מודי'ס מורידה את דירוג האשראי וצופה אופק דירוג שלילי לישראל

מודיס | צילום: Gil C, שאטרסטוק

חברת הדירוג "מוד'יס" הודיעה על הורדת דירוג האשראי של החוב של מדינת ישראל מ-A1 ל-A2 ועל אופק דירוג שלילי.

החברה מציינת בהודעתה כי הסיבה להפחתת הדירוג היא חוסר הוודאות לגבי מועד ואופן סיום מלחמת "חרבות ברזל", השפעת המלחמה על פניוּת הממשלה והכנסת לעסוק בסוגיות ליבה כלכליות וחברתיות, והשינוי במצב הפיסקלי. הסיבה לאופק הדירוג השלילי היא אי הוודאות בנוגע להתרחבות המלחמה לזירה הצפונית.

נזכיר, כי סוכנות הדירוג פרסמה דו"ח מיוחד על ישראל, לאחר שנציגי מוד'יס נפגשו עם בכירי המשק הישראלי ועם בכירי האוצר כדי לקבל תמונת מצב על הכלכלה הישראלית. פגישה זו הייתה אחד הגורמים המרכזיים שהאיצו את תהליך אישור תקציב המדינה. הסוכנות התרשמה ממשרד האוצר ומבנק ישראל שאין חשש ליציבות הכלכלה הישראלית. אולם, החברה חוששת מיעד הגירעון הגבוה שנקבע (6.6% מהתוצר).

כזכור, מוד'יס הציבה באוקטובר את ישראל תחת "מעקב הורדת דירוג" ולא שינתה את הדירוג של ישראל העומד על A1. להערכת הסוכנות, למלחמה ייתכן ויש השפעות המצדיקות הורדת דירוג. אך, החליטה שקודם יש לבחון את צעדי הממשלה להתמודדות עם המצב הפיסקלי שנוצר. בעקבות אישור התקציב התומך בגירעון גבוה, יש סבירות גבוהה להורדת הדירוג.

מוד'יס פרסמה דוח עם מספר נקודות המסביר את החלטתם: חשש מפני גידול חד ביחס חוב התוצר. ישראל סיימה את שנת 2023 עם עלייה קלה ביחס חוב התוצר (62%), והחשש של מוד'יס הוא שאופן טיפול הממשלה בגירעון יכול להביא לגידול חד ביחס החוב לכ-68% מהתוצר בתוך זמן קצר, בשל יעד הגירעון הגבוה שנקבע ובשל דאגה מיציאה משמעותית של חברות מובילות מפעילות בישראל.

תקציב המדינה אינו תומך מספיק ביצירת צמיחה. רפורמות מבניות הן כלי אפקטיבי לשחיקת היחס חוב התוצר, אך בתקציב שאושר אין מספיק רפורמות חיוניות, ואף אין קיצוצים בתקציבים שאינם תורמים לצמיחה או פוגעים בה. בתחומים מסוימים יש אפילו גידול מסוים, כגון בתקציבים שפוגעים בשילוב של קבוצות חלשות בשוק העבודה.

אין העלאת מיסים משמעותית ב-2024. העלאת המיסים המשמעותית ביותר שהטילה הממשלה היא הגדלת המע"מ, אך היא תיכנס לתוקף רק בשנה הבאה. הממשלה ניסתה למנוע העלאות מיסים משמעותיות בשנה הנוכחית, דבר שתרם לגירעון הגבוה.

חשש מהקטנת פעילות העסקים בישראל. למוד'יס יש חשש שעל רקע המצב, חברות ישראליות ובינלאומיות יקטנו או יפסיקו את הפעילות בישראל במהלך השנה הנוכחית. החשש הזה קיים גם בנוגע לבריחת הון של אזרחים ישראלים לחו"ל ("ירידה מהארץ").

חשש מפני האטה בהייטק. ענף ההייטק הגלובלי חווה שנה לא פשוטה, דבר שבאופן טבעי השפיע על ענף ההייטק המקומי. אי הוודאות סביב הרפורמה המשפטית גם כן תרם להאטה בפעילות. מוד'יס אינה צופה שיפור במצב ההייטק בשנה הנוכחית. המשך האטה של ההייטק צפוי להשפיע באופן משמעותי על הכלכלה הישראלית (יותר מאשר כלכלות אחרות), וזאת בשל העובדה שהוא מהווה נתח משמעותי מהכלכלה – 18% מהתוצר ומחצית מהייצוא.

