מאבק מסקרן: איך ייראה שולחן הדירקטוריון ב'תמר פטרוליום'

אסדת הקידוח 'תמר' | צילום: משה שי, פלאש 90

בימים אלו נערכת אחת ההצבעות הצבעוניות והמסעירות בשוק ההון הישראלי: ההצבעה על חברי הדירקטוריון בחברת תמר פטרוליום. הבחירות ייערכו בעוד עשרה ימים (ב-25.4.2024) ובהן יעמדו זה מול זה, ארבעה כוחות עוצמתיים ביותר בשוק ההון הישראלי: אלי עזור, טייקון התקשורת המפורסם, המחזיק בעיתונים מעריב וג׳רוסלם פוסט, אתר וואלה, וחברת שידורי הספורט צ׳רלטון. מוטי בן משה, בעל השליטה בקונצרן אלון הריבוע הכחול. אהרון פרנקל, המחזיק, לצד אחזקותיו בכרבע מחברת תמר פטרוליום כ-14.5% נוספים במאגר הגז; הטבעי תמר באופן ישיר, וכן אחזקה משמעותית בבנק לאומי. והשחקן הרביעי הוא הגוף המוסדי מנורה.

מאחורי המאבק בין ארבעת הגורמים העוצמתיים האלו, הועלו לא פחות מ-13 שמות של מועמדים לכיסא סביב שולחן הדירקטוריון של תמר פטרוליום, סביבו יש שבעה מקומות. המוכרים יותר בין השמות שהועלו הם: השר לשעבר רוני בר און, הח"כית לשעבר נחמה רונן, ראשי מטה ראשי הממשלה (בימי בנימין נתניהו ונפתלי בנט) לשעבר אייל חיימובסקי וטל גן צבי והשופטת לשעבר שרה פריש.

השם המסקרן ביותר העומד לתפקיד הדירקטוריון הבלתי תלוי (דב״ת) הוא שמה של רגולטורית התקשורת לשעבר אווה מדז׳בוז׳. מדז׳בוז׳ הייתה יו״ר הרשות השניה לרדיו ולטלוויזיה, אחד ממוסדות הרגולציה בתחום התקשורת בישראל. והיא מועמדת לדירקטוריון מטעמו של אלי עזור. האחרון, כאמור, נחשב לטייקון תקשורת, והוא מחזיק בנכסי התקשורת של מעריב, ג׳רוזלם פוסט, ושידורי הספורט צ׳רלטון, כך שקשה להשתחרר מהתחושה שבשוק התקשורת הישראלי הצפוף אין נגיעות מסועפות בין כלי התקשורת והרגולטורים השונים, בפרט שבשנה האחרונה אתר וואלה ניסה להרים פרויקט שידורים.

מאחורי השמות הנוצצים עומד, כאמור, מאבק יצרי של כוח והשפעה, אך גם מאבק על עיצוב אופן ניהול חברת האחזקה בגז. האם חברת הגז תהיה מאופיינת כחברה הנתונה לשליטה או לא, האם הניהול שלה יהיה כשל חברה רזה עם הוצאות שכר מינימליות או חברה נפוחה.

מבנה הבעלות בתמר פטרוליום הוא כדלהלן: לאלי עזור אחזקות של כמעט 25% ולאהרון פרנקל אחזקות של כמעט 25%, למוטי בן משה אחזקות של כמעט 7% ולמנורה אחזקות של 12.5%. הסיבה שעזור וכן פרנקל עצרו רגע לפני שהגיעו ל-25% נעוצה בצורך החוקי בהצעת רכש לכלל ציבור המשקיעים כדי להגדיל את האחזקה בחברה ציבורית מעבר ל-25%.

מכתב חריג

בימים אלו פורסם בכלכליסט, כי פרנקל פנה למנורה וביקש מועדת ההשקעות שלה שלא תצביע עבור מינויה לדב״ת של אווה מדז'בוז', משום שכאמור, זו מזוהה עם עזור, לו פעילות תקשורת ענפה, כשמנגד מדז׳בוז׳ היתה יו״ר הרשות השניה. כמו כן, מבקש פרנקל, כי מנורה לא תצביע עבור כהונה נוספת לברק משרקי בתפקיד המנכ״ל.

