למרות שהחרדים משתלבים גבוה, הם עדיין מרוויחים פחות

ייצוג החרדים בשוק העבודה גדל בעיקר בענפים בשכר גבוה, אך משכורתם – בין לאקדמאים ובין למי שאינם אקדמאים – נותרה בלתי שוויונית לענף | ייצוגם של גברים חרדים לא-אקדמאים בענפי המדד כמעט ולא גדל ואף רשם ירידה | עם זאת, נרשמה עלייה בייצוג ובשכר של נשים חרדיות אקדמאיות ולא-אקדמאיות בענפי יוקרה (כמו: מחקר ופיתוח ושירותי תקשורת) | והמשכורת שלהן? כמובן, נמוכה מהמקובל

חרדים בהייטק במתחם ביזמקס | צילום (אילוסטרציה): יח"צ

נציבת שוויון ההזדמנויות בעבודה, עו”ד מרים כבהא, הגישה לשרת הכלכלה אורנה ברביבאי, את מדד הגיוון הבוחן שוויוניות שכר ושוויוניות ייצוג בשוק העבודה, אשר נעשה בשיתוף הלמ”ס ואוניברסיטת ת”א.

מממצאי המדד עולה כי מגמת הריכוז של תעסוקת נשים חרדיות לא-אקדמאיות בענפי הצווארון הלבן ולא בענפי הצווארון הכחול והמסחר התגברה. ניתן לייחס זאת לקורסי ההכשרה המקצועיים שהמדינה מובילה שמטרתם לעודד תעסוקה של נשים חרדיות בענפים אלו, בעיקר בענף תכנות המחשבים. החל מ-2019 העלייה נעצרה, וייצוגן אף ירד ביחס לשנה הקודמת, מכיוון שעל אף שמספרן עלה הענף עצמו גדל בקצב גבוה יותר.

העלייה בייצוגן של נשים חרדיות בענף התכנות לא מלווה בעלייה בשוויוניות שכרן. למרות הוותק הנצבר בענף – הן עדיין מרוויחות בממוצע 55% משכר היהודים (גברים ונשים) הלא חרדים והלא-אקדמאים.

גברים חרדים אקדמאים הגדילו את השתלבותם בתעסוקה – בעיקר בענפי השירותים והביטוח, יותר מאשר גברים ללא השכלה אקדמית. אולם, שוויוניות השכר של גברים חרדים, אקדמאים ולא-אקדמאים לא השתפרה ואף ירדה.

ממצאי המדד העיקריים מציגים עוד כי ייצוג הערבים גדל בעיקר בענפי השירותים הפיזיים; יוצאי אתיופיה מרוכזים במספר ענפים מצומצם ולא נכנסו לענפים חדשים; אין שיפור בשכר קבוצות הגיוון: פערי השכר של קבוצות הגיוון נותרו ברובם המכריע בשנת 2020 זהים לאלו שהיו בשנת 2015, במרבית ענפי המשק; פערי השכר המגדריים במשק הישראלי נותרו גבוהים ויציבים בשש השנים האחרונות ברוב ענפי המשק: נשים כמעט לא ראו שינוי בפערי השכר שלהן אל מול גברים ולנשים בקבוצות הגיוון פערי שכר גבוהים אף יותר; פערי השכר המגדריים במשרדי הממשלה גדלו בשש השנים האחרונות: הפער בין שכר הגברים לשכר הנשים ללא תואר אקדמי עלה מ-22% ל-34%.

עוד כולל המדד נתונים על כך שבענפים בהם השכר הנמוך במשק (שירותי תחזוקה ושירותי תעסוקה) ישנה עלייה בהעסקת עובדים ערבים וירידה בשוויוניות השכר שלהם. כמו כן, במגזר הפרטי, בשנת 2020 פערי השכר המגדריים נותרו כמעט זהים לאלו שהיו בשנת 2015: נשים עדיין מרוויחות בין 55%-80% משכר הגברים (בענפים שירותים פיננסיים, משפטים וחשבונאות), כפי שהיה בשנת 2015.

נתונים נוספים במדד

בשנת 2020 נשים עדיין מרוויחות בין 55% ( בענף ייצור טקסטיל והלבשה) ל-80% (בענפים שירותים פיננסים, משפטים וחשבונאות) משכר הגברים, כפי שהיה בשנת 2015.

