לפני שאתם חוקרים את החלל תדאגו למלא פה את החלל

מדינת ישראל מפלה את ילדי החינוך המיוחד החרדיים במוסדות המוכש"ר (מוכר שאינו רשמי) • הדבר נעשה בשלשה מישורים: שעות הלימוד; תנאי השכר והתקציב; ההשקעה בצוות איכותי • החוק בעניין ברור, הילדים המיוחדים זכאים לשוויון מלא, אלא שמשרדי האוצר והחינוך באופן כמעט סוריאליסטי אינם מעוניינים לקיים את החוק • היום עיכבה ועדת הכספים העברות תקציביות עד שלא ייפתר העניין

מתוך מצגת פורום המוכש"ר

על פי החוק, ילד שזכאי לחינוך מיוחד, זכאי לקבלו חינם ובאופן שוויוני בין אם הוא בגן רשמי ובין אם הוא בגן מוכר שאינו רשמי. אלא שבמשך השנים, החלה אט אט להתכרסם המשוואה הבסיסית הזו וכיום הפערים בין ילדי החינוך המיוחד הולך וגדל.

כיום במדינת ישראל כמעט  90% מילדי החינוך המיוחד שבמוכש"ר הם בני הציבור החרדי. המשמעות: ילד חרדי המוגדר כבעל צרכים מיוחדים יופלה לרעה על ידי המדינה. סוגיית לימודי הליבה והפולמוס על כך, אין צורך לומר, אינם רלוונטיים כלפיהם.

Box

העלויות של המוסד

האפליה פועלת גם במוסד עצמו. בגן רשמי שאינו חרדי, העלויות של הגן, כולן, מתוקצבות במלואן ע"י משרד החינוך והרשות המקומית. בגן חינוך מיוחד חרדי (מוכש"ר) המשרד מתקצב רק שני שליש מעלות הגן.

מי משלם על שאר ההוצאות? למשרד זה לא ממש משנה. מי שמשלם זאת בפועל הוא המשרד [ראו סעיף הבא].

פגיעה תקציבית במוסד = פגיעה בשירות ובסיוע לילדים. המשוואה בעינינו פשוטה: ככל שלמוסד יש יותר תקציב פנוי הוא יושקע בילדים. אם התקציב של המוסד יופנה להשלמת השכר [השליש הנותר] של הגננות, הילדים לא יקבלו את התוצרים של השקעת התקציב.

יודגש שוב ושוב: החוק מכיר בכך שילדים מיוחדים שווים בפני החוק ואין כל חשיבות לשיוכם המוסדי. גני 'מוכש"ר' וגנים ממלכתיים 'רגילים' שווים בפני החוק מדובר בילדים מיוחדים. הרציונל לכך פשוט: ילדים הסובלים מקאדר נרחב של בעיות כמו אוטיזם, שיתוק מוחין, דרגות פיגור משתנות, תסמונות רט, דאון ומחלות ניווניות עד לרמת סיעוד מלאה, זקוקים לסל רחב יותר ואין מקום לכל אפליה ביניהם.

פניה של האפליה במספרים

חישוב השכר הבסיסי לגננת במוסד חינוך מיוחד חרדי נקבע במשרד החינוך לפי דרגה שרירותית.  למרות זאת המוסד מחויב לשלם לכל גננת את השכר לפי דרגתה האמיתית, הפערים – על חשבון הילדים.

את חישוב גמול ההשתלמות מחשב המשרד לפי ממוצע שרירותי, המוסד, לעומת זאת, מחויב לשלם לפי המצב בפועל. הפערים – על חשבון הילדים.

לצורך העניין: גננת בחינוך המיוחד המוכש"ר – המחזיקה בתעודה A.B זכאית לשכר של 10,500 שקלים, כאשר משרד החינוך מממן רק 7,500 שקלים. כלומר פער של 3,000 שקלים. באופן אבסורדי, משרד החינוך דורש מהמוסד לשלם את אותו פער כך שהוא נדרש להוציא מתקציבו 36,000 שקלים מידי שנה לאותה גננת.

