בישראל פועלים כיום כ-40 גופים המספקים שירותי אינטרנט לסוגיהם. תחום הגישה לאינטרנט (ISP), הוא שוק שמגלגל לבדו כ-1.2 מיליארד שקל בשנה נכון ל-2019, מעבר לתחום התשתית והאינטרנט הסלולרי.

לפני יותר מעשור החלה להיפרס בארץ ובעולם רשת סיבים אופטיים, אולם הרגולטור הקשה מאוד על ההתקדמות וחברת בזק שכבר החלה בפרויקט בשנת 2013 התמהמה והתעכבה בגלל בעיות שונות. לעיכובים בפריסת רשת הסיבים האופטיים וליצירת אינטרנט מהיר בכל רחבי הארץ הצטרפו גם התחלופה של שרים במשרד התקשורת, כאשר כל שר מבקש זמן ללמוד את הנושא ומחליט למשוך לכיוון שנראה לו. משבר הקורונה שעצר תחומים רבים במדינה דווקא האיץ את ההתקדמות בתחום. צוות בין-משרדי שהוקם ומסר את מסקנותיו בחודש יוני קידם גם הוא את תחום האינטרנט המהיר.

החדשה האחרונה שיצאה מבית משרד התקשורת עוסקת בפתרון לפריסת רשת סיבים בכל יישוב ולו הקטן ביותר. עד כה החברות הגדולות: בזק, הוט, סלקום ופרטנר התמקדו בפרישה בעיקר בערים הגדולות ובמקומות שמשתלם להם דהיינו מרכזי עסקים ושכונות עם מגדלי מגורים. בתחילת אוגוסט קידם משרד התקשורת את פרישת הסיבים בצעד נוסף, אך במקביל קבע כי בהגדרת בתים משותפים לעניין פריסת הסיבים הוא רק בית משותף מעל חמש דירות. במשרד סברו כי אין מקום לקבוע חובה לעניין שימוש משותף בבניינים בני ארבע דירות ומטה משום שפרישה משותפת בבניינים אלה אינה יעילה כלכלית, ובהתאם לכך נקבע רף מינימלי של חמש דירות.

נציין, כי בעקבות הקביעה והרפורמה בהגדרות הבתים הפרטיים הודיעה בזק לפני כחודש, כי היא מתחילה לחבר לקוחות פרטיים לרשת הסיבים. בעקבות השינויים בנושא בחברת בזק והאצת החיבור, נפתחו מאות משרות לעובדים שישרתו את פרישת הסיבים וחיבור הלקוחות.

האינטרנט אטי? ראש העיר אשם

כעת משנה משרד התקשורת שוב את כללי המשחק וקובע, כי החל מהשבוע (14 לאוקטובר), כל יישוב יוכל להקים רשת אינטרנט אולטרה מהיר (סיבים) משלו. המדיניות החדשה תגשר בקלות על הפערים בין פריפריה למרכז ותאפשר ליישובים קטנים ומרוחקים להתחבר לתשתיות אינטרנט אולטרה מהיר כבר עכשיו. השינוי במדיניות יוביל גם להסרת חסמים, והוא מאפשר לשחקנים קטנים (לוקאלים) להכנס לשוק התקשורת ולהציע את שירותיהם בפרישת תשתית אינטרנט אולטרה מהיר.

המהלך יאפשר פריסה באופן מיידי של תשתיות אינטרנט בפס רחב בכל יישוב קטן שירצה בכך, ללא צורך להמתין לפריסה שתבצענה החברות הגדולות. בכך תתאפשר חדירה קלה לשוק לשחקנים חדשים קטנים ויואץ באופן משמעותי פרישת התשתיות המתקדמות ביישובים קטנים, באזורי פריפריה, באזורים כפריים ובאזורים המאופיינים בבנייה נמוכה אשר לא התחברו כאמור לתשתית אינטרנט אולטרה מהיר עד כה.

שר התקשורת, ח"כ יועז הנדל אמר בנושא כי "הרפורמה תאפשר לספק לבתים רבים ברחבי הארץ את השירות המתקדם, המהיר והטוב ביותר ובזמן קצר. יישובי הגבולות והמרחב הכפרי יוכלו ליהנות כבר  עכשיו מאינטרנט אולטרה מהיר ולא להיאלץ להמתין עשור. לאורך שנים שוק תשתיות התקשורת רוכז על ידי מפעילות גדולות, המהלך שנכנס לתוקפו היום יכניס תחרות בריאה ויאפשר כניסת שחקנים חדשים לתחום".

במשרד התקשורת הוסיפו כי מדיניות המשרד החדשה מאפשרת לחברות שיעמדו בתנאי הרישיון לספק את השירותים באמצעות כלים טכנולוגיים מגוונים: סיבים אופטיים, גלים מילימטריים ועוד, מבלי להבחין בין האמצעים השונים לכך. החידוש הגדול טמון באופי הרישיון. אם עד כה לצורך פרישת תשתית פס רחב נדרש רישיון כללי, כעת נקבע מסגרת של רישיון מיוחד בו חברה קטנה תוכל לתת שירותים לעד 8,000 משקי בית ו- 800 מנויים עסקיים. במקביל תינתן הקלה באגרות ותוקטן הערבות הבנקאית, התיקון המוצע יאפשר למבקש הרישיון להציג הון עצמי של מיליון שקלים וערבות בנקאית של 100,000 שקל שתינתן בעד הרישיון.

רפורמה מייקרת

בתוך כך מתברר, כי בעקבות הודעת משרד התקשרות מהשבוע שעבר שעוררה רעידת אדמה בתחום האינטרנט, שירותי האינטרנט מתייקרים וכי סלקום ואקספון מעלות מחירים. בדיווח של גד פרץ ב'גלובס' נאמר, כי שתי ספקיות אינטרנט הודיעו לבזק על כוונתן להעלות את מחירי הגלישה בתוך כשבועיים ללקוחות חדשים (אקספון), ובתום השנה הראשונה (סלקום). בבזק לא צפויה העלאה במחירי התשתית.

שר התקשורת יועז הנדל הודיע בשבוע שעבר כי הוא יוצא ברפורמה שנועדה לתקן את מבנה שוק האינטרנט. "אחרי 20 שנה הגיע העת לשים סוף לפיצול בין ספק לתשתית ויצירת מוצר אחד שנקרא 'אינטרנט'. כתובת אחת להתקנות ולפתרון תקלות, אחריות מקצה לקצה וביטול תופעת המנויים הכפולים". הודעת השר גררה מפולת של תגובות, חלקן חריפות מאוד נגד החלטת השר, ניתן להניח כי חלק מהמגיבים שכחו, שבמסגרת ניתוח לב חותכים בבשר החי כדי להביא לבריאות החולה.

הפרדה מתבקשת

לאלו שלא עקבו אחרי סערת הרפורמה בשוק האינטרנט נוסיף מעט רקע. לפני שני עשורים, בשנת 2000, כשהחל שיווק האינטרנט המהיר בארץ, קיבל משרד התקשרות החלטה גורלית: לקוח שביקש להתחבר לאינטרנט מהיר נדרש להתקשר עם חברה המספקת את התשתית ובמקביל להתקשר עם ספק אינטרנט או במילים אחרות ISP) internet service provider). בהחלטה זו הפרידה מדינת ישראל את עצמה מכל העולם המערבי וקבעה, כי רק בישראל יטורטרו הלקוחות בין ספקי התשתית וספקי ה-ISP. בהמשך אף נוצר מצב של לקוחות המשלמים ליותר מספק אחד.

במשרד התקשורת מעריכים כיום את תופעת המנויים הכפולים בתשלומים מיותרים של כ-50 מיליון שקלים בשנה, זאת לאחר שבשנים האחרונות טענו חלק מספקי האינטרנט, כי הם מחקו מאות אלפי לקוחות כפולים שהמשיכו לשלם אולם לא גלשו דרכם.

הרגולציה שלא אפשרה בימים ההם לבעלי התשתית לספק שירות מלא, גרמה לספקי האינטרנט הגדולים דאז: בזק בינלאומי, נטוויז'ן וסמייל לשגשג ולפרוח. מדובר היה בהכנסות נאות והחברות היו רווחיות מאוד. לא ניכנס לגופן של טענות נגד ההחלטה. רבים סבורים כיום כי הפרדת ספק התשתית מספק הגישה לאינטרנט הייתה אקט צרכני חשוב. כמדינה שאיננה יכולה להסתמך על חברות ממדינות שכנות כמו באירופה, היה זה מהלך נכון, גם אם הוא יצר עיוותים בדרך. המהלך אפשר את צמיחת שוק התקשורת בישראל.

