מבחנו של הסכם המס הגלובלי – בארה”ב

למרות הכותרות הגרנדיוזיות הסכם מס בינלאומי חדש עדיין רחוק – המבחן הראשון שלו דווקא בארה”ב • בדרך ל-5 מתחילים להוריד (לאט) את הרגל מהגז • עוד ביום חמישי, למרות עליית האינפלציה הבנק המרכזי בגוש האירו לא צפוי למצמץ השבוע • אנו סבורים שמחיר הנפט בשיווי משקל צריך להיות נמוך יותר • ובארץ: נמשך המומנטום החיובי בצריכה – אנו מצפים לנתוני הכנסות ממסים חזקים גם במאי • בנק ישראל ממשיך לרכוש מט”ח כדי למנוע ייסוף מהיר בשקל. הבנק גם המשיך לרכוש אג”ח ממשלתי אך בקצב מתון יותר. להערכתנו , בהחלטת הריבית הבאה (ביולי) הבנק ישקף לציבור את צמצום קצב הרכישות

משרדי גוגל | צילום: ארכיון

בעולם

שרי האוצר של ארגון ה-G7 הסכימו על עקרונות רפורמת מיסים בינלאומית שתכלול מס חברות מינימלי של 15 אחוזים, לצד מיסוי הרווח ממכירת נכסים לא מוחשיים על ידי חברות גדולות במדינות בהן נעשית הצריכה. הדבר יגדיל את ההכנסות ממסים של המדינות הגדולות ויפגע בעיקר במקלטי המס הבינלאומיים (לרוב מדינות קטנות שמעודדות התאגדות חברות בינלאומית ע”י מס חברות נמוך או הטבות). ההשפעה על ענקיות הטכנולוגיה איננה חד משמעית כי לצד מס אפקטיבי גבוה יותר הדבר יעצור את התביעות הפרטניות של מספר מדינות למסות אותם באופן ישיר ולא ימנע מהן המשך תכנון מס יצירתי. למרות הכותרות הגרנדיוזיות יש לזכור שהצעות דומות למיסוי נעשו כבר בעבר, במיוחד כולל ניסיון של הנשיא טראמפ, אך ללא הצלחה בשל המספר הגדול של מדינות שצריכות להסכים. בנוסף, יש לזכור שמדובר בתהליך חקיקה ארוך (לפחות שנה וחצי).

התמיכה של ארה”ב בנושא מתקשרת להערכתנו לדיווחים האחרונים על המשא ומתן במסגרת התקציב ותוכנית ההרחבה הנוספת של הממשל. כאשר פורסם שהנשיא מוכן לוותר על העלאת מס החברות (כפי שציינו בעבר) ל-28 אחוזים בתמורה למס חברות מינימלי של 15 אחוזים, לאור העובדה שכרבע מהחברות הגדולות במשק משלמות מס אפקטיבי נמוך יותר. העברת חוק זה בארה”ב הינה תנאי הכרחי לקידום סוגיית המס המינימאלי גם בעולם.

 

ביום חמישי, צפוי להתפרסם בארה”ב מדד המחירים לצרכן לחודש מאי כאשר הצפי שלנו למדד 0.4 אחוז דבר שיביא את האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים ל-4.6 אחוזים (ואחרי המדד הבא ל-5 אחוזים ואז תתחיל לרדת).

הבנק המרכזי בארה”ב הודיע שעד לסוף השנה הוא מתכנן למכור את תיק ניירות הערך הקונצרני שלו על סך כ-14 מיליארד דולר, אך להערכתנו הסכום היחסית קטן (כל השוק קרוב ל-10 טריליון דולר) לא צפוי להשפיע על המרווחים. ההכרזה של ה-Fed בשנה שעברה שירכוש עד 750 מיליארד דולר (בשילוב תוכנית הלוואות נוספת), כולל אג”ח מתחת לדירוג השקעה היה אחד מהגורמים העיקריים שתרמו ל’תיקון’ החד בשווקים הפיננסים, לירידה במרווחי האשראי ואפשרו זרימה תקינה של אשראי בעיקר לחברות הגדולות במשק. הידיעה שבמשבר הבא (תמיד יהיו עוד משברים) ‘תחמושת’ זו נמצאת בידי הבנק המרכזי מקטינה מאוד את הסיכון בעלייה דומה במרווחים הממוצעים בעתיד.

הפרסומים הללו לצד המשך השיפור בשוק העבודה מחזקים את הערכתנו שהמהלך הבא של הבנק יהיה צמצום תוכנית רכישות אג”ח הממשלתיות, ואנו ממשיכים להאמין שההסתברות לעליית תשואות גבוהה מההסתברות לירידה.

גם בגוש האירו האינפלציה צפויה להמשיך ולעלות בחודשים הקרובים. כאשר עלייה של כמעט 8 אחוזים במדד המחירים ליצרן תורמת רבות לכך ולכן אנו מצפים שבחודשים הקרובים האינפלציה (במבט לאחור) תגיע גם ל-3 אחוזים (4% בגרמניה).

יחד עם זאת, בניכוי מחירי המזון והאנרגיה האינפלציה איננה כה גבוהה לכן אנו צופים שבהודעת הריבית השבוע (חמישי) נגידת ה‑ECB תודיעה שקצב הרכישות המוגבר של אג”ח יימשך, ושהם לא קרובים לדון בצמצומה. זאת, למרות שאנו צופים שהבנק יעדכן כלפי מעלה את תחזיות הצמיחה והאינפלציה.

870/135 ליינר ארטקל

קרטל אופ”ק (+רוסיה) הסכימו שהחל מיולי תגדל הפקת הנפט היומית בכמעט חצי מיליון חביות. למרות הפרסום מחיר חבית נפט המשיך לעלות, כנראה בשל הצפי לגידול מהיר יותר בביקושים לאור השיפור בתחזיות הצמיחה לארה”ב, אירופה וסין השנה.

אנו סבורים שמחיר הנפט בשיווי משקל צריך להיות נמוך יותר על רקע האפשרות של חידוש ההסכם עם איראן ובמיוחד מאחר שבמחיר הנוכחי סביר שיצרני פצלי הנפט בארה”ב יחזרו להגדיל את התפוקה.

 

בארץ

למרות ההסלמה במצב הביטחוני במאי, מדד סקר מגמות בעסקים של הלמ”ס המשיך להצביע על שיפור ברוב הענפים כולל המלונאות. במסחר הקמעונאי חלה ירידה קלה. נתון זה ממשיך לאותת שהצמיחה ברבעון השני תהיה גבוהה. כך גם נתוני הצריכה הפרטית, כאשר סך המכירות בכרטיסי אשראי זינקו בשבועיים האחרונים של מאי (לאחר הירידה הקלה בזמן הסלמה בדרום). לכן, אנו מצפים לנתוני הכנסות ממסים חזקים גם במאי.

קצב רכישות המט”ח המוגבר של בנק ישראל נמשך במאי כאשר הבנק רכש עוד 3 מיליארד דולר. להערכתנו, עוד השנה סך היתרות יחצה את קו ה‑50 אחוזים מהתוצר, דבר המהווה ‘כרית ביטחון’ משמעותית כנגד פיחות חד ועקבי במשברים עתידיים. הבנק קרוב כחודשיים מלהגיע לתקרת הרכישות במט”ח שהכריז בתחילת השנה (30 מיליארד דולר), וסביר שבאחת מ-2 החלטות הריבית הקרובות יכריז על הגדלה נוספת של התקרה.

בגזרת האג”ח, בנק ישראל המשיך לרכוש אג”ח ממשלתיות אך בקצב נמוך יותר (3 מיליארד ₪). להערכתנו, בהחלטת הריבית הבאה ביולי הבנק יאותת שימשיך לתמוך בשוק האג”ח אך במתכונת מצומצמת, נוכח העלייה באינפלציה והשיפור במצב הכלכלי.

 

הכותב הוא ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה