כלכלת קורונה: אירופה מול ארה”ב בדו קרב

חילופי שלטון בארה”ב ישפיעו על המדיניות הכלכלית והשווקים הפיננסיים בארה”ב? • האם אירופה נפגעה באירוע הקורונה במידה קשה יותר מאשר ארה”ב? • ומה הצפי לפעילות הכלכלית באירופה ובארה”ב בשנתיים הקרובות?

מסך ירוק בבורסה | צילום אילוסטרציה: shiba0511, שאטרסטוק

ד”ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי יחד עם דודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון, מפרסמים את סקירתם השבועית לפיה: “הסיכויים שג’ו ביידן ינצח השנה בבחירות לנשיאות ארצות הברית עלו מאז חודש פברואר וישנה גם אפשרות הולכת וגוברת שהדמוקרטים יזכו לשליטה מלאה בקונגרס. מצב של “ניצחון סוחף” לדמוקרטים בנשיאות ובממשל עשוי להשפיע על שוק המניות בארה”ב וזאת בעיקר דרך שינויים במדיניות המיסוי ובפרט “גלגול לאחור” של הטבות מס שונות מתקופתו של הנשיא טראמפ, ובכלל זה חזרה למיסי חברות גבוהים יותר בעתיד, זאת לאחר ההתאוששות מן הקורונה. ישנם תחומי מדיניות כלכלית נוספים העשויים להיות מושפעים בתרחיש של “ניצחון סוחף” לדמוקרטים.

“נראה כי השילוב בין מגיפת הקורונה, השפל החד בכלכלה האמריקאית וההפגנות האלימות המתמשכות בארה”ב וברחבי העולם, פגע במעמדו של הנשיא טראמפ במידת האהדה אליו על ידי המצביעים. לאחרונה, הסקרים הופכים לפחות אוהדים לנשיא טראמפ ולמפלגה הרפובליקנית.”

250/200 סייד בר + קובייה

באשר לזירת המקרו העולמית, השניים מציינים כי “אין ספק שאירופה נפגעה בתחילת אירוע הקורונה במידה קשה יותר מאשר ארה”ב. הנגיף התפשט מוקדם יותר ובאופן מהיר יותר באירופה מאשר בארה”ב, מה שהוביל לאימוץ אמצעי בלימה וסגר קפדניים באירופה במהלך חודש מרץ. כתוצאה מכך, הפעילות הכלכלית התכווצה בצורה חדה יותר באירופה בהשוואה לארה”ב ובמהלך הרביע הראשון של 2020 נרשמה באירופה ירידה של 3.6% בתוצר במונחים רבעוניים לעומת 1.3% במונחים רבעוניים בארה”ב. יתר על כן, המדדים השונים מצביעים על כך שבחודש אפריל הפעילות הכלכלית התכווצה בצורה חדה יותר ברחבי אירופה מאשר בארצות הברית.

“יתר על כן, תגובת המדיניות הראשונית של גוש האירו הייתה איטית יותר וצנועה יותר מאשר בארצות הברית. ארה”ב חוקקה בתוך זמן קצר חבילת הרחבה של כמעט 13% מהתמ”ג, לעומת 4% בגוש האירו. למרות שהמייצבים האוטומטיים (ירידת הכנסות מדינה ממיסים ועליית תשלומי העברה שונים) גדולים בהרבה בגוש האירו, ארצות הברית סיפקה הרחבה כוללת גדולה פי כמה מאשר אירופה. בצד המוניטרי, הפד של ארה”ב הפחית את שיעור הריבית ב-150 נ”ב ורכש (עד כה) נכסים בשווי של כמעט 12% מהתמ”ג, בהשוואה לשיעור ריבית שלא השתנה בגוש האירו ורכישות מצטברות של ה-ECB עד כה בערך 4% מהתמ”ג. כתוצאה מכך, התנאים הכספיים/פיננסיים הוגמשו במהירות רבה יותר בארצות הברית.

“אולם התנאים הולכים ומשתפרים לאחרונה לטובת אירופה. ראשית, גוש האירו הקדים את ארה”ב בכניסה למהלך הסגרים, אך בעיקר בפתיחה מחודשת של הכלכלה. שיעורי הנדבקים החדשים באירופה נותרו נמוכים לרוב, למרות שחרור הסגרים, בעוד שמספר מקרי ה-COVID עולה שוב בארצות הברית. לכן מדינות אירופה הצליחו לפתוח מחדש במידה “בטוחה” יותר ומהירה יותר את הכלכלות שלהן מאשר ארה”ב. למרות שמדדי הפעילות התאוששו בצורה ניכרת בשתי הכלכלות, הריבאונד התבטא ביתר שאת באירופה, כאשר מדדי ה-PMI של גוש האירו רשמו עלייה חדה יחסית ביוני.”

השניים מוסיפים, “יש לציין שממשלות אירופה הצליחו יותר בהגנה על שוק העבודה מפני השפעות הווירוס. בעוד שמספר המובטלים והנעדרים זמנית ממקום עבודתם (חל”ת) עלה בארצות הברית באופן חריף, התוכניות המידיות לשוק העבודה באירופה היו יעילות בהימנעות מאבטלה גבוהה יותר, כאשר בין 17% מהעובדים בספרד ויותר מ-46% בצרפת הושמו בתכניות עבודה קצרות טווח שסיפקו פתרון תעסוקה והכנסה. זה אמור לסייע בהגבלת השפעות שליליות ארוכות טווח על שוק העבודה באירופה.”

לסיכום בפמן ורזניק מציינים כי “יש מקום לצפי לריבאונד תלול יותר בפעילות הכלכלית באירופה מאשר בארה”ב בשנתיים הקרובות. תקופה מתמשכת של ביצועי יתר בצמיחה של אירופה לא נראתה מאז 2006/07 ואם הערכה זו תתממש, זה עשוי לבוא לידי ביטוי בביצועי יתר חיוביים בשוקי הנכסים האירופיים בשנה הבאה ויתכן שהיורו יתחזק מול הדולר. יתכן גם שזה יבוא לידי ביטוי בביצועים טובים יותר בשוק האג”ח הממשלתי של גרמניה לעומת זה של ארה”ב, בעיקר על רקע ירידת התשואות החדה יחסית בארה”ב מאז החל המשבר דבר שצמצם משמעותית את פער התשואה בין אג”ח ממשלת גרמניה לאג”ח ממשלת ארה”ב בטווח של 10 שנים.”

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה