כשרשלנות רפואית הופכת לרשלנות משפטית

מה קורה כשצעיר מפונה לבית חולים קטן, מקבל טיפול, משתחרר, חש ברע, ופונה למרכז רפואי גדול יותר – שם התברר שבין האשפוז הראשון לשני הוא ניזוק ונפגע מכך • מסתבר שיש מקרים רבים שהופכים מרשלנות רפואית לנושאים משפטיים כבדי משקל • עו"ד נירית פליישמן עושה לנו סדר בדברים

ס. שר הבריאות בעת הפעלת מערכת ניטור חדרי מיון ומלר"דים ב-2017 | צילום (אילוסטרציה): דוברות משרד הבריאות

רבקה, קשישה בת 85 ממושב בעמק איילון, התאשפזה בבית חולים במרכז בעקבות פצע שהזדהם. רבקה היא סיעודית למחצה, והתרופות טשטשו אותה עוד. יומיים לאחר שהתאשפזה, גילתה אותה בתה בבוקר כשהיא שרועה על הרצפה. היא שכבה במיטה לא מוגנת ללא השגחה, נפלה מהמיטה בלילה ושברה את אגן הירכיים.

אלון, בן 53 מעפולה, עבר ניתוח לקיצור קיבה. תזוזה אחת לא זהירה של המנתח, והסכין פגעה בעורק ראשי. הוא דימם ממושכות וכמעט איבד את חייו. ההחלמה ארכה חודשים ארוכים, והטראומה שעבר תלווה אותו לכל החיים.

רבקה ואלון, הם קורבנות של רשלנות רפואית ועשויים להיות זכאים לפיצויים נכבדים. אולם תביעת רשלנות רפואית נגד בית חולים עלולה להימשך מספר רב של שנים, ולכלות משאבים של גוף, נפש, זמן וממון. בדיוק בגלל זה קיימת חשיבות רבה לבחירת מי שיטפל בתיק. הוא חייב להיות עורך דין מוסמך המתמחה באופן ספציפי בטיפול במקרים כאלה.

עורך דין מומחה ינסה, ראשית כל, לסווג את מקרה הרשלנות, כדי לברר נגד מי תוגש התביעה. במערכת הבריאות הישראלית קיימים שלושה סוגים של בתי חולים:

  1. בתי חולים של קופת חולים – התביעה תוגש נגד קופת החולים בלבד, ולעיתים גם נגד הצוות הרפואי.
  2. בתי חולים ממשלתיים בבעלות המדינה – התביעה תוגש נגד מדינת ישראל, משרד הבריאות וצוות בית החולים.
  3. בתי חולים פרטיים – התביעה תוגש נגד החברה המחזיקה בבית החולים ונגד הצוות הרפואי. בתי חולים פרטיים יכולים לכלול גם בתי חולים גריאטריים או בתי אבות.

לאחר הבירור הראשוני היכן קרה המקרה ומי האחראים האפשריים לו, יבדוק העו"ד לעומק את הפגיעה עצמה לפרטיה, כדי לוודא שהיא אכן תוצאה של רשלנות מצד הגורם המטפל. בתי חולים לרוב יכולים להיחשב כאחראיים ברשלנות רפואית בכל הקשור לביצוע הליכים כירורגיים כגון ניתוחים ולידות. בית החולים וצוותו יכולים להימצא אחראים לבריאותו ושלמות גופו של מטופל גם במובן הרחב יותר, כמו המחדל שבגללו נפלה רבקה מהמיטה.

גם מחדל של חוסר מעשה, כמו הזנחת טיפול, אי אבחון בזמן של מחלה או אי זיהוי התדרדרות במצב הרפואי של מטופל – עשוי להיות גם הוא מקרה של רשלנות רפואית. למעשה, כל חוסר זהירות בשמירה על גוף המטופל, יכולה להיחשב כרשלנות בית החולים. ההגדרה עשויה להיות רחבה אף יותר ולכלול גם אי מתן תמיכה סוציאלית או טיפול פיזיותרפי. אם כי רמת ההוכחה הנדרשת במקרים אלו תהא גבוהה ומורכבת בהתאם לחובותיו של המוסד המטפל.

אחרי בירור המקרה וההבנה שמדובר אכן ברשלנות רפואית שמצדיקה תביעה, ייגש עורך הדין להכנת התביעה עצמה. כל תביעה נגד בית חולים חייבת להיות מלווה בחוות דעת רפואית מרופא מומחה, המנמקת כי הטיפול של בית החולים לא היה בגדר הסביר כמקובל בתחום. לאחר מכן, יש צורך באיסוף מסמכים מקופת החולים ובית החולים, המוכיחים את הדברים הבאים:

  1. הגורם המטפל היה מחויב לנהוג בצורה מסוימת בעת האירוע.
  2. הגורם המטפל לא נהג באופן סביר.
  3. דווקא רשלנות זו היא שגרמה לנזק.
  4. היקף הנזק.

חשוב לדעת: תביעה נגד בית חולים יכולה להתארך זמן לא קצר, ולפיכך כל צעד משפטי בתיק עשוי לטמון בחובו משמעות אדירה, כספית ונפשית. עו"ד המיומן בתהליכים אלה מכיר את דרכי הקיצור ואת ה'בורות' שבהם אסור ליפול, ולכן בסופו של דבר הוא יהיה זול ומהיר בהרבה מאדם לא מנוסה שייקח על עצמו את הטיפול בתיק. וכמובן, לאופן הטיפול בתביעה יש השפעה דרמטית על סיכויי הזכייה במשפט.

בכל מקרה, אם אתם סבורים כי לכם או למי מיקיריכם נגרם נזק בשל רשלנות רפואית, יש לפנות לעורך דין מיד לשם בחינת זכויותיכם והערכת סיכויי התביעה. אל תיתנו לרשלנות הרפואית להפוך גם לרשלנות משפטית.

הכותבת, עו"ד נירית פליישמן, מתמחה בדיני נזיקין

תגובה אחת ל: "כשרשלנות רפואית הופכת לרשלנות משפטית"

  1. אפילו תלונה אחת על עובד במערכת שירותי בריאות צריכה לשלול רישון לעבוד. רופאים ואחים הפכו להיות מלפצות.

כתיבת תגובה