במכתבו, מכנה פרנקל את אופן התנהלות דירקטוריון חברת תמר פטרוליום "לא תקין ולא חוקי" והוא מטיח בדירקטוריון כי הוא מתנהל ״תוך ניגוד עניינים אישי ומוסדי, ובניגוד מוחלט לנורמות הנהוגות בחברות בעלות ממשל תאגידי תקין״. מכתב זה, שנשלח על ידי עורכי דינו של פרנקל איתן שמואלי, ארז דר לולו וצח כהן ממשרד עורכי הדין ליפא מאיר, הנחשב חריג בסגנונו בשוק ההון הישראלי, מרמז כי פרנקל רואה בעין לא יפה שחברת תמר פטרוליום תעבור לשליטתו של אלי עזור, כאשר לשניהם שיעור אחזקה דומה (כאשר לפרנקל יתרון קל).

שכר נדיב

הביקורת האמורה מצד פרנקל נשמעת לצד ביקורת נוספת שפורסמה לאחרונה על הבזבוז בהוצאות השכר הנדיבות בחברה, כאשר חברת תמר פטרוליום אינה צריכה הוצאות שכר כה נדיבות עבור שירותי ניהולה, ואין הצדקה לשכבת ניהול באחוזי משרה נמוכה ובשכר כה גבוה. בפרט, כשתמר פטרוליום אינה מעורבת באופן עמוק בעניינו של מאגר הגז תמר.

וכאן חשוב להבין את האופן שבו מתנהל מאגר הגז תמר. המאגר מוחזק בכ-25% על ידי חברת שברון האמריקאית, והיא המבצעת את כל האופרציות ההנדסיות הנדרשות כדי להקים את מתקני הקידוח ולבצע את הקידוחים והשאיבות וכל מערך הפקת הגז.

כמו כן, גם חוזי מכירת הגז והשיווק, ברובם המכריע נעשים על ידי חברת שברון, כאשר שותפותיה הישראליות של שברון, ישראמקו, מובאדלה (קרן האחזקות של ממשלת אבו דאבי), אלון חיפושי גז, תמר פטרוליום ופרנקל מעורבים בעיקר ברמת הפיקוח על השיווק ועל מדיניות השיווק אך אינן מבצעות בפועל את מערך שיווק הגז.

אפילו היקף פעילות השותפויות מול הרגולציה, רזה באופן יחסית, ועוסקת בעיקר בסוגיות של 'מדיניות' כמו שאלות של יצוא הגז, כאשר גם סוגיות אלו מובלות על ידי שברון, כך שבמבנה תאגידי כזה, הוצאות שכר נדיבות של מיליוני שקלים למנכ״ל וליו״ר אינם נראים כמו הוצאות שנועדו לטייב את ניהול ענייני האנרגיה.

הרשות לני"ע תכריע?

ברקע הדברים האמורים, חשוב לציין, כי סוגיית שליטה בחברה ציבורית באחזקות כה נמוכות הפכה לסוגייה מרכזית בשוק ההון הישראלי. אם בשנים האחרונות סוגיה זו עמדה בעיקר סביב שליטתם של מגה אור ואלקו בדיסקונט השקעות, כיום סוגיה זו מתעוררת בחברות נוספות, למשל: חברת שופרסל, בה האחים אמיר רכשו מעט פחות מ-25% משופרסל, אך ניסו למנות את הפרו׳ יצחק שפירא לתפקיד יו״ר; או סוגיית שליטתה של קרן סרצ׳לייט בבי-קום ובבזק, כאשר זו ביקשה לאחרונה לרדת באחזקותיה, וכך גם סוגיית אחזקתה העתידית של קרן פורטיסימו המנוהלת על ידי יובל כהן, וחתמה לאחרונה על הסכם לרכישת השליטה בסלקום.

עתה, סוגיה זו באה לידי ביטוי בתמר פטרוליום, ואך טבעי שהרשות לניירות ערך לא תוכל עוד להתעלם מסוגיות השליטה ותוציא חוות דעת בעניין. ללא ספק, אם ייכנס לעובי הקורה, יהיה זה אחד המבחנים הראשונים והמרתקים שיתגלגלו לפתחו של יו"ר הרשות לניירות ערך הנכנס, עו"ד יוסף (ספי) זינגר.