כשרות היבוא המקביל: המאבק הסמוי בין גופי המהדרין

רגע אחרי שהרבנות הראשית אישרה יבוא מקביל של מוצרים שרכיביהם ידועים בכשרותם – בחלק מגופי כשרות המהדרין טוענים כי המהלך אפשרי רק בפס ייצור אחיד – דבר שלא תמיד קיים • לטענתם, “אי פיקוח על זכייני ייצור מקומיים, יביא להידרדרות ברמת הכשרות” • מנגד, מאשימים בבד”צים אחרים: “סודות הייצור נמצאים בידי מערכות הכשרות העולמיות. מתנגדים למהלך רק בעלי אינטרסים מסחריים” • הזווית הכלכלית: מה תהיה השפעת המתווה על יוקר המחיה, כיצד יושפע ממנו הייצור המקומי בישראל ומה המשמעות לכיסם של צרכני המהדרין?

דיון בלשכת הגר"י יוסף | צילום (אילוסטרציה, מארכיון ביזנעס): דוברות הרבנות הראשית

לפני למעלה מחודש פרסמה הרבנות על נוהל חדש שיקל משמעותית על קבלת אישור כשרות ליבואנים מקבילים של מוצרים מחו”ל, כאלה הידועים ככשרים ומאושרים על ידי גופי הכשרות בעולם. זאת, בתנאי כמובן שיוכח כי מדובר באותו המוצר בדיוק כמו המוצר שיש לו תעודת כשרות והוא עומד בדרישות ההלכה. לפני שניגע בבד”צים השונים המצדדים במהלך, כמו אלה שמתנגדים לו נחרצות, נזכיר כי בכך, מיישמים ברבנות את ‘רפורמת הקורנפלקס’ שנכנסה לתוקף בשנת 2016, שהייתה אמורה להוריד את מחירי המזון על ידי יבוא מקביל של מוצרים, אך ניתן בה מענה להיבטים הבריאותיים של יבוא מוצרים עולמיים – ללא כל התייחסות להיבט הכשרותי. שנתיים מאוחר יותר נכנס לתוקף נוהל יבוא מקביל בכשרות הרבנות הראשית, בהתאם למדיניות שהתווה בשעתו הרה”ר הגר”ד לאו. אולם גם לאחר כניסתו לתוקף, הוגשו לרבנות רק מספר מועט של בקשות ליבוא.

הנוהל החדש שמוצג עתה, לאחר שמועצת הרבנות הראשית אישרה את הצעת הראש”ל ונשיא המועצה הגר”י יוסף, נותן מענה לבעיות כשרותיות, לוגיסטיות ובירוקרטיות רבות שנוצרו בעקבות ‘רפורמת הקורנפלקס’. בכך, תגדל התחרות וייפתח הפתח להורדת המחירים לצרכן.

המהלך המהפכני דרמטי, גם משום שעד כה, בהתאם לחוק הונאה בכשרות, לא ניתן להציג מזון המגיע מחו”ל ככשר ללא אישור הרבנות. במקרים רבים, מוצר מסוים קיבל כשרות ויובא לארץ, אך כאשר רצו לייבא את אותו המוצר ביבוא מקביל (לדוגמה, מוצר דומה שיוצר במפעל אחר, או בארץ אחרת), לא היו ליבואן אישורי כשרות למוצר, או שלחילופין לא היה באפשרותו להכניס משגיח מטעם גוף כשרות למפעל, ולכן לא היה ניתן לייבא את המוצר לארץ ולהציגו ככשר – אף שלעיתים רבות מדובר במוצרים אשר ידועים ומוחזקים ככשרים בכל העולם ע”י מערכות הכשרות הגדולות. כעת, הנוהל שאושר, מאפשר לייבא מוצרים רבים ממותגים גדולים ומפורסמים, המוחזקים ככשרים, גם ללא אישור מגוף כשרות חדש.

לפי גורמים ברבנות הראשית, בעקבות הנוהל שאושר, לא תהיה בלעדיות רק לגוף כשרות אחד, כך שרבנים מוכרים מכל רחבי העולם יוכלו לתת כשרות לאותו מוצר ולהכניסו לארץ. כך גם רבנים וגופים גדולים ומוכרים שלא זכו להכרה בגלל תקנות ישנות שנתנו בלעדיות לבד”צים, יוכלו לאפשר רכישה של מוצרים בהשגחתם.

