למה ללכת על אוטומט? || ביקורת פרסומות שבועית

לוח מודעות בבני ברק | צילום: פלאש 90

האם פרסומת יכולה להיות יותר מדי טובה? ומה קורה כשהיא המממ… לא ממש? השבוע לפנינו קמפיינים שהצליחו לפצח את הנוסחה, כאלה שפספסו, ומה באמת עושה את ההבדל בין פרסומת שתשכחו עוד רגע לבין כזו שתזכרו הרבה אחרי.

התחלנו…

מה עשיתם לי פה?!

נו באמת, רבותיי. שעון עצר שמורכב מעשרה שקלים? יפה, קריאייטיבי, אבל רגע אחד – איפה הקופי פה? מדברים על 200 שקלים הנחה ומביאים לי מטבע של עשר?! אפילו שטר של 200 היה מציל את הסיטואציה. ובכלל, כשמדברים על עשרה ימים והסכום שונה, המטבע רק מבלבל. אוי ואבוי.

טיפול שורש

א גרויסע מציאה! עכשיו, כשעזבתי לעשות לביתי מטעמים מהכתום הכתום הזה, אני יכול סוף סוף להגיד את האמת: הקופירייטרית החדשה בגל אורן? עושה עבודה מצוינת. פרסומת שגורמת לי להגיד "ככה עושים את זה!"

עומס? לא תודה

הנה לכם דוגמה קלאסית איך לקחת מוצר מצוין ולהטביע אותו בים של מלל. שחור על גבי שחור, מסרים על גבי מסרים, עד שהראש מסתובב. ומה עם הלקוח המסכן שרק רצה קצת להדק את קשרי הזוגיות? בין כל השורות האלה, צריך נס גדול שיזכור את שם הספר!

סיפור הצלחה

או-הו! עוד פעם גל אורן מראים לכולם איך עושים את זה נכון. ואם תשאלו על עומס המלל – אה? למה פה זה בסדר? אז ככה: זוכרים שהקמפיין התחיל בפריסה על פני דאבל עמודים? זו כבר מודעת המשך, ופה – רבותיי – טמון הסיפור. לא תמיד אפשר (ובטח לא תמיד יש תקציב) לפרוס הכל על פני שניים-שלושה עמודים. במיוחד כשמדובר במבצע עם אלף ואחד פרטים.

עוד יותר ועוד יותר? נו באמת

נו נו נו. עוד יותר טוב? עוד יותר? כמה אפשר?! נחמד, אבל השאלה הגדולה היא מתי כבר נראה את הסוף של הטרנד הזה. הגענו לקצה או שעוד נסחב את זה? תקשיבו טוב: אם אתם בעלי בשורה אמיתית – אל תלכו על טרנדים. יש לכם מה להגיד? תגידו! תביאו את זה לפרונט בחכמה. בלי לחזור על מה שכולם כבר שמעו אלף פעם.

חצי עבודה לא עושים

יש פה בשורה? בוודאי! הנחות רציניות, לא סתם עוד מבצעון. אבל אוי ואבוי – אחרי כל מה שדיברנו על בשורה שצריכה מקום בפרונט, זה פשוט זועק לשמיים: בשורה צריכה להיות חדה כתער. זכירה כמו גשם חזק שמתופף על הפחים. ויז'ואל מדהים? יפה מאוד. אבל אם הוא לא מתכתב עם קופי חזק – עשינו פה רק חצי עבודה.

שבת שלום!

הכותב הינו מנהל משרד הפרסום כתום