ייקור או חיסכון? פיקדון על בקבוקי 1.5 ליטרים

השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל החליטה על המהלך למרות שוועדת הכלכלה טרם אישרה אותו • תינתן למשק תקופת היערכות של כשנה להרחבת חוק הפיקדון, תוך התחשבות באתגרי משבר הקורונה • אם המהלך לא ייבלם סופית ע”י ועדת הכלכלה של הכנסת – המיחזוריות ייעלמו מהרחובות

בקבוקי קוקה קולה במפעל | צילום אילוסטרציה: יעקב נחומי, פלאש 90

צפו לשערוריה, מול גלי ההתנגדות של המשפחות ברוכות הילדים שהמחיר יתייקר עבורן משמעותית: עם כניסת השרה גילה גמליאל לתפקידה בחודש מאי, זו ביקשה לבחון את הסוגיה לעומקה. עתה, לאחר עבודת מטה מעמיקה שנערכה בחודשים האחרונים ובעקבות אי-עמידת יצרניות הבקבוקים ביעדי חוק הפיקדון, החליטה השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, כי תחיל לראשונה בישראל פיקדון על בקבוקי המשקה הגדולים. זאת, בנוסף לחובת הפיקדון על הבקבוקים הקטנים, הקיימת כיום. בכך מצטרפת ישראל למספר הולך וגדל של מדינות אשר החילו חובת פיקדון על כלל מכלי המשקה, בין השאר כדי להתמודד עם בעיית הפלסטיק החד-פעמי במרחב הציבורי.

לאחר השלמת המהלך והחלת חוק הפיקדון, כלובי הבקבוקים (ה”מיחזוריות”) ייעלמו מהרחובות, ויוחלפו במכונות איסוף והחזרת פיקדון אוטומטיות, שיוצבו בסופרמרקטים ובנקודות איסוף מרכזיות. השרה תגיש צו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כדי לאפשר למשק תקופת היערכות של שנה להחלת הפיקדון – תקופת היערכות ארוכה יותר מזו שקובע החוק (60 יום). זאת, גם לאור אתגרי משבר הקורונה הנוכחיים והצורך בהכשרת תשתיות לשם יישום מעשי.

250/200 סייד בר + קובייה

על-פי הערכה כלכלית שבוצעה עבור המשרד להגנת הסביבה (מצורפת), החלת הפיקדון צפויה לחסוך לציבור צרכני המשקאות הממחזר קרוב ל-60 מיליון שקל בשנה, תצמצם את התופעה הבלתי רצויה של השלכת בקבוקי פלסטיק במרחב הציבורי ותעודד הקמת מפעל מיחזור לפלסטיק בישראל. על-כן המהלך צפוי לתרום להורדת יוקר המחיה, בעיקר עבור הצרכנים הממחזרים. יצוין, כי פורום ה-15, המאגד את 15 הערים מהגדולות בישראל, הודיע לשרה להגנת הסביבה כי הוא תומך בהחלת הפיקדון על מכלי המשקה הגדולים.

עם כניסת השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, לתפקידה במאי האחרון, ביקשה השרה לבחון סוגיה זו לעומקה. בחודשים האחרונים קיימה השרה סדרת התייעצויות מקיפה עם הארגונים הסביבתיים, נציגי היצרנים והיבואנים, תאגידי המיחזור, רשתות השיווק, גורמי השלטון המקומי, נבחרי הציבור מכל רחבי החברה הישראלית ובעלי עניין נוספים. הוצגו בפניה חוות דעת כלכליות, לרבות אומדן כלכלי של ההשפעה המשקית של החלופות השונות שביצע פרופ’ דורון לביא עבור המשרד, וכן ההסדרים הקיימים בארץ לעומת מדינות אירופה.

בעקבות בדיקה זו החליטה השרה להודיע על הטלת פיקדון על בקבוקי משקה גדולים בהתאם לחוק. כנגזרת של החלת הפיקדון, יעלו גם יעדי האיסוף לבקבוקים אלו באופן הדרגתי, עד לממוצע של 77% בחישוב דו-שנתי (מינימום 73% בשנה).

בימים אלה תפורסם ברשומות ההודעה על אי-עמידה ביעדים, ובמקביל המשרד יפרסם להערות הציבור טיוטת צו, אשר יאפשר תקופת היערכות של שנה. בסמוך לאחר מכן יוגש הצו לאישור ועדת הכלכלה. כאמור, צפו להתנגדות רחבה – אלא אם תוטל משמעת קואליציונית על החברים.

