לבקשת המדינה, בית המשפט העליון הוציא "צו חוסם" נגד בני זוג, תובעים סדרתיים, המציפים את בתי המשפט בהליכים רבים הנעדרים בסיס או הצדקה משפטית תוך שימוש לרעה בהליכי משפט | במרוצת השנים, נקטו בני הזוג בכ-240 הליכים, ב-18 ערכאות שיפוטיות ברחבי הארץ, בתי משפט שלום ומחוזיים כאחד. בנוסף לאלה, בבית המשפט העליון לבדו אמונים בני הזוג על פתיחתם של למעלה מ-150 הליכים, מהם כ-60 שנפתחו רק בשנתיים האחרונות
אהרן פיין 14.11.2021בית המשפט העליון החליט בסוף השבוע האחרון, כי לבית משפט נתונה סמכות להוציא צו מניעה האוסר על מתדיין טרדן לנקוט הליכים משפטיים בערכאות בישראל, וכי בנסיבות העניין, יש להוציא צו חוסם כאמור נגד המשיבים דנן, כך שיאסר עליהם להגיש תביעות או הליכים משפטיים בבקשה לבטל החלטות קודמות חלוטות, או להגיש תביעות או הליכים משפטיים בגין הליכים משפטיים תלויים ועומדים, או כאלה שהסתיימו.
הרקע להחלטה של בית המשפט הוא ב'המרצת פתיחה' (דיון מהיר ללא טענות והוכחות) שהגישה המדינה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בבקשה להוציא 'צו חוסם' נגד המשיבים, בני הזוג ס', בהיותם תובעים טרדניים, אשר עושים שימוש לרעה בהליכים משפטיים באופן תדיר.
המדינה טענה בבקשתה, כי במשך למעלה מעשור-שנים, מנהלים בני הזוג הליכים משפטיים רבים מאד, בבתי משפט בכל רחבי הארץ, שבמסגרתם נתבעים באופן אישי עשרות שופטים, רשמים ופרקליטים, תוך מִחזוּר אותן טענות, שוב ושוב, והטרדת בית המשפט והצדדים להליך, ללא הצדקה. בית המשפט המחוזי הגיע לכלל מסקנה כי הוא אינו מוסמך להוציא צו כמבוקש, ועל כן דחה את בקשת המדינה. נגד פסק הדין הגישה המדינה את הערעור דנן.
השופט סולברג (בהסכמת המשנה לנשיאה הנדל והשופט שטיין) קיבל באופן חלקי את ערעור המדינה. ראשית, הובהר, כי אין לבית המשפט סמכות להורות למזכירות בית המשפט שלא לקבל לרישום תביעות או בקשות חדשות של מתדיין, טרדן ככל שיהיה, וכי הוראה מסוג זה – אי-קבלה לרישום – תוכל להינתן על-ידי בית המשפט רק לאחר שהתיק נדון והוכרע, והטיפול בו הסתיים (או על-ידי מזכיר משפטי, כאמור בתקנה 33).
יחד עם זאת הוסיף השופט סולברג, שלא כמסקנת בית המשפט המחוזי, נקבע כי בית המשפט מוסמך להוציא צו מניעה אישי נגד אדם, שיאסור עליו לנקוט בהליכים משפטיים נוספים בערכאות בישראל, כאשר הפרה של הצו השיפוטי, עשויה להביא לנקיטת הליכים לפי פקודת בזיון בית משפט. הודגש, כי צו מניעה-חוסם מסוג זה ינתן במקרים חריגים וקיצוניים בלבד, אם שוכנע בית המשפט כי לפניו אכן ניצב מתדיין טרדן, העושה שימוש לרעה בהליכי משפט, ואם ניתן להבטיח כי פגיעת הצו בזכות הגישה לערכאות שיפוטיות תהא מידתית, בהתאם לנסיבות.
בפסק הדין שנתן סולברג הוא קובע כי באשר לעניינם הפרטני של בני הזוג, נמצא, אכן הוכח שהתנהלותם מעידה על היותם מתדיינים טרדניים העושים שימוש לרעה בהליכי משפט, וכי אין בכלים הדיוניים המוכרים – דוגמת חיוב בערובה ובהוצאות משפט – כדי לגרום להם לחדול ממעשיהם.
במרוצת השנים, נקטו בני הזוג בכ-240 הליכים, ב-18 ערכאות שיפוטיות ברחבי הארץ, בתי משפט שלום ומחוזיים כאחד. בנוסף לאלה, בבית המשפט העליון לבדו אמונים בני הזוג על פתיחתם של למעלה מ-150 הליכים, מהם כ-60 שנפתחו רק בשנתיים האחרונות. על כן, הורה בית המשפט כי יֵאסר על בני הזוג להגיש בכל ערכאה משפטית תביעות או הליכים משפטיים בבקשה לבטל החלטות חלוטות, או להגיש תביעות או הליכים משפטיים בגין הליכים משפטיים תלויים ועומדים, או כאלה שהסתיימו, וזאת עד יום 1.1.2027.
יש לציין כי הצו לא יחול על שימוש בזכות ערעור המעוגנת בדין, וכן לא על הליכים משפטיים תלויים ועומדים, שנפתחו על-ידי בני הזוג בעבר.