על אף משבר הקורונה הבורסה באחוזת בית מתאוששת • ממוצע המחזור היומי ברוב החודש עמד על כ-2 מיליארד ש"ח, סך הגבוה בכ-56% מהמחזור הממוצע אשתקד • בשליש הראשון של 2020 עלו הגיוסים עד לכ-3.7 מיליארד ש"ח • והשקל? ממשיך ומתחזק
שי קליין 28.04.2020
מסך ירוק בבורסה | צילום אילוסטרציה: shiba0511, שאטרסטוק המסחר בבורסה בתל-אביב בחודש אפריל נדגיש כי כל הנתונים הינם אומדן, נכונים ל- 26 באפריל, 2020) התאפיין בעליות שערים בכל מדדי המניות המובילים, והוא ממשיך את המגמה של שבוע המסחר האחרון בחודש מרץ, מגמה שבאה לידי ביטוי גם בבורסות מובילות בעולם, כך עולה מנתונים שריכזה נורית דרור מיחידת המחקר של הבורסה.
את עליות השערים בשווקים, חרף העמקת המשבר הכלכלי-גלובלי בעקבות התפשטות מגיפת הקורונה בעולם, ניתן לייחס למספר גורמים עיקריים. ביניהם, צעדי הסיוע הנוספים עליהם הכריזו במהלך החודש הבנקים המרכזיים וממשלות ברחבי העולם, בהמשך לצעדים שננקטו במרץ.
בנק ישראל הוריד את הריבית בחודש אפריל ב-0.15% לרמת שפל היסטורי של 0.1% בה היתה מפברואר 2015 ועד נובמבר 2018, וזאת בהמשך לצעדים עליהם הכריז בחודש מרץ הכוללים רכישת אג"ח ממשלתי, עסקאות ריפו דולר-שקל והורדת הלימות ההון של הבנקים. כמו כן, אישרה ממשלת ישראל את הגדלת התקציב הממשלתי ב-90 מיליארד שקל למימון תוכנית הסיוע עליה הכריזה בחודש מרץ ועמדה על כ-80 מיליארד שקל, כולל סיוע בהיקף של כ-8 מיליארד שקל לעצמאים.
בנוסף, ניתן לציין את סימני האטת קצב התפשטות המגיפה בישראל וצעדים ראשונים של חזרה הדרגתית וזהירה בישראל ובחלק מהמדינות בעולם לפעילות כלכלית.
מדדי ת"א-35 ות"א-90 עלו בכ-6% ובכ-15%, בהתאמה, לעומת עלייה ממוצעת של כ-11% בבורסות בארה"ב ועלייה ממוצעת של כ-1% בבורסות באירופה. מדדים אלה נמוכים בכ-16% ובכ-10%, בהתאמה, מהרמה בה היו בתחילת השנה.
לעלייה המתונה יחסית של מדד ת"א-35 תרמו מניות הבנקים הגדולים ומניות הנדל"ן שעלו החודש בכ-6% -5% . לעלייה החדה של מדד ת"א-90 תרמו מניות חברות ושותפויות הנפט והגז שזינקו החודש בכ-38%, לאחר שצנחו בכ-57% ברבעון הראשון של השנה, במקביל לצניחת מחירי הנפט והגז בעולם ולהגעת מחיר חוזה על הנפט בארה"ב אל מתחת לאפס, וכן תרמו מניות טק-עילית שרשמו עלייה של כ-18%, רובן מניות דואליות הנסחרות גם בחו"ל.
המחזור היומי בשוק המניות כולל תעודות סל שהסתכם בכ-2.0 מיליארד שקל באפריל, נמוך אמנם בכ-30% מהמחזור הממוצע בחודש הקודם, אך גבוה בכ-56% מהמחזור הממוצע בשנת 2019. ב-2 באפריל, מועד עדכון חודשי של מדדי המניות, הסתכם המחזור במניות בבורסה בכ-3.2 מיליארד שקל.
ירידה חדה בגיוסי ההון בשוק המניות שהחלה בחודש מרץ, נמשכה גם החודש. באפריל גויסו כ-80 מיליון שקל בלבד בשתי הקצאות פרטיות: כ-60 מיליון שקל גויסו ע"י קרן 'מניבים ריט' בהקצאה של מניות למשקיעים מסווגים, ומניות בשווי של כ-20 מיליון שקל הוקצו ע"י חברת הטכנולוגיה 'אפליי' במסגרת הכנסת חברת 'ארודיום', העוסקת במתן שירותים בתחום כלי טיס בלתי מאוישים, לתוך החברה.
יחד עם זאת, למרות הירידה החדה בגיוסים בחודשים מרץ-אפריל, בסיכום השליש הראשון של 2020 גויסו בשוק המניות בתל-אביב כ-3.7 מיליארד שקל – גבוה ב-11% מסך הגיוס בתקופה המקבילה אשתקד.
החברות הדואליות גייסו החודש בחו"ל כ-270 מיליון שקל. מתוכם, כ-74 מיליון שקל גויסו ע"י שתי חברות טכנולוגיה בהנפקות של מניות לציבור בארה"ב: ננו דיימנשן (44 מיליון שקל), וסייפ-טי גרופ (30 מיליון שקל), וכ-157 מיליון שקל גויסו ע"י חברת הביומד פרוטליקס בהקצאה של מניות למשקיעים פרטיים בחו"ל. בסיכום השליש הראשון של השנה גייסו החברות הדואליות בחו"ל כ-1.2 מיליארד שקל, כמעט פי 2.5 מהסכום שגויס בחו"ל בתקופה המקבילה אשתקד.
שוק איגרות החוב רשם עליות שערים בשיעור ממוצע של 2% – 3% בכל איגרות החוב – ממשלתיות וקונצרניות, לסוגיהן. התשואה לפדיון של אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים ירדה מכ-1.1% בסוף מרץ לכ-0.8% בסוף אפריל. מגמה דומה אפיינה את איגרות החוב ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב, שהתשואה לפדיון שלהן ירדה מכ-0.7% בסוף חודש מרץ לשיעור של כ-0.6% בסוף אפריל.
המחזור היומי באיגרות חוב הסתכם בכ-4.3 מיליארד שקל בחודש אפריל, לעומת כ-8.3 מיליארד שקל בחודש הקודם, אך גבוה בכ-22% מהמחזור הממוצע בשנת 2019.
הגיוסים הערים בשוק איגרות החוב בחודשיים הראשונים של 2020 שנבלמו כמעט לחלוטין במרץ, התחדשו באפריל והסתכמו בכ-6 מיליארד שקל. מתוכם, גיוס של כ-4.1 מיליארד שקל מהציבור ב-11 הנפקות לציבור של איגרות חוב, מרביתן סדרות נסחרות של אג"ח צמוד מדד, ע"י חברות הסקטור הריאלי.
בסיכום השליש הראשון של 2020 גויסו בתל-אביב כ-18 מיליארד שקל ע"י הנפקות והקצאות פרטיות של איגרות חוב לציבור ולמוסדיים – נמוך בכ-13% מהגיוס בתקופה המקבילה אשתקד.
שוק הנגזרים התאפיין גם החודש במחזורים ערים, וזאת על רקע אי וודאות בשווקים. מחזור המסחר היומי באופציות על מדד ת"א-35 (חודשיות ושבועיות) הסתכם באפריל בכ-112 אלף יחידות. המחזור בשליש הראשון של השנה הסתכם בכ-119 אלף יחידות – גבוה בכ-23% מהמחזור הממוצע בשנת 2019. מדד התנודתיות VTA35 ירד משיא של כ-87 נקודות ב-12 במרץ, לכ-26 נקודות בסוף אפריל, וזאת בהשפעת עליות השערים בשוקי המניות ואיגרות החוב ובדומה למדד VIX S&P.
שווי השוק של 548 קרנות הסל שנסחרו בבורסה בסוף אפריל 2020 היה גבוה בכ-4.8 מיליארד שקל לעומת השווי בסוף החודש הקודם והסתכם בכ-76 מיליארד שקל. עיקר העלייה, כ-3.6 מיליארד שקל מקורה בעליית שערי המניות בארץ ובחו"ל.
החודש הציבור רכש קרנות סל בשווי של כ-0.6 מיליארד שקל נטו, לאחר מכירות ענק בהיקף של כ-2.8 מיליארד שקל במרץ – החודש בו הגיע משבר הקורונה לשיא. עיקר הרכישות החודש – כ-0.3 וכ-0.2 מיליארד שקל היו של קרנות סל על מדדי איגרות חוב חברות ועל מדדי מניות מקומיים, בהתאמה. כמו כן, רכש הציבור קרנות סל על מדדי אג"ח בחו"ל בסך 0.2 מיליארד שקל, אך מכר קרנות סל על מדדי מניות בחו"ל בסכום דומה.
בשוק קרנות הנאמנות הציבור רכש, נטו, קרנות נאמנות בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל. לאחר מכירות ענק בהיקף של כ-39 מיליארד שקל בחודש הקודם – וזאת בדומה למגמה בקרנות הסל. מתוכם: כ-0.7 מיליארד שקל בקרנות המשקיעות באיגרות חוב בת"א וכ-0.5 מיליארד שקל בכ"א מקבוצות הקרנות המשקיעות במניות בישראל ובחו"ל.
השקל מתחזק
קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי שוקי הון, תייחס להתאוששות השקל ואומר כי "לאחר תקופה קצרה יחסית, במהלכה השקל נחלש ביחס לדולר ולסל, חזרה מגמת התחזקותו, ובשבועיים האחרונים ראינו אותו מתחזק מול הדולר ומטבעות רבים נוספים, והשקל מתקרב בצעדי ענק לשער שיא כל הזמנים שרשם בתחילת השנה מול הסל, בשער של 78.27. להערכתנו, בטווח הקצר הצמד דולר-שקל צפוי להיסחר בתנודתיות בקורלציה גבוהה למגמה במדדי המניות הגלובליים, יתחזק עם העליות במניות וייחלש במידה וישובו הירידות.
לדברי לוי, "התחזקות השקל בנסיבות הנוכחיות היא תוצר של מצבה הטוב של כלכלת ישראל טרם המשבר, והפחתה של חוסר היציבות הפוליטית, שהיתה אחד מגורמי הסיכון ליציבות המשק טרם המשבר. התחזקותו של השקל בשבועיים האחרונים מהירה מאוד, וככל הנראה נובעת מהעליות שנרשמות לאחרונה בשווקי המניות הגלובליים. בנוסף, אירוע חשוב שמתקיים השבוע הוא צירופה של ישראל למדד האג"ח הגלובלי, WGBI, שיתקיים ביום חמישי הקרוב. במסגרת צירופה של ישראל למדד להערכתנו משקיעים זרים הזרימו לישראל בחודשים האחרונים חלק ניכר מסכומי ההשקעות הצפויים, בסך מיליארדי דולרים, כשחלק מהסכום הוזרם כנראה בשבוע האחרון ותמך בהתחזקות השקל. כספי השקעה אלה הומרו לשקלים ושימשו לרכישת אגרות חוב ממשלתיות שקליות. צירופה של ישראל למדד הוא תעודת הצטיינות למשק ולאיכות החוב של מדינת ישראל, ומעלה את ישראל על הרדאר של מנהלי ההשקעות בעולם, ולכן מצטרף לכוחות שתומכים בהתחזקות השקל לאורך זמן.
"ייתכן כי בסביבת הנזילות הנמוכה והתנודתיות הגבוהה בשוקי המטבע בעקבות המשבר, השקל מגיב לאירועים בחדות, אך התחזקותו לא מפתיעה. להערכתנו בטווח הארוך, לאחר פתרון משבר וירוס הקורונה, בהנחה והרכב הסחר העולמי, התעסוקה והפעילות בסקטורים השונים בישראל לא ייפגעו באופן בלתי הפיך, הכוחות התומכים בהתחזקות השקל יימשכו. לעומת זאת, במידה שהמשבר הנוכחי יימשך לאורך זמן והסחר העולמי יפגע, עקב אימוץ גישה פרוטקציוניסטית במדיניות סחר החוץ הגלובלית – כלכלת ישראל, התלויה מאד בביקוש זר, צפויה להיפגע מכך. הצמיחה ושוק העבודה יכולים להיחלש, וכתוצאה השקל עלול להיחלש אף הוא. חשוב להדגיש – זהו תרחיש קיצון ומרבית הכלכלנים מבססים את הערכותיהם על תרחישים אופטימיים יותר בהם יימצא פתרון למשבר ושהסחר העולמי יתאושש.
"מול האירו השקל כבר שבר רמה של 3.8 כלפי מטה ביום שישי, אך התאושש קלות בעקבות התחזקות מהירה של האירו עם סגירת המסחר ביום שישי ופתיחת המסחר הבוקר, לאחר שאושרר דירוג האשראי של איטליה, ומדינות רבות באירופה נערכות לפתיחת הכלכלות בשבוע הבא. חולשתו של האירו מול השקל נובעת מתנועת מלקחיים של חוזק ניכר של השקל מול חולשה ניכרת של האירו. כידוע, אירופה היא אחת הנפגעות הקשות ביותר במשבר הקורונה, אך בנוסף לכך, המשבר פוגש את כלכלת אירופה בנקודת פתיחה לא טובה. כלכלת אירופה חלשה ומצבה הפיסקלי גרוע הרבה יותר ממדינות מפותחות אחרות, כמו למשל ארה"ב. בימים האחרונים התקיימה פגישה בין מנהיגי אירופה לגבי אישור פרטי תוכנית החילוץ בסך טריליון אירו, שהסתיימה ללא הסכמה והביאה את האירו להיחלש לשפל של חודש מול הדולר. במידה שהמשבר יסתיים ויימצא פתרון לקורונה, אירופה תמצא את עצמה מול גל אירוסקפטי שמתחיל להתהוות בחלק מהכלכלות, והתחזקות גורמים לאומניים בחלק מהמדינות, כך שעתידה לוט בערפל. אי ודאות זו תכביד על האירו מול הדולר ומול השקל. לעומת זאת, אם המשבר ימשך, ולפנינו גל נוסף של ירידות בשווקי המניות, השקל עשוי להגיב לכך בחולשה, בין היתר גם מול האירו, אך ככל הנראה פחות ממטבעות אחרים כמו הדולר.
גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, מתייחס בסקירת הנפט השבועית למחירי הנפט ומעריך כי "עסקת OPEC+ לקיצוץ יצור הנפט לא צפויה לגרום לעליית מחירי הנפט בטווח הזמן הקצר, זאת בשל היקפו של עודף ההיצע הקיים בשוק הנפט וכן לנוכח מגבלת האחסנה והתייקרות האחסנה שבאה על חשבון מחיר הנפט. מהלך הקיצוץ הנוסף מצד OPEC+ , עשוי, במקרה הטוב, למנוע ירידה נוספת במחיר, להפחית את הלחץ על מקומות אחסון הנפט ולסייע לעליית מחירי הנפט רק לאחר בלימת התפשטות וירוס הקורונה וההשפעות על צרכני הנפט הגדולים (תעופה ותובלה).
ככל שתהיה אינדיקציה חד משמעית לגבי בלימת התפשטות הווירוס, תהיה לכך תרומה להתייצבות מחירי הנפט ובהמשך אף עלייה מתמשכת במחיר. באופן דומה, במידה ותמצא תרופה שתעצור את הנזקים הבריאותיים של המגיפה, וכן במידה ויפותח חיסון שיעצור את המשך התפשטות המגיפה, הביקוש הגלובלי לנפט יעלה ומחיר הנפט צפוי לעלות. בטווח הקצר, לקראת הפקיעה בארה"ב של החוזים של חודש יוני, ב-19/5/20, תתכן שוב פעם עלייה ניכרת של מידתהתנודתיות בשוק ה- WTI, עם אפשרות לירידת מחירי זמנית, גם אל מתחת לאפס. מצב זה נובע מהתכונות המיוחדות של השוק בארה"ב, המחייבות סליקה פיזית של חוזי ה-WTI, ולכן ישנה רגישות גדולה של מחירי הפקיעה בתלות בחומרת המחסור בנפח אחסון.
במבט לסוף 2020, החוזים העתידיים מצפים לעליית מחירים לכ- 33 דולרים לחבית BRENT ומחיר חבית נפט מסוג WTI צפוי להתייצב סביב 30 דולרים לחבית עד סוף 2020. להערכתנו, מחיר חבית BRENT צפוי להישאר ברביע הקרוב מתחת ל-30 דולרים לחבית. אולם, לקראת סוף השנה הצמיחה בפעילות הכלכלית צפויה להתחדש ומחיר הנפט צפוי לעלות.