נהלים ברורים ומפורטים

מול טענות שונות שנשמעות בקרב גופי המהדרין על פיקוח הכשרות שעלול להיחלש, מדגישים ברבנות כי הנוהל החדש מגיע לאחר החלטתו הנחרצת של הראש”ל הגר”י יוסף להילחם בחסמים הבירוקרטיים ולהקל ככל האפשר על היבואנים, ולהילחם ביוקר המחיה. רק לאחר בדיקה מעמיקה של הרבנים חברי ועדת היבוא של הרבנות הראשית לישראל, שביצעו בדיקות עומק מול גופי הכשרות הגדולים בעולם לבחינת התנהלותם במתן כשרות למוצרים ממותגים ידועים, התאפשר המהלך שמאמץ את מדיניות הגר”י יוסף ב’כוחא דהיתרא עדיף’, כדרכו של אביו, מרן הגר”ע יוסף זצ”ל.

מוצרים על המדף | צילום: פלאש 90 יונתן סינדל

(אגב, הבשורה על נוהל הכשרות החדש מצטרפת לבשורה אחרת בתחום היבוא, מערכת ‘מגד שמים’ – ידידותית ונוחה ליבואנים להגשת בקשות באופן מקוון – שנחנכה לאחרונה. המערכת תקל בצורה משמעותית על יבואני המזון בבקשות יבוא, ותחסוך התעסקות ביורוקרטית ארוכה ומסובכת. היתרון המרכזי הוא בניהול הליך מקוון באופן מלא היוצר חיסכון רב בזמן ליבואנים ומעקב אחר אישור הבקשות. כמו כן, המערכת תאפשר אגירת נתונים אודות היבואן והמוצר המיובא בעת הרישום הראשוני, דבר שיסייע ויזרז רבות הגשת בקשות והנפקת אישורי כשרות. כך גם מחלקת היבוא ברבנות תוכל לעקוב אחר סטטוס הבקשה ולערוך ניטור ובקרה רציפים אחר כלל הבקשות וניהול מחזור החיים של כל פנייה.)

ומה לגבי שאלות כשרות מהותיות שעלולות להתעורר בעקבות הנוהל? האם לא ייגרם מצב שרק בדיעבד ייוודעו על בעיות כשרות, בשל היעדר הפיקוח? גורמים ברבנות מבהירים כי זו הסיבה שכל מקרה ייבחן לגופו, על פי נסיבותיו, ע”י ועדת רבנים, ופיקוחה של מחלקת הייבוא ברבנות הראשית ימשיך להיות הדוק ורציף כשהדברים מנוהלים בשימת לב רציפה ותוך מעקב אחר רשימות נותני הכשרות והפיקוח העולמיים. כמובן, שצרכני המהדרין יצטרכו להמשיך ולפקוח עין על דברם של מומחי כשרות למהדרין על אלו מוצרים אכן לא התעורר כל פקפוק ואין חשש בצריכתם.

ולפי אלו הגדרות תקבע הרבנות איזה מוצר יכול להיכנס לישראל ואיזה לא? על כך משיבים ברבנות הראשית, כי גובשו נהלים ברורים ומפורטים לאחר דיונים רבים, ניסיון עתיר שנים והכרת הסיטואציות, וההנחיות לקחו בחשבון את מכלול האפשרויות.

ומה יקרה אם גוף כשרות בעייתי בעיני הרבנות יעתור לבג”ץ על כך שמוצרים בכשרותו לא מאושרים באישור הרה”ר, לעומת מוצרי יבואנים בכשרויות אחרות שזוכים לאותו אישור, למרות שמדובר, לדעתו, באותה רמת פיקוח? גורמים ברבנות הראשית שעימם שוחחנו, דוחים על הסף את החשש וטוענים, כי ככלל, בג”ץ לא במהרה נכנס לשיקולי דעת מקצועיים, ובנוסף, מעמדה החוקי של הרבנות הראשית בוסס אינספור פעמים כאחראית הבלעדית על החלטות כשרות במדינה, עד כי אין חשש לטענות של חוסר שוויון כשהשיקולים לדחייה הם כשרותיים נטו.

הגורם הוסיף וציין כי מלבד העובדה שכל נושא נבחן לגופו  – הרי שיתרה מכך, בתקופה האחרונה פועלת הרבנות הראשית להוצאתם של גופי כשרות שהצטברו עליהם תלונות כשרותיות מהותיות, מרשימת הגופים המוכרים.

תהליך נחוץ

ומה תהיה ההשפעה של המהלך על גופי הכשרות המהודרים בארץ? מתברר כי חלקם דווקא מעודדים את התהליך. הרב מ. מפקח כשרות ידוע, סבור כי הפתיחה של היבוא המקביל לגופי כשרות הוא ברכה. בחו”ל מאות אלפי יהודים צורכים מוצרי מזון ומשקאות פופולאריים, קלים וחריפים, שנבדקו ע”י מומחי כשרות עולמיים.

לדברי הרב מ. “שלשת הדברים שעל מומחה כשרות להחזיק בהם, הם: ידע נרחב והכרת חומרי גלם ותמציות, הבנה בתהליכי ייצור תעשייתיים וידע הלכתי רב ומקיף. שלשת הדברים הללו (לא בהכרח בסדר הזה) הם הערובה להצלחתו.

לדעתי, יש מפעלים שאין אפשרות להיכנס אליהם, בגלל סודות בני שנים ארוכות, ובחו”ל יהודים יראים ושלמים צורכים את המותג הזה, שהרכיבים שלו ידועים. למה שבישראל זה לא יותר?

“חשוב להבהיר, כי בניגוד למי שיש לו אינטרס לומר אחרת, הרי שחלק נכבד מסודות הייצור במפעלי ענק בעולם, נמצאים כיום בלעדית בידי אנשים ספורים, מומחים בעלי שם שעומדים בראש מערכות הכשרות הגדולות בחו”ל. כמו, למשל, ה-OU. וכמובן, שכשרויות המהדרין בארץ מסתמכות על המערכות העולמיות הגדולות.

“כך גם יהיה עתה בנוהל החדש של הרבנות. אם הבד”ץ שבדק את המפעל הינו גוף מאושר ומוכר ע”י הרבנות – שיודעת היטב את מלאכת הסינון – הרי שהרבנות הראשית תאשר את הייבוא. אם הגוף אינו מוכר, הוא לא יקבל כשרות, חד וחלק”.

דרדור הכשרות

לעומתו, ד’, מנהל אחד מגופי הכשרות הוותיקים למהדרין, מסביר, כי היבוא המקביל באופן של הנוהל החדש, “ידרדר את הכשרות”, לדעתו. “זו מלחמה ערכית בין מחלקת הייבוא ברבנות הראשית למחלקת הכשרות”, כך לדבריו. כהוכחה הוא מביא את פנייתו של הג”ר שמואל אליהו למועצת הרבנות הראשית לפני אישור הנוהל, כי “הנוסח הזה חמור מאוד, הוא מאשר מוצרים בלי שום פיקוח של הרבנות הראשית לישראל. אנחנו נותנים כשרות אוטומטית לאלפי מוצרים בלי שום פיקוח. אני מתנגד בתוקף לטיוטה הזו ומבקש דיון במועצה בנושא זה שיש לו משמעות רבה להרבה מוצרים שצריכים כשרות”.

כאמור, דעתו של הגר”ש אליהו לא התקבלה, משום שהמועצה סברה שהיא תהיה כוח בולם כשרותי וחוקי מול גופי כשרות בלתי מוכרים.

מותג עולמי, ייצור במספר מפעלים. פס הייצור של קוקה קולה בישראל | צילום אילוסטרציה: Yaakov Naumi, פלאש 90

לדברי הגורם הכשרותי, “אנחנו חוששים בהחלט שהייבוא המקביל שיתבצע על סמך אישורי בד”צים מפוקפקים יאפשר לפסי ייצור שאיש לא בודק, להגיע ארצה”.

