לא לאיומים | האם המטרו ידלג על בני ברק?

"מחירי הקרקעות כיום גבוהים כי הקבלנים שמגישים את ההצעות מביאים מחירים לא רציונליים", הסביר אלקין בכנס הנדל"ן ה-23 שנערך באילת | שרת הפנים אמרה מנגד: "מה שצריך לעשות – זה שהוועדה המחוזית תאשר מראש את המקסימום האפשרי של הדירות בפרויקט, ולא תשאל את עצמה כמה מרוויח הקבלן כי זה לא אמור לעניין אותה" | במוקד הכנס שאלת המטרו בגוש דן והתנגדותה של עיריית בני ברק לעבודות בשבת | העירייה תוקפת בחזרה: "לא תהיה כל פשרה בנושא השבת. השבת איננה יום התחזוקה של מדינת ישראל"

מאיר שמלה מנהל מנהלת המטרו | צילום: פוטו מרסלו

בכנס הנדל"ן ה-23 של ארגון הקבלנים והבונים מחוז ת"א והמרכז שהתקיים בשבוע שעבר באילת, בלט נושא המטרו ההולך ונבנה בגוש דן, כשעדיין ניטשת מחלוקת עזה על מסלול הקו, ולא ברור עתידן ומיקומן של התחנות המיועדות להיות בעיר בני ברק.

במהלך הדיונים אמר מאיר שמרה מנהל מנהלת המטרו נת"ע: "ברמה התחבורתית זה נכון שהמטרו יעבור בבני ברק, אבל בפועל ככל שלא תהיה וודאות ביכולת לבצע את מקטע בני ברק, המטרו לא יעבור בה. ברמה האסטרטגית שלנו המטרה היא לפעול מול עיריית בני ברק. אם נהיה מסוגלים להגיע איתם להסכם שהם מאפשרים לנת"ע לבצע עבודות בשבת תחת פיקוח נפש אז המטרו יפעל ואם לא – אז לא בכח".

שמרה הציג את תוכנית המטרו העתידית והתייחס לתועלת העתידית של הפרויקט. בדבריו ציין כי עלות הקמת המטרו עומדת על 150 מיליארד שקל וממחקר שבדק את תועלותיו של המטרו בכלל הדיסציפלינות לאורך חייו מכמת את הסכום לכ-550 מיליארד שקל, זאת אומרת שעל כל שקל שהמדינה משקיעה במטרו היא תרוויח 3 שקלים. הצפי ש-25% מהמטרו יושלם עד 2032. שמרה הוסיף כי הוא צופה ששווי הנדל"ן יעלה בכ-20% ברדיוס של כ-500 מטר מהמטרו. לאור הצפיפות שתעלה, המטרו יהווה כזרז משמעותי לקידום התחדשות עירונית וזאת בזכות כדאיות כלכלית והעצמת זכויות בנייה לטובת הגבת הצפיפות האורבנית. כמו כן, הפרויקט יסייע להקטין את פערי הדירות בין תל אביב לערי הלוויין המקיפות אותה.

בעיריית בני ברק תוקפים את התנהלותה של נת"ע והבהירו בשיחה עם 'ביזנעס' כי "לא תהיה כל פשרה בנושא השבת. השבת איננה יום התחזוקה של מדינת ישראל. עבודות המטרו יכולות להתבצע הדק היטב ובשלמות בימי החול מסביב לשעון. חבל שנת"ע בוחרים לדבר איתנו דרך התקשורת ולא באופן ישיר. אנו פתוחים לשיח שיאפשר את עבודת הכרייה במהלך השבוע, אבל לא לאיומים בדבר זכותם הבסיסית של תושבי בני ברק לתחבורה ציבורית נאותה. רוב רובם של תושבי העיר משתמש אך ורק בתחבורה ציבורית, וזכאי למטרו כמו כל עיר אחרת במטרופולין".

