חד פעמי: מחיר ה'השתמש וזרוק'

מה עתיד הפלסטיק והמוצרים החד פעמיים? מה ולמה הטרנד העולמי המדבר על קיימות וצרכנות ירוקה? ואיך וכמה זה עלול להשפיע לנו על הכיס ואולי אף על הכשרות • דוד שלומוביץ בכתבה מקיפה ו'חד פעמית' לביזנעסופ"ש, על הפלסטיק ומוצריו, על הדעות, האידאות והחוקים הנגזרים בעולם, ועל החשש בין תלמידי הישיבות מפני חזרת כוסות הפלסטיק התכולות, לשולחנות ארוחת הבוקר שלהם

אוקיאנוס חד פעמי | צילום: אתר Pixabay

ביום שלישי הקרוב יצעדו תושבי הארץ לעבר הקלפיות לממש את זכותם הדמוקרטית ולהצביע לאישים ולמפלגות הקרובים לליבם, ובמקרה של המגזר החרדי לרבם. רבים מגולשי 'ביזנעס' יניחו בוודאי במעטפה את הפתק עם האות השלישית המסמלת את המפלגה החרדית האשכנזית.

וכך נכתב במצע של המפלגה בסעיף איכות הסביבה: "מתוך הכרה בחיוניותה של איכות הסביבה, ומתוך דאגה והקפדה על שמירת בריאותו של ציבור האזרחים, תפעל 'יהדות התורה המאוחדת' (המצע נכתב לפני שהוכנסה השבת לשם המפלגה. ד"ש) למניעת מפגעים סביבתיים, נזקים אקולוגיים, בריאותיים וחזותיים, ביבשה, בים ולאורך חופי הארץ הנהרות ובמקווי המים, בתעלות ובאוויר, ונדאג לטיפוח היופי הטבעי הנהדר של ארצנו הקדושה. נדאג לשיפור איכות החיים בשכונות החרדיות, לשטחי-ירק, לגנים, למתקני משחקים ולמקומות מנוחה ומרגוע".

נושא איכות הסביבה סבל תמיד מיחס אמביוולנטי במגזר החרדי. מצד אחד ניצבים בגאון מקורותינו אשר מצביעים על החשיבות הרבה בשמירת איכות הסביבה: "לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ", או במדרש קהלת "תַּן דַּעְתְּךָ שֶׁלֹּא תְּקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי". ומן הצד השני ניצבים ארגוני הירוקים המכשילים או מעכבים פרויקטים למגורים למשל, תחת הטיקט של איכות הסביבה.

גם המשרד לאיכות הסביבה שהפיק במשך השנים אינספור פרסומים לשמירה על איכות הסביבה הפנה רק מספר אפסי מהם, אם בכלל, למגזר החרדי. גופי תקשורת שאינם אוהדים את המגזר החרדי, משתמשים תדיר בתמונות של פארקים מלוכלכים בתקופת בין הזמנים, כדי להסית נגד המגזר החרדי. הם שוכחים כיצד נראים אתרי הטבע והגנים לאחר יום העצמאות.

לא היינו נדרשים לנושא איכות הסביבה אילולא הודיע לאחרונה שאול מרידור, יו"ר אגף התקציבים באוצר, על תוכנית משרדו להטיל מס מיוחד על כלי הפלסטיק החד-פעמיים כחלק מחבילת הטיפול בגירעון המדינה. משרד האוצר, ברמה לא מבוטלת של ציניות טהורה, רוכב על גל המחאה העולמית נגד הפלסטיק ומוצריו החד-פעמיים ומציע להטיל את המס במסווה ירוק, עם ריח מתקתק של דאגה לאיכות הסביבה.

מדוע נזעק העולם נגד הפלסטיק?

בעבר הלחם היה נמכר בשקית נייר, ולמכולת הלכו עם סל מבד. בשנות ה-60 הוחלפו בקבוקי החלב מזכוכית בשקיות ועידן הפלסטיק החל. היכנסו היום לסופר ותראו כי מלבד קופסאות השימורים והריבות כל המוצרים בסופר מצופים בפלסטיק מסוג כזה או אחר, קשיח, עבה, דק או מרשרש.

בשנים האחרונות הוזלו מאוד מוצרי ה'חד פעמי' והמספרים מדברים היום על מיליארדי כוסות שנזרקים מדי יום לפח בכל העולם. בשונה מחומרים אחרים המתכלים בטבע, עידן הפלסטיק הביא אתו בעיות אקולוגיות רבות. הוא מייצר כמויות אדירות של פסולת שלא את כולה ניתן למחזר. החופים טונפו, והימים והאוקיאנוסים החלו לצבור כמויות של פלסטיק שפגעו בחי ובכל שרשרת המזון.

פסולת הפלסטיק המוטמנת, מתפרקת באיטיות רבה ומפיקה בתהליך חומרים רעילים הנספגים בקרקע ומגיעים לפעמים גם למחזור השתייה שלנו. כמות עצומה מפסולת הפלסטיק מגיעה בסופו של דבר אל הים. מחקרים בעולם טוענים כי כ-12 מיליון טונות של פלסטיק נשטפים לים מידי שנה – מדובר בטון אחד כל כמה שניות. באוקיינוס השקט, בין קליפורניה להוואי, משתרעת רצועת אשפה ענקית ששטחה 1.6 מיליון קמ"ר, פי 2.5 משטחה של צרפת, פי 80 משטחה של ישראל.

הפסולת מצטברת בים לאיים צפים גדולים או מתפרקת לחתיכות קטנות שיוצרות את בעיית המיקרו-פלסטיק שכתבנו אודותיה לפני כשבועיים. אלו חלקיקים זעירים שאינם ניתנים לסינון וחודרים לגוף האדם דרך המים והדגים בכמויות לא ידועות ונזקיהם אינם נמדדים עדיין. כמויות הפלסטיק שמיוצרות בעולם הן עצומות. מדובר על כ-320 מיליון טונות פלסטיק שיוצרו בשנת 2016 כשהתחזית היא שעד שנת 2030 הכמות תוכפל.

כך פורסם למשל כי קשיות חד-פעמיות לשתייה מהוות 5 אחוזים מכלל הפסולת בחופים ופוגעות, בין השאר, בצבי ים. לפני ארבע שנים 'זעזע' את העולם סרטון שצולם בקוסטה ריקה המתעד צב ים כשבאפו תקועה קשית באורך של 12 ס"מ. ניתוחים שלאחר המוות שנעשו ללווייתנים העלו כמויות עצומות של פסולת פלסטיק. עוד ועוד חיות נפגעו ומתו, המצלמות תקתקו העיתונים כתבו והעולם כולו נכנס ללחץ והחל להתנגד לפלסטיק.

העולם קובע: חד פעמי אאוט

שימו לב לרשימה הבאה: בצרפת אושר בשנת 2016, החוק האוסר על מכירת צלחות, כוסות וסכו"ם חד פעמיים, אלא אם כן הם מיוצרים מחומרים טבעיים מתכלים. הוא יכנס לתוקף בשנה הבאה. האיחוד האירופי הודיע כי כוסות שתייה חד פעמיות צריכות להיעלם עד שנת 2021. ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, הודיע כי משנת 2022 ייאסר במדינה השימוש בכלים חד־פעמיים ובשקיות פלסטיק. מדינת ניו-יורק הכריזה על הפסקה גורפת של השימוש בשקיות פלסטיק. קנדה הודיעה על איסור שימוש בפלסטיק חד-פעמי עד שנת 2021.

