כולם מחכים לפאוול

תעשיית ההיי-טק הישראלית – מהנאסד”ק דרך הכנסות המדינה ממסים ועד המשך לחצים לייסוף השקל • התאוששות מהירה והכנסות גבוהות ממסים העלו את תחזיות משרד האוצר • המשקיעים בארה”ב מחכים לנאום של פאוול • מדיניות בלתי מתפשרת של אוסטרליה מול הנגיף הצליחה לבלום….את הצמיחה • ההצפות בגרמניה ובלגיה לצד העלייה בתחלואה יפגעו להערכתנו בסנטימנט החברות בחודשיים הבאים • להערכתנו, הבנק המרכזי ימשיך בהרחבה האגרסיבית

ג'רום פאוול | צילום: הפדרל רזרב

על פי תוכנית התקציב הרב שנתית שהפיץ משרד האוצר – חלק מהסיבות לגידול בהכנסות המדינה ממסים במחצית הראשונה של השנה היא הגאות בשווקי ההון שהעלתה את השווי של חברות ההיי-טק הישראליות (שהונפקו או מוזגו עם SPAC). להערכתם, הדבר יתרום ל-18 מיליארד ₪ להכנסות ממסים השנה (לאחר 14.3 מיליארד ב-2020), כמעט פי 3 מהתרומה הממוצעת ב‑5 השנים הקודמות (2015-2019). עליית הביקוש לחברות היי-טק ישראליות ותוצרתם גם תומכת בהמשך צמיחה של יצוא השירותים ששבר שיאים גם במאי עם עלייה של 6.3 אחוזים (על פי נתונים מנוכים עונתיות) בהובלת יצוא שירותי ההיי‑טק ובצמיחה הגבוה שנראה ברבעון השני. בנוסף, הגידול המהיר ביצוא השירותים ממשיך ותומך בייסוף השקל.

 האוצר צופה צמיחה מהירה של 5.1 אחוזים השנה בהובלת הצריכה הפרטית (בדומה לתחזית שלנו), בחלקה כפיצוי על צמצום הצריכה (ביקושים כבושים) בשנה שעברה לצד גידול ביצוא השירותים (הייטק). תחזית זו מתיישבת עם הערכתנו שהצמיחה ברבעון השני, שתתפסם בעוד כ-3 שבועות (18 באוגוסט), תהיה גבוהה מאוד ותפצה על הירידה שנרשמה ברבעון הראשון (מינוס 5.8%). איתות מקדים לכך ניתן גם לראות מהמדד המשולב למצב המשק של בנק ישראל שעלה במהירות של 3.8 אחוזים (בשיעור שנתי) ברבעון השני. התחזית ל-2022 היא 4.7 אחוזים, בהנחה שלא יהיו מגבלות משמעותוית הקשורות בנגיף הקורונה.

250/200 סייד בר + קובייה

לגבי הרבעון השלישי הנתונים עדיין מעטים, אך סך הרכישות בכרטיסי אשראי השבועיים שמפרסם בנק ישראל מצביע על התמתנות קלה ביולי, אולי איתות להתמתנות ה’ביקושים הכבושים’ לאחר היציאה מהסגר וחזרה לקצבי הצמיחה הקודמים. למרות העלייה בתחלואה מדדי הניידות לא מראים על שינוי משמעותי בהתנהגות, וגם מדד אמון הצרכנים של הלמ”ס למחצית הראשונה של יולי מראה שמשקי הבית עדיין אופטימים לגבי מצבן הכלכלי בשנה הקרובה.

בעולם

המשקיעים בארה”ב מחכים לנאום של פאוול היום, יחד עם פרסום החלטת הריבית של הבנק המרכזי בארה”ב. הצפי הוא שלא נראה שינוי בריבית או בתוכנית הרכישות. אך אנו מצפים שהבנק ישקף שהחלו דיונים לגבי מועד וקצב צמצום תוכנית הרכישות (אין מה לעשות, צריך להתחיל לדבר על הפיל שבחדר), לאור העלייה באינפלציה (5.4% ביוני) והצפי לצמיחה חזקה ברבעון השני (כ-8-9% בשיעור שנתי) שתתפרסם למחרת החלטת הריבית (מחר). מעניין מאוד יהיה גם לבחון את תגובתם להתפשטות ווריאנט הדלתא במדינה.

870/135 ליינר ארטקל

מי בלם את הצמיחה

באוסטרליה שיעור האוכלוסיה המחוסנת עדיין נמוך מאוד (13%) בשל קשיים לוגיסטיים לצד חוסר מוטיבציה להתחסן לנוכח התחלואה הנמוכה (עד לאחרונה). העלייה בתחלואה לצד מדיניות של אפס סובלנות (בדומה למדיניות בסין, ניו‑זילנד ועוד מספר מדינות באסיה) הובילו לסגרים מחמירים (נקודתיים) במספר אזורים. הדבר כצפוי כמעט ועצר את ההתאוששות הכלכלית וגרם לירידה חדה במדד מנהלי הרכש ביולי ל-45.2 נקודות (לעומת 56.7 ביוני), בעיקר בשל החולשה בענפי השירותים (44.2). האופטימיות של ענף התעשייה נסדקה גם היא, אך פחות כאשר המשך הביקושים הגבוהים למוצרים וסחורות (בדגש על סין) תרמו לכך. הסגרים מעמידים בספק רב את ההנחה שבהחלטת הריבית הבאה של הבנק המרכזי (שלישי הבא) הבנק יודיע על צמצום תוכנית רכישות אג”ח, וההודעה תידחה.

מול ההצפות 

ההצפות בגרמניה ובלגיה לצד העלייה בתחלואה יפגעו להערכתנו בסנטימנט החברות בחודשיים הבאים ולצד עלייה בתחלואה סביר שיקטינו את הביקושים לחלק מהעובדים לאחר עונת הקיץ. לאור זאת אין הפתעה שהבנק המרכזי בגוש האירו הותיר את הריבית ותוכנית הרכישות המואצת ללא שינוי ואותת על כך שזה יימשך לזמן ממושך. הדבר תמך בהיחלשות האירו ובירידה בתשואות אג”ח הארוכות שהחלה מאז עדכון מעלה ביעד האינפלציה של הבנק. בהחלטת הריבית הנגידה ציינה שהסיכונים לתחזית כרגע מאוזנים; חששות ש’צווארי הבקבוק’ בתעשייה ובשילוח הגלובליים ימשיכו להעלות את המחירים. מנגד, הירידה הצפוייה בתמיכה הממשלתית לצד אי-הוודאות לגבי הנגיף יכולים לפגוע בסנטימנט החברות ובביקושים החזקים של משקי הבית.

הכותב הוא ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה