“ידענו שהתכנית צריכה להוביל קו ברור: ב”ב לא תהיה מנהטן”

“התרגשתי לפגוש ראשי ישיבות ואנשים של חיי תורה, זו היכרות מהסוג שפותח צוהר לעולם חדש ומסעיר” • צדיק אליקים, האיש שמאחורי תכנית המתאר המקיפה של בני ברק ומי שחתום על הרעיון המהפכני שהוסיף אלפי יח”ד לבני ברק – בראיון מקיף לביזנעסופ”ש

צדיק אליקים מציג את התכנית | צילום: ביזנעס

רגע אחרי שנכנסים למשרד האדריכלים, המשתרע על רבע קומה בבניין WE התל אביבי, על קצה דרך מנחם בגין ומשקיף אל הבורסה, רכבת סבידור וצפון ת”א הישן, הפנים המכילות והקשובות של צדיק אליקים, מספרות את כל הסיפור. הוא אדם ששמח לקראתך באמת, מסכים ללמוד על זולתו ככל שייחשף בפניו, והוא מעבד וקולט ומכיל במעמקי ליבו. לפעמים, הוא משתמש במה שחקק על לוח ליבו ומשרטט את הדברים בקווים אדריכליים על תוכנת ‘אוטוקד’ (“אני עדיין עובד עליה, למרות שהיא מיושנת. זה מרגיז לפעמים את החבר’ה הצעירים, אבל היא הכי נוחה לי”), והתוצאה – מתנוססת בגאון כעבור מספר שנים, במלט ולבנים, בבלוק ובבטון.

כך גם נולדה, אחרי פגישות עם ראשי ישיבות, מרביצי תורה, מחנכים, פרנסי העיר בני ברק וצוות של כחמישים איש או צירי-הסברה, שהגיעו מטעם העירייה ועוד  – תכנית המתאר העירונית של בני ברק. העיר השניה במחוז דן, אחרי תל אביב, שמציגה תכנית מתאר שמגדירה אותה בדיוק. עד איפה יגיעו בתי המגורים (“הגבול של 6.5 קומות יישמר באזורי המגורים”), איה ישולבו מרכזי התעסוקה והמשרדים (בקטע שיצמח לגובה בצפון העיר, עד 60 קומות בלי לוותר על אחוז בנייה אחד”) היכן יהיו מרכזי מסחר (“לא יהיו קניונים בבני ברק, המסחר יתפרש לאורך הרחובות, כפי שנראה רחוב רבי עקיבא כיום”) איפה יקומו בתי מלון חדשים (“ברמת גן, בתל אביב ואפילו בבית שמש. בבני ברק לא יהיו בתי מלון. הצורך בהם לא ממשי, לא באזורי המגורים וגם לא באזורי העסקים. בדקנו”).

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

הוי אומר: כשאדריכל ומתכנן ערים, מתייצב למשימת בחינת קווי המתאר לעיר, שמבקשת לדעת בעצם, מה היא רוצה להיות כשתהיה גדולה (למרות שהיא חצתה מכבר את שנתה ה-90. מסתבר שלעולם לא מאוחר), עליו לבחון מה בדיוק היא רוצה לשדר, מבחינה תכנונית, תעסוקתית, חברתית, תחבורתית, מסחרית או תיירותית.

בני ברק ממעוף הציפור | צילום: גילי יערי, פלאש 90

ראשי הערים, יעקב אשר, חנוך זייברט ואברהם רובינשטיין – הן בשנה שהחליף את יעקב אשר והן בקדנציה הנוכחית – הם שעמדו מאחורי הצוות, שהוביל את תכנית המתאר לעיר. בצוות, שהיה בראשות האדריכל ומתכנן הערים צדיק אליקים, בלטו גם ישראל רשטניק – יועץ תחבורה, ליאור לובינגר – מתכנן הנוף ורן חקלאי, ששימש יועץ כלכלי, “הם היו עמודי השדרה של התכנית”, מגדיר אותם אליקים. ובמקביל הוא מציין, “התרשמתי מנועם ההליכות של רובינשטיין, מהיצירתיות של יעקב אשר ומהעוצמות הבלתי נלאות של זייברט”, מגדיר ומכתיר צדיק כל אחד בשבחו.

וכך, הגיע צדיק אליקים, האיש שעמד בראש צוות בן 16 מתכננים ויועצים של תכנית המתאר לעיר בני ברק, אל היעד שהציב לעצמו: להפוך את בני ברק לעיר הכי מתקדמת והכי שמרנית שאפשר. נשמע תרתי דסתרי? ממש לא.

“בכל כנס אדריכלי אנחנו שומעים על הנקודות העיקריות ב’עיר מתקדמת’. עירוב שימושים; תחבורה ציבורית; מסחר לאורך הרחובות; פעילות 24 שעות; מערכת חינוך אינטגרטיבית.

“כשבאתי להציב נקודות יסוד לתכנית המתאר של בני ברק, ידעתי כי האתגר הוא שונה. משום שב”ב מקיימת את עקרונות העיר המודרנית למהדרין: המסחר ברחובות פורח, התחבורה הציבורית נגישה, יש בה מיעוט רכב פרטי, החינוך ומבני הציבור קרובים לבית, יש בה עירוב שימושים, אין בה קניונים ויש מסחר ופעילות תרבותית-תורנית לאורך הרחובות – מה שגורם להיותם פעילים ותוססים בכל שעות הערות”.

מצד שני, אליקים ידע שבני ברק היא מרכז תוסס לכל הבאים בשעריה. הישיבות שבה מושכות תלמידים מכל קצות הארץ (והעולם) ואפילו בוגרים שרוצים להתבשם מאורן – אם לא במגורים בעיר, אזי בימים הנוראים או בחגים; אולמות השמחות בעיר, מושכים תחבורה עד שעות הלילה המאוחרות, וכן הלאה.

ישיבת פוניבז’, האור לא כבה | צילום: רוני שוצר, פלאש 90

“בוא נצא, הערב, יום חמישי, למאפיית ויז’ניץ, הצבי ועוד, הן פתוחות ושוקקות אל תוך הלילה. אז גם אם החנויות ונקודות המסחר נסגרות ב-23:00 או בחצות – עדיין יש בעיר ישיבות שהאור אינו כבה בהן ובתי כנסת שמלאים בלומדים ולא רק ב’ליל שישי’…”, מוכיח צדיק בקיאות במושגים החרדיים-העירוניים שמכנים את יום חמישי בלילה כ’ליל שישי’, ואת יום שישי בערב – ‘ליל שבת’.

בתווך, תוך כדי ‘הליכה’ בשבילי העיר הגלויים והנסתרים, כשטייל ברבדים הנסתרים ובמעברי הולכי הרגל, בין בניינים לחצרות (מטאפורית, כן?), גילה צדיק אליקים את הפתרון האדיר, שיאפשר למשפרי הדיור הבני ברקים, להמשיך ולהתגורר קרוב-קרוב לכל מה שהם אוהבים.

כך נהגתה במוחו התכנית, שמאפשרת – כיום, לאחר אישורה – לנייד זכויות בנייה לתעסוקה ומסחר, במזרחו של צפון בני ברק, ולהסיטן מערבה, באמצעות תוספת קומות בכיוון מתחם התעסוקה בצפון העיר ובכך לפנות שטח נוסף, לבנייה עירונית לתושבי העיר משפרי דיור, לזוגות צעירים, לזוכי מחיר למשתכן ולכל מי שחשקה נפשו להיות סמוך ונראה לבני ברק של מעלה.

כחלק מהחידוש, הגה אליקים את הרעיון לפיו חלק ממרכזי התורה הציבוריים, יקבלו הקצאות בצפון העיר, בתחומי שכונת המגורים החדשה, וכך תעבור רוחה של העיר, לפחות חלקית, צפונה.

אבל עוד נגיע לתכנית הזו בהרחבה.

תואר וצורה

צדיק אליקים (61) הוא בוגר לימודי אדריכלות בטכניון ותואר שני באדריכלות באוניברסיטת קולומביה ולאחר מכן גם הרצה בטכניון במשך 15 שנה.

בתחילת שנות ה-90, הקים יחד עם אחיו אלי אליקים, אף הוא אדריכל ומתכנן ערים (ששימש מרצה באוני’ ת”א כעשור), את משרד ‘אליקים אדריכלים’. כיום, המשרד הינו אחד מעשרת משרדי האדריכלים, שנבחרו בהליך המכרז של מנהל התכנון להכנת תוכניות מתאר.

