ינואר: מדד המחירים לצרכן עלה ב- 0.3%; התמתנות בשוק הדיור

האינפלציה גואה: מדד המחירים לצרכן עלה ב- 0.3% בחודש ינואר 2023 | ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב5.4% | לאחר תקופה ממושכת של עליות חדות בשינוי המחירים השנתי של שוק הדיור, נרשמה התמתנות בקצב העלייה השנתית | מחירי הדירות עלו ב-0.2% בתקופה שבין נובמבר-דצמבר 2022 אל מול אוקטובר-נובמבר | עם זאת, בהסתכלות שנתית עדיין רושם השוק עלייה של 17.1%

יוקר המחיה | צילום אילוסטרציה: יונתן סינדל, פלאש 90

מדד המחירים לצרכן עלה ב- 0.3% בחודש ינואר 2023, כך פרסמה הלמ"ס וציינה כי סל הצריכה עודכן. מדד המחירים לצרכן ללא דיור ומדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות עלו ב0.4%. מדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלה ב0.1%.

עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפים: שונות שעלה ב1.7%, תחזוקת הדירה שעלה ב1.4%, בריאות שעלה ב1.0% ומזון שעלה ב0.9%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפים: הלבשה והנעלה שירדו ב4.9%, ירקות טריים שירדו ב-1.9% ותרבות שירד ב1.6%. ב-12 החודשים האחרונים (ינואר 2023 לעומת 2022) עלה המדד ב5.4%

השינויים בשוק הדירות

מהשוואת מחירי העסקאות בשוק הדיור (אינו חלק ממדד המחירים לצרכן) שבוצעו בחודשים נובמבר 2022 – דצמבר 2022, לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים אוקטובר 2022 – נובמבר 2022, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.2% ובהסתכלות שנתית נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-17.1%.

לאחר תקופה ממושכת של עליות חדות בשינוי המחירים השנתי, נרשמה התמתנות בקצב העלייה השנתית.

בחלוקה למחוזות בחודשים נובמבר–דצמבר 2022, לעומת אוקטובר–נובמבר 2022, נמצאו שינויי המחירים הבאים: ירושלים (1.4%), צפון (0.1%), חיפה (0.6%), מרכז (0.0%), תל אביב (0.2%-) ודרום (0.1%). מהשוואת העסקאות שבוצעו בתקופה הנוכחית לעומת התקופה המקבילה אשתקד, קרי, נובמבר– דצמבר 2022, לעומת נובמבר– דצמבר 2021, נרשמו עליות מחירים דו-ספרתיות בכל המחוזות: חיפה (19.1%), צפון (18.8%), מרכז (17.6%), תל אביב (16.5%), ירושלים (16.0%) ודרום (15.3%).

דירות חדשות – מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים נובמבר– דצמבר 2022 לעומת אוקטובר 2022 – נובמבר 2022, נמצא כי מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.6%, ומהשוואת העסקאות שבוצעו בתקופה הנוכחית לעומת התקופה המקבילה אשתקד, נובמבר– דצמבר 2022 , לעומת נובמבר– דצמבר 2021, נמצא כי מחירי הדירות החדשות עלו ב-20.6%.

 סקירת מחירים רבעונית – ברבעון הרביעי של שנת 2022 מחיר ממוצע כלל ארצי עמד על 1,961.3 אלפי ש"ח. בהשוואה למחיר הממוצע ברבעון הקודם (1,931.5 אלפי ש"ח), כלומר עלייה של 1.5%.

תרסנו את האינפלציה

בתגובה לפרסום על עליית מדד המחירים לצרכן, אמר דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי בכנס אילת ה-26 לנושאי עבודה של נשיאות המגזר העסקי וההסתדרות החדשה: "המדד הנוכחי הוא מסר לממשלה לנהוג בריסון תקציבי ולא להאיץ את גל האינפלציה הבא באמצעות הרחבה תקציבית".

לדבריו, "האינפלציה בישראל היא אינפלציה עיקשת אולם המדד אינו משקף את קו המגמה. הסיבה לכך היא משום שהגורמים אשר מבטאים תנודות חריפות יותר כפי שקורה באירופה; לדוגמא בתחום האנרגיה רלוונטיים במידה מועטה לישראל. יחד עם זאת, חייבים להסתכל על המדד בראייה אסטרטגית ומערכתית. לצורך העניין, הירידה בכמות הרכישות של דירות חדשות משקפת את העובדה שמחירי הדיור נמצאים בהאטה. את ההשפעה של ריבית בנק ישראל רואים בדרך כלל בטווחי זמן שנעים בין חצי שנה ל-9 חודשים. לפיכך, בנקודת הזמן הזו בנק ישראל צריך להתחיל לבחון תהליכי הורדת ריבית, ובמקביל משרד האוצר חייב לרסן את המסגרת התקציבית בחוק התקציב אשר מתגבש,  על מנת למנוע סחרור אינפלציוני נוסף."

העלייה הבאה מעבר לפינה

עפר קליין ראש אגף כלכלה ומחקר מקבוצת הראל ביטוח ופיננסים בתגובה מיידית לנתוני האינפלציה הגבוהים"מדד המחירים לצרכן הראשון לשנת 2023 עלה ב-0.3 אחוז, גבוה מהצפי המוקדם. העליות במחירי החשמל, המזון והסיגריות קוזזו חלקית עם ירידה עונתית במחירי ההלבשה והנופש. בעקבות המדד האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים ממשיכה ועולה ל-5.4 אחוזים (הכי גבוהה מאז אוקטובר 2008). במבט קדימה, אנו צופים ירידה מהירה יחסית באינפלציה בחודשים הבאים כאשר "יצאו" מהחישוב השנתי המדדים הגבוהים מהשנה שעברה (פברואר-אפריל), שהושפעו מפרוץ המלחמה באוקראינה, מחירי השילוח הגבוהים ו"הפתיחה מחדש" בישראל לאחר גל האומיקרון. יחד עם זאת, שוק העבודה ההדוק, תוספות השכר הצפויות בסקטור הציבורי ותקציב מרחיב צפויים להמשיך ולהחזיק את האינפלציה מעל ליעד בנק ישראל עוד חודשים רבים.

"במבט ל-12 החודשים הבאים התחזית שלנו עומדת על 2.8 אחוזים, כאשר אנו צופים עלייה של 0.3 אחוז במדד פברואר בהובלת מחירי המזון, הירקות והדיור, שיקוזזו עם המשך ירידה במחירי ההלבשה. ועלייה של 0.4-0.3 אחוזים במדד מרץ בהובלת הדיור, הנופש, זאת בהנחה שהאוצר לא יעדכן שוב את מס הבלו על הדלק.

"נתון האינפלציה הגבוה, מחזק את דעתנו שביום שני הקרוב צפוי בנק ישראל להמשיך ולהעלות את הריבית בפעם השמינית ברציפות. הפעם אנו צופים לעלייה מתונה יותר של רבע נקודת אחוז, אלא אם גם נתוני הצמיחה לרבעון הרביעי של 2022 שיתפרסמו מחר (חמישי) יפתיעו משמעותית. אנו חוששים שזו לא תהיה העלאת הריבית האחרונה במחזור הנוכחי לאור המשך העלאות הריבית בעולם, החששות מהמשך פיחות השקל וחוזקו של שוק העבודה.

"עצמת שוק העבודה באה לידי ביטוי גם החודש בנתוני המשרות הפנויות לינואר, הקרובים לרמות השיא. אמנם הביקוש בענף ההיי-טק המשיך לרדת כאשר מספר המשרות הפנויות למתכנתים (בעלי שכר גבוה) ירד למחצית מהמספרים שנרשמו בינואר בשנה שעברה. אך בשאר הענפים יש עדיין ביקושים גבוהים לעובדים".

ומה לגבי הדיור? ומדד תשומות הבניה?

"מדד מחירי הדירות בבעלות עלה ב-0.2 אחוז בלבד (בין אמצע נובמבר לאמצע דצמבר 2022), העלייה החודשית הנמוכה ביותר מזה כשנתיים (ינואר 2021). יחד עם זאת,  רמת המחירים עדיין גבוהה בכ-17 אחוזים ביחס לתקופה המקבילה בשנה שעברה. בלט מדד מחירי הדירות החדשות שרשם ירידה של כ-0.9 אחוז (לאחר מינוס 0.3% בחודש הקודם). במבט קדימה, להערכתנו, המחירים הגבוהים לצד תהליך העלאת הריבית שמתגלגלת לריביות למשכנתאות וההאטה בצמיחה ימשיכו למתן בטווח הקצר את הביקושים לנדל"ן.

"הפתעה כלפי מעלה נרשמה במדד תשומות הבנייה שעלה ב-1.2 אחוזים בינואר, במיוחד בשל עלייה חדה של כ-10 אחוזים במחיר הבטון (המהווה מעל ל-10% מהמדד). נזכיר שבקרוב יעודכן מדד זה לאחר שלא עודכן בעשור האחרון", דברי קליין.

סיפור האינפלציה לא נגמר

גיא בית-אור, הכלכלן הראשי של פסגות בית השקעות בתגובה למדד המחירים: "מראש היה ברור שצריך לצפות להפתעות במדד ינואר שכן הוא מחושב על בסיס משקולות חדשות שהלמ"ס מעדכן פעם בשנתיים. ואכן, המשקולות החדשות הובילו להפתעה במדד ינואר כאשר בעוד השוק ציפה לעלייה של 0.1% במדד, בפועל הוא זינק ב-0.3% וקצב האינפלציה השנתית האיץ מ-5.3% לשיא של 5.4%. 

"חשבנו שב-2023 הפוקוס בשווקים יתחיל לעבור מאינפלציה וריבית לנתונים הכלכליים ובמיוחד להאטה כלכלית  – ונראה שמעבר זה מתעכב והשווקים יגיבו מחר בבוקר באופן חד לנתון האינפלציה, במיוחד לאור העובדה שביום שני הקרוב בנק ישראל צפוי להעלות את הריבית ב-25 נ"ב ל-4.0%, רמה שבבנק ישראל אותתו כי היא רמת הריבית הטרמינלית (רמת הריבית הסופית אליה הם מתכננים להגיע). 

"ברמת הסעיפים המרכזיים, 5 סעיפים רשמו האצה בקצב האינפלציה השנתית, 4 רשמו האטה ואחד נותר באותו קצב. במדד ינואר ראינו האצה במחירי הדיור (לא מחירי הדירות, אלא סעיף הדיור), אחזקת דירה על רקע עליית מחירי האנרגיה, בריאות, וסעיף שונות. 

"בנוסף, למרות שראינו האטה בקצב השנתי, סעיף המזון דווקא זינק ב-0.9% בחודש ינואר על רקע עליות מחירים נרחבות החל ממחיר הדגים והבשר, וכלה במחירי הלחם והשוקולד. 

"קצב העלייה החודשי במחירי הדירות (שאינן כלולים במדד) ממשיך להאט באופן משמעותי ועלה ב-0.2% בעבור עסקאות שנעשו בחודשים נובמבר-דצמבר. כתוצאה מכך, קצב העלייה השנתי של מחירי הדירות המשיך להתמתן מ-18.8% ל-17.1%. להערכתנו, במהלך החודשים הקרובים אנו נתחיל לראות בנתונים ירידות מחירים ברמה החודשית, מה שימשיך להוביל לירידה חדה בקצב עליית מחירי הדירות במבט שנתי.

"מדד ינואר רק מחזק עוד יותר את ההערכה כי סיפור האינפלציה עדיין לא נגמר, לא בישראל ולא בעולם. על כן, המדד רק צפוי להגביר את הרוח הגבית שקיבל בנק ישראל במהלך השבועות האחרונים מהמהלכים של הבנקים המרכזיים האחרים בעולם וזאת ביחד עם העלייה המחודשת בסיכונים האינפלציוניים הגלובליים עקב אפקט הפתיחה של סין, וסימנים להחרפה משמעותית נוספת במלחמה בין רוסיה ואוקראינה. 

"ביום שני בנק ישראל צפוי להעלות את הריבית ב-25 נ"ב ל-4.0% ולהערכתנו, הם ירצו להשאיר את הדלת פתוחה להמשך תהליך העלאות הריבית. נזכיר כי בעקבות ההתפתחויות העולמיות, שוק התלבור כבר מתמחר ריבית גבוהה ביחס לריבית הטרמינלית שבנק ישראל אותת עליה כאשר נכון להיום התמחור כבר עלה לכיוון של 4.36%. סביר להניח כי במהלך הימים הקרובים, תמחור הריבית לטווח הקצר ימשיך לטפס".

כתיבת תגובה