ייעודה של חברה עסקית: עסקים, ומה הקשר לצחי נחמיאס?

מוקד שירות של סלקום. צילום: ליאור מזרחי | פלאש 90

ההתנהלות של סלקום בפרשת שעת-המחאה שהתקיימה אתמול (ג') יחד עם שביתתם של ערביי ישראל כאות הזדהות עם אחיהם שמעבר לגדה, הגיעה לא רק בעיתוי הלא נכון, כפי שניסתה אתמול החברה להבהיר בתגובתה המאוחרת יחסית לתהליך התסיסה שהחל לרחוש ברשת – אלא גם באי הבנה בסיסית של קהל הצרכנים הישראלי.

אם חפצת חיים היא, חברת תקשורת, ולמעשה, כל חברה עסקית, לא אמורה לקחת צד בשום שיח ציבורי: פוליטי, מדיני, ביטחוני, ולעיתים עליה להדיר את עצמה, בכל ימות השנה – וקל וחומר בימי לחימה – מהתעסקות בנושאים חברתיים נפיצים.

עובדי סלקום, שאכן שירתו את המדינה, היו צריכים להתקומם על הצעד התמוה לכשעצמו, בעיניי, בעיתוי התמוה עוד יותר. אך גם בימי שגרה, אין להבעת סולידריות עם היושבים בחבל ארץ שממטיר במשך שנים אש תופת על תושבי ארץ ישראל, כל מקום.

מי שהיה אמור לעצור תהליכים שכאלה בעודם בראשיתם, הם מנהלי השיווק של החברה. אבל זה לא קרה גם בעבר, כשהחברה בחרה להודיע כי תתמוך בסכום כספי גבוה למדי בתהליכי הורות של זוגות שאינם מוכרים על פי ההלכה, ולא קרה אתמול, כשהצעד של וועד העובדים התפוצץ בפרצופה של סלקום, כשיותר ממחצית מהעם – כן, לא רק ימניים מוצהרים – הביעו הזדעזעות מהמהלך.

כך נראה מצבה של חברה שמנסה להכנס למקומות לא לה. נכון, היועצים השונים טוענים שחברה עסקית צריכה להתנהל כקהילה, כמשפחה, כחבילה תומכת לכל עובדיה, מכל המינים. אבל לטעמי, יש גבולות הטעם הטוב גם ליישומה של עצה שיווקית זו.

המזל הנאחס הגיע לסלקום?

ובשולי הדברים, הערה כלכלית.

באתר הכלכלה החרדי 'ביזנעס' דיווחנו לא פעם על פעולותיו של צחי נחמיאס בדסק"ש. עתה נדמה, כי |מאז שצחי נחמיאס השתלט על דסק"ש בעזרת 29.9% וגיבוש קבוצת משקיעים בראשות רמי לוי ואלקו – צרותיו נערמות בצרורות.