טוב שהתלוננתם: כך הפך מתלונן ל’בעלים’ של 12 דירות

טעות מביכה ברישום זהות אדם שהתלונן על היתר בנייה, הפכה אותו ל’בעליהן’ של 12 מדי מים, ותאגיד המים המקומי חייב אותו בתשלום החשבונות ל-12 הדירות • כמה שוטרים צריך לבצע גביה? דו”ח החניה זינק ובחשבון שהוגש נכלל עיקול, שהזקיק לא פחות מ… חמישה שוטרים • וגם: איך אף אחד לא ידע שאין מסלול בידוק מותאם למושתלי קוצב לב? ולמה איש לא חשב שעליו למנוע הידרדרות אבנים באזור קיבוץ חפציבה? • מקבץ תלונות מרתקות מדו”ח נציבות תלונות הציבור • צפו

אורך רוח ואוזן קשבת |צילומסך מתוך סרטון נציבות תלונות הציבור

התלונות בדו”ח נציבות תלונות הציבור שבמשרד מבקר המדינה שפורסם הבוקר, מגוונות ביותר. סיפורי התלונות מעניקים לנו חרך הצצה לסבלו של האזרח הקטן הנלחם לא פעם עם הרשויות החזקות ממנו פי אלף בידיים חשופות וללא הגנה מתאימה.

כך למשל, תושב ירושלים נדרש לשלם חשבונות מים עבור 12 דירות שאינן שלו. לטענת חברת ‘הגיחון’ תאגיד המים של ירושלים, הרישום נעשה על פי נתונים שנמסרו מעיריית ירושלים, ולפיהם המתלונן רשום כמבקש היתר הבנייה של הבניין. במהלך הבירור של הנציבות הועלה כי הבניין עבר הליכי הריסה ובנייה מחדש בהתאם לתמ”א 38/2 וכי בהיתר הבנייה לביצוע העבודות בבניין נפלה טעות –  במקום לרשום בו את מספר תעודת הזהות של בעל ההיתר נרשם מספר תעודת הזהות של המתלונן, בשל העובדה ששמו בסך הכל דומה לשמו של בעל ההיתר. בנוסף העלתה התלונה, שחברת הגיחון לא ביצעה אימות פרטים בטרם תהליך השיוך של מדי המים בבניין.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

בידוק בטחוני לבעלי קוצב לב

במקרה אחר התלוננה אישה בת 75, כי בעת בדיקה ביטחונית בנמל התעופה בן גוריון (נמל התעופה) אמרה לבודקים שבגופה מושתל קוצב לב, וביקשה כי הבדיקה הביטחונית שלה תיעשה בהתחשב בעובדה זו וכנהוג בשדות תעופה ברחבי העולם במקרים כאלה. אנשי הביטחון לא כיבדו את הבקשה, שאלו אותה שאלות פוגעניות ודרשו כי תציג תעודת נכה, אף שהיא אינה מוגדרת כנכה.

במסגרת הבירור הציגה הנציבות לפני רשות שדות התעופה (רש”ת) את הליקויים העולים מהתלונה, ובראשם היעדר מענה מותאם לבעלי קוצב לב בנמל התעופה, לרבות שלטי הכוונה למסלול טיפול ייעודי. 

מהתלונה הרוויח כלל הציבור. זמן קצר לאחר פניית הנציבות הציבה רש”ת בנמל התעופה שלטים שמפנים נוסעים שמושתל בגופם קוצב לב למסלול ייעודי שבו הם אמורים לקבל יחס אישי ולהיבדק במהירות רבה יותר, וכן הודיעה כי תנחה את גורמי הביטחון כיצד לטפל בנוסעים בעלי קוצב לב. רש”ת אף התנצלה לפני המתלוננת על עוגמת הנפש שנגרמה לה והודיעה לה כי בנסיעתה הבאה לחו”ל היא תדאג לה לליווי צמוד (ממסלול הבידוק הביטחוני ועד הכניסה לאזור החנויות הפטורות ממס). 

המתלוננת הודתה מקרב לב לעורכת הדין בנציבות ואף שלחה מכתב תודה מרגש: “אנו שמחים לציין את טיפולכם המהיר והמעולה בבעיית בעלי קוצבי לב המשתמשים במסלול הביטחון בנתב”ג. ברצוני לציין במיוחד את טיפולה של עורכת הדין [מבררת התלונה]. מוזר הדבר, אבל עד טיפול זה בעיית בעלי קוצבי לב לא הייתה ידועה לרשות, ובעלי הקוצבים סבלו מבעיות מרובות בזמן הבידוק הביטחוני. בעקבות פנייתה, רשות שדות התעופה הציבה שלט ברור המכוון את בעלי הקוצבים למיקום הבידוק הביטחוני המתאים למצבם הבריאותי. כיום קיים שילוט מתאים, בודקי הביטחון מודרכים… וחווית הבידוק שופרה מאוד… תודה ויישר כח בטיפולכם הנהדר”. 

870/135 ליינר ארטקל

שוטרים ועיקולים 

סיפור תלונה נוסף מעלה את החירות שנוטלים לעצמן חברות גביה העובדות מטעם הרשויות המקומיות. ממכתב התלונה עולה שמעקלים מטעם עיריית באר שבע הגיעו לביתה של המתלוננת, תושבת רהט, ודרשו ממנה לשלם חוב בסך 1,800 שקל. מדובר בחוב התחיל בקנס של 100 שקלים בגין חניה שלא כחוק ותפח לממדים מבהילים תוך עשרה חודשים. המתלוננת טענה כי כלל לא ידעה על הקנס. 

מבירור התלונה ע”י הנציבות עלה, כי מדובר על הודעת תשלום קנס שנשלחה אל המתלוננת כנדרש. העירייה טענה כי הקנס שלא שולם צבר ריבית ותשלומי פיגורים (בתוך עשרה חודשים. ד”ש), ולכן הועבר לטיפול חברת גבייה מטעם העירייה. חברת הגבייה פעלה לגביית החוב, ולשם כך בוצע עיקול מטלטלין בביתה של המתלוננת. העירייה טענה כי בהתאם לדרישת המשטרה בוצע העיקול בליווי של חמישה שוטרים, ובגין פעולה זו חויבה המתלוננת ב-1,405 שקל. להזכירכם, מדובר על קנס חניה של 100 שקל.

הנציבות קבעה בטיפול בתלונה כי הדרישה לתשלום הוצאות גבייה הגבוהות במידה ניכרת מסכום החוב אינה סבירה ואינה עולה בקנה אחד עם הוראות תקנות המסים. סוף דבר, העירייה הודיעה כי נוכח עמדת הנציבות היא החליטה להשיב למתלוננת את הסכום שנגבה ממנה, בניכוי סכום הקנס וההוצאות הישירות שאינן חריגות, המותרות לגבייה על פי התקנות. העירייה הוסיפה כי הופקו הלקחים מהמקרה, והגורמים המבצעים באגף הפיקוח ובחברת הגבייה עברו הדרכות מתאימות, על מנת שמקרים דומים לא יישנו בעתיד. לו יהי.

צפו • סרטון על פעילות הנציבות

 

זהירות: הידרדרות אבנים

במהלך העשור האחרון פעלה הנציבות להיטיב עם האזרח הקטן בדרכים שונות. כך למשל, סייעה הנציבות לאזרח תושב קיבוץ חפציבה שהתריע במשך שנים לפני גורמים שונים על סכנת הידרדרות סלעים מהגלבוע לעבר הקיבוץ. אולם לטענתו, כולם אטמו אוזניים ולא עשו דבר בנידון. בפעולת הנציבות הוקם צוות בין-משרדי, נמצא תקציב למומחה שבדק את המקום ואף הציע פתרון. בהמשך נמצא תקציב של 5.5 מיליון שקל להקמת גדרות הגנה וגם נקבע מי מהגופים יהיו אחראים ישירות על ביצוע העבודה.

תלונה נוספת עסקה באדם שנפגע בתאונות עבודה וחויב לשלם סכומי כסף גדולים על תרופות וטיפולים בידי קופת חולים כללית. הנציבות טיפלה בתלונה לאורך זמן, הליקויים טופלו, הכספים הוחזרו והוחלט על המשך מעקב. המסקנה: תתלוננו, זה עוזר. רק ככה נקבל שירות טוב יותר מהגופים והחברות שאנחנו משלמים להם את כספינו.

 

צפו • סרטון על פעילות הנציבות ברשויות המקומיות

תגובה אחת ל: "טוב שהתלוננתם: כך הפך מתלונן ל’בעלים’ של 12 דירות"

  1. האם מטפלים גם בתלןנה מול חברה פרטית?

כתיבת תגובה