מדד: איכות החיים של החרדים אינה מאוד שונה משל החילונים

למרות הפערים החומריים: מדד של המכון החרדי למחקרי מדיניות קובע באופן מעט מפתיע, כי איכות החיים היחסית של האוכלוסייה החרדית אינה מאוד שונה מזו של האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית, חרף הפערים המשמעותיים הקיימים ברמת החיים החומרית • ומהיכן זוכה הציבור החרדי לשאוב סיפוק?

אילוסטרציה | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

נתונים מפתיעים למדי במדד איכות החיים 2019 שמפרסם המכון החרדי למחקרי מדיניות. החוקרים ניצה (קלינר) קסיר, דמיטרי רומנוב, אסף צחור שי,
שקד אדר, צחי בן-שימול ונעם מרשה גילו במדד איכות החיים 2019, שאיכות החיים היחסית של האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית ממשיכה להיות הגבוהה ביותר, ושל האוכלוסייה הערבית עודנה הנמוכה ביותר.

באופן מעט מפתיע, איכות החיים היחסית של האוכלוסייה החרדית אינה מאוד שונה מזו של האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית, חרף הפערים המשמעותיים הקיימים ברמת החיים החומרית. נראה כי הציבור החרדי שמח בחלקו ומוצא סיפוק בחיים של תורה לצד חיי קהילה ובריאות טובה.

ערך המדד (בטווח הנע בין 0 ל-1) עבור יהודים לא-חרדים עומד על 0.71, בהשוואה ל-0.64 עבור חרדים ו-0.18 עבור ערבים. השנה, חושב המדד גם לשנים קודמות, כדי לאפשר בחינה לאורך זמן. בחינה זו מראה כי המיקום היחסי של קבוצות האוכלוסייה השונות לא השתנה מאז שנת 2013, ויש שיפור מסוים באיכות החיים היחסית של החברה הערבית.

חידוש מעניין נוסף במדד זה הוא בהצגה של מדד שינוי באיכות החיים של כל אחת מקבוצות האוכלוסייה בהשוואה לאיכות החיים שלה בשנת 2012, שנקבעה כשנת הבסיס.

כלל האוכלוסיות חוות שיפור באיכות החיים מאז 2012. האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית והאוכלוסייה הערבית מאופיינות בשיעור עלייה מצטבר דומה במדד איכות החיים. לעומתן, איכות החיים של הציבור החרדי עולה בצורה פחותה.

לדברי החוקרים, חשוב לזכור כי נקודת הפתיחה של כל אחת מקבוצות האוכלוסייה היא שונה. לאחרונה קיימת האצה בשיפור באיכות החיים של האוכלוסייה הערבית, ככל הנראה כתוצאה מהשקעת משאבים גוברת באוכלוסייה זו מצד המדינה.

כתיבת תגובה