לדבריו, הדבר הוכח בעבר, כשחברה מסוימת ייבאה ארצה משקה בינלאומי, אך החברה היצרנית המקומית שבה בוצע הייצור – אישרה במכתב לרה”ר, לבקשת אחד מגופי הכשרות בארץ ולבקשת בעל זיכיון הייצור בישראל, כי לא ביקר במקום כל גורם שפיקח על הייצור (!).

“יש הבדל בין ייצור מקומי של זכיין לבין פס ייצור עולמי אחיד ורישיונות ייבוא. כך למשל, בעוד שלכל מותג יש זכיין יבוא – אך באירופה יש יבואנים שונים שניתן לקנות מהם כיד שנייה ולייבא מהם ארצה בזול יותר. זה הליך מבורך וחוקי, וגם רמת הכשרות לא שונה – כי הייצור נעשה במקום אחד”, טוען ד’.

Inner article

“אולם בייצור בזכיינות, שהייצור בכל ארץ – שונה, אזי גם אם המרכיבים העיקרים מגיעים לכאורה מאותו מפעל מרכזי, אלה לא בהכרח אותן רכיבים. יש מוצרים שונים בכל ארץ, גם למותגים עולמיים, וכל הרכיבים זקוקים להשגחה”.

כלומר, לדבריו לא ניתן להשוות בין יבוא מקביל של מוצר מאותו מפעל, לבין מוצרים שמיוצרים במפעלי זכיינים מקומיים שאינם מפוקחים, רק על בסיס מידע שהרכיבים ממקור ידוע, או על בסיס הנחה שהמתכון במדינה זו, אינו שונה.

נדגיש, כי גורמים שעמם שוחחנו ברבנות הראשית דחו מכל וכל את הטענות הללו ומבהירים, כי כחלק מהנוהל נדרש היבואן להוכיח כי מדובר באותו מוצר ובאותם רכיבים בדיוק, באופן הזהה למוצר בעל תעודת הכשרות. אם הרבנות תיווכח שיש שינוי בתמציות ובטעמים, האישור יישלל.

אין תחליף לרב

גם גופי כשרות אחרים לא בטוחים שהמהלך הנוכחי אכן חף מסיכונים כשרותיים ובעיות לא צפויות.

“אני סבור שאם נותנים כשרות לייבוא מקביל, חייבים לקבוע שרב שחותם על התעודה יעשה זאת רק לאחר ביקור במפעל, והשגחה קבועה במקום”, סבור הרב ק’, יו”ר אחד מוועדי הכשרות הגדולים למהדרין.

לדבריו, “גם אם חומרי הגלם זהים לחלוטין, ומדובר במוצרים יבשים ולא משהו בעייתי כמו חלב או בשר ואפילו בישול, עדיין יש בעיות. אי אפשר להקיש בין מפעל אחד למשנהו, ובין יצרן אחד לרעהו. הבעיה חמורה יותר מכיוון שפעמים רבים הרכש נעשה ממחסן או מנמל, כאשר ייתכן שגם היבואן עצמו לא יודע מאיזה מתקן ייצור ומאיזו מדינה מגיע כל מוצר”.

ייבוא מחו”ל | צילום אילוסטרציה: נתי שוחט, פלאש 90

הרב ק’ בטוח, כי “אין תחליף למראה עיניו של הרב, שיגיע למפעל לביקור ראשון, אבל יפקח על תהליך הייצור כל העת, בהתאם לסוג המפעל. רבנים מנוסים יודעים כבר לקבוע  את תדירות הביקורים, אבל אי אפשר לתת כשרות מרחוק”.

לדבריו, מלבד חומרי הגלם, יכול להיות בעיה בקווי הייצור. אם הם טריפה, יהיה צורך לפתוח קווי יצור חלופיים, אחרת המוצר ייפסל גם אם בחומרי הגלם אין בעיה.

“אני מכיר מפעלים שמייצרים את אותו מוצר בדיוק מאותם חומרי גלם. מוצר אחד הוא בכשרות מהדרין, מוצר אחד כשר והשני בכלל לא. כדוגמה קטנה אפשר להביא מוצרי דגנים, שלפעמים יש בעיה של ‘חדש’ שפוסלת מעיקרא את הייצור, וכאשר מתגברים עליה הכל כשר למהדרין. דברים כאלו, אי אפשר לדעת מראש ללא ביקור במפעל”.