מהנדסת העיר רמת גן סיגל חורש הוסיפה והסבירה בכנס הנדל"ן כי תוכנית האב של ציר ז'בוטינסקי ברמת גן מבטיח תקן חניה שיעמוד על 0.6 לעומת אפס בתל אביב. עוד היא ציינה חורש כי מדיניות הבניה של רמת גן במסגרת תוכניות האב לבינוי בציר ז'בוטינסקי כוללת הגדרה של 25% שטח ציבורי במגרש עצמאי בכל מתחם שירשם על שם העירייה. בכל מבנה על הציר, שיכלול בניה בערוב שימושים כולל מלונאות, שימושים ציבוריים ותעסוקה לצד מגורים, נדרוש שטחים ציבוריים מבונים בהיקף 5 עד 8 אחוזים ציינה חורש, כאשר גובה הבינוי המירבי על הציר יהיה 35 קומות למעט צמתים מרכזיים.

חורש התייחסה גם לשכונת הראשונים הסמוכה למתחם התעסוקה המתפתח מתחם הבורסה וציינה כי בשכונה ששטחה 182 דונם מתוכננים במסגרת תוכנית האב הגדלה של הגינות והשצ"פים והרחבת בתי הספר באמצעות ניוד זכויות. ברחובות הראשיים תיתכן בניה בעצימות גבוהה של עד 20 קומות.

מנכ"ל נת"ע חיים גליק השתתף אף הוא בכנס ואמר: "נסענו הלילה מפתח תקוה מתחת לאדמה 12 ק"מ בואך שדרות ירושלים והגענו גם לבת ים. תאמינו ובסוף זה יקרה. עד היום אף אחד לא האמין שתהיה רכבת וכשאתה שואל את עצמך אם לקנות אוטו התשובה היא בדרך כלל חיובית. כשתהיה אלטרנטיבה אנשים לא יצטרכו את החניות והמכוניות. אם לכולם תהיה חניה אנשים לא יוכלו לצאת מהרחוב. גם אם הרכבת הקלה לא תייתר את כל כלי הרכב היא תקטין את הצורך בשימוש".

גליק התייחס גם לסכנת קריסת הבניינים ואמר כי "אין אף בניין שמתמוטט בגלל הרכבת הקלה או המטרו. בכל העולם בונים מנהרות באופן מקצועי שלא משפיע על הקרקע העלית. אם המבנה עצמו רעוע הוא ייפול לבד ובלא מעט ערים יש בניינים מטים ליפול".

הקבלנים אשמים

שר הבינוי והשיכון  זאב אלקין לקח אף הוא חלק היום בכנס הנדל"ן והתייחס לשוק הדיוק הרותח: "אלקין נשאל בנוגע לפער שיש בין פרסום השיווקים של רמ"י למה שקורה בפועל וציין בנושא זה כי זאת אחת הבעיות שראיתי בעת כניסתי לתפקיד. משנה הבאה שיטת הספירה תהיה שונה ונספור חוברות ולא מודעות. שיווק אמיתי הוא שיווק עם חוברת שאפשר לגשת אליו ולזכות ולהתקדם לבנייה. יהיו לנו מספרים נמוכים בהשוואה לשנה הקודמת אבל צריך להיות אמיתי יותר מול הציבור. באופן כללי מחירי הקרקעות כיום גבוהים כי הקבלנים שמגישים את ההצעות מביאים מחירים לא רציונליים. מבחינת קרקעות אנחנו מוציאים כיום את כל מה שיש. במקביל החזרנו את חוק הוותמ"ל בכדי לקדם את התכנון. ברגע שיהיה יותר היצע מביקוש יהיה אפשר להוריד את מחירי הדיור".

בהקשר זה נשמעה מהקהל קריאה של אחד הקבלנים כי מחירי הקרקעות גבוהים מאוד ואלקין השיב כי "מחירי הקרקעות כיום גבוהים כי הקבלנים שמגישים את ההצעות מביאים מחירים לא רציונליים".