וברזולוציה גבוהה יותר: המשרד בוחר להתעלם מהצורך לשלם לגננות גמול חינוך מיוחד ותוספת שעות גיל ולא מתקצב זאת כלל, המוסד מחויב ומשלם גמול חינוך מיוחד בסך14% מהשכר ותוספת שעות גיל לכל גננת. הפער – על חשבון הילדים.

המשרד בוחר לקבוע שרירותית, כי רק 20% מהגננות הן גם אימהות הזכאיות לתוספת שנקראת 'משרת אם' (משרת אם היא תוספת תקציבית), המוסד חייב לשלם לכל גננת שהיא אם (כמעט 100% מהגננות) את התוספת.  ההבדל – על חשבון  הילדים.

השתתפות במעונות – המשרד בוחר לקבוע שרירותית ש-20% מהגננות, הן אמהות לילדים מתחת לגיל 5. אך בפועל רובן זכאיות לתוספת מעונות, על סך של כ 550 ₪ למשרה מלאה. ההבדל כאמור – על חשבון הילדים.

שכר הגננות ואופק חדש

אחת הסיבות לפערים בתקציב, היא תכנית 'אופק חדש'. מה היא תכנית זו? אופק חדש הינה "רפורמה לקידום איכות הלמידה וההתנסות של הילדים בגנים, להבניה מחודשת של תפקיד הגננת ולהשבחת תהליך ההתפתחות המקצועית של סגל החינוך וההוראה בגני הילדים" [אתר משרד החינוך].

תכנית זו כוללת בפשטות, השקעה תקציבית במוסד ובמורים. זו רפורמת שכר שמקדמת באופן משמעותי את מערכת החינוך, הן ביחס לילדים והן ביחס לצוות הגן. אחת המשמעויות של אופק חדש בגני חינוך מיוחד היא הארכת יום הלימודים בשלוש וחצי שעות נוספות בשבוע על חשבון משרד החינוך.

משרד החינוך  אינו מאפשר למוסדות החינוך המיוחד במוכש"ר להצטרף לאופק חדש. ההחלטה הזו הינה, במילים עדינות, יותר מתמוהה. נדמה שמוסכם על כולם שההשקעה הכספית בחינוך  אחראית באופן ישיר להזדמנות של התלמיד להתקדם בחיים, מדוע חוסם המשרד את החינוך המיוחד החרדי מליהנות מתכנית זו?

הדבר הבולט ביותר לעין הוא שכר הגננות, המגיע רק ל-80 אחוזים משכר הגננות בחינוך המיוחד 'הרגיל'. גם כאן אין צורך להרחיב בהכרה, כי ככל שהמוסד ישלם משכורת גבוהה יותר, כך יבחרו גננות איכותיות לעבוד בו, ולהיפך. זו הסיבה, שאנו עדים ל'בריחת מוחות' של גננות איכותיות מהחינוך המוכש"ר לחינוך ה'רגיל'. שם משלמים לגננות יותר כסף, יש סיכוי שהגננות האיכותיות יותר יעדיפו ללמד שם.

המלחמה עוברת לפרלמנט

הנושא הזה כבר עבר מספר פעמים בוועדות הכנסת ואין ספק שהזעקה חוצת מפלגות ומגזרים. היום נרתמו לנושא כמה מחברי ועדת הכספים שלא הסכימו להעביר תקציבים, עד שלא יפתרו את מקור השגת תקציב. יו"ר הוועדה משה גפני, נאלץ לעצור את הישיבה.

Inner – Nadlan

 

ועדת הכספים התכנסה היום (ד'), לדיון לעניין העברות תקציביות למשרדי ממשלה שונים, במסגרת תקציב 2019. במהלך הדיון נרשמה התנגדות חוצת מפלגות להעברת התקציבים, נוכח מחסור של עשרות מיליוני שקלים בתקצוב החינוך המיוחד במוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי, בהשוואה לתקצוב ביתר מוסדות החינוך. חברי הכנסת הצביעו נגד מספר העברות, ויו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, זימן את סמנכ"ל משרד החינוך, משה שגיא, שלצד אגף התקציבים באוצר, ציין כי אין מקור תקציבי לנושא, אך התריע כי עיכוב תקציבי המשרד ע"י הוועדה, פוגע בילדים מוחלשים רבים. לאור הדברים עצר ח"כ גפני את הדיון, וקרא למשרדים להציג פתרון עד לשבוע הבא, וציין כי במידה שימצא כזה, תתכנס הוועדה ותאשר את העברת מיליארדי השקלים המעוכבים.

ההעברות שהצביעו נגד העברתן, כללו את התקציבים הבאים: תקציב מנהל הספורט עבור מימון התחייבויות ממשלת ישראל, לסל ספורט בישובים בצפון ובעוטף עזה, תקציב לשיטור במגרשי כדורגל ותמיכה באתנה הפועלת לקידום ספורט הנשים בישראל, תקציב למנהל תרבות עבור סל תרבות עירונית ברשויות המקומיות, עבור יישום הסכם הקולנוע, תקציב למימון בנייה, הרחבה ושיפוץ תחנות משטרה, תקציב להגדלת שטחי הכליאה בבתי הסוהר, תקציב עבור פעילות מאבטחי מוסדות החינוך בשנה"ל, תקציב לרכישת אמצעים ייעודים לרשות הכבאות ומשטרת ישראל, כחלק מפתיחת הקו לירושלים.

בנוסף, נוכח ההתנגדות לא עלו להצבעה העברות תקציביות נוספות, הנוגעות למשרדים שונים, בהם אף העברה לצרכי היערכות משרד הפנים לבחירות הכלליות.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, שהצביע בעד ההעברות התקציביות: "על החינוך המיוחד אני נלחם בכל כוחי, אבל אין קשר לכך שנעצור את המדינה. זה לא יסייע לילדי החינוך המיוחד. עצרתי את תקציבי החינוך והאוצר, אם אנחנו לא מעבירים את מה שחיוני, זה משרת אותם ולא את המטרה. יש דברים שצריכים לתפקד ויש דברים שצריכים לעבור. אנחנו במגעים ויכול להיות שנגיע לפתרון. עצירת משרדים שמשרתים את הציבור לא משרתת את המטרה".

ח"כ יעקב מרגי: "אפשר לומר שהתקציבים עוסקים תחנות משטרה, ועניינים ביטחוניים, אבל מה לעשות שהמדינה יודעת לתפקד מצוין במצבי חירום, ואם לא נכניס את המדינה למצב חירום, סוגיית ילדי החינוך המיוחד במוכש"ר לא תיפתר. לכל הצבעה אתנגד ואבקש רביזיה".

ח"כ מאי גולן: "אני מצביעה היום נגד, כי ילדי החינוך המיוחד צריכים להיות שווים ליתר ילדי ישראל. לא מדובר בסכום גדול, מדובר באפליה שנוגדת את החוק".

ח"כ שלמה קרעי: "בנושא הזה אנחנו לא מוצאים פתרון, התקיימו גם דיונים כאן בוועדת הכספים, גם בוועדת החינוך. התירוץ של העדר תקציב לא מקובל, הושגו תקציבים הרבה יותר גדולים, למטרות פחות חשובות. אני אצביע נגד כל ההעברה כאן".

ח"כ עומר ינקלביץ': "לילדי החינוך המיוחד אין את הדרך להילחם ולא מדובר רק בילדים חרדים, אנחנו צריכים להיאבק למענם. 80 מיליון ₪ זה סכום שימצאו. מוצאים כספים שרוצים. אולי הגיעה העת לעצור את המדינה".

ח"כ אורית פרקש הכהן: "המצב מעיד על סדר עדיפויות לקוי. אני רוצה להסב את תשומת הלב לכך שמוסתר מהציבור, דו"ח מבקר המדינה לעניין הגרעון התקציבי אליו הידרדרה הממשלה. לא פלא שנתבקש גם היום לקצץ בקיצוץ רוחבי פחדני".

חוק יש כסף אין

לאור ההתנגדות הוזעק לדיון סמנכ"ל משרד החינוך, משה שגיא, שהציג יחד עם נציג אגף תקציבים באוצר כי אין פתרונות לשנה"ל 2019, לעניין החינוך המיוחד במוכש"ר.

