יוצאים ב’ליל שישי’: הטשולנטיות החדשות צצות • תופעה

שים לי מלמטה, מ’השרוף’, עם הרבה הרבה תפוחי אדמה • מעדניות שבת – בעיקר טשולנטיות – חדשות ל’לילי-שישי’, צצו כפטריות אחרי הקורונה בשבועות האחרונים • מבט לתופעה החדשה שכובשת ריכוזים חרדיים רבים בישראל • וגם: יש דבר כזה – יומיים עבודה ועושים קופה?

טשולנט | צילום: ביזנעס

נראה כי אפקט הקורונה מייצר חשיבה מחודשת ולפעמים אפילו מחולטרת מעט, להמון העם שאחרי סגר ממושך ישב בבית וחישב את דרכו מחדש. חלק נכבד מהיושבים בבית שגם הצליחו להגשים את חלומם אחרי חשיבה שהצעד הנכון לדאוג לעצמם לפרנסה הינו פתיחת עסק בתחום האוכל המוכן, הפכו בתוך יזמות קצרה לבעלי ‘טשולנטיות’, כלשון העם.

מנקודת מבטו של הצרכן, מעדניות השבת מזקיקות לכאורה רק יומיים עבודה בשבוע. מסדרים את המדפים והמקררים ביום חמישי בבוקר, ומסיימים עם קופה מלאה ומדפים ריקים ביום שישי אחה”צ. בחשיבה הפשוטה, ההכנסה מהלקוחות מתרכזת ומזוקקת לסוף השבוע בלבד.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

בעבר, הרחבנו ב’ביזנעס’ אודות מקור ההכנסה הספציפי שקיים (כמעט) רק במגזר שלנו, אך לאור התופעה החדשה מומלץ להזכיר את הדברים שוב.

בשיחות שקיימנו עם בעלי מעדניות וטשולנטיות הם אמרו, ובשיחה השבוע הם ‘מרפרשים’ את הדברים: “אנשים חושבים שזה יומיים עבודה ועושים קופה רושמת, אבל כמו בעולם האמיתי, כשזה מגיע למעשה הכל נראה אחרת”. וכך תיארו בעלי הטשולנטיות את סדר יומם:

“יש יום של קניות מוצרים ומצרכים (בדרך כלל יום ראשון או שני, או שניהם) שמוקדש גם לחשבונות ולהזמנות מספקים. יום שלישי מוקדש לסלטים, אריזה בקופסאות ממותגות או הכנה של סלטים טריים, ויום רביעי שמוקדש לבישולים (שלעיתים מזולגים לאחור, ומתחילים כבר בשלישי), וכמובן בימי חמישי עובדים עד השעות הקטנות של הלילה כשבדרך כלל (לא בכל המעדניות, אבל ברובן, שאינן טשולנטיות גרידא חובבניות, אלא מעדניית שבת פעילה ומכניסה) בבוקר למחרת, יום שישי העמוס, חייבים להתייצב בעסק החל מ-7:00 בבוקר לכל המאוחר כדי לארגן את העסק ליום שישי שגם הוא עמוס וגדוש עד אחר הצהריים.

“זה עסק כמו כל עסק, שדורש בסופו של דבר את בעל העסק בזמינות ובעשיה כל הזמן”.

ומה אתה אומר על המעדניות החדשות?

“לצערי, אני מאמין שהרבה יסגרו אחרי כמה חודשים, רק אלה שבאמת מחוברים לתחום ויודעים איך לייצר את הדבר הנכון יתמידו בזה”.

בית שמש מובילה

נראה, כי המצבור הגדול ביותר של הטשולנטיות החדשות שנחנכו לאחרונה שוכנות בריכוז החרדי הגדול בבית שמש, עיר חרדית לעתיד, שכבר עתה נחשבת לצעירה ומתפתחת. לפי הנתונים, בית שמש אמורה להגיע בעוד שנים לא מועטות למספר נפשות זהה לזה שבבני ברק, העומד על כ-200,000 אלף נפש. בית שמש מובילה אפוא גם בתחום מעדני השבת: רק בשבועיים האחרונים נפתחו בה לא פחות מחמש חנויות בתחום האוכל המוכן. אגב, גם בבני ברק, בפתח תקוה, בירושלים ובריכוזים חרדיים נוספים (לא) טומנים הסוחרים את ידיהם בצלחת.

שם דבר

גם תחום השמות הנפוצים שהיו מקובלים בעבר, כמו ‘הטשולנט של מוישה’ או ‘המעדנייה של שמוליק’, ואפילו ‘מעדניית ינקלביץ’ ‘ הפך את עורו. המגמה השתנתה ומשקפת את הלך הרוח של המגזר החרדי פנימה, בדור הצעיר, כשהעסקים החדשים שנפתחים נושאים שמות מגוונים כמו: קידיש (על שם הקידוש, בהגייתו האידישאית), ‘דודא’ (מקור רחוק מחרדיות, אבל מילה שרווחת במגזר), ‘לענג’, ‘צ’אבס’, ‘ביסטרו’, ‘בובעס ביר’, ‘ויולה’, ועוד שמות על בסיס מיתוג, ולא על הבסיס האנושי ממנו היו דור העבר של בעלי העסקים גוזרים את שמם.
לא נותר לנו אלא לאחל בתאבון, ופרנסה ברווח לכלל עם ישראל.

כתיבת תגובה