תחומי עיסוקיו העיקריים של צדיק במסגרת החברה, הם בעריכת תכניות מתאר, תכנון וניהול שיקום עירוני ותהליכי התחדשות ועיצוב עירוני.

למעשה, המשרד בראשותו אחראי על ביצוע תכניות, בכמעט 20% משטחי ישראל ובתוכם כלל המגזרים המרכיבים את החברה הישראלית. בין היתר, בישובים בולטים מהמגזר החרדי (כמו בני ברק, למשל), ויש לו ברזומה גם היכרות עם מגזרים אחרים: 18 ישובים במחוז הצפוני, דרוזים או ערביים, עברו תחת ידיו האמונות ואוזניו הקשובות לצרכי כל מגזר.

המשרד צבר הצלחה, ואחראי לתכנון מבני ציבור, שלחלק מגולשי ‘ביזנעס’ יהיו מוכרים ולחלקם פחות, ובהם: בית הספר היסודי “גבעון” והקאנטרי קלאב במתחם TLV, בית הספר למשחק ניסן נתיב ביפו, בתי ספר חדשניים, ביניהם: הגימנסיה הראלית בראשל”צ, בית הספר העל יסודי גני תקווה ועוד מבני מגורים וציבורים רבים.

צדיק, ייחודי וצנוע | צילום: ביזנעס

כשאני שואל את צדיק, במה מתמחה ומתייחד המשרד שלהם, הוא משיב בהצטנעות, אך מסכים כי המשרד שלו ושל אחיו, אכן ייחודי במגוון השירותים שהוא מציע, וכי הוא מתמחה בהכנת תוכניות אב מתאר ותוכניות בנין עיר, פרויקטי מסחר, משרדים ולוגיסטיקה, מבני מגורים ומבני ציבור. רק אחר כך נודע לי שבנוסף לעבודה בישראל, המשרד עוסק גם בניהול תכנון ויעוץ לפרויקטים יזמיים, בישראל ובחו”ל.

כשאני מחזיר את צדיק לתכנית המתאר של בני ברק, הוא מסביר לי את האתגר שעמד בפניו. “אורחות החיים הייחודיים לעיר, יוצרים ייחודיות והתאמה מיוחדת של התכנית, רק לבני ברק. החיים בה בעצם משיקים באופן מופלא לעיר, לצפיפות שלה, ואפילו לסדר או למה שייראה לחוסר סדר בעיני המתבונן בה מבחוץ, שיראה רק שורות שורות של בניינים צפופים וכאוטיים.

“תבין, העיר חרדית, מוקפת בערים חילוניות, בנויה עד קצה גבולה, חסרת כל עתודות קרקע נוספות, ומנגד – היא מעניקה שירותים לכלל הציבור החרדי בארץ, יש בה אין ספור מוסדות ציבור וחינוך מכל הזרמים והחוגים, ואחרי הכל – נכון למועד כתיבת התכנית, ידענו שעדיין חסרות בה 1,800 כיתות, חסרים בה שטחים ציבוריים פתוחים (שצ”פים), והעולה על כולן: הרחובות והכבישים צרים מלהכיל את התנועה הרגלית והמוטורית.

Inner article

“אך למרות כל זאת – ואת זה הבנתי במהלך התקופה שפגשתי אנשי רוח מהעיר, שהסבירו לי את מהותה הפנימית, את אורחות החיים והסיבות שמניעות את התהליכים בעיר – בני ברק היא בעצם העיר החרדית המרכזית ביותר בארץ, אהובה על תושביה ומקור גאוותם”.

ומה אתה חש באותה עת? שתוכל לספק את המוצר – שאני מבין מדבריך שהוא שונה מכל מה שעשית עד היום?

מתחם העסקים בצפון בני ברק | צילום: גילי יערי, פלאש 90

“הכנת תכנית המתאר לעיר היא הליך מורכב ומרתק. הלכות, מנהגים, אורחות חיים, תקנות של רבני העיר ומנהיגיה ועוד – נארגים בתהליך הזה, יחד עם תאוריות ומחשבות עכשוויות על תכנונה של עיר  במאה העשרים ואחת, וזה לא קל, אבל בהחלט גיליתי שזה אפשרי – עוד הרבה יותר משחשבתי”.

מה, בעצם, היו הקווים המנחים?

“התכנית עוסקת בארבעה קווים אסטרטגיים ראשיים: הראשון, הוא סביבה עירונית אטרקטיבית: שיפור איכות החיים של תושבי העיר, ע”י פיתוח ושדרוג המרחב הציבורי ומתן אפשרויות מגוונות למגורים ותעסוקה.

“שנית, מרכז חינוך חרדי: שמירה וחיזוק מעמדה של העיר כמרכז חינוך, רוח ותרבות לציבור החרדי בעיר ובארץ.

“שלישית, תנועה רב-אמצעית יעילה: תכנון מחדש של מערכת הדרכים והתנועה וביסוסה על תנועה אנושית, תוך קידום וייעול תחבורה ציבורית ונגישות בתוך העיר ובין העיר למרחב המטרופוליני ולרשת החרדית.

“ורביעית: עיר מאוזנת מבחינה כלכלית. שמירה על מאזן כלכלי יציב ופיתוח עצמאי של כלים להגדלת מקורות ההכנסה של העירייה, כבסיס איתן לפעולות הפיתוח וההתחדשות, המיועדות לשנים הקרובות ולטווח הרחוק”.

לא פלא אפוא, שבהתאם לכך נוסח חזון העיר לתכנית המתאר: “בני ברק העיר החרדית המרכזית בישראל, המעניקה השראה תרבותית דתית וחינוך דתי חרדי. עיר המקיימת איזון כלכלי ואיכות חיים גבוהה לגרים בה ולבאים בשעריה מהארץ ומהעולם”.

כך גם הציבה לעצמה תכנית המתאר של בני ברק, לפחות כאחת מהמטרות “לשפר את איכות החיים של התושבים, על ידי פיתוח המרחב הציבורי ולתת אפשרויות מגוונות למגורים, תעסוקה, מסחר ומבני ציבור”.

“בנוסף”, מטעים אליקים, “יזמנו חשיבה מחודשת ורעננה, על מהות תפקידה של תחבורה ציבורית בעיר מודרנית. התוצאה הובילה אותנו לשנות את התכנית הקיימת שבמסגרתה האוטובוסים הבינעירוניים סובבים בכל העיר לפיזור הנוסעים מכל רחבי הארץ, וייזום מהלך להוצאת האוטובוסים מהרחובות הקטנים במרכז העיר, שילוב מערכי תחבורה זעירים יותר תחתם ובעיקר: החזרת הרחובות להולכי הרגל”.

והחשיבה הפרטנית הזו, לא באה בחלל ריק.

שכונת צפון בני ברק החדשה | הדמיה: אינג’ אורי הורוביץ ואדריכל אלי פירשט

“כשקיבלתי את העבודה הזו, לא הכרתי את המגזר החרדי. היה לי הרבה מה ללמוד”, מעיד צדיק אליקים, בכנות אופיינית לאישיותו הכובשת. “אבל למדתי להכיר ולהוקיר את העיר ואת תושביה ואורחותיהם.

“לפני תחילת העבודה, חלק מהדברים שראיתי בסיורים הראשוניים בעיר, נראו לי ממש מוזרים. אבל אט אט למדתי להעריך אותם ולקבל אותם, ואפילו להבין את הרציונל שמאחוריהם. כלל ראשי הערים שאני מאוד מעריך, יעקב אשר, חנוך זייברט ואברהם רובינשטיין, לקחו אותי ולימדו אותי כל פרט – עד שאחרי ההסברים מפיהם ומפי אנשי העיר, התאמנו את התכנית לעיר – ולא להיפך”.

השתנתה אצלך נקודת המבט על הציבור החרדי?

“אני חייב לומר, שמנקודת מבט אדריכלית, יש נקודות שיתוף רבות יותר משנדמה בין המגזרים בישראל. אילו לא היו מעלימים אותן, היינו נראים אחרת, בלי שנאה מיותרת וחוסר אמון בין קטבי העם”.

כלכלה מוניציפלית

ברור שאין דרך לסכם את תכנית המתאר החדשה של בני ברק בלי להבין את העיקרים שלה במלים פשוטות יותר.

בתי מלון? לא יקרה. “התרשמנו שבעלי שמחות מארחים בדירות של ידידים, או בדירות חסד שאנשים מותירים או בונים עבור בעלי שמחות”.

סופרמרקטים גדולים? לא עוד. “הגבלנו עד ל-500 מ”ר בלבד גודלו של בית עסק יחיד. בני ברק היא קניון עירוני תוסס כמו רחוב רבי עקיבא, אבל היא לא תהיה מנהטן, ולא יהיו בה חנויות במבנים עם שלש קומות וקניונים. ההיפך, יצרנו תעתיק של רחוב רבי עקיבא לכל חלקי העיר”.

בני ברק. צביון ייחודי | צילום: תומר נמבורג פלאש 90.

מה כן? זה לא סוד שבני ברק לא יכלה לפני כשני עשורים להחזיק את עצמה והגיעה עד לכדי ועדה קרואה. “אבל חשבנו על הכלכלה הפרטית, לצד הכלכלה המוניציפלית. אם יש אנשים שיושבים בבתים ועוסקים בבנקאות זוטא, כמו סוחרי מט”ח וכו’, סוחרי זהב, תכשיטים וכיוצ”ב, בעלי מקצועות חופשיים כמו עו”ד, מרפאות ורו”ח – כל אלה במקום לקבל אישור בדיעבד, יוכלו לפעול ולהתאשר מלכתחילה.

“כמו כן, בבניינים חדשים שייבנו בהמשך, בצירים ראשיים, יינתנו אישורים לשימושים נוספים שאינם רק מגורים – כמו מסחר וכיוצ”ב”. צדיק מסביר לי שלא יאושרו, למשל משרדים בתוככי בנייני מגורים. זאת בשונה מחנויות מסחר – הפעילות עד שעות מוגדרות בערב – שדווקא יוכלו להתמקם בקומות השניות של מבני המגורים. הסיבות מובנות לחלוטין.

כשאני שואל אותו אם לא עלו במוחם רעיונות, לפנות כמה בניינים וליצור שטחים ירוקים חדשים בתוך העיר, צדיק מחייך למשמע הרעיון ההגיוני. התכנית שיזם, ידעה כי לא ניתן לייצר שטחים ירוקים או חומים חדשים בתוככי העיר, יש מאין. אבל הלכה למעשה, היא ביקשה לבצע הצרחה של מבנים לשטחי צפון העיר החדשים והפנויים יותר. אלא שללא רצון מעשי של המשתמשים במבנים שהם ביקשו לשטֵח ובהיעדר יכולת משפטית לכפות זאת על התושבים – הדבר לא יצא אל הפועל. אולם מנגד, הוועדה המחוזית אישרה את התכנית הבאה – רק בתנאי הקמת פארק עירוני בן כ-350 דונם ליד נחל הירקון.

התכנית, שאותה במלוא הצניעות הגה צדיק עצמו – מתוך מענה למשפרי הדיור, השואפים לגור בעיר ולעתודות הבנייה של העיר, פשוטה למדי. ליזום רובע מגורים חדש, חריג משהו בחיבורו למתחם המגורים הקיים בעיר, והוא יחובר לעיר ע”י גשר שישמש כשדרה עירונית לכל דבר ועניין (גשר הרלינג, שיחובר לרחוב הרלינג, למי שתהה על המיקום).

אלא שזה לא בא בקלות. לא ביום אחד מכריזים על הקמת רובע חדש בצפון מזרחה של העיר, שיכלול שכונת מגורים מודרנית, מבני ציבור ואפילו גשר שישמש מעבר ישיר אל הפארק העירוני הירוק על גדות הירקון. “ניסו להניא אותי ממנה. הסבירו לי אפילו שזה לא יוכל להיכלל בתחום שבת… אבל מסתבר שיש פתרונות לכל בעיה”.

בני ברק. צילום: יעקב נחומי | פלאש 90
צפיפות וסדר כאוטי | צילום: יעקב נחומי, פלאש 90

אך הנושאים ההלכתיים היו הקלים יותר לפתרון. היה צורך לכלול מספר גדול של מגדלי משרדים גבוהים – עד 60 קומות ברצועה אחת של אזור המסחר, תוך ניוד הזכויות, שיועדו למסחר ותעשייה, מהרצועה המזרחית, הסמוכה לקרית הרצוג ופרדס כץ – אל הרצועה המערבית, שסמוכה יותר לאזור המסחר והמשרדים המתפתח כיום (ה-BBC).

“לקחתי את הנתונים והסברתי”, אומר צדיק אליקים, “שאין לעיר כמו בני ברק צורך בכל כך הרבה שטחים, שיועדו לה בהקמתה למסחר ותעשייה. העיר כולה”, הוא מצביע על התצלום שתלוי בחדר הישיבות במשרדו, “כוללת כ-7,500 דונם (7.5 קמ”ר). מתוכם הוקצו מעל 1,350 דונם לתעסוקה. זה הזוי בכל קנה מידה, ולא בר השוואה לאף עיר שאנו מכירים. עיר בגודל כזה לא הייתה צריכה יותר מ-600 דונם. באתי ואמרתי: ‘אל תוותרו על אף מ”ר, תוסיפו אותו לגובה בצד המערבי, ותאפשרו בנייה בצד המזרחי, עם חיבור לרצועת המגורים מעל ‘אם המושבות’. זה לא הלך קל – משום שדירות לא מכניסות כסף לעיר, אלא צורכות שירותים. אבל ברגע שהובן שאפשר להשיג גם דירות וגם תעסוקה ומסחר – ראשי העיר דחפו. הוועדה המחוזית בסופו של דבר אישרה והישועה באה”.

שכונה כמו שכונה…

תכנית המתאר שאושרה בוועדה המחוזית תל אביב ב-2017, מוסיפה אפוא לבני ברק פוטנציאל של 10,000 יחידות דיור (תוספת של כ-20% לעיר) – מתוכן כ-2,500 בשכונה החדשה שמעבר לכביש אם המושבות (אל דאגה, לצד הכנת התשתיות שכבר נראית בשטח, עמלים בעירייה על תוספת של עוד כ-30% על הדירות הקיימות) והיתר ישולבו באזור המגורים הקיים בעיר.

כן נוספו לעיר 2.2 מיליון מ”ר שטחי תעסוקה ומסחר (פי שלשה מהמתוכנן, עד ל-3.2 שטחי מסחר בסה”כ), כשהתוספת היא בעיקר, בין רחוב ז’בוטינסקי למסילת הרכבת שלאורך הירקון. כשאגב, צדיק מציין רווח נוסף: אם עד כה הגישה הרגלית לתחנת הרכבת של בני ברק, הייתה חסומה וכיום לא ניתן להגיע אליה אלא מרחוב מבצע קדש בלבד – בשל השטחים התפעוליים של הרכבת – עתה, זו צפויה להשתנות משמעותית. השטחים התפעוליים יקורו במגדלי משרדים שיצמחו לגובה, ומהם תתבצע גישה ישירה בגשרים או ברציפים תלויים הישר לתחנת הרכבת.

כאמור, התכנית הראשונית של הרובע, כלל מבנים שתוכננו להגיע עד לגובה של 15 קומות. עתה, בשל הרצף לשטחי ה-BBC וניוד הזכויות, אלה יתנשאו עד לגובה של 60 קומות.

בצד רצועת המגורים, שבה בוטלו מבני התעסוקה, יחבר כאמור גשר מרחוב הרלינג – אחד מרחובות האורך המרכזיים בקרית הרצוג וסמוך מאוד לגבול פרדס כץ המערבי.

אל שכונת המגורים תוביל שדרה עירונית תלויה שתחצה את העיר מדרום לצפון.

אגב, הוא מדגיש, “הרובע הצפוני של בני ברק, יהיה המקום היחיד בעיר, שבו כל השכונה תיבנה עם חניות תת קרקעיות (עד קומה אחת של חניה, הוא מדגיש, לפי הוראת רבני העיר). כשכל אלה יקומו לצד מבני ושטחי ציבור, שטחים ירוקים לגינות, פארקים ושבילים. ובקיצור, שכונה כמו ששכונה צריכה להיראות. וזהו בהחלט חידוש משמעותי ואופק תכנוני חדש לבני ברק”.

3 תגובות ל: "“ידענו שהתכנית צריכה להוביל קו ברור: ב”ב לא תהיה מנהטן”"

  1. מרתק

  2. נראים כמו פינגונים שחור לבן

  3. כתבה מעניינת.
    סביר שתוך שנים בודדות השכונה הצפונית תהיה יעד מבוקש של האכלוסיה היותר מבוססת. היתרונות שלה לעומת השכונות הישנות עצומים (התכנון המוקפד, מבני הציבור, הריווח, השטחים הירוקים, הנגישות, התשתיות, קרבה למרכזי התעסוקה, הבניה החדשה, סטנדרט של מרפסות סוכה שוודאי יהיה ועוד… ). מקווה שאוכל לעמוד במחירים שבטח יהיו שם.

כתיבת תגובה