חדשים ב'ענף': מרבית הנרשמים בשירות התעסוקה לא היו מובטלים בשלבים קודמים של משבר הקורונה • במהלך חג הסוכות נרשמו בשירות התעסוקה 40,167 דורשי עבודה • הבעיה עליה מצביע רמי גראור: ככל שחולף הזמן המחול"תים הופכים למפוטרים
דוד שלומוביץ 11.10.2020
מובטלים בעקבות הקורונה | צילום: באדיבות שירות התעסוקהאת השיחה הבאה שקיבלתי במהלך חול המועד, לא תכננתי, כשחשבתי שאת החג הזה אעבור תוך קיום ציווי התורה להיות בחג הסוכות (בעיקר בו, אבל זה אופציונלי ורצוי תמיד) בשמחה תמידית, ככתוב 'והיית אך שמח'.
אלא שאז פנה למערכת 'ביזנעס' יואל ה. מהדרום, ומששמע העורך, ידידי ישראל, את אשר בפיו, הפנה אותו אליי.
מתברר שיואל, הוא נהג 'אגד' חרדי, והוא, כמו רבים אחרים, הוצא לחל"ת. לדבריו, "בעקבות הירידה בנסועה בקווים החרדים הוציאו אותי וכך גם נהגים נוספים, לחל"ת. כעת, זאת הפעם השנייה שמוצאים אותי לחל"ת לאחר שגם בסגר הקודם הקווים החרדיים התמעטו מאוד ברחבי הארץ במקביל לקווים העירוניים במגזר הכללי". יואל סיפר על הקושי באחזקת בית מרובה ילדים, וטען כי גם זוגתו יצאה לחל"ת והסכומים הנכנסים הביתה ירדו באופן משמעותי. הוא הביע את חששו, שרבי המדינה לא ממש עוסקים בצרכי הפרט, ומסתפקים בפתרונות כלליים שלא תמיד הולמים את צרכי היחידים.
הבטחתי לתת לו במה מיד אחרי החג (והנה היא לפניכם), אך למרות שהבוקר יואל אולי יתנחם מכך שהתחבורה הציבורית חוזרת לפעילות כמעט סדירה והוא כמו חבריו ישובו עד מהרה למעגל העבודה – מתברר שהבעיה חמורה משחשבנו. האבטלה בישראל מטפסת שוב, ואולי זה הזמן לכל מי שעדיין יושב בבית, להפשיל שרוולים ולנסות בכל זאת לחזור למעגל המתפרנסים. לשם כך, כדאי להכין קורות חיים מחדש ולהתכונן לראיונות עבודה, כמו שצריך.
הנתונים הקשים המלמדים על מצב האבטלה מלמדים, כי עד כה, בעקבות הסגר והיציאה לחל"ת, נרשמו בשירות התעסוקה עוד מאות אלפי דורשי עבודה. במהלך חג הסוכות (החל מה-1.10) נרשמו בשירות התעסוקה 40,167 דורשי עבודה, כאשר מתוכם רק עבור 10,478 זהו רישום שני או יותר מאז תחילת המשבר בחודש מרס (26% מהנרשמים השבוע). מספר זה מתווסף לנרשמים מתחילת הסגר.
מאז ה-17.9, יום לפני תחילת הסגר השני, נרשמו בשירות התעסוקה 227,125 דורשי עבודה חדשים – מהם 202,366 עקב יציאה לחל"ת ו-24,759 מסיבות אחרות. עבור 161,914 זהו רישום שני או יותר מתחילת המשבר כ-71% מהנרשמים בגל הזה. ביום חמישי האחרון, ערב הושענא רבה עדכנו בשירות התעסוקה על קרוב ל-4,000 נרשמים חדשים אך המספרים הולכים וקטנים מדי יום. בשירות מדגישים כי בניגוד למגמה שנראתה בתחילת הסגר, בימים האחרונים – מרבית הנרשמים בשירות התעסוקה הם חדשים, שלא היו מובטלים בשלבים קודמים של משבר הקורונה.
כיום רשומים בשירות התעסוקה 954,291 דורשי עבודה, מהם 609,342 בחל"ת.
פער (בלתי) מוסבר
ראוי להוסיף כי המספרים הללו שונים מנתוני הביטוח הלאומי וכי הלמ"ס משחררים על פי רוב נתונים אחרים לגמרי. על פי הודעה אחרונה של הלמ"ס שפורסמה בתחילת החודש, במחצית חודש ספטמבר (לפני תחילת הסגר) היו בישראל בסה"כ כ-470 אלף דורשי עבודה. מספר זה כולל שלושה פרמטרים הנכללים בסקר כוח אדם של הלמ"ס: א. מספר הלא משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה ממרץ 2020. ב. מספר המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע (שבו נערך הסקר. ד"ש) בגלל סיבות הקשורות בנגיף קורונה. ג. מספר הבלתי מועסקים.
בעבר הסברנו שהפער נובע מכמה סיבות, אחת מהם כרוכה במדיניות הרישום בשירות התעסוקה. בעוד הלמ"ס מתבססים על נתונים העולים מן השטח על ידי סוקרים שעורכים פגישות פרונטליות וטלפוניות של מדגם מייצג נרחב מאוד מתוך אזרחי מדינת ישראל, בשירות התעסוקה מסתמכים על רישום באתר. אזרחים רבים – ובפרט במגזר החרדי והערבי – נרשמו כדורשי עבודה על ידי שליחת דף בודד בפקס, אך כאשר חזרו לעבודה – לא טרחו לעדכן את שירות התעסוקה בדבר, כיוון שמדובר ברישום ארוך בן חמישה שלבים באתר שירות התעסוקה.
סיכויים קלושים לשוב למעגל
רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה מסר בעקבות הנתונים, כי "השינוי שאנו רואים, שבו מרבית הנרשמים בשבוע האחרון הם חדשים ולא חלק מתופעת 'הדלת המסתובבת' שבלטה בתחילת הסגר, עלול להעיד על מצטרפים חדשים למעגל נפגעי המשבר – אנשים שהצליחו לעבור את הגל הראשון במקום עבודתם אך לא את הגל הנוכחי. זהו שינוי מדאיג, בפרט כאשר עדיין לא ידוע מתי תתחיל היציאה מהסגר ובאיזו מתכונת, וכפי שכבר ציינו – ככל שאנשים נמצאים זמן רב יותר מחוץ למעגל העבודה, פוחתים סיכוייהם לחזור אליו בצורה טובה אם בכלל".
גראור הוסיף כי "כפי שלמדנו בעקבות הגל הראשון, כשעסקים נסגרים או משנים את פעילותם, רבים מאנשי החל"ת הופכים בהדרגה למפוטרים, וכפי שהצבענו בדוחות מפורטים. נדרשים צעדים דחופים שיבטיחו כי החזרה לעבודה מהסגר תהיה מהירה ככל הניתן, לתמרץ שימור עובדים גם במשבר מתמשך ושההון האנושי בישראל לא יישחק בתקופה זו אלא יתפתח על ידי הכשרות מקצועיות ופיתוח מיומנויות תעסוקתיות".
