בקרב 100 הדבוראים הגדולים, אשר מייצרים ביחד למעלה מ-80% מסך תפוקת הדבש הכוללת בענף, נסגרים מדי שנה 2-3 עסקים • התקבל אישור להצבת כוורות בשטח פרטי: לראשונה, ניתן להציב כוורות על קרקע פרטית ללא אישור מועצת הדבש • ומדוע הייצור בישראל מספק כ-78% מסך הצריכה והייבוא אינו מתפתח ליותר מ-22%?
לאה אפרתי 22.09.2019
מתוקה כדבש | צילום אילוסטרציה: נתי שוחט, פלאש 90 על פי נתוני מועצת הדבש פועלים כיום בישראל כ-510 דבוראים, מתוכם כ-100 דבוראים אחראים על למעלה מ-80% מהתפוקה הענפית. יתר הדבוראים כוללים עסקים קטנים יותר, מכוורות בוטיק, חובבים, וכאלה שעבורם דבש אינו מהווה תחום העיסוק העיקרי. דבוראים אלה מפעילים כ-120,000 כוורות הפזורות ברחבי הארץ, מתוכן מוצבות 80,000 כוורות באזורי גידולים חקלאיים להאבקה. היבול הממוצע בכל כוורת נאמד בכ-30 ק"ג בשנת 2018.
הילדים והילדות בגנים מדקלמים כבר שבועיים את הבקשה הנאמרת על תפוח בדבש: "שתהיה לנו שנה טובה ומתוקה". וזה הזמן לסקירה מקיפה על ענף הדבש והעוקץ המספק מדי שנה כ-3,500 טון תצרוכת דבש, כאשר בזמני ביקוש גבוהים נעשה השלמת יבוא בהיתר מכסים (המס על הדבש גבוה והופך את הייבוא ללא רווחי) של כ-1000 טון נוספים. בכך מהווה היבוא כ-22% מסך התצרוכת לעומת כ-78% ייצור מקומי.
מסקירה מקיפה של דן אנד ברדסטריט על ענף הדבש עולה, כי בעוד מקטע הייצור נחשב למבוזר, מקטע השיווק לעומתו נחשב לריכוזי יותר ובו פועלים כיום כ-30 משווקים. מקטע שיווק הדבש נשלט על ידי 'יד מרדכי' מקבוצת 'שטראוס' (מחזיקה בנתח שוק של למעלה מ-50%). בשנים האחרונות המכוורות 'עמק חפר' ו-'עין חרוד' הגדילו את חלקן ולהערכתם חולשות יחדיו על כ-30% ממקטע השיווק. יתר המקטע, כ-15% באופן מצרפי, מוחזק על ידי משווקים קטנים שונים.
ענף הדבש גלגל בשנת 2018 פדיון של כ-170 מיליון ₪, לעומת פדיון של כ-175 מיליון ₪ בשנת 2017 (ממקטע השיווק, קרי ממכירות ברשתות השיווק תחת השוק המבורקד, ובחנויות מזון קמעונאיות). הירידה בפדיון מקורה בירידה במחיר הדבש לצרכן בשנת 2018 בשיעור של כ-1.1% בחישוב שנתי ובשל ירידה קלה בתצרוכת בשנה זו.
על פי נתוני הלמ"ס, הצריכה המקומית השנתית נאמדת בכ-4,500 טון מדי שנה, בממוצע. התפוקה המקומית בדרך כלל אינה מספקת את כל הביקוש המקומי לדבש במדינת ישראל, על כן יבוא של דבש משלים את הביקושים. בשנת 2018 תצרוכת הדבש נאמדה בכ-4,600 טון דבש, ירידה של כ-2.2% ביחס לשנת 2017 (בה תצרוכת הדבש הסתכמה בכ-4,700 טון דבש).
ראש השנה מהווה שיא לביקושים, במהלכו נצרכת כ-40% מהתצרוכת השנתית (כפועל יוצא, החג אחראי לכ-40% מהמכירות הענפיות). נכון לשנת 2019, מחיר הדבש (לצרכן) ברשתות נע ברוב ימות השנה סביב מחיר של 40 ₪ לק"ג, פי 2 ממחיר הדבש ליצרן (המרווח מתחלק בין המשווקים לרשתות השיווק). יחד עם זאת, לקראת ראש השנה, נעשים מבצעים נרחבים, עקב התחרות בין הרשתות, ומחירו לצרכן יורד. חשוב להדגיש כי קיים בשוק דבש מזויף ויש לשים לב לשם החברה כמו גם לרכיבים המופיעים על האריזה.
ואם ממש מסקרן אתכם נספר עוד כי עונות ייצור הדבש מתבצע בשתי תקופות עיקריות במהלך השנה, האביב והקיץ. עונת האביב אחראית על כ-50% מהייצור – בחודש מאי מסתיים חלק זה של הייצור. עונת הקיץ בחודשים יולי-אוגוסט מתבצעים 35 אחוזים נוספים מהייצור ואילו בעונת הסתיו מתרחש יתר הייצור כ-15%.
על רקע הבניה המואצת באזור המרכז בשני העשורים האחרונים, הצטמצמו באזור זה אזורים מתאימים להפקת דבש. את מקומם של שטחים פתוחים, פרדסים ומטעים תפסו שכונות מגורים חדשות. כתוצאה מכך, הפעילות הענפית עברה לאזור הצפון, המאופיין במזג אוויר נוח יותר ביחס לדרום (מזג אוויר גשום יותר וצמחיה עשירה יותר). כיום רוב הכוורות ממוקמות בצפון הארץ.
דן אנד ברדסטריט מוסיפים כי למרות שענף הדבש נחשב ליציב יחסית מבחינת סגירת ופתיחת עסקים ואינו מאופיין בתחלופת עסקים גבוהה. בקרב 100 הדבוראים הגדולים, אשר מייצרים ביחד למעלה מ-80% מסך תפוקת הדבש הכוללת בענף, נסגרים מדי שנה 2-3 עסקים, בעיקר בשל סיבות בריאותיות של בעל העסק או בשל הגעה לגיל פרישה. את מקומם בענף תופסים עסקים חדשים – בדרך כלל אותם עסקים נמכרים לבעלים חדשים או מועברים לדור המשך, במידה וקיים (שיעור סגירה ופתיחה של 3%-2% בקרב 100 הדבוראים הגדולים).
המצב הביטחוני כמעט ואינו משפיע על הפעילות בענף, כך בהסתמך על נתוני תפוקת הדבש בשנים האחרונות. בין הסיבות לכך: רוב הכוורות ממוקמות באזור הצפון שפחות חשוף להרעות ביטחוניות בשנים האחרונות. עם זאת, התחממות ביטחונית בגזרת הצפון, כזו שתגרור הסלמה, עלולה לשבש את הפעילות בענף הדבש. כמו כן, מפעל מכוורת יד מרדכי בקיבוץ יד מרדכי ממוקם בסמיכות לאזור עימות ביטחוני (רצועת עזה) – על כן עתות הסלמה ביטחונית בדרום עלולות להביא לשיבוש בפעילותו.
נציין עוד כי בעבר פעילות הדבוראים הייתה תלויה עד כה בקבלת רישיון להצבת הכוורות כנגד תשלום דמי רישיון בגינו והדבר היווה חסם כניסה לדבוראים חדשים. בשנים האחרונות נעשו מספר ניסיונות רפורמה להעברת ניהול והסדרת הענף לידי הממשלה או גופים מטעמה. במסגרת זה, ב-12/2018 הבהיר משרד החקלאות, לראשונה, כי ניתן להציב כוורות על קרקע פרטית ללא אישור מועצת הדבש. סוגיית יחסי הכוחות בין מועצת הדבש למשרד החקלאות המשיכה להיות על סדר היום גם במהלך שנת 2019.