גם החרדים הרוויחו

נוסיף עוד פיסת היסטוריה, קרובה יותר. במשך השנים תחום ה-ISP עבר שינוי וחשיבותו ירדה מעט עד לשנת 2015 שהייתה שנת מפנה בכל הקשור לאינטרנט המהיר. באותה שנה, משרד התקשורת החיל על השוק את רפורמת השוק הסיטוני, שאפשרה לכל בעל רישיון בשוק התקשורת לשווק ללקוח את התשתיות של אחת מהחברות בזק ו-HOT.

גם המגזר החרדי הרוויח מכך וחברות הסינון החלו לשווק חבילת אינטרנט ספק+תשתית במחיר אחד עם הגנה מושלמת גם ברמת הקו. הרפורמה פתחה אלטרנטיבה תחרותית טובה לבזק ו-HOT וכמעט כל ספק אינטרנט יכול להפוך בעצמו למפעיל רשת ללא חסמי כניסה. הצלחת הרפורמה העלתה בהמשך את השאלה כלפי הצורך בהפרדה ההיסטורית בין תשתית לספק, והאם לא הגיע הזמן להתקדם למקום שכמעט כל העולם המערבי ניצב בו שנים רבות מאוד.

תהליך מדורג ואטי

ומדוע ישראל לא התקדמה? אחת התשובות נעוצה במציאות הפוליטית של מדינת ישראל. משנת 2015 הסתובבו במשרד התקשורת ארבעה שרים: צחי הנגבי, איוב קרא, דודי אמסלם וכן ראש הממשלה בנימין נתניהו שלקח את המשרד תחת חסותו בגלל מניעים פוליטיים וכיהן כשר תקופת ארוכות במקביל לניהול הממשלה ומדיניות החוץ. לאף אחד מהם לא היה באמת חשק וסבלנות להכניס את הידיים עמוק לבוץ, ולבחוש בשוק המגלגל כסף רב ואינטרסים רבים.

ח"כ יועז הנדל מסיעת 'דרך ארץ' שנכנס לכהן כשר במשרד במאי האחרון, החליט לעשות סוף פסוק ולבצע את אחת הרפורמות המשמעותיות ביותר בשוק התקשורת – הפסקת הפיצול בין ספק לתשתית באינטרנט.

במסגרת הרפורמה תיווצר אחת ולתמיד 'כתובת אחת' לשירותי הספק והתשתית והדבר יביא לשיפור ניכר בשירות שיקבל צרכן הקצה בתחומי האינטרנט. בנוסף, יהיה קל יותר לצרכנים להשוות בצורה פשוטה וברורה בין השירותים הניתנים על ידי החברות השונות, מבלי להתעמק בהבדלים בין התשתיות והספקים המקשים על תהליך הבחירה היום.

בהצעה שנכתבה לצורך השימוע לבחינת ההפרדה נאמר, כי תהליך המעבר לאסדרה החדשה יהיה הדרגתי, זאת במטרה לאפשר לספקיות ה-ISP להיערך לשינוי, ולמנוע מחברות התשתית הגדולות (בזק והוט) לנצל את היתרונות המבניים שלהן ולהעביר צרכנים לשירות אחוד, מה שיפגע באופן משמעותי בספקיות ה-ISP הקטנות ובכלל ויחזק את כוחן המונופוליסטי.

היום הקובע לרפורמה יהיה 1.1.22 וכחלק מהרפורמה לא יוכלו בזק והוט למכור חבילות אינטרנט במהלך 2021 אלא רק ספקיות האינטרנט. כך, במשך שנה שלמה, יגרפו החברות הקטנות לקוחות לשירות אינטרנט במסגרת של חבילה אחודה. המלחמה על כל לקוח מפוצל, תחל בשנה שלאחר מכן בה כל חברה תנסה למשוך אליה את הצרכן שעדיין מחזיק בחשבונות מפוצלים.

