לאן תגיע האבטלה ב-2020

לשכת תעסוקה | צילום: דוברות שירות התעסוקה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה את נתוני התעסוקה (שמבוססים על סקרי כוח האדם) למחצית הראשונה של חודש יוני. בשונה מהפרסומים בחודשים קודמים, נתוני חודש יוני פורסמו בתדירות של ממוצעים דו- שבועיים, והתקופות הקודמות עודכנו בהתאם. הניתוח שיוצג בפסקה זו מסתמך על נתונים מקוריים ולא מנוכי עונתיות, בהם אנו משתמשים בדרך כלל, זאת בשל השיבושים בסדרות הנתונים עקב משבר הקורונה, כפי שציינו בסקירות קודמות.

כמו כן, נדגיש כי שיעור האבטלה הרשמי אינו משקף במלואו את היקף אי-התעסוקה בעת הנוכחית על רקע משבר הקורונה. ההשפעה של משבר הקורונה על היקף התעסוקה משתקפת גם בנתוני המועסקים, זאת עקב הרישום של עובדים שהוצאו לחל"ת כמועסקים שנעדרים זמנית מכוח העבודה ולא כמובטלים.

שיעור המועסקים (שכירים ועצמאיים) הנעדרים זמנית מכוח העבודה (שבוע מלא) מתוך סך המשתתפים בכוח העבודה, מרביתם עובדים שהוצאו לחל"ת, הגיע לשיא של 34% במחצית הראשונה של אפריל, בשיא תקופת הסגר. מאז, שיעור זה נמצא במגמת ירידה, זאת במקביל לפתיחה ההדרגתית של המשק לפעילות, והסרת ההגבלות. מגמת הירידה נמשכה ברציפות, כך שבמחצית הראשונה של יוני, במקביל לביטול חלקן הגדול של ההגבלות, החזרת חלק גדול מהפעילות במשק וממערכת החינוך, שיעור הנעדרים זמנית עמד על 5.3% בלבד. במקביל, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ירד מתחילת המשבר ועד סוף אפריל, עקב עובדים שנפלטו ממעגל העבודה, אך במחצית הראשונה של יוני חלה עלייה בשיעור זה.

בנוסף לאמור לעיל, הרי שבכדי לקבל תמונה כוללת ומלאה יותר על היקף אי התעסוקה נכון לאמצע יוני, יש להוסיף ולהביא בחשבון גם את שיעור האבטלה במשק (עמד על 5.2% במחצית הראשונה של יוני)  וגם את אותם העובדים שאינם משתתפים בכוח העבודה, דהיינו, שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה מתחילת משבר הקורונה (מרץ-יוני 2020), אשר עדיין אינם מחפשים עבודה חדשה באופן פעיל. שקלול של שלוש קבוצות אלו  מביא לשיעור אבטלה רחב של כ-12.5% (מתוך סך המשתתפים בכוח העבודה), שהם כ-507 אלף עובדים. מדובר בהיקף אי תעסוקה נמוך משמעותית ביחס לדיווחים בחודשים מרץ-מאי, אך עדיין גבוה ביחס לרמה ערב פרוץ משבר הקורונה (פברואר 2020), אז שיעור האבטלה היה נמוך מ-4%. יש לציין שהנתונים שצוינו אינם כוללים את גל התחלואה הנוכחי, אשר צבר תאוצה והוביל להחזרה של חלק מההגבלות על הפעילות. לאור זאת, ניתן לצפות לעלייה במספר הבלתי מועסקים/נעדרו זמנית בפרסומים הבאים. במבט קדימה, אנו מעריכים כי שיעור האבטלה בכלל המשק (גילאי 15 ומעלה) התואם את הגדרות הלמ"ס (בממוצע שנתי) בשנת 2020 יעמוד על כ-8%-8.5%.

עלייה בשיעור המפוטרים

הגל ה-7 של סקר הלמ"ס למצב העסקים בעת התפשטות נגיף הקורונה נערך ב-5.7-8.7. הסקר כולל עסקים עם 5 משרות שכיר ומעלה, בחלק מענפי הפעילות במשק: הייטק, תעשייה מסורתית ומעורבת, בינוי, מסחר קמעונאי, שירותים פיננסיים וביטוח, שירותים מקצועיים וטכניים, שירותי תחבורה ודואר וענף שירותי מזון. 

ניתן ללמוד מהסקר את השפעת משבר הקורונה על הפעילות ועל רמות התעסוקה בענפים הנסקרים, תוך השוואה בין תקופות זמן שונות.  בכך הוא מאפשר לבחון את ההתפתחויות לאורך תקופת המשבר, אך הוא לא משקף תמונה מלאה לפעילות הכוללת, כיוון שאינו כולל ענפים שעדיין מושבתים כמו: תיירות, בידור ופנאי ועוד. 

שיעור המפוטרים עקב משבר הקורונה עלה באופן רוחבי בכל הענפים הנסקרים ב-8.7 לעומת 15.6. הענפים המובילים מבחינת שיעור המפוטרים הם הענפים שחוו פגיעה קשה עקב ההגבלות, ובראשם: שירותי מזון ומשקאות, בינוי ושירותים מקצועיים. בנוסף, נציין כי שיעור המפוטרים בולט במיוחד בקרב העסקים הזעירים והקטנים. נראה שבנקודת הזמן הנוכחית, בעיצומו של גל התחלואה הנוסף הפוקד את ישראל, מספר העסקים אשר נאלצים לפטר את עובדיהם ולהשבית את פעילותם, חלף הוצאתם לחל"ת, מצוי בעלייה. התפתחות זו, במקביל לירידה באמון הצרכנים בחודש יוני, מדגישה את העלייה המחודשת בחוסר הוודאות סביב הפעילות הכלכלית והמצב הכלכלי של משקי הבית. מגמה זו, הירידה בביקוש המקומי, מהווה את הגורם המשמעותי ביותר לפגיעה בפעילות החברות, כפי שדווח בגל ה-7 של הסקר.

התכנית הממשלתית הנוספת שהוצגה בימים האחרונים, "רשת ביטחון כלכלית 2020-2021", אשר נגיד בנק ישראל הביע בה תמיכה, נועדה לתת מענה לסוגיות אלה, ולשפר את מידת הוודאות בקרב העסקים ומשקי הבית. התכנית כוללת סיוע מידי לעצמאיים, הארכת דמי האבטלה עד סוף יוני 2021 או עד ירידת שיעור האבטלה אל מתחת ל-10% ועוד. עד כה, נראה כי התכנית טרם סיפקה את המענה הדרוש, שכן התסיסה החברתית התגברה בימים שלאחר השקת התכנית. מעבר לסיוע האמור, ובכדי לאפשר בהמשך את היציאה של המשק מההאטה הכלכלית הנוכחית, נדרשת תמיכה יעילה וברורה בפעילות של העסקים קטנים ובינוניים, להם תרומה חשובה לצמיחה ולתעסוקה בישראל, והפעלת מנועי צמיחה ייעודיים.

סחר חוץ

יצוא הסחורות של ישראל עמד בחודש יוני על כ-3.5 מיליארד דולר (ללא אניות, מטוסים ויהלומים, נתונים מנוכי עונתיות). מדובר בירידה של כ-4.2% לעומת החודש הקודם וירידה של כ-10% בהשוואה ליוני 2019 (במונחים דולריים שוטפים). הירידה הייתה רוחבית במרבית ענפי היצוא, למעט הענפים: תרופות ורכיבים אלקטרוניים, שעלו ביוני לעומת מאי 2020.