השפעות לטובה

לפי הודעת המשרד, השפעת החלת הפיקדון על מכלי משקה גדולים תוביל לחיסכון ישיר לצרכן של עשרות מיליוני שקלים: על-פי אומדן כלכלי עדכני שערך עבור המשרד להגנת הסביבה פרופ’ דורון לביא, מומחה לכלכלת סביבה, החלת הפיקדון על מכלי משקה גדולים תניב חיסכון לציבור הצרכנים בסך של כ-56 מיליון שקל בשנה, כתוצאה מספיגת חלק מעלות הפיקדון על-ידי היצרנים והיבואנים. כלומר, חלק מסכום הפיקדון יוטמע במחיר הבקבוק, בעוד שכל צרכן ממחזר יקבל את מלוא החזר הפיקדון.

כמו כן, המהלך ישפיע על פינוי המרחב הציבורי מכלובים ומבקבוקים: החלת הפיקדון תביא לתועלת גם לרשויות המקומיות ולתושביהן, כתוצאה מפינוי 24 אלף כלובי בקבוקים מהרחובות, צמצום הלכלוך במרחב הציבורי וצמצום מספר הבקבוקים המגיע לפחים ירוקים אותם יש לפנות בתדירות גבוהה יותר כתוצאה מכך. על-פי חוות הדעת הכלכלית, עיקר עלות החלת הפיקדון “תתגלגל” ליצרנים וליבואנים גם בשל הצורך להרחיב את מערך האיסוף של הבקבוקים, כולל מימון של מכונות איסוף אוטומטיות הדוחסות את הבקבוקים ומחזירות לצרכן את הפיקדון ישירות, בדומה לניסיון המוצלח של מדינות רבות בעולם.

Inner article

עוד ישפיע המהלך על שיפור וייעול השירות לציבור: מכונות האיסוף האוטומטיות יאפשרו לקמעונאים לקלוט את הכמות הנוספת של הבקבוקים וישפרו את רמת השירות לציבור, שלא יידרש עוד להמתין לקופה במרכולים על מנת לקבל את דמי הפיקדון. מכונות אלו יבטיחו לא רק נגישות גבוהה אלא גם שמירה על היגיינה ועקרונות תברואתיים, החשובים ביותר בעת הזו.

נוסף, המשרד להגנת הסביבה יבחן את האפשרות לתמוך כספית בהצבת מכונות איסוף ודחיסה לבקבוקים בבתי ספר ומוסדות ציבור, אשר יאפשרו לממן פעילויות לרווחת התלמידים והציבור מכספי הפיקדון שיתקבלו בהן. באופן זה תשתפר משמעותית היכולת של הציבור להחזיר את הבקבוקים וליהנות מדמי הפיקדון.

זאת לצד, הגידול המשמעותי באיסוף הבקבוקים הצפוי בעקבות החלת הפיקדון, יגדיל מאוד את הכדאיות הכלכלית להקמת מפעל למיחזור פלסטיק בקבוקים (rPET) בישראל. הקמת מפעל כזה חשובה במיוחד לנוכח העובדה שיותר ויותר יצרניות בקבוקי משקה מתחייבות להשתמש בחומר ממוחזר בבקבוקים, אך נאלצות לייבא חומר זה מחו”ל בשל העדרו של מפעל מיחזור מקומי. הקמת מפעל מיחזור בקבוקי פלסטיק בישראל תוביל ליצירת מקומות תעסוקה חדשים להם המשק זקוק ביותר בעת הזו.

כך החל הכל

חוק הפיקדון על מכלי משקה, תשנ”ט-1999, נועד להביא לשיפור רמת הניקיון ברשות הרבים, ליצור כדאיות כלכלית למיחזור של הבקבוקים ולהביא להפחתת הטמנה. החוק קובע, כי על מכלי משקה קטנים, שקיבולתם בין 0.1 ל-1.5 ליטרים, חל פיקדון של 30 אגורות.

בשנת 2010 התקבל תיקון לחוק הפיקדון שקבע, כי היצרנים והיבואנים אחראים גם על איסוף ומיחזור הבקבוקים הגדולים (בין 1.5 ל-5 ליטרים), וכי אי-עמידה ביעדים אלה תגרור קנסות והחלה של פיקדון גם עליהם.