שגיא: "הבעתי כבר את העמדה בדיון הקודם כאן, השר והמנכ"ל הביעו דעתם בוועדת החינוך. אין ספק שילדי המוכש"ר בגנים צריכים לקבל אותו תקציב, אך כרגע ב-2019 אין לנו פתרון. זה יקבל תעדוף בתקציב 2020".

איליה כץ, אגף תקציבים, משרד האוצר: "אנחנו מדברים על חלק מרפורמה שנעשתה, אופק חדש. אנחנו לא מכירים הנחיה שיש לשלם את הכסף הזה. תקציב 2019 אושר במרץ 2018 בכנסת, מטבע הדברים כשמאשרים תקציב מוקדם, מתגלים הרבה מאוד צרכים. נכון לרגע זה אין לנו מקורות לתקצב".

ח"כ גפני: "מה אנחנו אומרים לילד בחינוך המיוחד, שאין לו מקום במוסדות החינוך, שנה וחצי אחרי שהוחלט על התקציב? זה דבר שבלתי מתקבל על הדעת, אתם המשרדים, ואגף תקציבים מנצלים את המצב שהכנסת לא פעילה. אי אפשר שמדינה מתורבתת תשאיר את הילדים האלה בבית אחרי שהתחילה שנת הלימודים".

שגיא: "אני רוצה שהוועדה תדע מה היא לא מאשרת, 500 סייעות בחינוך המיוחד, שירות לילדים חולים בביתם, תוכניות חוסן ביישובי עוטף עזה, הזנה לאוכלוסיות החלשות ועוד".

לאור הדברים, יו"ר הוועדה החליט לעצור את הדיון, ולאפשר שהות למשרדי האוצר והחינוך להעמיד פתרון לסוגיה: "לכל דבר יש מחיר. תדעו שיש הרבה דברים שמעוכבים במשרד החינוך, שאני מעכב אותם כפי שהציג עכשיו משה שגיא, ויש לכם אחריות להתנגדות להעברות היום. אנחנו נושאים באחריות לדבר. עצרתי את הישיבה כי אין פתרון, אבל אנחנו לוקחים אחריות. אם תביאו פתרון, אני מתחייב לכנס את הוועדה בשבוע הבא ולהעביר את כלל ההעברות".

עם רצון טוב לא הולכים למכולת

העיתונאי אליעזר היון, שהוא עצמו אב לילד מיוחד ועומד בראשי הנאבקים על סיום האפליה האיומה הזו, אומר לביזנעס, כי הכל רוח: "בסופו של יום, אושרו כספים לגופים שונים כולל דוגמת 38 מיליון שקלים למדרשה בשדה בוקר, היה גם חקר החלל על סדר היום.

"כולם מלאי הזדהות ורוצים לעזור. אופרטיבית לא קורה כלום. משרד החינוך זורק אותנו לאגף התקציבים של משרד האוצר שנציגם אמר היום בוועדה שבכלל לא מכירים הנחיה לשלם את הכסף, ומשרד האוצר מטיל את זה על משרד החינוך, שנציגם מגיע עם שאלות רגשיות, "בגלל שלהם אין, תטיל עונש על ילדים אחרים"? ואני עונה. לא! תדאג שגם להם יהיה! למה רק ל-500 הסייעות ההם יש לך תקציב ולאלפי הילדים האלו לא?!

"בסופו של יום, היום גפני עיכב אמנם חלק מההעברות, אבל האם מישהו בכלל פועל להשגת הכספים האלו? מרגי הבטיח שיעשה בלאגן ושלא תפתח שנת הלימודים אם לא יימצא הפתרון. מדובר באמת באנשים שמזדהים איתנו ורצים לעזור. בפועל, אין כסף.

"קרעי אמר היום דבר יפה", מוסיף לנו היון. "170 עובדים בשדה בוקר, קיבלו היום את התקציב שלהם, אבל אלפי ילדים חרדים של חינוך מיוחד, לא קיבלו אותו".

מה יקרה בשבוע הבא? לאגף התקציבים ומשרד החינוך פתרונים. ביזנעס מבטיחים להמשיך ולעקוב.

Inner

כתיבת תגובה