הרב ק’ מסכים, כי “לעיתים נדירות המוצר מיוצר בקו שאין בו בעיה”. אך לדבריו, לרוב זהו לא המצב, “יבוא מותגי על גדולים (Mega brands) הוא בעייתי, דווקא בגלל עוצמת המותג שייצורו מתפזר בין כמה בסיסים, והציבור מקיש בין פס ייצור זה למשנהו”. כן הוא מציין, כי “בעיה נוספת היא, שהיבואן המקביל אינו מבקר במפעל, כי בדר”כ הוא נקנה אצל דילרים בנמלים ברחבי העולם בלי שידוע כלל ליבואן מי ייצא את הסחורה… כמו”כ, לרוב יש קבלני משנה של יצרנים, שעובדים בייצור המוצר תחת רישיון (בזכיינות מקומית), אך הם לא תמיד מייצרים תחת כשרות”.

במפתיע, דווקא ראשי מערך הכשרות של בד”ץ העדה החרדית בירושלים, סבורים שמדובר ברעיון טוב ומתווה מבורך. “אנחנו בקשר קבוע ורציף עם מחלקת הייבוא ברבנות הראשית מזה שנים רבות”, הם מציינים במענה לפנייתנו. “לדעתנו מדובר במהלך טוב, שנראה לכאורה בטוח מבחינה כשרותית ואין לנו הערות או השגות עליו”.

תחרות וירידה, גם למהדרין

ומה באשר לכיסם של הצרכנים, הרפורמה החדשה תוביל לירידה או לעלייה ביוקר המחיה? לדברי ד”ר בעז ים, מומחה ויועץ כלכלי ואקטוארי בכיר, מרצה בבתי הספר למנהל עסקים ולמשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה ובבית הספר הבינלאומי למוסמכים במנהל עסקים באוניברסיטת בר אילן – יש להפריד את ההתייחסות לשני רבדים: העקרוני והמעשי.

“מבחינה עקרונית, הרפורמה אמורה לתרום להגברת התחרות ולהסרת מחסומים שקיימים כעת ליבוא מקביל ובכך לתרום להורדת מחירים. חשוב להדגיש שבמקרה של מוצרים של חברות בינלאומיות המוצר עצמו זהה בין היבואנים השונים ולכן התחרות היא על מחיר בלבד. מתן אפשרות ליבוא מקביל של אותו מוצר אמורה, בהגדרה, לתרום להפחתת המחירים. זה שונה מאד מתחרות בין יצרנים או יבואנים על מוצרים דומים שאינם זהים, שם התחרות היא על טעם/צורה/הנגשה/עוצמת המותג וכו’ ולא רק המחיר קובע.

“בצד הפרקטי, קשה לרגולטור להעריך את עוצמת הלחצים המסחריים, הלגיטימיים כמובן, שבעלי אינטרסים כלכליים יכולים להפעיל בדרכים ישירות ועקיפות ולכן יהיה צורך במאמץ רצוף לאורך זמן של אנשי הרבנות בכדי לאפשר לרפורמה החשובה להיות מיושמת. מבחנה של הרפורמה לאורך זמן יהיה בנחישות הגורמים המקצועיים להתמיד במאמציהם לאתר את האפשרויות למתן כשרות גם בנסיבות החדשות אותן הגדירה הרבנות”.

האם עשויה להיווצר עליית מחירים, בעיקר במוצרים בכשרות מהדרין – בעקבות נתח השוק הייחודי של הזכייניות/יבואניות המקומיות?

“אינני רואה איך השינוי יביא דווקא להעלאת מחירים, במיוחד בתקופה המיוחדת מאד בה אנו נמצאים בחודשים האחרונים. הקהל רגיש יותר מתמיד למחיר וכל הזדמנות להוזלות תזכה להצלחה בעוד ניסיונות הפוכים בתקופה זו נדונים לכישלון. חובתה של הרבנות יהיה להעביר לציבור בצורה בהירה את המסר שאין בנהלים החדשים משום פשרה על עקרונות הכשרות שכן זה יהיה כנראה ‘קלף’ עליו ישחקו בעלי הזיכיון הקיימים למול הציבור שומר הכשרות”.

