חלבת ומצאת: הפרה החולבת של הכלכלה הישראלית

התעשייה הלבנה, תעשיית החלב, שמכניסה מיליארדים לבעליה הסיניים או משקיעים מחו”ל, הייתה בימי קדם – די קרובים למעשה – בעלת ניחוח יהודי מובהק • רגע לפני ‘חג החלב’ הפיננסי של היצרניות, ‘ביזנעס’ סוקר, על ספל חלב חם, את ההיסטוריה הקרובה והרחוקה ומעוררת ההשראה של בעלי המחלבות הידועות • יריעה מיוחדת על שאיפות שהתפתחו וחלומות שהוגשמו

מוצרי חלב במכולת | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

מה המשותף, לדעתכם, בין חצר בית בנהריה בשנת 1936, נחלת יצחק בתל אביב בשנת 1942, ועידת המשביר בשנת 1926, ירושלים 1924, צפת 1840, קיבוץ יטבתה 1962, רמת הגולן 1984 וטורקיה 1904?

בחג השבועות, חג מתן תורה רווח המנהג לאכול מאכלי חלב. מדובר במנהג קדום עם מקורות וטעמים רבים. בשנים האחרונות הפך המנהג הזה לטעם פיננסי של יצרניות החלב. קרנבל ענק של מוצרי חלב, חוברות מתכונים, מבצעים, דוכני טעימות ומסעי פרסום במיליוני שקלים. חג החלב במיטבו.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

הפרה הישראלית מועלית על נס כבעלת התפוקה הגדולה ביותר בעולם, 11,852 ק”ג או כ-12,200 ליטר לשנה. ואם אתם זוכרים את הסיפורים על הפרה ההולנדית המפורסמת, תדעו שהיא מפגרת בהרבה אחרי הפרה הישראלית רק 9,123 ק”ג חלב היא מפיקה לשנה. אגב, הפרה הטורקית מציגה את הגרסה המקורית של ‘אנא כורדי’. מדובר בפרה עצלנית במיוחד המפיקה בקושי 3,100 ק”ג חלב לשנה.

הקשיבו לחלום

הלמ”ס משתתפת בחגיגות החלב ומהנתונים שאספה עולה כי סך התפוקה הכוללת של חלב המגיע מבקר, כבשים ועזים, נאמדה

בשנת 2019 בכ-1.567 מיליון ליטרים. כמות עצומה זו נחלבת מ-135 אלף פרות חולבות, המתפנקות ב-723 רפתות בלבד בכל רחבי הארץ. כדי לדייק נציין כי כ-3% מתוך כלל החלב המופק בישראל מגיע מהצאן.

רשימת המקומות והשנים הפותחת את הכתבה, מספרת את סיפורן ההיסטורי של המחלבות הבולטות בארץ. אין זה שיעור היסטוריה גרידא. מדובר ב’ביזנעס’, הפעם במשמעות המקורית. כל חברות הענק שמגלגלות מיליארדי שקלים בשנה בשיווק מוצרים בארץ ובעולם התחילו ממשהו. מחלום. משאיפה. מאהבה למקצוע אך גם מעבודה כפיים קשה, וכמובן הרבה עזרה משמים.

גם לכם יש חלום? יש לכם שאיפה לפתח את העסק הקטן שפתחתם או שאתם חולמים לפתוח? קראו את סיפורן של המחלבות הגדולות ותזכרו שעם הרבה סייעתא דשמיא ועבודה קשה אתם יכולים להגיע רחוק.

הפרות ההולנדיות | צילום: מערכת ביזנעס

870/135 ליינר ארטקל

עצלנות סינית – טכנולוגיה ישראלית

כמה רחוק? עד סין למשל. הפרה הסינית מייצרת כ-10 ליטר חלב ליום לעומת כ-70 ליטר של הפרה הישראלית. מה עשו הסינים, רכשו את תנובה כדי להיחשף לטכנולוגיות ייצור מוצרי חלב. במרץ 2015 מכרה קרן אייפקס הבריטית את חלקה בחברה תנובה הישראלית לחברת ברייט פוד הסינית תמורת כ-8.5 מיליארד שקל. כך מינפה החברה הסינית את יכולות הייצור שלה בסין.

וזה לא הכל. לפני כשלוש שנים ביקר נשיא סין, שי ג’ינפינג, ברפת הגדולה בעולם שהוקמה בטכנולוגיה ישראלית. כן. הסינים ממש מקנאים בתפוקת החלב של הפרות בישראל והם ביקשו לייבא את היכולות למדינתם. מדובר ברפת ענקית הממוקמת במחוז הייבה, כ-300 קילומטר צפונית לבייג’ינג. את הרפת הקימה חברת SCR המתמחה בטכנולוגיה מתקדמת לניטור הפרות והחלב. תשע מכוני חליבה – קרוסלות ענק חולבות כ-13,000 פרות ויכולות להגיע בהמשך עד ל-40,000 פרות.

הסינים הם ממש לא עם עצלן. הם יודעים לעבוד, אך חסרות להם שיטות עבודה חדשניות ובעיקר ראש יהודי מפותח. ייבוא פיתוחים ישראליים בשילוב עבודת כפיים סינית, יהפוך מאות אלפי רפתות זעירות המייצרות חלב באיכות ירודה, לרפתות ענק מודרניות עם תפוקה גבוהה יותר של חלב איכותי ובריא.

מתחם תנובה ההיסטורי בירושלים | צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

מאה שנות חלב ישראלי

גם העולים הראשונים שבאו ארצה לא בחלו בעבודת כפיים. רבים מהם עסקו בענפים שונים בחקלאות. ענף הרפת נחשב לעבודה קשה ששכרה בצידה. מצד אחד מכניסים שחת, מהצד השני יוצא חלב שנמכר מיד לצרכנים ומוגדר כמבוקש מאוד.

החברה המוכרת ביותר בארץ – תנובה, החלה את דרכה באופן רשמי לפני כ-93 שנה עת התאגדו מספר קיבוצים סביב לירושלים יחד עם משקים חקלאיים אחרים לתאגיד תנובה הארצי. בספר שהוציאה תנובה לרגל 80 שנות פעילות מצאנו את תיאור העבודה הקשה שליוותה את המתיישבים.

“קריית ענבים, אז קיבוץ צעיר בהרי ירושלים, החליט לבסס את תשתיתו הכלכלית על הקמת רפת. הפרה הראשונה נרכשה בפברואר 1921. כעבור שנה היו ברפת 20 ראשי בקר, אשר – כיאה לענף העיקרי והמכניס ביותר של המשק – שכנו בבניין האבן היחיד בקיבוץ כולו”.

…”הרפת המשיכה להתפתח: בקיץ 1923 הגיעו 45 פרות משובחות מהולנד, במימון קרן היסוד, ובסתיו 1924 כבר עלתה הרפת בקריית ענבים בתפוקתה על כל רפת אחרת של ההתיישבות הציונית המאורגנת בארץ ישראל”.

העבודה הקשה ברפת כללה האכלת הפרות, חליבתן ביום ובלילה, פינוי הפסולת שלהן, טיפול בגדיים הרכים ושירותי וטרינריה. ההשקעה הרבה השתלמה. “בקיץ 1927 היו לקיבוץ 60 בהמות חלב בעלות תפוקת שיא, ותנובת ההולנדיות שביניהן אף עלתה על תנובתן בחו”ל. התמורה על החלב היוותה שני שלישים מהכנסות המשק, ובשנת הכספים 1927-1926 עברה קריית ענבים, בזכות הרפת, מהפסד לרווח נקי. היה זה הישג מרשים ביותר, הן בקנה מידה ארצי, והן במונחים של ענף החלב העולמי”.

היכן תנובה כיום?

תנובה נרכשה כאמור בשנת 2015 לפי שווי שוק של 8.6 מיליארד שקל. לצד חטיבת החלב קיימות בתנובה חטיבות של בשר וביצים. בנוסף יש לתנובה אחזקות נוספות בחברות לייצור רטבים, מאפים ופיצות קפואות, משקאות סויה, ריבות, מחיות פירות וקונפיטורות. אריזה ושיווק של פירות יבשים, ירקות קפואים. מפעל לקליית פיצוחים, מיון קטניות וקילוף בוטנים ושקדים. את 2019 סיימה תנובה עם מכירות של קרוב ל-7 מיליארד שקל.

נתח השוק שלה עומד על מעט פחות מ-50% ולמרות זאת היא מוגדת כיצרנית החלב הגדולה ביותר במשק. מדובר בחברה שיצרה למעשה את שוק החלב בישראל וחלשה לאורך עשורים בשוק זה. בשנים האחרונות, לאחר שנכנסה תחת בעלויות חדשות מחד והגברת התחרות מצד חברות נוספות בשוק מאידך, הצטמצם חלקה של תנובה לפחות ממחצית שוק החלב כולו.

בהפגנות לפני מכירת תנובה לסינים | צילום: רוני שוצר, פלאש 90

מחצר בית לחברה בינלאומית

בשנת 1936 הקימו בני הזוג הילדה וריכרד שטראוס שעלו מגרמניה רפת קטנה בחצר הבית. הרפת לא הצליחה לקיים את עצמה, ובמקום להתייאש ולחפש עבודה, פנתה גברת שטראוס למקום השני בסולם החלב והחלה לייצר גבינות. הייצור הלך והתפתח וכעבור כמה שנים פתחו בני הזוג שטראוס בית חרושת קטן בנהריה לייצור גבינות.

כעבור פחות מ-20 שנה של השקעות ועבודה מאומצת, עברה חברת שטראוס לייצור גלידות. בשנת 1969 קבלה חברת שטראוס את הזיכיון לייצר מוצרים של חברת ‘דנונה’ העולמית שאף רכשה חלק מהבעלות על החברה. המותג ‘מילקי’ המוכר מיוצר כבר יותר מ-40 שנה. בהמשך, אגרה החברה די כסף כדי לרכוש חברות נוספות: גלידות ויטמן, סלטי אחלה, מחלבות יטבתה (ע”ע), חברת המזון עלית ואת יצרנית מטהרי המים תמי 4.

היכן שטראוס כיום? שטראוס גרופ מנהלת פורטפוליו נרחב של עסקים בתחום המזון. שווי החברה הנסחרת בבורסה עבר את ה-11 מיליארד שקל והיא פעילה בלמעלה מ-20 מדינות ברחבי העולם. על פי הדו”ח המסכם את תוצאות הרבעון הראשון של 2020, מכירות החברה הגיעו ל-2.17 מיליארד שקל, נתון המהווה גידול של שלושה אחוזים. והכל החל, להזכירכם, ברפת קטנה בחצר בית בנהריה לפני 84 שנים.

מקובנה באהבה

החברה השלישית בגודלה בישראל, הידועה בשמה הקצר טרה, נוסדה בשנת 1942 תחת השם הקצרצר ‘טרה אגודה יצרנית חקלאית שיתופית בנחלת יצחק’. כאמור, שמה מעיד על מקום היווסדה. היו אלו שבעה רפתנים מנחלת יצחק, שכונה שהוקמה בגבול תל אביב גבעתיים על ידי קבוצת יהודים שעלו מקובנה. בתחילה שיווקו הרפתנים בעבודה מפרכת חלב טרי לשתייה ברחבי תל אביב בבקבוקי זכוכית עם מכסה ממתכת.

בהמשך, נוצרו עודפי חלב והרפתנים הקימו מחלבה לייצור מוצרי חלב. אל המחלבה הצטרפו יותר משישים רפתנים נוספים מרחבי הארץ שעסקו בתחום. הם רכשו יחד שטח אדמה גדול, העמידו מכונות משוכללות יחסית לימים ההם והקימו מחלבה גדולה לייצור מוצרי חלב. החברה הלכה וגדלה עד שתפסה נתח שוק מכובד בעסקי החלב.

מוצרי חלב של תנובה | צילום: יוסי סינדל, פלאש 90

היכן טרה כיום? בשנת 2004 נרכשה טרה על ידי ‘החברה המרכזית לייצור משקאות קלים’ זכיינית קוקה קולה בישראל. מדובר באחת מהחברות הגדולות החזקות (והסודיות) ביותר בישראל. החברה המרכזית השקיעה למעלה ממיליארד שקל בהקמת מפעל ענק בנתיבות עם טכנולוגיה חדשנית שטרם נראתה בארץ. הטכנולוגיה אפשרה לחברה לעבור לייצר מוצרים ללא חומרים משמרים, דבר הנתפס לבריא יותר.

מכיוון שמדובר בחברה פרטית (שאיננה נסחרת בבורסה), שווי המכירות לא מפורסם לציבור באופן עקבי. בתחילת 2018 פורסם במעריב כי טרה סיימה את 2017 עם מכירות שיא בסך 1.35 מיליארד שקל.

עקביות של 60 שנה

ואם בטרה עסקינן לא נוכל שלא להתייחס לאירוע ההיסטורי שעבר על החברה בשנת 2017. במשך כ-60 שנה החברה שיווקה את מוצריה תחת הכשרות המהודרת של בד”צ אגודת ישראל. מנכ”ל חדש בשם טל רבן שהגיע לחברה (מקוקה קולה ישראל, כמובן) החליט להתמקד בשיווק במגזר החרדי, בניגוד לקודמו שעסק במיגור החומרים המשמרים מהמחלבה.

