טעות אופטית: העיוות בתשואות אגרות החוב

איך ייתכן שהתשואה על אגרות חוב של ממשלת ישראל נמוכה מהתשואה על אג"ח של ארצות הברית? האם ייתכן שהמשקיעים "סומכים" על ישראל הקטנה יותר מאשר על הכלכלה הגדולה בעולם?!

הפדרל ריזרב | צילום: Orhan Cam, שאטרסטוק

כל מי שנחשף לשוק ההון בצורה ישירה מכיר את המושג "פרמיית הסיכון". פרמיית סיכון היא תמורת הסיכון. זאת אומרת, כמה כסף מבקש נוטל הסיכון כתמורה עבור הסיכון שהוא מוכן לקחת. במילים אחרות, מה היא התשואה העודפת שמבקשים המשקיעים לקבל כשהם משקיעים בנכס מסוכן יותר.

בואו ננסה את הדוגמא הבאה: אם אג"ח לא צמודה של ממשלת ישראל במח"מ (משך חיים ממוצע) של חמש שנים נסחרת בתשואה לפדיון של 0.9%, ואג"ח לא צמודה של בנק מזרחי בעלת מח"מ דומה תיסחר בתשואה לפדיון של 1.4%, משמעות הדבר היא שפרמיית הסיכון של מזרחי עומדת על 0.5%.

כלומר, כדי לקנות את האג"ח של הבנק במקום את האג"ח הממשלתית, המשקיעים דורשים תשואה גבוהה בכמחצית האחוז. אם כך הדבר, ואנשים מבקשים תוספת תשואה על לקיחת סיכון גבוה יותר, כיצד תוכלו להסביר את התופעה הבאה?

אגרת חוב של ממשלת ארצות הברית לעשר שנים נותנת היום כ-2.2% ריבית, ואילו אג"ח של ממשלת ישראל לאותה תקופה נותנת תשואה של כ-1.8%. האם המשקיעים חושבים שאג"ח של ממשלת ישראל יותר בטוח מאג"ח של ממשלת ארה"ב?!

אין עוררין על כך שארצות הברית היא מעצמה כלכלית ומצבה מבחינה כלכלית "קצת" יותר טוב משל ישראל. אם כך כיצד ניתן להסביר את ההיגיון של המשקיעים?

כדי להבין את ה"עיוות" לכאורה שקיים בפרמיית הסיכון בין אגרות החוב לעשר שנים של ארה"ב וישראל, יש לקחת בחשבון נתון נוסף: אינפלציה, עליית מחירים. כלומר ירידה בערכו של המטבע המקומי. דהיינו שהתמורה המתקבלת עבור כל יחידת מטבע הולכת וקטנה…

לדוגמא, אם לפני שנה הייתי קונה מוצר מסוים ב-1,000 שקלים והאינפלציה במשך השנה הייתה של שני אחוזים, הרי שהשנה אשלם על אותו מוצר בדיוק 1,020 שקלים. ועכשיו לעיוות "שלנו". צירך לזכור שהתשואה של האג"ח היא נומינלית, דהיינו, מספרית גרידא. אך כאשר אנו בודקים את התשואה בפועל, זו הריאלית (בניכוי האינפלציה), התמונה הפוכה לחלוטין…

זו כבר תקופה שהאינפלציה בארצות הברית מרימה ראש. אומנם רק לאחרונה יכולנו לראות עד כמה שהבנק הפדרלי מאוכזב מכך שעדיין לא הושג יעד האינפלציה של שני אחוזים, אבל הכלכלה הגדולה בעולם בהחלט מתקרבת לשם. האינפלציה כיום בארצות הברית עומדת על 1.7%. לעומת זאת, בישראל יעד האינפלציה דומה אבל בפועל לא מושג. האינפלציה בישראל סובבת היום סביב אפס ומטה.

כעת, כאשר נבדוק את האג"ח של שתי המדינות ואת תשואתן הריאלית, נגלה שאג"ח של ישראל לעשר שנים נותנת תשואה ריאלית של כ-1.8% ואילו אג"ח של ארה"ב לאותה תקופה, תיתן תשואה של 0.5%. יוצא איפה שעל אג"ח של ממשלת ישראל מקבלים תשואה ריאלית עודפת של כ-1.3% וזו בדיוק פרמיית הסיכון שהמשקיעים דורשים כדי להיות חשופים לסיכון גדול יותר בקניית אג"ח ישראליות לעומת אמריקאיות.


דניאל שבקס הוא מנהל החטיבה הפיננסית ב'הירשוביץ פתרונות'. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.

תגובה אחת ל: "טעות אופטית: העיוות בתשואות אגרות החוב"

  1. חישוב מעניין. אבל לגופו של דבר: היציבות של ממשלת ארצות הברית איננה אבסולוטית. מדברים שם על חובות שכמעט בלתי ניתנים לפירעון.

כתיבת תגובה