כ-18% מהחרדים המשיכו ללימודי תואר ראשון

17.9% – מעל 2,200 תלמידים – שסיימו לימודים במוסדות שאינם ממלכתיים בשנת תש”ע, המשיכו במהלך השנים שעד תשע”ח, ללימודי אקדמיים • רוב המסיימים מתיכונים ללא בגרות המשיכו לאוני’ הפתוחה • 22.1% בלבד ממסיימי תיכון ממוצא אתיופי המשיכו ללימודי תואר ראשון • ואיזה פילוח עורכי ניתוח הנתונים היו יכולים לבצע ולגלות בו נתונים מרתקים על המגזר החרדי?

אוניברסיטת תל אביב | צילום אילוסטרציה: ויקיפדיה

כ-45.2% מכלל מסיימי התיכון בשנת תש”ע המשיכו ללימודי תואר ראשון בתוך 8 שנים מסיום התיכון, כך עולה מבדיקת הלמ”ס. 65.3% מהזכאים לתעודת בגרות פנו ללימודים – 68.4% בחינוך העברי לעומת 52.2% בלבד בחינוך הערבי. על פי הבדיקה רוב מסיימי התיכון הזכאים לבגרות בחינוך העברי שהמשיכו ללימודים אקדמיים בחרו ללמוד במכללות אקדמיות (40.6%), לעומת כרבע (25.3%) בלבד בקרב הזכאים לבגרות בחינוך הערבי.

מסגרת הלימוד העיקרית שבה השתלבו מסיימי תיכון שאינם זכאים לתעודת בגרות והמשיכו את לימודיהם לתואר ראשון היא האוניברסיטה הפתוחה שבה אין דרישה לתעודת בגרות (38.2% בחינוך העברי ו-75.8% בחינוך הערבי). מהבדיקה עולה כי 48.3% ממסיימי התיכון בחינוך העברי המשיכו ללימודי תואר ראשון: 53.4% בפיקוח הממלכתי, 56.8% בפיקוח הממלכתי דתי, ו-17.9% בפיקוח אחר (רובם חרדים, כולל תלמודי תורה). 

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

בוגרי הפיקוח האחר – 2,272 תלמידים, רובם חרדים כאמור – שהמשיכו ללימודי תואר ראשון למדו בעיקר במכללות האקדמיות לחינוך ובמכללות האקדמיות כדוגמת הקריה האקדמית אונו (37.1% ו-34.6%, בהתאמה). רק 18.7% מבוגרי החינוך האחר שהמשיכו ללימודי תואר ראשון למדו באוניברסיטאות ו-9.6% – באוניברסיטה הפתוחה.

חשוב לציין כי בלמ”ס לא פילחו כמה שנים עברו מסיום התיכון – גיל 17/18 – ועד לתחילת הלימודים. נקדים ונאמר, כי מרבית החרדים הפונים ללימודים, עושים זאת לאחר החתונה ושלב – קצר או ארוך – של לימודים בכולל. לאור עובדה זו, מעניין היה לבצע פילוח שיפריד בין המגדרים. ייתכן מאוד שמניתוח נתונים כזה יעלה, כי בעוד שנשים במגזר החרדי פונות בגיל צעיר מאוד יחסית ללימודים אקדמיים, הרי שהגברים עושים זאת שנים רבות אחרי סיום לימודי מקבילת התיכון שלהם. אך זהו כבר נושא למחקר אחר. 

ערבים ואתיופים ללא תארים

גם נשים השתלבו בהשכלה הגבוהה יותר מגברים (53.5% לעומת 35.9%, בהתאמה), אולם כאן ניכר פער ענק בין יוצאי החינוך העברי לערבי. בעוד שכ-56% מהנשים בחינוך העברי המשיכו ללימודי תואר ראשון, לעומת 39.2% מקרב הגברים. 42.2% מהנשים בחינוך הערבי המשיכו ללימודי תואר ראשון, לעומת 22.4% בלבד מהגברים. “אחוז הנשים שהשתלבו בהשכלה הגבוהה בחינוך העברי גבוה מאחוז הנשים בחינוך הערבי פי 1.3, ואחוז הגברים בחינוך העברי גבוה מאחוז הגברים בחינוך הערבי פי 1.8”, דברי הלמ”ס.

בדיקת הלמ”ס מעלה כי 22.1% בלבד ממסיימי תיכון ממוצא אתיופי המשיכו ללימודי תואר ראשון, לעומת 48.3% מתוך כלל מסיימי התיכון בחינוך העברי. באופן כללי, אחוז יוצאי אתיופיה שלמדו באוניברסיטאות מתוך כלל יוצאי אתיופיה שהמשיכו ללימודי תואר ראשון, היה נמוך משמעותית מהאחוז בקרב כלל התלמידים בחינוך העברי שהמשיכו ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות (27.9% לעומת 36.1%, בהתאמה).

870/135 ליינר ארטקל

כלכלה גבוהה – לימודים גבוהים

ניתוח הנתונים מראה כי ככל שיש להורים יותר תארים כך הילדים יימשכו יותר לאקדמיה. כך עולה, כי 75.9% ממסיימי תיכון שלשני הוריהם יש השכלה אקדמית, המשיכו ללימודי תואר ראשון, לעומת 35.6% בלבד ממסיימי תיכון שלהוריהם אין השכלה אקדמית. גם לבחירה היכן ללמוד יש קשר לתארים של ההורים. 51.5% ממסיימי התיכון שלשני הוריהם תואר אקדמי והמשיכו ללימודי תואר ראשון, נטו לבחור באוניברסיטאות לעומת 28.3% בלבד ממסיימי התיכון ששני הוריהם חסרי השכלה אקדמית.

הבדיקה מצאה בנוסף כי ככל שהתלמיד – מסיים התיכון, מגיע מיישוב מבוסס כלכלי ברמה גבוהה, כך יש יותר סיכוי שיפנה לאקדמיה. הנתון מתדרדר מכ-71% תלמידים הפונים לתואר ראשון באשכולות 10-9, ועד ל-21% בלבד באשכולות 1-2. בנוסף על כך, ככל שהאשכול החברתי-כלכלי של יישוב המגורים של מסיימי התיכון גבוה יותר, כך עולה אחוז הממשיכים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות (מ-25.5% באשכולות 2-1, ל-46.3% באשכולות 10-9).

הנתונים מבוססים על מעקב אחר השתלבות בלימודים אקדמיים לתואר ראשון של מחזור מסיימי תיכון בשנת תש”ע, תוך שמונה שנים מסיום לימודיהם התיכוניים, לפי תכונות נבחרות (מגדר, זכאות לבגרות אינטרנית (בתרגום חופשי – בלימוד הבגרות במוסד באופן מסודר), פיקוח, מגזר, חינוך, אשכול חברתי-כלכלי, השכלת ההורים ועוד) ולפי סוג המוסד להשכלה גבוהה בו השתלבו. בלמ”ס מדגישים כי מדידת הנגישות להשכלה גבוהה של קבוצות אוכלוסייה שונות מעוררת עניין ציבורי, והיא חשובה לקובעי המדיניות בשל הקשר בין השכלה גבוהה לבין שוק העבודה וצמיחה כלכלית.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה