לא, זה לא מותחן אימתני – זו מציאות והיא קיימת, גם אם נעצום עיניים. אז בואו נפקח אותן | מבט חד אל עולם הסייבר שאנו חיים בו, וג'ונגל הדיגיטל המפלצתי שהתפרץ בשביעי באוקטובר | מהי פריצה, איך היא מתרחשת, מה היא קשורה אליי ואיך היינו יכולים למנוע אותה | פרק ראשון בסדרה
מרים פרצמן 07.12.2023פרק ראשון | חמאס עם כובע גרב ולפטופ
עד לפני כמה עשרות שנים, שדידות בנקים היו סיפורי אימה של כנופיית שודדים רעולי פנים הפורצים אל בנק אפל באישון ליל ומרוקנים את הכספת במיומנות אכזרית. סופרי מותחנים נהנו לנתח את הבעות פניהם הזדוניות, את כלי הנשק שכללו אקדחים טעונים או סכיני קומנדו, ובאופן כללי לדוש בתפאורה ובמהלכי הפריצה המתוחכמים.
לא עוד. עולמו של הדור שנמצא אוטוטו ב-2024, הוא עולם הדיגיטל. לא עוד סצנות של פריצות אימה ושודדים חמושים. עולם הפשע עבר להיות זמין דרך מסכים ומספר הקלקות עכבר, וככזה – נעשה קרוב אלינו הרבה יותר.
'השבת השחורה', הייתה יריית הפתיחה לעלייה חדה של תקיפות סייבר אנטישמיות ושימוש באמצעי תודעה דיגיטליים נגד מדינת ישראל וכל המסתעף לה. העלייה הזו הייתה ה'שקט' שלפני הסערה. עם תחילת המהלך הקרקעי של צה"ל ברצועת עזה – פרצה גם מלחמת סייבר אינטנסיבית ופרועה המתנהלת בשטח, יום יום.
מאז השביעי באוקטובר נספרו למעלה מ-330 תקיפות סייבר ישירות על מסגרות לאספקת שירותים והפעלת אתרים. מעל 70 אירועים של דֶלֶף מידע בשירותים חיוניים, ועוד פריצות בזירות מדיניות, ביטחוניות ופרטיות. כל יום שעובר מביא באמתחתו אירועי סייבר חדשים שמנהלים לא רק החמאס, אלא גם איראן, החיזבאללה, ארגונים פרו-פלסטינים ברחבי העולם ואף האקטיביסטים פרטיים: כולם חברו יחד למלחמת הסייבר נגד ישראל.
הנה כמה מקרים מהתקופה האחרונה:
ב-12 באוקטובר פרץ חמאס אל מערכת שילוט הרחובות הדיגיטלי של עיריית חולון, והטמיע בשלטים פרסומות תודעה נגד ישראל. תמונות של דגל ישראל העולה באש וכן תיעודים מזוועות מתקפת הפתע הוצגו על שלטי ענק ברחובות העיר.
ב-16 בנובמבר נפרצה חברת אחסון האתרים Signature-IT, המאחסנת אתרים של רשתות ענק – ביניהן איקאה, הום-סנטר, אייס, שפע-אונליין ועוד רשתות קמעונאיות שונות. במהלך הפריצה נשאבו מאגרי המידע שאוחסנו באתרי החברה, וכך פורסם מידע אישי של מיליוני לקוחות.
ב-25 בנובמבר נפרץ מאגר המידע של בית החולים 'זיו' בטבריה, ופרטיהם של המטופלים – בהם אנשים מכל הארץ – נשאבו והועברו הלאה, אל מקום בלתי ידוע.
בסוף חודש נובמבר ועם בוא תקופת ה'בלאק פריידי' – התפרסם פוסט בפייסבוק שיועד לקהל יעד נשי ישראלי, ובו פורסם כי חברת 'פנדורה' מוכרת קולקציה במבצע ענק של עשרים ושניים שקלים בלבד לתכשיט. הפוסט לווה בתגובות מזויפות שטענו לאמינות המבצע ולשביעות רצון ה'לקוחות'. הקורבנות התמימים שנפלו בפח מילאו את פרטיהם האישיים ואת נתוני האשראי שלהם, שנלקטו ישירות על ידי הגורם הזדוני שניהל את המתקפה.
פוקחים עיניים
עולם הדיגיטל הסוער תמיד קיבל פנים מפלצתיות מאז פרוץ המלחמה, ויצר מציאות שבה האדם הפרטי מוכרח לפקוח עיניים למתרחש סביבו, ולנקוט אמצעי הגנה חיוניים כדי לשרוד במבול השוצף.
"לי זה לא יקרה" הוא תקליט מוכר שישראלים אוהבים להגיד. "אני מוגן", "אני בסדר", "הכל שטויות", "סמוך עליי" ועוד סיסמאות מהזן הזה שיפות כדי לשמור על רוגע, אלא שפעמים רבות הרוגע הוא מעטפת חיצונית שמחפה על מציאות רעועה ושורצת פגמים. המציאות קיימת על אף המעטפת, ומסוכן ללכת עם ראש בקיר. כי רבים הסיכויים שהמכה תבוא, והיא תהיה כואבת.
זו המציאות שאנו חיים בה כיום. כדי לא להיעקץ ממנה, כדאי שנהיה מודעים אליה.
המשך – בפרק הבא בעז"ה.