ערב ההצבעה על התקציב הבא – זה הזמן להביט מה עשתה הכנסת לפני שלש שנים ולמה בוער לנו שיעבור התקציב • ההוצאה הלאומית לרווחה בשנת 2017, כולל העברות למשקי בית, פנסיות וקצבאות, הסתכמה ב-168.4 מיליארד שקל – 13.2% מהתמ"ג • ובינתיים, הנתמכים יחכו
שי קליין 13.08.2020
קצבה | צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק ויכוח עתיק יומין מתקשה לקבוע האם מדינת ישראל מוגדרת כמדינת רווחה. החוקר נועם תרשיש ממרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל עסק בנושא בשנת 2017. אולם גם לאחר 23 עמודי מחקר וסקירה מקיפה על מדינות רבות בעולם, הוא מתקשה לקבוע זאת במסמרות. "לשאלה לאיזו קבוצת מדינות משתייך משטר הרווחה הישראלי אין תשובה פשוטה", כותב תרשיש במחקרו. "החוקרים המעטים אשר בחנו את מאפייני משטר הרווחה הישראלי הגיעו לא פעם למסקנות סותרות".
כך או כך, ההוצאה הלאומית לרווחה בשנת 2017, כולל העברות למשקי בית, פנסיות וקצבאות, הסתכמה ב-168.4 מיליארד שקל שהם 13.2% מהתמ"ג. כך עולה מסקירת עומק של הלמ"ס בנושא. בדומה לשנים קודמות 82% מתוך סך ההוצאה הלאומית לרווחה נותבו ישירות למשקי בית באמצעות פנסיות לאזרחים ותיקים, וקצבאות לאנשים עם מוגבלויות וזכאים אחרים. 18% הנותרים בסך כ-31 מיליארד שקל, נותבו לייצור ואספקה של שירותי רווחה.
בלמ"ס מציינים בכל אופן כי ההוצאות לרווחה נועדו להבטיח איכות חיים ברמת רווחה טובה לכלל האוכלוסייה בישראל. הוצאות הרווחה כוללות אספקת שירותים, השקעות בנכסים קבועים והעברות כספיות בתחום הרווחה (כגון קצבאות לאזרחים ותיקים, תשלומי פנסיה וקצבאות לאנשים עם מוגבלויות או זכאים נוספים). בהתאם להמלצות הוועדה המייעצת לסטטיסטיקה על ההוצאה לרווחה, מוצגים נתונים שכוללים את תשלומי הפנסיה לעובדים בכדי לתת תמונה רחבה על רווחת האוכלוסייה בישראל.
מהנתונים עולה כי 61.5% ממימון פעילות הרווחה הגיע מהמגזר הממשלתי (כולל מלכ"רים ציבוריים) ו-22.0% מהמימון הגיע ישירות ממשקי הבית. רק 13.9% מהמימון הגיע מהמגזר העסקי, 1.4% ממגזר המלכ"רים הפרטיים (עמותות) ו-1.2% ומתרומות מחו"ל.
ההוצאה הלאומית לרווחה (ללא העברות למשקי בית) הסתכמה בשנת 2017 ב-30.9 מיליארד שקל שהם 2.4% מהתמ"ג, מדובר בעלייה של 6.4% במחירים קבועים לעומת 2016. אומדנים מוקדמים מעידים על התמתנות העלייה בשנים 2018 ו-2019 ל-5.5% ול-2.8%, בהתאמה. מחישוב של ההוצאה הלאומית לרווחה לנפש בישראל (כולל העברות למשקי בית) מדובר על כ-19,136 שקל לנפש בשנת 2017.
בפילוח אספקת הרווחה נראה כי המגזר העסקי היה אחראי על אספקת כשליש (30.9%, 9.5 מיליארד שקל) מכלל אספקת שירותי הרווחה בישראל (ללא העברות למשקי בית). פעילות המגזר העסקי מתבטאת בעיקר שירותים בתחום האזרחים הוותיקים, כלומר הפעלת בתי אבות ושירותי סיעוד. אספקת שירותי הרווחה על ידי מגזר המלכ"רים הפרטיים הגיעה ל-38.8% מסך ההוצאה (11.9 מיליארד שקל), וחלק גדול ממנה ניתן לילדים ולנוער. במגזר הממשלה (ללא מלכ"רים ציבוריים) הסתכמה אספקת שירותי הרווחה ב-8.5 מיליארד שקל, שהיו כ-27.4% מסך ההוצאה, ועוד 2.9% סופקו על ידי מלכ"רים ציבוריים.
בימים אלה, כשהתקציב נדחה ע"י חברי הכנסת, עד לסף האחרון האפשרי, נדמה למה חשוב יותר מתמיד לאשר תקציב, חד שנתי או דו – העיקר שיאושר והנזקקים לכך יקבלו את התמיכות במהירות.