מהלך מקדם ומיטיב

אין ספק שמדובר באירוע עם השלכות רבות על השוק. הצרכנים יצטרכו זמן הסתגלות לדעת איך 'אוכלים' את המוצר החדש, וספקיות האינטרנט ייאלצו להיערך לקליטת לקוחות חדשים בהיקף נרחב. החלק הקשה יותר עבור החברות יהיה להתחיל להתקין אינטרנט באמצעות שליחת טכנאים, דבר שנחסך מהם עד כה. בנוסף, יחויבו החברות להחזיק רשת טכנאים בכל הארץ לתיקון תקלות אצל הלקוחות, כאשר רוב התקלות הן ברמת נתב או תשתית. מעניין יהיה לעקוב ולראות כיצד תשפיע הרפורמה על חברות הסינון החרדיות והמחיר של האינטרנט המסונן.

כאן המקום להוסיף נדבך נוסף. סלקום ופרטנר המאיצות את פרישת רשת הסיבים שלהן, יהיו המרוויחות הגדולות מבין החברות מכיוון שהן יהיו היחידות חוץ מבזק והוט שישווקו תשתית שלהן שאינו מצריך בניית מערך טכנאים נוסף.

במשרד התקשורת לא נבהלים מגלי הביקורת. שם בטוחים שהמהלך המיועד לקדם את השוק ולהיטיב עם הלקוחות, עלול לפגוע בשלביו הראשונים בתחרות בתחום התשתית הנייחת. מאידך טוענים במשרד, כי בהמשך "ספקי ה-ISP שיהיו מעוניינים בכך, יוכלו לטפס במעלה סולם ההשקעות ולתרום לתחרות בשוק הנייח באופן משמעותי יותר מתרומתם המצומצמת כיום".

בעקבות המהלך הוציאה בזק הודעה לבורסה ולפיה בבזק בינלאומי ובבזק לומדים את השימוע החדש ומשמעויותיו. במכתב של וועד עובדי בזק בינלאומי נכתב כי הם מתנגדים כמובן בכל תוקף לביטול ההפרדה בין תשתית לספק אינטרנט וכי הם יפעלו בכל דרך אפשרית על מנת למנוע אותו.

צנרת להשכרה

בשולי הדברים נעדכן, כי חברת מקורות הודיעה על פריסת רשת סיבים אופטיים לאורך 10,000 ק"מ של צנרת הולכת המים במדינת ישראל. על פי התוכנית, החיישנים שיתחברו לרשת הסיבים יתריעו מפני גניבת מים, תקלות ונזילות הגורמות לבלאי מים שנתי של 3%. פרישת הסיבים של מקורות, תאפשר – כך נראה – חיבור יישובים מרוחקים בפריפריה לאינטרנט המהיר, במקומות בהם לא משתלם כלל לחברות הגדולות להניח תשתית שכזו. התכנית כבר קיבלה לאחרונה את אישור משרד משאבי המים.

מוטי שירי, סמנכ"ל טכנולוגיות ב'מקורות', סיפר בשיחה עם davar1 כי הרעיון מהפכני, וכי הוא "מבוסס על טכנולוגיה של צה"ל. בזמנו הצבא שם בלבנון סיבים אופטיים, שמחוברים למרכזת, שתפקידה לפענח את הרעשים שהסיב קולט. זה כל היופי – הסיב עצמו הוא החיישן. אם הסיב קולט רעשים של אנשים, מכוניות וחפירות", הסביר שירי, "למה לא לקחת אותו לצנרת המים? עשינו ניסוי ביהודה ושומרון עם סיבים אופטיים כדי לזהות גניבות מים בלילה. הבנו שנזילת מים עושה רעש כך שאפשר לשים מרכזות כל 30 קילומטר, שמפענחות את הרעשים ואז נוכל לדעת בדיוק איפה יש דליפה".

שירי הבהיר בשיחה כי "למקורות אין רישיון תקשורת, והיא לא משווקת תקשורת, אלא רק השכרה של סיב אופטי. התקשורת היחידה שתיעשה בסיב היא לצרכים של מקורות, לניטור של הצנרת". הודעת משרד התקשורת שעמה פתחנו, בה כל יישוב יוכל להקים רשת אינטרנט אולטרה מהיר (סיבים) משלו, בשילוב הודעת מקורות, יוכלו 'להעיף' את הפס הרחב בישראל שנות דור קדימה. השאלה כעת היא כמה שנים עוד יעברו עד שהדברים יקרו וכמה האינטרנט יתקדם עד אז, כך שחלקים מהכתבה הזו יהיו כבר לא רלוונטיים.