איך הייבוא המקביל ישפיע על חברות בישראל, הן יצטמצמו? והאם צפוי בעקבותיו גל פיטורים בקרב עובדים אצל זכיינים מקומיים?

“זה יכול להיות מחיר כואב של השינוי. בכל רפורמה מעין זו, שמשחררת חסמים ומורידה מחירים, נפגעים היבואנים שהיו מוגנים והמחיר הוא פגיעה צפויה בתעסוקה אצלם. אין קסמים. היעילות הכלכלית משחררת “שומנים כלכליים” – מילים יפות שמתורגמות לאנשים בשר ודם שמפרנסים משפחות. ההיסטוריה מוכיחה שהצרכן הסופי מעריך את המחיר כמעט מעל הכל ושיקולי תעסוקה אצל גורמים שאינם נתפסים כיעילים לא עומדים מול מחיר נמוך יותר. צריך להבין שהפחתת המחירים מאפשרת לציבור הרחב – שומר הכשרות וגם שלא (מכיוון שבישראל כמעט כל המוצרים בהפצה המונית זקוקים לכשרות) – לצרוך יותר בפחות כסף ובכך מייצר רמת חיים גבוהה יותר להרבה אנשים. כאמור, במבחן התוצאה הקהל הרחב מצביע בקופה – בעד מחיר נמוך”.

ייתכן שנראה פחות זכיינים פותחים בהליכי פיקוח כשרותי למטרת ייבוא רשמי לישראל – בגלל התחרות הצפויה להן מיידית מיבואנים מקבילים?

“אני מעריך שלמעט במקרה של מותגים חזקים שקבלת יבוא רשמי עבורם מהווה הצלחה בטוחה, נראה מספר רב של יזמים מתחילים או קטנים יותר שמנסים לנצל הזדמנויות לדריסת רגל בענף. כמו בכל תחרות כלכלית, אם היא תמשך לאורך זמן אני סמוך ובטוח שיהיו שחקנים חדשים שידעו לנצל את הפתח שנוצר לרווחתם האישית ולתועלת הקהל הרחב. זו משמעותה האמיתית של תחרות חופשית”.

קהל יעד בטוח

אנו חוזרים לד’, מנהל גוף הכשרות הוותיק, ותוהים:

חברות גדולות בישראל יסתפקו בגופי כשרות פחות מהודרים כדי להתחרות במחירי היבוא המקביל?

“לא חושב שחברה שצברה לעצמה קהל צרכנים מהודר שיקפיד על רכישת המוצרים דווקא ממנה בגלל הכשרות המהודרת – גם אם המוצר המיובא המקביל באישור הרה”ר יהיה זול יותר – תיכנס להימור של החלפת מערכת הכשרות לפחות מוכרת. לא מכיר שיקול כלכלי כזה, שיובל חברה לפגוע לעצמה בקהל יעד בטוח”.

הנוהל החדש ישפיע על מחירי מוצרי המהדרין?

“לדעתי מחירם של מוצרי המהדרין לא יעלה. אבל חשוב לזכור שההליך כולו, כתוצאה מרפורמת הקורנפלקס במלואה, יפגע בייצור המקומי. אם יישמרו כללי תחרות הוגנים, צרכני המהדרין ייהנו גם הם מהמהלך. התחרותיות תגבר והיבואנים הרשמיים יוזילו מחירים”.

מומלץ עבורך

3 תגובות ל: "כשרות היבוא המקביל: המאבק הסמוי בין גופי המהדרין"

  1. הם רואים רק כסף

  2. כשר זה כשר המאבק הוא על כסף וכבד

  3. מה שכבוד האדמו”ר יצחק יוסף הראשון לציון קובע זה קודש קודשים ואין לערר על כך ,הדאגה שלו לציבור היא בראש ובראשונה אין בכדרות ואין מבחינה כלכלית !!

כתיבת תגובה