מדוע בנק ישראל רואה בפינטק סיכון?

דו"ח הסיכונים של בנק ישראל: מדוע בנק ישראל רואה בפינטק סיכון? עופר כרמל סבור שעם קצת חזון, תנופה ואנרגיה, ואם ישראל תשכיל לפתוח את החסמים, תאפשר לגופים פיננסיים חוץ בנקאיים לקבל רישיונות לפעול בישראל, ללא סחבת, נוכל לא רק לשמר את החדשנות הישראלית שכל העולם רוצה לאמץ, אלא לחזק את ישראל כמרכז פיננסי עולמי

פינטק | אילוסטרציה: Zapp2Photo, שאטרסטוק

דו"ח סיכונים חדש של בנק ישראל, מצא כי התחרות מצד גורמים חוץ בנקאיים נתפסת כגורם הסיכון המשמעותי ביותר לבנקים. הדו"ח הוכן באמצעות סקר, שנערך בקרב בנקאים שנשאלו על הסיכונים שהם צופים לבנקים.

כגורם הסיכון השני במעלה, דורג שינויים טכנולוגיים מאפשרי תחרות. לא מחנק  האשראי שנטלו משקי הבית, לא אחוזי המועסקים בגילאי העבודה, לא שוק הנדל"ן. הסיכונים הכי גדולים למערכת, על פי הסקר של בנק ישראל, הם התחרות והטכנולוגיה.

Box

לא מפתיע לפיכך, מדוע הבנקים עושים כל שביכולתם על מנת להקשות על חברות פינטק לפעול בישראל. הם ממאנים לפתוח חשבונות בנק, מעכבים את הפיתוח של הממשקים הטכנולוגיים ומתעלמים מהנחיות המפקחת על הבנקים, הדורשות מהם לשנות את התנהלותם.

אבל האמת הפוכה לגמרי; אמת – שבשאר ארצות המערב ובמיוחד בארה"ב גילו כבר מזמן.

מה שהמונופול של הבנקים בישראל לא הצליח להבין בניגוד לבנקים בחו"ל, הוא שהטכנולוגיה לא תיעלם, היא תמשיך למצוא כיסים של אי יעילות במערכת הפיננסית, ותפתח דרכים לייעל את הפעילויות האלו בצורה זו או אחרת. כמו שלומד כל מנהל – "אם לא ניתן לנצח אותם תצטרף אליהם". בסופו של דבר, יהיו בנקים שירצו לתת שירות יותר טוב ללקוחותיהם ויהיו בנקים שיצטמקו ויאבדו את הרלוונטיות שלהם.

דרוש קצת מעוף כדי לראות ולהבין שעוגת הפיננסים גדלה מאוד בכל שנה, ויש שחקנים רבים שלוטשים עיניים לכל פרוסה ממנה- חברות ביטוח, כרטיסי אשראי, בתי השקעות, מנהלי כספים ואחרים. צריך מעוף כדי להבין שהגלובליזציה מגיעה גם לעולם הבנקאות והפיננסים. כמו שבנקים בינלאומיים מגיעים לישראל הקטנה, בנקים ישראליים יכולים להתרחב לעולם עם מוצרים שמפותחים בארץ. כדאי לבנקים להבין שישראל היא אולי שוק קטן, אבל מעבדה מצוינת לפיתוח מוצרים פיננסיים.

Inner

יש משהו פתטי בכך שרוב חברות הפינטק בעולם רצות ללטביה, שהיא לא כלכלת ענק, רק כי הבנק המרכזי שם החליט שפינטק זה טוב. עם קצת חזון, תנופה ואנרגיה, ואם ישראל תשכיל לפתוח את החסמים, ולצמצם במהירות את הפער ההולך ונפתח בינה לבין העולם, תאפשר לגופים פיננסיים חוץ בנקאיים לקבל רישיונות לפעול בישראל, ללא סחבת, נוכל לא רק לשמר את החדשנות הישראלית שכל העולם רוצה לאמץ, אלא לחזק את ישראל כמרכז פיננסי עולמי.

אבל גם מי שלא מאמין בחזון הזוהר, או מתקשה להבין כיצד הוא ישתלב בו, חייב לאמץ אקסיומה אחת. במוקדם או במאוחר, הטכנולוגיה תגיע לכאן, והמציאות תכופף את ידם של הגופים הגדולים לשתף פעולה עם מגזר הפינטק. ניתן יהיה לעכב את זה בשנתיים, בחמש שנים. אבל בעוד 7-10 שנים הכלכלה תשתנה, והגופים החוץ בנקאיים ישנו אותה. ולכן, מי שיזדרז להתאים את עצמו למצב החדש, מי שיעז לפרוץ לפני כולם, ינצח את התחרות. והאחרים, פשוט ייעלמו.

למעשה, הבנקאים צודקים. הטכנולוגיה והתחרות הם אכן סיכון. סיכון לסדר הישן שהולך ונעלם בכל רחבי העולם. אבל מי מהבנקאים שיעז להסתכל על הסיכונים הללו כסיכויים, מי ממנהיגי הכלכלה הישראלית, שיבין שזה הזמן לפעול במהירות, יהיה המרוויח הגדול. והאחרים? הם יסתפקו במה שיישאר, עד שיגמר.

הכותב הוא מנכ"ל קרדיטפלייס ישראל, העוסקת במתן פקטורינג עסקי באמצעות פלטפורמת P2P

Side
Inner

כתיבת תגובה