בשש השנים האחרונות שולבו בשוק העבודה בעיקר נשים ללא השכלה אקדמית מקבוצות הגיוון – יותר מאשר נשים עם השכלה אקדמית, ויותר מאשר גברים מאותן קבוצות: מלבד נשים ערביות, בכל קבוצות הגיוון, נשים ללא השכלה אקדמית ראו עליות בייצוג במספר הרב ביותר של ענפים. זהו דפוס בעל משמעויות רבות הן בתחום הכלכלי והן בתחום החברתי הנוגע לבית, משפחה וקהילה.

פערי השכר המגדריים בממשלה המרכזית גדלו בשש השנים האחרונות: הפער בין שכר הגברים לשכר הנשים ללא תואר אקדמי עלה מפער של 22% לפער של 34%. ניתוח השכר החציוני מראה כי אצל נשים באופן כללי ונשים מקבוצות הגיוון בפרט, תקרת השכר נמוכה במגזר הציבורי. מכאן, שקידום נשים למשרות גבוהות בשירות הציבורי הוא מאוד מצומצם.

הבדלי השכר בקרב הנשים בולטים בעיקר בענפים המשלמים שכר גבוה, ובעיקר עבור הנשים האקדמאיות, שם תקרת השכר גבוהה יותר. בענפים אלו ישנן נשים שמצליחות להגיע לדרגות שכר גבוהות מאוד ביחס לשאר הנשים המועסקות בענף, לדוגמה בענפים כמו תכנות  מחשבים, שירותים פיננסים ומחקר ופיתוח, בהם השכר הממוצע של נשים היה בשנת 2020 מעל 23,000 ש”ח לחודש והשכר החציוני היה כ-20,000 ₪. אולם גם בדרגות שכר אלו, בבחינת פערי שכר מגדריים, גברים בענפים אלו הרוויחו שכר ממוצע ושכר חציוני הרבה יותר.

בני ובנות 45+

כ-40% מהאקדמאים בגיל העבודה בישראל הם בני 45 ומעלה, (נשים יותר מגברים) 21% לעומת 18% בהתאמה. כשני שלישים מהלא-אקדמאים בגיל העבודה הם בני 45 ומעלה.

נשים בנות 45 ומעלה, ובייחוד אלה ללא השכלה אקדמית, ראו את השיפור הנרחב ביותר בקבוצה זו בייצוג שלהן, בענפי מידע ותקשורת, במסחר ובייצור. צמצום בפערי השכר המגדריים נמצא אצל אקדמאיות בגיל 45 ומעלה. כך, למשל, בענף ייצור תרופות, גברים אקדמאים בני 45 ומעלה עברו מלהרוויח שכר של פי 1.4 משכר הנשים המקבילות, לשכר של פי 1.25 משכר הנשים המקבילות.

גברים בני 45 ומעלה השתלבו בעיקר בייצור תרופות, שירותי תקשורת, תכנות מחשבים ומחקרי מדעי ומפיתוח. וייצוגם ירד בעיקר בענפי שכר נמוך.

.בתגובה לפרסום הנתונים אמרה שרת הכלכלה אורנה ברביבאי כי, “ממצאי הדו”ח, המצטרפים לנתונים אודות הפערים בחברה הישראלית ובשוק העבודה, אינם מספקים, למרות הגידול היחסי בייצוג אוכלוסיות בשוק העבודה. קבוצות אוכלוסייה רבות מודרות מתעסוקה איכותית (חלקן מתעסוקה בכלל) ופערי השכר המגדריים עדיין גדולים. בשנה האחרונה יצרנו מסלולים רבים לשילוב מגוון אוכלוסיות במשרות איכותיות במטרה לייצר שינוי במודעות, בשותפות המעסיקים ובהשמה בשוק העבודה”.

נציבת שוויון ההזדמנויות בעבודה, עו”ד מרים כבהא: “מדד הגיוון מוסיף להתפתח, להעמיק ולהשתכלל. אני מאמינה כי מדד הגיוון והקמתו של המחוון המקוון, אשר יאפשר גישה נוחה וקלה לנתונים, יסייעו לזהות בקלות רבה יותר את הבעיות הרוחביות בייצוג ובשכר הקיימות בענפי הכלכלה השונים ויהוו כלי חשוב ועיקרי לביסוס מדיניות שוויונית ומגוונת בשוק העבודה. ישנה חשיבות רבה ביצירת משק שבו ישנו ייצוג והשתלבות של כל קבוצות האוכלוסייה, בכל הדרגות והמשרות ללא פערי שכר. רק כאשר נעבוד כולנו ביחד ובשיתוף פעולה, נוכל להפוך את הגיוון התעסוקתי למובן מאליו ולהטמיע את ערך השוויון בשוק התעסוקה”.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה