מה שואלים בראיון לתפקיד הנגיד?

בנק ישראל. צילום: נתי שוחט | פלאש 90

בשבוע שעבר זימנו ראש הממשלה ושר האוצר שלושה מועמדים לראיון עבור תפקיד נגיד בנק ישראל הבא, זאת לאחר שהנגידה הנוכחית קרנית פלוג, הודיעה במכתבה לנתניהו כבר ביולי האחרון כי לא תתמודד לכהונה נוספת, כך שב 12 לנובמבר היא תסיים את תפקידה ותעזוב את בנק ישראל.

פלוג היא לא נגידה שנתניהו רצה. שמונה וחצי שנים לפני מנויה הוא הציג בגאווה כשר האוצר דאז את סטנלי פישר כנגיד, מחוץ לכישוריו והתאמתו למשרה, נתניהו בחר בפישר מתוך אג'נדה כי יש למנות לנגיד הבנק המרכזי "דמות", אושיית כלכלה עולמית, "מֶגָה סֵלֶבּ" בתחום שייתן כבוד לתפקיד יותר משהתפקיד יכבד אותו.

אולם, לאחר קדנציה וחצי מפוארות בהחלט, פישר פרש במהלך מפתיע ונתניהו התקשה למצוא את הדמות החדשה למלא את מקומו. וכך רק לאחר יותר מארבעה חודשים לאחר פרישתו של פישר והמון ניסיונות והצעות מונתה פלוג לנגידה הראשונה שלבהנק באופן קבוע כשכל אותם חודשים מילאה את מקומו של פישר מכוח תפקידה כסגניתו, נתניהו נכנע לברירת המחדל.

במהלך החמש השנים האחרונות בהם משמשת פלוג כנגידה לא נרשמו על שמה פעולות יוצאות דופן והיא בעיקר מנהלת את הבנק בשקט, ללא חיכוכים וללא מלחמות או מהלכים גדולים. בינתיים גם מדיניותו של נתניהו השתנתה מעט והוא ממעט יחסית בהתערבות בנושאים שהם תחת אחריותם של השרים ועוסק יותר בנושאים שהם תחת אחריותו הישירה. כתוצאה מכך, חוץ מהקושי של נתניהו לשחזר את ההישג של הבאת פישר כנגיד הוא גם פחות מתעניין ומחפש לעשות זאת, ולכן עבורו היום פלוג היא פתרון מצוין שייתן לו להתרכז בנושאים החשובים לו, גם אם זו לא הדמות שהיה רוצה לראות בראש בנק ישראל.

ברם, מי שנחוש להחליף את הנגידה וככל הנראה כתוצאה מכך גם גרם לה לא להתמודד לכהונה נוספת הוא שר האוצר משה כחלון. הביקורת של פלוג על מדיניותו הכלכלית של כחלון בנושאי מיסים ועל תוכנית הדגל שלו לפתרון משבר הדיור – "מחיר למשתכן", לא נפלה על אוזניים כרויות. כחלון הקפיד לתקוף כל הודעה או טענה שלא התאימה לתפישת העולם שלו שנשמעה מכיוון הבנק ובעצם הבטיח לעצמו שבבוא העת תוחלף הנגידה.

גם המחליפים שהוצעו לאחרונה כדוגמת פרופ' עומר מואב וד"ר מיכאל שראל – מהכלכלנים הבולטים בישראל ומהצד ה"ימני" של המפה מבחינת השקפת עולמם הכלכלית הכוללת גם הפחתת מיסים בהתאם לתפישת עולמם של כחלון ונתניהו, נדחו בגלל התנגדותם הנחרצת ל"מחיר למשתכן" שלדעתם ולדעת כלכלנים נוספים מנוגדת לכל הגיון כלכלי.

וכך נגרר נתניהו לחיפוש אחר נגיד שהוא לא כוכב גדול כפי שהיה רוצה לראות – כי הוא לא משיג אחד כזה, שהוא לא מהפכן גדול – כי הוא ממש לא מחפש מהפכות גדולות (והאמת, זה גם לא הזמן) ושהוא בעד ה"מחיר למשתכן" – תוכנית שדעתו של נתניהו עצמו לא ממש ידועה עליה.

אז מה בעצם בוחנים השניים שיחליטו מי יהיה הנגיד הבא? מה הם מחפשים בו ומה הם שואלים אותו בראיון הקבלה לתפקיד?

בניגוד גמור להשקפתה של פלוג שאף הדגישה זאת במכתב ששלחה לנתניהו כשהחליטה לעזוב ובקשה כי "הליך בחירתו של נגיד בנק ישראל ינוהל באופן שיבטיח את עצמאותו ומקצועיות של ובנק ישראל גם בשנים הקרובות, וזאת בהתייחס הן לניהול הליך המינוי והן לתוצאה שתתקבל בסופו" – אם נבחן זאת לפי השקפתו של המפורסם יותר מבין השלושה שרואיינו, מריו בלכר, כלכלן שהיה נגיד של הבנק המרכזי בארגנטינה הסובר שהטענה כי בנקים מרכזיים צריכים עצמאות אל מול הפוליטיקה היא טענה שעבר זמנה, וכיום נכון יותר להכפיף את מדיניות הבנק ולאזן אותה – הרי שיש להניח כי הפוליטיקאים מבקשים את השקט מצדו של הנגיד. הם רק רוצים לקדם את שלהם ולהוריד מכשולים אפשריים שיעמדו בדרך.

ולפיכך בראיון הם ככל הנראה שואלים את הנגיד המיועד את השאלה הכה פשוטה – אתה מבטיח להיות בשקט?