מנגד, שרת הפנים איילת שקד אמרה במהלך ראיון איתה כי: "מה שצריך לעשות ואני מתכוונת לעמוד בזה ולעבוד על זה שהוועדה המחוזית תאשר מראש את המקסימום האפשרי של הדירות בפרויקט, ולא תשאל את עצמה כמה מרוויח הקבלן כי זה לא אמור לעניין אותה, אלא רק איך אפשר לבנות כמה שיותר. שהאידיאולוגיה של הוועדה תהיה לבנות את המקסימום".

שקד אמרה כי הממשלה מתעתדת להודיע על בניית יישובים חדשים. לדבריה, "למינהל התכנון היה אסטרטגיה ואידיאולוגיה לא לבנות יישובים חדשים. במרכז זה אולי נכון, אבל אנחנו צריכים התיישבות יהודית בנגב גם בגולן וגם בגליל. נפיץ החלטת ממשלה על שני יישובים חדשים בגולן, ו10-15 יישובים חדשים בנגב. חלקם עברו החלטה ממשלה אחת ונתקעו וחלקם עדיין לא. אנחנו רוצים גם להרחיב יישובים וגם לבנות יישובים חדשים".

עוד אמרה על חזונה להמשך: "יש היצע אדיר של משרדים ואין סיכוי שכל המבנים המתוכננים ייבנו, צריך להסב חלק מהם למגורים. צריך להתקדם ונתחיל להסב בנייני משרדים, בעיקר כאלה שעוד לא נבנו, יש הרבה יותר מדי ממה שצריך".

לסיכום אמרה: "אני חושבת ששני האתגרים הכי גדולים של הממשלה זה מחירי הדיור וההיצע והלחימה בפשיעה של המגזר הערבי. אנחנו המדינה המערבית היחידה שמכפילה את עצמה בכל כך מעט שנים ודורש מכולנו לעשות ולדעת לעבוד הרבה יותר מהר ולעשות התחדשות עירונית בכל הארץ. אם נעבוד כמו שצריך ונדע לעמוד ביעדי השיווק והתכנון שהמדינה צריכה נצליח, אבל אם שום ניבלע וניפול לתוך הררי הבירוקרטיה ורגולציה מתמשכת אז לא נגיע. מאז ממשלת נתניהו השנייה ב-2009 כולם מבינים שזאת הבעיה, שרים חדשים מנסים לעשות טריקים ושטיקים אבל מה שצריך זה להגדיל את ההיצע ולבנות ואני מקווה שנשכיל לעשות את זה".

יהודה כתב יו"ר ארגנון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ציין במהלך הדיונים: "בעיית הדיור היא יום כיפור של ממשלות ישראל, אם לא נתחיל להילחם, אנחנו בעוד עשור נגיע למצב שדירה לעולם לא תהיה בהישג יד של הזוגות הצעירים. עד שנת 2040 עלינו לבנות עוד כ-2.5 מיליון דירות, בפועל נבנו אולי מיליון. 1.5 מיליון משפחות יהיו ללא קורת גג. מי לוקח אחריות?! אין אף גורם ממשלתי שמוכן להגיד אני אחראי.

כתב הוסיף ואמר שהגיע הזמן שהממשלה תגדיר את התחדשות העירונית כפרויקט לאומי. כל המבנים הקיימים בישראל שנבנו לפני 1980 מוגדרים בחזקת סכנה לקריסה. המראות שראינו ברעננה, חולון, רמת גן, ירושלים ועוד ימשיכו ללוות אותנו לאורך השנים הקרובות. חייבים להקדים תרופה למכה. ראשי הערים צריכים להבין שמיליון בתי אבי הם ללא ממ"דים. בלי התחדשות עירונית מואצת במלחמה הבאה, אחריות התושבים תהיה עליהם. מלבד חיזוק המבנים, הוספת ממ"ד, שיפור ושדרוג התשתיות, התחדשות עירונית מאפשרת לנו להגדיל בצורה ניכרת את היצע הדירות הקיימות בשוק ובמיוחד באזורי הביקוש".

כתיבת תגובה