למרות התחזיות לירידה: בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי

כפי שרמז בשבוע האחרון, בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.75% | נגיד בנק ישראל: "הסיכון המרכזי לאינפלציה בישראל בתשעת החודשים האחרונים, וכעת ביתר שאת, הוא הפיחות של השקל" | נשיא התאחדות התעשיינים על החלטת הנגיד: "טוב שהריבית לא עלתה. אנו מצפים להורדתה בקרוב כדי לתמוך בעסקים בתקופה קשה זאת" | רויטל רוט ממחלקת האנליזה בדן אנד ברדסטריט: "שער חליפין גבוה גורם להתייקרות הייבוא, דבר שעלול להוביל ללחצים אינפלציוניים"

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל | צילום: פלאש 90

הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה ב-23/10/2023 להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.75%. לדברי נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, "למלחמה השלכות כלכליות שונות, הן על הפעילות הריאלית והן על השווקים הפיננסיים. כבר בתחילת דבריי ארצה להדגיש כי הכלכלה הישראלית איתנה ויציבה. בתחומים מסוימים, כגון החדשנות והטכנולוגיה, אנו אף מובילים ברמה העולמית. הכלכלה הישראלית ידעה להתאושש מתקופות קשות ולחזור לשגשג במהרה ואין לי ספק שכך יהיה גם הפעם". 

עוד אמר הנגיד, כי "נכנסנו למלחמה כאשר האינפלציה בישראל עדיין שוהה מעל היעד ומקיפה מנעד רחב של סעיפים מהמדד. עם זאת, האינפלציה התמתנה בהדרגה בחודשים האחרונים והיא נמוכה יחסית למרבית המדינות בעולם. מגמת ההתמתנות נראית הן באינפלציה הכללית והן באינפלציה של הרכיבים הבלתי סחירים והסחירים, למרות שאלו תנודתיים כתוצאה ממחירי הסחורות ושע"ח. 

"במבט צופה פני עתיד, בטווח המיידי צפויה למלחמה השפעה מהותית על התפתחות המחירים, הן לאור הפיחות והן מצד הביקוש ומצד ההיצע. נכון לעכשיו הציפיות והתחזיות מעריכות כי האינפלציה תחזור ליעדה במהלך השנה הקרובה. גם הציפיות מהשוק לטווחים הארוכים יותר מצויות בתוך היעד. אלו מספקים לנו מידע חשוב לאופן בו השחקנים בשוק רואים את המצב הכלכלי ואת תפיסתם להשפעת המדיניות המוניטרית על האינפלציה. חשוב לזכור כי הציפיות הן חלק משיווי משקל. הן נקבעות, בין היתר, לאור מדיניות הריבית שאנו נוקטים בה, והאמינות שמייחסים השווקים למדיניות המוניטרית של בנק ישראל. אדגיש את מה שאמרתי לפני מספר ימים בנאום לוועידת ה-G30: הסיכון המרכזי לאינפלציה בישראל בתשעת החודשים האחרונים, וכעת ביתר שאת, הוא הפיחות של השקל. 

"בהתייחס לעולם, האירועים הביטחוניים בישראל גרמו לעלייה במתיחות הגיאו-פוליטית במזרח התיכון והביאו לתנודות במסחר ובתנאים הפיננסיים גם בשווקים הגלובאליים. עם פרוץ המלחמה עלו מחירי הנפט והגז הטבעי. 

"עוד טרם המלחמה הפעילות הכלכלית במרבית האזורים מלבד ארה"ב האטה, תחזיות הגופים הכלכליים צופות צמיחה מתונה בגושים המובילים בשנים 2023 ו-2024. ההידוק המוניטרי בעולם נמשך, ועל כן מגמת ההתמתנות באינפלציה נמשכת, גם במדדי הליבה, וזאת למרות העלייה המחודשת במחירי האנרגיה. בתנאים הפיננסיים בעולם חל הידוק והבנקים המרכזיים מתמסרים "High for longer", והשווקים הפיננסים רשמו ירידות שערים תוך תנודתיות רבה.

"לסיום, אדגיש שוב את מה שפתחתי בו – הכלכלה הישראלית איתנה ויציבה. ידענו להתאושש מתקופות קשות בעבר ולחזור לשגשג במהירה. אין לי ספק שכך יהיה גם הפעם. אנו בבנק ישראל נמשיך למלא את תפקידנו בניהול המדיניות המוניטרית, ייצוב השווקים הפיננסיים, הפיקוח על המערכת הבנקאית והמשכיות מערך התשלומים. תוואי הריבית והפעלת כלים מוניטריים נוספים יקבעו בהתאם להתפתחות המלחמה ולנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך ביציבות השווקים ובהשגת יעדי המדיניות ובצרכי המשק", סיכם הנגיד. 

מחכים לירידות בפעם הבאה

נשיא התאחדות התעשיינים ויו״ר נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל, ד״ר רון תומר על החלטת הנגיד, אמר כי זו "החלטה מתבקשת של נגיד בנק ישראל. טוב שלא עלתה הריבית אבל אנו מצפים להורדתה כדי לתמוך בעסקים בתקופה זו ולתת מענה לבעיות התזרים של העסקים על ידי הקלות בתשלומי הריבית ויישום מסלולי הלוואות המותאמים למצב".