רוצים עוד? בבקשה. קליפורניה, שהגבילה את השימוש בשקיות פלסטיק לפני זמן רב, בוחנת כעת איסור להשתמש אפילו בפקקי פלסטיק בבקבוקים. טייוואן קבעה את 2030 כמועד לסיום השימוש בכוסות חד פעמיות. האיחוד האירופי פרסם את תכניותיו להפסקה הדרגתית של שימוש בפלסטיק חד פעמי. במדינות האיחוד האירופי ייאסר השימוש במוצרי פלסטיק חד פעמיים כמו סכו"ם, קשיות וקסמי אוזניים. האיסור יהיה תקף החל משנת 2021 והוא כולל גם מכלי אחסון למזון, בקבוקי שתייה העשויים מפוליסטירן ומוצרים אחרים שמיוצרים מפלסטיק שאינו מתכלה.

לא רק המדינות נכנסו למגננה בנושא. גם חברות מסחריות החלו רוכבות על הגל הירוק, אם לשם המטרה הגלובלית של איכות הסביבה ואם למטרה עסקית טהורה של הגברת המכירות.

בארה"ב משתמשים מדי שנה בכ-120 מיליארד כוסות קפה עשויות נייר, פלסטיק וקלקר. מדובר על כחמישית מהכמות הגלובלית. מקדונלד'ס, סטארבקס ורשתות מזון מהיר אחרות, מממנות בכ-10 מיליון דולר את יוזמת NextGen Cup Challenge לפיתוח דור חדש של כוסות רב פעמיות, במטרה להתמודד עם הכמויות האסטרונומיות. בין הרעיונות שנבדקו ניתן למצוא כוסות עשויות נייר ממחוזר, ציפוי על בסיס צמחי שמונע דליפות ותוכניות לעידוד השימוש בכוסות רב פעמיות.

איקאה, יצרנית הריהוט השוודית הודיעה, כי עד שנת 2020 היא מתכוונת להפסיק לשווק בחנויותיה, מוצרים העשויים מפלסטיק חד פעמי. ההצהרה מתייחסת הן למוצרי הריהוט והן לכלים בהם נעשה שימוש במסעדות הרשת. האיסור על מוצרי פלסטיק יהיה תקף בכל מאות חנויות החברה מסביב לעולם כולל בישראל. הודעת איקאה מצטרפת לשורה ארוכה של יצרנים ומשווקים בכל העולם, המקבלים פרסום חינם כשהם עושים נפשות נגד שימוש במוצרי פלסטיק חד פעמיים כגון קשי שתייה, כוסות ושקיות.

היי-טק בטחון וחד פעמי

ואצלנו. חוק המחזור והפיקדון בתחום בקבוקי המשקה והאריזות הניב הצלחה חלקית ומוגבלת. 'חוק השקיות' לעומתו שנכנס לתוקף ב-2017 וחייב היטל של 10 אגורות לשקיות ברשתות המזון. הראה הצלחה מיידית. על פי הפרסומים, עם כניסתו לתוקף ירד השימוש בשקיות ניילון במעל ל-80%. כך שאין פלא שארגוני הירוקים מנסחים בשנה האחרונה את החוק נגד הכלים החד פעמיים במטרה להגישו לכנסת הבאה דרך הלוביסטים שלהם.

Inner

 

רעיון הטלת מס גרידא על החד פעמי, עצבן את אוהדי איכות הסביבה. "מה תהיה התועלת של אותו מס-פלסטיק?" שואלת שני אשכנזי בטור דעה ב'גלובס', "התועלת לקופת המדינה ממיסוי של כלים כה זולים, תהיה מינורית לעומת הטלת מסים ירוקים אפקטיביים אחרים". כתחליף, היא מציעה שורה של מיסים ירוקים, ממס גודש בכבישים; מס פחמן, שיקטין את פליטות הפחמן מדלקים פוסיליים; הגדלת סכום הפיקדון הנמוך להכעיס (אותה) על בקבוקי משקה, עד החלת פיקדון על כלל הבקבוקים הנמכרים.

לסיכום היא מביעה תקווה שאולי לאחר הבחירות "יכריז ראש הממשלה על מצב חירום אקלימי ושורת צעדים להפחתת הפליטות, ואולי אפילו בצעד סמלי קטן – ויתור על כלי הפלסטיק החד-פעמיים, תחילה, בישיבות ובמוסדות הממשלה".

ואילו פרופ' עדי וולפסון שפרסם ב-Ynet מאמר דעה נגד העלאת המס טוען, כי צריך לאסור לגמרי שימוש בכלים חד פעמיים. "ממשלת ישראל החדשה תהיה חייבת להידרש לנושא ולהכריז על הפסקת הייצור, הייבוא והשימוש בכלי פלסטיק חד-פעמיים. זה לא רק סביבתי יותר, זה גם כלכלי יותר, וכדאי שהאוצר ימצא מקור אחר ונכון יותר לצמצום הגירעון הלאומי".

על פי המחקרים של עמותות הירוקים, ישראל מוגדרת כיום כמדינה מובילה בכמות צריכת החד פעמי ומדורגת במקום השני בעולם. הערכות המקלות מדברות על שוק המגלגל 500-700 מיליון שקלים בשנה, ואילו 'אדם טבע ודין' ואחרים מדברים על צריכה בשווי של למעלה מ-2 מיליארד שקלים. לטענתם, משק-בית ממוצע רוכש בשנה כלים חד-פעמיים ב-776 שקלים.

אינדיקציה נוספת לפריחה בתחום, מספק אתר 'כלכליסט' המצביע על שתי עסקאות גדולות: ביוני 2017 רכשה קרן אייפקס 55% מרשת קמעונאות הדיסקאונט מקס סטוק, שחקנית מרכזית בענף החד־פעמיים, לפי שווי של 300 מיליון שקלים. ובמאי 2018 רכשו ענקית חומרי הניקיון סנו ורו"ח יצחק סוארי 50% מיבואנית הכלים החד־פעמיים ווינפאק (Winpac), בעסקה שהוערכה ב־135 מיליון שקלים.

נתוני הלמ"ס מסבירים זאת ביתר שאת. אחוז אוכלוסיית בני 24-0 מסך כל האוכלוסייה בישראל עומד על סך של 42.7% לעומת כ-33% בלבד בארה"ב ו-23%-29% במדינות האיחוד האירופי. יש לכך השלכות רבות מאוד, אחת מהם היא השימוש המוגזם במוצרים חד פעמיים. הדור הצעיר והתזזיתי צורך את אופציית החד-פעמי, פי כמה וכמה מהדור המבוגר והרגוע של אירופה. אחרים יאמרו כי כשעוסקים בהייטק ובביטחון ואוכלים ליד המחשב או בעמדת השמירה, אין זמן לכלים רגילים.

חד פעמי לנצח נצחים

בדו"ח מיוחד שפרסמו בנושא 'אדם טבע ודין' הם התייחסו גם לפן הכשרותי והחרדי של הנושא. "חגי האביב מלווים בהרבה עבודת הכנה והגשה, והשימוש בכלים חד־פעמיים חוסך לנו חלק מהעבודות האלה. בנוסף, רבים בישראל שומרים על כשרות בפסח". הם מוסיפים כי "פסח ויום העצמאות הפכו ל'חגים החד־פעמיים', שבהם מקובל לארח משפחה וחברים. אלו הם שניים מהגורמים הבולטים לשימוש נרחב בכלים חד־פעמיים". וגם מקומו של המגזר החרדי לא נפקד מהדו"ח, "בחברה החרדית השימוש בכלים חד־פעמיים הפך לתופעה גורפת".

האמת שכיום קצת קשה להבין איך אפשר היה להסתדר ללא ההמצאה החד פעמית הזו. די להעיף מבט במכולות האשפה במוצאי חגים ובפרט בסמוך למקומות ההסעדה של קיבוץ המוני חסידים, כדי להבין שאנחנו בבעיה אמיתית המחייבת פתרון.

גם מהנוף בישיבות, נעלמו עם השנים הצלחות והכוסות הכתומות והכחולות מחדרי האוכל, לטובת כלים חד פעמיים. העלות הגבוהה של כלים שבירים אלו יחד עם כוח אדם הנצרך כדי לשטוף ולארגן את הכלים הללו היא גבוהה, ועדיין לא דיברנו על הוצאות של סבון וספוגים לשטיפת כלים וכמויות מים אדירות. אפילו מדיחי ענק לא פתרו את הבעיה במלואה וגררו את הישיבות להוצאות.

בשנים האחרונות, חברות אחדות לייצור חד פעמי, הדקיקו את הצלחות לעובי של נייר עיתון, קיצרו והקטינו את הסכו"ם והורידו את המחיר של הכלים החד פעמיים לרצפה. המחירים הנמוכים גרמו לאמא של משפחה בת עשר נפשות, לחשב מחדש עלות-תועלת בין שטיפת הררי כלים לבין השימוש בחד פעמי בשלושת סעודות השבת. בנוסף החלו החברות לייצר ליינים מפוארים של סטים חד פעמיים לשולחן שבת חג או שמחות משפחתיות והסרוויסים החלו לעלות אבק במזנון הסלון.

מאות חנויות המשווקות למגזר החרדי חד פעמי בלבד, נפתחו בשנים האחרונות, לצד חנויות המזון והמקס-סטור המוכרות כמויות ענק של מוצרים חד פעמיים. הרשתות מפרסמות בערבי חגים תמונות של שולחנות חג מעוטרים ומסודרים על טהרת החד פעמי.

מס על המוצרים החד פעמיים עלול לפגוע פעם נוספת במשפחות ובמוסדות. איסור שימוש גורף ירע את המצב בכל שדרות הציבור ויחייב חישוב מסלול מחדש. נקווה שח"כינו יעמדו על המשמר וימנעו את הפגיעה.

נושא נוסף שנפתר עד כה בסיוע הכלים החד פעמיים, הוא עניין הכשרות במלונות ובמסעדות. כאשר יש עסק המגיש מוצרי חלב ובשר בנפרד, יעדיפו תמיד נותני הכשרות, את השימוש בכלים חד פעמיים. זה פותר להם הרבה כאב ראש, בבדיקת אי ערבוב הכלים חלילה והכשרתם. במידה ואכן יצליחו המהפכנים להחזיר אותנו אל תקופת האבן, יעבדו נותני הכשרות הרבה יותר קשה.

נסיים בקריצה קלה. "יש כאן טרגדיה מיתוגית, לא פחות", טוענת ליאת צבי, מומחית לשיווק סביבתי, שלוקחת חלק ביוזמה לשנות את שמם של הכלים. "לקרוא לכלי פלסטיק שיישאר פה הרבה אחרינו 'כלי חד-פעמי' זה פשוט לא נכון. אלו 'כלי נצח', הם לא מתכלים והם הכול חוץ מחד-פעמי".

Inner

3 תגובות ל: "חד פעמי: מחיר ה'השתמש וזרוק'"

  1. תן דעתך שלא תחריב ותקלקל את עולמי" לא הולך בשפו"א על השחתה גשמית אלא על רוחנית וצריך להיזהר מגילוי פנים בתורה שלא כהלכה.

  2. כלובי הבקבוקים הגדולים הם סבסוד, צריך לקחת פקדון גם על הבקבוקים הגדולים.
    יש לבצע מחקר לחומר שיחליף את הפלסטיק, מאיזה מימון? ממס על הפלסטיק הנצרך כיום.
    באופן כללי, צריך להפסיק להאשים את הצרכן הקטן, צריך לפתח חומר אלטרנטיבי.
    השיטה הקיימת לפיה הצרכן הקטן תמיד אשם, לא תביא לפתרון הבעיה. מחקר ופיתוח חומר אלטרנטיבי יביא לפתרון נכון של הבעיה.

  3. בושה וחרפה שאנשים ממשיכים להשתמש בכלים האלה ולטנף ככה את העולם, בעיית החגים והנוחות, לא אמורה לעלות בחשיבות על שמירה על הסביבה

כתיבת תגובה