מדד המחירים, מט"ח ומה שקורה בעולם

המטבע הבריטי הנוכחי. צילום: Valeri Potapova | שאטרסטוק

בשישי הקרוב יתפרסם מדד המחירים לצרכן האחרון לשנת 2021. להערכתנו המדד יעלה ב-0.1 אחוז, כאשר עלייה במס הרכישה, במחירי המזון וההלבשה יקוזזו עם הירידה במחיר הדלק. יש לציין שיש אי-וודאות בנוגע למדידה של מחירי הטיסות לחו"ל שהצטמצמו משמעותית בעקבות ההגבלות החודש. בכך תסתכם האינפלציה בשנת 2021 ב-2.6 אחוזים. גבוה בהרבה מהתחזית בתחילת השנה אך בתוך גבולות יעד בנק ישראל (1-3 אחוזים). למרות הכותרות בעיתונות על עליות המחירים, התחזית שלנו ל-12 המדדים הקרובים עומדת על 1.8 אחוזים, תחזית זו נמוכה משמעותית מהתחזית הגלומה בשוק האג"ח שכבר גבוהה מהציפיות הגלומות בארה"ב. להערכתנו, אינפלציה נמוכה יחסית לצד חוזקו של השקל, יאפשרו לבנק ישראל מרווח תמרון רחב. אנו צופים שהריבית בארץ לא תעלה לפחות עד הרבעון האחרון של 2022 גם כאשר נראה עליית ריבית בארה"ב.

רכישות המט"ח של בנק ישראל עמדו בדצמבר על 0.7 מיליארד דולר, נמוך בהשוואה לחודשים האחרונים. בסיכום 2021 הבנק רכש כ-35 מיליארד דולר (56 מיליארד בשנתיים האחרונות). אנו מאמינים שבנק ישראל ימשיך וירכוש מט"ח גם ב-2022, אך לאור השיפור בשוק העבודה והציפיות הגבוהות לאינפלציה בשוק ההון, אנו סבורים שקצב הרכישות יהיה נמוך בהרבה. במקביל, בנק ישראל הגיע רשמית לתקרת 85 מיליארד ₪ באג"ח הממשלתיות. כפי שציינו בעבר, סיום הרכישות מגביר את הסיכוי לעליית תשואות ולתנודתיות בשוק.

כמו בכל סוף שנה הוצאות הממשלה מזנקות בדצמבר, אך ב-2021 נשבר שיא של כ-60 מיליארד ₪ (גם בניכוי הוצאות תוכנית הסיוע). למרות זאת הגירעון כאחוז מהתוצר הפתיע וירד קלות ל-4.5 אחוזים (ב-12 החודשים האחרונים) חצי מהתחזית בתחילת 2021. חודש נוסף של הכנסות גבוהות ממסים שעמדו על כ‑34.6 מיליארד ₪ תרמו לכך. הגידול נרשם במיסים הישירים ובמיוחד בעלייה במיסים משכר, משוק ההון ושיא חודשי במיסוי מקרקעין (המשך פעילות מוגברת לאור הצפי להעלאת מס הרכישה). להערכתנו הגירעון ימשיך במגמת הירידה בתחילת 2022, דבר התומך בדירוג האשראי של ישראל ובהמשך התחזקות של השקל.