לדבריו, "עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, עלה צורך עז לשדר וודאות למשק ועזרה לעסקים שמתקשים תחת נטל ההלוואות, על-מנת להימנע מפגיעה נוספת בכלכלה. מסקר שערכנו בהתאחדות התעשיינים עולה כי בשבוע השני של הלחימה, 14% מהתעשיינים ציינו מחסור באשראי כבעיה שמטרידה אותם בימים אלו. בעיות המימון והתזרים יגברו ככל שיימשך מצב המלחמה, ולאור חוסר המענה לעסקים מצד משרד האוצר.

למרות מאמצי התעשייה הישראלית לשמור על הרציפות הייצורית, ברור לכל שמכירות התעשייה נפגעו, במיוחד בקרב המפעלים הקרובים לגבול, מה שעלול להקשות עליהם לעמוד בהחזרי הריבית. לפי תחזיות של שלל גופים כלכליים במשק, המלחמה תאיץ את תהליכי ירידת המחירים, זאת על רקע ירידה בביקוש המקומי, מה שמאותת על פגיעה עתידית נוספת בפדיון העסקים. זאת בשעה שהתעשיינים מוטרדים ממחסור בכח אדם על רקע גיוס נרחב למילואים, סגירת אתרי הבנייה, הפסקת העסקת עובדים פלשתינאים מיהודה ושומרון, וסגירת מערכת החינוך בשבועיים הראשונים ללחימה, לצד בעיות של שינוע סחורה ובעיות אספקה".

ד״ר תומר הוסיף, כי "בשעה קשה זו, על המדינה ועל בנק ישראל להושיט יד לעזרה לתעשייה ולכלל העסקים, ולמצוא פתרונות תזרימיים אמיתיים שיאפשרו לעסקים להמשיך ולקיים עורף כלכלי חזק".

רויטל רוט, מנהלת מחלקת אנליזה בדן אנד ברסטריט: "המשק נכנס למלחמה כאשר האינפלציה גבוהה, ובנק ישראל היה בעיצומו של מהלך מתמשך של העלאות ריבית במטרה להילחם בה, בדומה למצב בארה"ב ובמדינות גוש היורו. לנוכח המלחמה, היו שסברו כי בנק ישראל יבצע מהלך דרמטי של הורדת ריבית, ואף היו בתחילת המלחמה הערכות שדיברו על הורדת הריבית בכ-0.75%, זאת כדי לעודד את המשק, את העסקים ואת הצריכה, וגם כדי להקל על משקי הבית שסבלו מהתייקרות החוב הפרטי, בעיקר מנטל המשכנתאות (ואכן, בעת הזאת בנקים רבים יוצאים במבצעים להקפאת המשכנתא באופן זמני וריבית 0% וכן סיוע והקלות לעסקים שנפגעו מהלחימה בדרום). למרות זאת, וכפי שצפינו בהודעת הריבית בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, בעיקר לאור הפיחות בשקל והעלייה בפרמיית הסיכון של מדינת ישראל. להערכתנו הפחתת הריבית תגיע בהמשך כדי לאושש את הפעילות במשק ולהקל על נוטלי המשכנתאות, אך מוקדם לתזמן זאת כאשר אנחנו כשבועיים מתחילת המלחמה. תחת תנאי התרחיש השני ההורדה עשויה להיות חדה ומהירה יותר.

"היבט נוסף שמושפע מאוד מהמלחמה ומשפיע אף הוא על החלטת הריבית הקרובה הוא שער החליפין דולר-שקל. התחזקות הדולר מול השקל כבר הפכה למגמה בשנה האחרונה, בין היתר בשל חוסר הוודאות בעקבות המהפכה המשפטית, אבל המלחמה הזניקה את עוד יותר את המטבע האמריקאי אל מול מקבילו הישראלי, כאשר נכון למועד זה כבר חצינו את רף ה-4 שקלים לדולר, שיא של 8 שנים. המלחמה גורמת לירידה בהשקעות הזרות ולעלייה ברמת הסיכון של מדינת ישראל, מה שגורם בתורו להתחזקות הדולר אל מול השקל (פיחות בשקל). שער חליפין גבוה גורם להתייקרות הייבוא, דבר שעלול להוביל ללחצים אינפלציוניים – כלומר לעליית מחירים. כך לדוגמה התחזקות הדולר עלולה לגרום לעליית מחיריהם של: מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, מוצרי חשמל לבית, רכבים, מכשירים סלולריים ומחשבים, קניות אונליין באתרי סחר בחו"ל ועוד. בנק ישראל מנסה לייצב את שער החליפין ועל כן הזרים כ- 30 מיליארד דולר למשק מתוך רזרבות המט"ח של בנק ישראל (לפני המלחמה היו בידי בנק ישראל כמעט 200 מיליארד דולר ביתרות מט"ח, המיועדות לימי חירום כמו אלה שנגזרו עלינו כעת).

"התערבות בנק ישראל גורמת לשוק לתהות בדבר צעדיו הבאים של בנק ישראל. מצד אחד,  המלחמה מורידה את הביקושים ואת הפעילות הכלכלית במשק, ועולה הצורך בהורדת ריבית בכדי לתדלק את הכלכלה הצפויה להאט בחדות לאור המלחמה. מצד שני, התערבות הבנק בשוק המט"ח היא צעד המנוגד להורדת ריבית, שגורמת לפיחות המטבע המקומי.  להערכתנו, תחת התרחיש הראשון מגמת ההתערבות בשוק המט"ח של בנק ישראל תימשך, אולם תחת התרחיש השני שהצגנו, הסלמה בצפון, ייתכן שיופעל לחץ להורדת הריבית שיגרום לפיחות נוסף של השקל".

כתיבת תגובה