טרה השקיעה משאבים רבים מאוד בכשרות החדשה שלקחה על עצמה. בתאריך 4.8.17 מפרסם בד”צ אגודת ישראל כי הוא מסיר ממנה את הכשרות ובמקביל בד”צ העדה החרדית החלה להחתים את המוצרים בהדרגה (בינתיים, כשרותו של הרב וועסטהיים (זצ”ל) ניתנה למוצרים שהיו בבדיקה ב’עדה החרדית’).

האם התהליך השתלם בסופו של דבר? מניתוח של ‘כלכליסט’ מסתבר שלא כל כך. בשנת 2017 נתח השוק של טרה עמד על 13%. במהלך 2018 החל להצטמצם חלקה של טרה בשוק החלב – זאת למרות שהשוק כולו הציג צמיחה. במחצית 2019 נתח השוק של טרה עמד על כ-11% בלבד. גם ב-2019 המשיך שוק החלב לצמוח. למען ההגינות נביא את טענת החברה בדיווח כי “נתח שוק אינו חזות הכל. כי החברה בחרה להתמקד במוצרים עתירי רווח על חשבון מוצרים מפוקחים שהרווחיות עליהם שולית”.

מפעל טרה בנתיבות | צילום: פלאש 90

הפרימיום משתלם

מחלבת גד המוגדרת כמחלבה הרביעית בגודלה בארץ, רחוקה מאוד מאחיותיה הגדולות המשחקות במגרשי המיליארדים. מדובר במחלבה שהוקמה בשנת 1980 בראשון לציון על ידי עזרא גד כהן כהמשך ישיר לסבו עזרא כהן שייצר גבינות בטורקיה אי שם לפני כמאה ועשרים שנים.

היכן מחלבות גד כיום? המחלבה איננה מייצרת מוצרי חלב בסיסיים, ונותנת דגש על מוצרי פרימיום. בתחילת 2019 עמד נתח השוק של גד על 4.2% משוק החלב כולו. על פי הערכות ב’גלובס’ מחזור המכירות של המחלבה עומד על כ-700 מיליון שקל בשנה. לא רע בכלל לחברה שהחלה כעסק משפחתי קטן.

שוקו קר היישר מהפרה

תשמעו סיפור. בשנת 1952 נוסדה העיר אילת (כשכמובן היא הפכה רשמית לעיר, רק מאוחר יותר, בשנת 1959) שהייתה רחוקה מהמרכז יותר מ-6 שעות נסיעה. בימים ההם, טרם המצאתן של משאיות הקירור היו יוצאות ממרכז הארץ משאיות עם חלב טרי, מלאות בקוביות קרח כדי לשמור על הטריות. בכניסה לעיר המשאיות כבר ‘טפטפו’ מכל עבר. הקרח נמס והחלב בקושי היה קר.

אורי חורזו מקיבוץ יטבתה, אסף כמה חברה פעלתנים במיוחד מהקיבוץ והחל לקדם את חזונו: הקמת מחלבה ביטבתה שתשווק לאילת חלב טרי והכי חשוב, קר! 30 פרות הובאו לרפת שהוקמה בקיבוץ נגד כל הסיכויים והקשיים והמחלבה הראשונה הוקמה.

בהמשך, לאחר מלחמת ששת הימים כשהנסיעות לאילת הפכו לתדירות יותר, פתחו בקבוץ פונדק דרכים קטן על אם הדרך עם שתייה קרה. גולת הכותרת של הקיוסק היה שוקו קר שייוצר במחלבה הסמוכה וכמו שאומרים – כל השאר, היסטוריה. במשך השנים החברה גדלה והחלה לשווק את מוצריה בכל רחבי הארץ.

היכן מחלבת יטבתה כיום? בשנת 1997 רכשה חברת שטראוס כ-50 אחוז מהבעלות על מחלבת יטבתה לפי שווי חברה של – תחזיקו חזק –  32 מיליון דולר. שטראוס המשיכה להשקיע במפעל בייצור מוצרים כקו משלים למוצרי שטראוס וכיום היא חלק בלתי נפקד מקונגלומרט שטראוס. אגב, מחלבת יטבתה היא המחלבה היחידה בעולם המייצרת תוצרת המשווקת בפריסה ארצית, שמוזרם אליה חלב בצינור מרפת סמוכה…

השומרון והצפון מאחדים כוחות

מחלבות רמת הגולן הוקמו בשנת 1984 על ידי חמישה קיבוצים – אורטל, עין זיוון, גדות, שמיר וקיבוץ סאסא ומייצרות מגוון מוצרי חלב שונים. כעבור כ-20 שנה מההקמה, החלה המחלבה לשווק את התוצרת בכל סניפי שופרסל תחת המותג של הרשת. החברה מתמחה בכמה מוצרים במיוחד בחלב עמיד.

היכן מחלבות רמת הגולן כיום? לפני יותר מחצי שנה התפרסמו דיווחים ולפיהם מחלבת השומרון מנהלת מו”מ מתקדם למיזוג עם מחלבות רמת הגולן. המטרה: איחוד כוחות נגד חברות הענק השולטות על השוק. קודם לכן פורסם שמחלבת גד בדרך להשתלט על מחלבות רמת הגולן ואף נחתם ביניהן מזכר הבנות ראשוני. המהלך לא צלח.

הצורף החלבן

שוק החלב לא מתבטא רק בשיווק התוצרת לחנויות. ברחבי הארץ ישנן יותר ממאה מחלבות בוטיק שהוקמו בהשקעה לא מבוטלת. חלקן מחלבות חווייתיות המספקות אטרקציה לילדים וחלקן עוסקות בייצור מוצרים עצמי של מוצרי פרימיום. גבינות קשות מסוגים שונים ברמה גבוהה, בעיקר גבינות צאן. מדובר בעסק מכניס הדורש השקעה לא קטנה ויכולת לעבוד קשה בריח חמצמץ שצריך להתרגל אליו. על אחת המחלבות הללו כדאי לספר:

לפני 183 שנה התרחשה בצפת רעידת אדמה קשה במיוחד. היה זה בשנת 1837 כאשר רוב העיר נחרבה ושד”רים יצאו לאסוף כסף בחוץ לארץ עבור עניי ארץ ישראל ושיקום העיר. יהודי בשם מאיר ארזוני שגר בפרס גמר בליבו ברגע אחד שהוא עולה לארץ ישראל לעזור בשיקום העיר. האיש היה צורף מומחה, אולם למקצועו לא היה ביקוש.

ארזוני לא ישב בבית וביקש דמי אבטלה, אלא הלך ללמוד את סודות הגיבון מערביי הסביבה. לאחר שעשה הסבת מקצוע רכש ארזוני בית גדול ובשנת 1840 בערך פתח מפעלון קטנטן לייצור גבינה. צוואתו של האיש הייתה מעניינת והוא ציווה את המחלבה לצאצאיו הנקראים בשמו הפרטי מאיר (או שלומי). ניתן לומר שזאת המחלבה הראשונה שהוקמה בארץ.

היכן מחלבת המאירי כיום? לפני כשנה נפטר מאיר המאירי בגיל 88. הוא היה הדור החמישי למייסד והקפיד לייצר את הגבינות במסורת עתיקה. לאחר הפטירה, עברה בעלות המחלבה לבנו שלמה, כפי שדורשת הצוואה, אך מכיוון ששלמה הוא בעל מוגבלות פיזית, המחלבה מנוהלת על ידי אחיו יניב. המחלבה מייצרת שתי גבינות צאן ייחודיות, ביניהן, איך לא, ‘גבינה צפתית’ – שהרי הגבינה מיוצרת בעיר צפת.

והיכן תהיו אתם בעוד X  שנים מהיום? תשאפו. תחלמו. תשקיעו. תגיעו רחוק. בעזרת השם.

מומלץ עבורך

תגובה אחת ל: "חלבת ומצאת: הפרה החולבת של הכלכלה הישראלית"

  1. קרית ענבים אכן היה פעם קיבוץ עם פעילות חקלאית ענפה ואף תעשייה
    אבל השתלטות של אנשים חמדנים ולא מוכשרים על הנהלת הקיבוץ חיסלה אותו
    כל חקלאות החי נמכרה בסכומים מגוכחים. התעשייה נסגרה והקיבוץ בהתרסקות חברתית שאין כדוגמתה.
    היום כל השטח של הרפת המפוארת שייך ליזמים שתובעים את הקיבוץ ולא מניב לקיבוץ רווחים.
    מסקנה: צריך הרבה אנשים אמיצים וחדורי אידיאולגיה כדי להקים משהו שאדם אחד פחדן וטיפש הורס ברגע

כתיבת תגובה