מה כולל חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים?

ישראל עברה מהפכה בתחום הסדרת נותני השירותים הפיננסיים ואכיפתם וכיום המערכת הפיננסית הבלתי-מוסדית מציעה חלופה ראויה לשירותים הפיננסיים הממוסדים, הרבה בזכות השינויים החוקתיים שקרו בתחום הפיננסים וביניהם חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים

עו"ד דרור שטרום, שעמד בראש הוועדה להגברת התחרות בשירותים הבנקאיים והפיננסיים | צילום: דוברות הכנסת

חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים הוא חוק יסודי ובסיסי במערכת הפיננסיים ושוק ההון. הוא נחקק כתוצאה מהמצב אשר היה קיים בישראל, בו ענף הפיננסיים הוא ענף רחב מאוד, אך לצד זאת, הוא איננו מפוקח ומוסדר בהתאם להיקפו והרגולציה היחידה שהייתה קיימת לפני חיקוקו הוא חוק איסור הלבנת הון וצו איסור הלבנת הון. רגולציה זאת עסקה בהיבטים הקשורים בתחום הלבנת ההון בענף שירותי המטבע ובכך למעשה הותירה תחומי פעילות רבים הניתנים על ידי מוסדות פיננסיים, מוסדרים בצורה צרה מאוד. הפיקוח הצר אשר היה הקיים היווה פתח לפעילות של גורמים עברייניים בענף, אשר ניצלו את ההסדרה המצומצמת כך שיכלו לבצע פעולות רבות של העלמת מסים והלבנת הון. כמו כן, במקרים החמורים יותר, ארגוני פשיעה ניצלו את שירותי נותני המטבע ואת השירות אשר העניקו למטרות בלתי חוקיות.

מטרת חוק הפיקוח היא להסדיר את ענף נותני שירותי המטבע, ואת ענף האשראי החוץ מוסדי (בדרך כלל מדובר בהלוואות חוץ בנקאיות). החוק קבע כמה חידושים והסדיר שתי פעולות עיקריות – האחת רישיון למתן אשראי והשנייה רישיון למתן שירות בנכס פיננסי, כאשר נכס פיננסי יכול להיות מזומן, שיק, שטר חוב או שטר חליפין (על פי פקודת השטרות), המחאה בנקאית או המחאת נוסעים, או פיקדון כספי.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

החוק העניק לרגולטור החדש, שהוא הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר את כל הסמכויות הנדרשות לפקח על הגופים הפיננסיים באופן שיביא להתפתחותם וליצירת חלופה הולמת למערכת הבנקאית בתחום מתן השירותים הפיננסיים, ומצד שני ימנע מגופי פשיעה וגורמים עבריינים מלעשות בהם שימוש למטרות בלתי חוקיות.

קצת על סוגי הרישיונות שהחוק מחייב

חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מקצה 2 סוגי רישיונות לעוסקים במתן שירות פיננסי:

רישיון למתן שירות בנכס פיננסי ורישיון למתן אשראי, כאשר כל אחד מהם יכול להיות רישיון בסיסי/רישיון מורחב .רישיון בסיסי לעומת מורחב, “בסיסי” ו-“מורחב”, משתנה בהתאם להיקף פעילות מחזיק הרישיון: רישיון למתן שירות בנכס פיננסי בסיסי יינתן כאשר מחזור העסקים אינו עולה על סך של 30 מיליון ₪ ורישיון למתן שירות בנכס פיננסי מורחב ניתן כאשר מחזור העסקים עולה על סך של 30 מיליון ₪.

870/135 ליינר ארטקל

איך מקבלים רישיון?

בקשה לקבלת רישיון עיסוק במתן שירותים פיננסיים תוגש במערכת המקוונת באתר של רשות שוק ההון. חובה לצרף לבקשה מסמכים כמו טופס פרטי מבקש רישיון, מצב חשבון הכולל יתרת חוב ממס הכנסה, מצב חשבון הכולל יתרת חוב ממס ערך מוסף ועוד.

ומה קורה אם מפרים את החוק?

להפרת החוק או לפעילות ללא רישיון מתאים (המונפק דרך פורטל רישוי שירותים פיננסיים) קיימות השלכות משמעותיות והן עלולות לגרום להטלת עיצום כספי וכן אחריות פלילית, אך בפועל גופים רבים אינם מודעים להשפעתו הישירה של החוק על פעילויותיהם העסקיות.

לסיכום, ישראל עברה מהפכה בתחום הסדרת נותני השירותים הפיננסיים ואכיפתם וכיום המערכת הפיננסית הבלתי-מוסדית מציעה חלופה ראויה לשירותים הפיננסיים הממוסדים, הרבה בזכות השינויים החוקתיים שקרו בתחום הפיננסים וביניהם חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים.


הכותב הוא ראש מחלקת שוק ההון בחברת אודיט בקרה וביקורת

מומלץ עבורך

תגובה אחת ל: "מה כולל חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים?"

  1. אחלה מאמר עושה קצת סדר! תודה

כתיבת תגובה