החוק קבע יעדי איסוף מצרפיים של 55% לבקבוקי המשקה הגדולים ללא הפיקדון. ואולם, בעוד ששיעור האיסוף של הבקבוקים הקטנים החייבים בפיקדון עומד על כ-79%, שיעור האיסוף של הבקבוקים הגדולים בשנת 2016 הגיע לכ-51% בלבד.

לפי הערכות המשרד להגנת הסביבה, במדינת ישראל נצרכים מידי שנה קרוב ל-2 מיליארד מכלי משקה קטנים וגדולים, מרביתם בקבוקי פלסטיק במשקל כולל של כ-37 אלף טונות. כשני שלישים מתוכם במכלים הגדולים. על- פי סקר ניקיון שטחים ציבוריים, שערך לפני כשנה המשרד להגנת הסביבה באמצעות החברה להגנת הטבע ואקופייננס עולה, כי מקור כ-18% מנפח הפסולת בשטחים הציבוריים בישראל הוא בקבוקי משקה.

מבדיקת המשרד להגנת הסביבה עלה, כי בשנת 2016 לא עמדו היצרנים והיבואנים ביעדי האיסוף והמיחזור שנקבעו בחוק. כתוצאה מכך, הטיל הממונה במשרד להגנת הסביבה עיצומים כספיים על תשעה יצרנים ויבואנים שלא עמדו ביעד האיסוף בשנת 2016, יחד עם דרישת תשלום בסך 60 אגורות בשל כל מכל משקה גדול שלא נאסף בהתאם לאותו יעד.

דרישות התשלום והעיצומים הכספיים על תשעת היצרנים והיבואנים הגיעו לסכום מצטבר של כ-48 מיליון שקל. הערעור שהוגש נגד החלטת המשרד לבית משפט השלום בעניין זה מתנהל גם בימים אלה.

יצוין, כי השר להגנת הסביבה הקודם הודיע על כוונתו להסתפק בהטלת העיצומים ודרישות התשלום ולא להחיל פיקדון על הבקבוקים הגדולים, בכפוף לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת. ואולם, בשל פיזור הכנסת, הנושא לא נדון בוועדת הכלכלה ולמעשה לא אושר על-ידה.

במקביל לכך, הגישה עמותת אדם טבע ודין עתירה לבג”ץ בנושא, בדרישה שהפיקדון יוחל וכן שהמשרד יודיע לוועדת הכלכלה את החלטתו.

עם כניסת השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, לתפקידה במאי האחרון, היא ביקשה לבחון סוגיה זו לעומקה. בחודשים האחרונים בחנה השרה את הסוגיה, תוך קיום מפגשים עם כלל בעלי העניין ולאחר שהוצג לה אומדן כלכלי של ההשפעה המשקית של החלופות השונות, שביצע פרופ’ דורון לביא, עבור המשרד. תחולת הפיקדון, על-פי הצו שיגיש המשרד לאישור ועדת הכלכלה, תהיה שנה לאחר אישורו בוועדה ופרסומו.

במשרד מציינים כי מדינות רבות בעולם – בהן באיחוד האירופי, ארה”ב, קנדה ואוסטרליה – מפעילות חוקי פיקדון לטיפול במכלי המשקה בכל הגדלים. פיקדון מיושם ב-10 מדינות באיחוד האירופי (קרואטיה, דנמרק, אסטוניה, פינלנד, גרמניה, איסלנד, ליטא, הולנד, נורבגיה ושוודיה), ושיעור האיסוף הממוצע במדינות אלו גבוה מ-90%.

בשנת 2019 פרסם האיחוד האירופי דירקטיבה מעודכנת בדבר הפחתת השימוש בפלסטיק חד-פעמי, שבה הוצבו יעדים מוגדלים לאיסוף (77% מסך הפלסטיק הנמכר עד 2025, ו-90% עד 2029), ולצורך העמידה ביעדי האיסוף השאפתניים, הומלץ להחיל חובת פיקדון.

בעקבות כך עשר מדינות אירופאיות נוספות הודיעו באחרונה על כוונתן להחיל חובת פיקדון על בקבוקי משקה, בהן: צרפת, בריטניה, אוסטריה, בלגיה, ספרד, פורטוגל, רומניה, סלובקיה, לטביה ומלטה.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה