הפערים הקטנים ביותר בין גברים לנשים: ברשויות המקומיות החרדיות • וגם: לא מאמינים במערכת המשפט, 57% מהם מחזיקים מחשב, רק חמישים אחוזים מחוברים לאינטרנט, אבל הם מרוצים ממצבם הכלכלי ומהעבודה: נתונים חדשים בסקר החברתי של הלמ"ס חושפים את בני ברק שלא הכרתם • ומה קורה בבית שמש וביתר הערים בארץ? • לאיזו עיר היגרו הכי הרבה תושבים , ואלו ערים חרדיות 'פרנסו' בהגירה חיובית את ירושלים, וזו 'פרנסה' אותם בהגירה שלילית ממנה?
דוד שלומוביץ 11.05.2021
גגות בתי מגורים בבני ברק ממעוף הציפור | צילום אילוסטרציה: גילי יערי, פלאש 90 קובץ הרשויות המקומיות בישראל לשנת 2019 המתפרסם מטעם הלמ"ס מידי שנה מכיל נתונים מרתקים אודות החיים בארץ, התנהלות העיריות והאזרחים, תעסוקה חינוך, רווחה, תשתיות, בנייה ושלל תחומים נוספים. בקובץ מוצגים נתונים אודות ל-255 הרשויות המקומיות בישראל (77 עיריות, 124 מועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות).
בסוף שנת 2019 מנתה האוכלוסייה בישראל 9,140.5 אלף תושבים, 74.6% מהם התגוררו בתחומי העיריות. צפיפות האוכלוסייה עמדה על 401.9 לקמ"ר. גידול אוכלוסייה: גידול האוכלוסייה הכלל-ארצי בשנת 2019 היה 1.9%. השיעור לאלף תושבים של שני רכיבי הגידול היה כדלקמן: ריבוי טבעי – 14.9 ומאזן הגירה – 4.2.
מפילוח הרשויות המקומיות לפי אשכול חברתי-כלכלי עולה, כי שיעור הריבוי הטבעי יורד ככל שהאשכול עולה. שיעור גבוה של ריבוי טבעי נמצא בעיקר ברשויות מקומיות יהודיות בעלות צביון חרדי וברשויות מקומיות מוסלמיות. לגבי מאזן הגירה – אין מגמה ברורה בחלוקה.
הגירה פנימית: מאזן ההגירה הפנימית (דהיינו עברו מערים אחרות לעיר הנסקרת) הגבוה ביותר היה בחריש (5,283), ראש העין (4,273), רמת גן (2,375) ועפולה (1,601). המאזן הנמוך ביותר היה בירושלים (8,240-), בדומה לשנה הקודמת.
רוב הנכנסים לירושלים הגיעו מהערים החרדיות: בני ברק (783), בית שמש (734) ביתר עילית (362), מודיעין עילית (338). גם רוב היוצאים מירושלים עברו לערים חרדיות: בית שמש (2,138), ביתר עילית (924), בני ברק (767), גבעת זאב (698), מודיעין עילית (620), אך גם לתל אביב-יפו (1,729).
100 אלף דירות בשנה
בלמ"ס ספרו גם נישאים ומתגרשים: נישאו 96,660 אנשים (100,000 דירות לשנה. ד"ש) והתגרשו 30,525. שיעור הנישאים הגבוה ביותר ל-1,000 תושבים לא נשואים בני 15 ומעלה היה בחריש – 110.4, ואחריה בביתר עילית – 103.1. גם בבני ברק ומודיעין עילית מדובר על אחוזים גבוהים 82.3 ו-94.3 בהתאמה. שיעור המתגרשים הגבוה ביותר ל-1,000 תושבים נשואים בני 15 ומעלה היה באילת – 17.4. מיותר לציין ששיעור המתגרשים בערים החרדיות עומד על 3-4 אחוזים בלבד.
בתחום השכר מציינים בלמ"ס כי שכר הנשים נע בין 38% ל-92% משכר הגברים. הפערים הגדולים ביותר בשכר בין גברים ונשים נמצאים ברשויות ערביות מוסלמיות ודרוזיות (בראשן ע'ג'ר, חורפיש וכסרא-סמיע), והפערים הקטנים ביותר נמצאים ברשויות החרדיות (בראשן מודיעין עילית, קריית יערים ובני ברק).
הבני-ברקים מרוצים
הנתונים המרתקים ביותר מסתתרים בין קפלי הסקר החברתי שמוגש יחד עם קובץ הרשויות המקומיות. התשובות של תושבי הערים החרדיות מפתיעות ביותר וכמעט שניתן למתוח קו בין אלו שלא משתמשים במחשב למי שמאושרים יותר.
אחוז המשתמשים במחשב בבני ברק עומד על 57% בלבד ואילו אחוז המשתמשים באינטרנט נמוך עוד יותר ועומד על 50% בלבד. נתונים אלה עומדים ביחס עצום מול האחוז בערים החילוניות שחוצה את קו ה-90% או מעט פחות מכך.
לעומת זאת כאשר נשאלים הבני ברקים האם הם מרוצים מהחיים, 95.7% מרוצים מהחיים שלהם כאשר מתוכם 63.6% מרוצים מאוד מהחיים. בעיר חיפה רק 27.7% מרוצים מאוד, בעיר תל אביב 36% מרוצים מאוד והמספרים בערים החילוניות האחרות דומים מאוד. העיר בית שמש עם אחוז החרדים הגבוה בולטת בנתונים עם 60.3% מרוצים מאוד מהחיים. תושבי בני ברק, ה'עניים' לפי כל הנתונים הסטטיסטיים, מרוצים מאוד גם ממצבם הכלכלי – 70.3% לעומת מספרים נמוכים יותר בערים השכנות לה. גם אחוז המרוצים מהעבודה בבני ברק הוא הגבוה ביותר מבין הערים מעל 100,000 תושבים.
הנתון שלא מפתיע כלל הוא אחוז הנותנים אמון במערכת המשפט. בעוד בעיר תל אביב עומד אחוז זה על 74% וכ-60% בערים חיפה וראשון לציון. בירושלים צונח אחוז האמון ל-43%, בבית שמש ל-30% ואילו בעיר בני ברק עומד אחוז האמון במערכת המשפט על 15.8% בלבד.