חשש מפני התרחבות העימות לחזית נוספות ומהתמשכות העימות. מוד'יס מודאגת מכך שהמלחמה תימשך עד המחצית השנייה של השנה, או אפילו תזלוג ל-2025, ובעיקר אם המלחמה תתרחב לחזית נוספת.

מוד'יס מרוצים מהפחתת הריבית בישראל.החברה שיבחה את פעילות בנק ישראל מאז פרוץ המלחמה, ובפרט את הורדת הריבית שהייתה הראשונה מבין המדינות המפותחות, שצפויה לעודד את הפעילות הכלכלית.

מנגד, בבנק ישראל ציינו כי החברה מדגישה, כי מסגרת המדיניות המקרו כלכלית והמוניטרית של ישראל איתנה ומציינת את עמידות המשק הישראלי שבאה לידי ביטוי בהתאוששות המהירה מהזעזוע הראשוני שגרמה המלחמה. כבר בחודש נובמבר ניכרו סימני התאוששות מהירים שהתבטאו בירידה חדה בשיעור האבטלה ועלייה ברמת הפעילות, כפי שמשתקף, בין היתר, בגידול בהיקף הרכישות בכרטיסי האשראי ובהערכות של המגזר העסקי לגבי הפעילות בחודשים הקרובים. מגמות אלו התעצמו בדצמבר ובינואר.

לדברי נגיד בנק ישראל, האיתנות של הכלכלה וההתאוששות המהירה שהמשק הפגין בחודשים האחרונים באו לידי ביטוי גם בהתאוששות של השווקים הפיננסיים וביציבותם.

על פי הערכות חברת הדירוג, יחס החוב הציבורי לתוצר אמור להגיע בשיאו לרמה של 67% ולאחר מכן הוא צפוי לרדת בהדרגה. יש לציין כי מדינת ישראל חוותה בעבר משברים גאו-פוליטיים בתקופות בהן יחסי חוב/תוצר היו גבוהים בהרבה ומעולם לא היה פיגור כלשהו בהחזרי החוב של הממשלה. בהקשר זה חשוב גם לזכור את פוטנציאל הצמיחה הגבוה של המשק והעודף המבני בחשבון השוטף.

לדברי הנגיד, "כדי לחזק את אמון השווקים וחברות הדירוג בכלכלה הישראלית חשוב שהממשלה והכנסת יפעלו לטיפול בסוגיות הכלכליות שמועלות בדוח. בנק ישראל הציג כבר מספר דרכי פעולה ברוח זו ובכללן אישור התקציב של 2024 בכנסת עם כל ההתאמות הנכללות בו".

בדברי הסיכום של הנגיד נאמר, כי "הכלכלה הישראלית מושתתת על יסודות כלכליים חסונים ובריאים, תוך הובלה עולמית בתחומי חדשנות וטכנולוגיה. ידענו להתאושש מתקופות קשות בעבר ולחזור לשגשג במהרה ויש לכלכלה הישראלית את החוזקות להבטיח שכך יהיה גם הפעם".

חלק מהסיכונים: החלשת מערכת המשפט

נזכיר כי הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל ע"י מודי'ס מתרחשת לראשונה בהיסטוריה, וכעת עומד הדירוג של ישראל על רמה של A2 (לעומת A1), ובנוסף, פורסמה גם תחזית שלילית לעתיד. באופן חריג, שזכה לתגובות נזעמות בקרב הנציגות החרדית, פרסם ראש הממשלה בנימין נתניהו בעיצומה של השבת את תגובתו להורדת הדירוג. לדבריו, "כלכלת ישראל איתנה. הורדת הדירוג אינה קשורה לכלכלה, היא נובעת כולה מכך שאנחנו במלחמה. הדירוג יעלה חזרה ברגע שננצח במלחמה – ואנחנו ננצח".

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיב: "הכלכלה הישראלית חזקה בכל המדדים. ביכולתה לתמוך את כלל מאמצי המלחמה, בחזית ובעורף, עד הניצחון שיושג בעזרת השם ובגבורת הלוחמים, ולחזור למסלול צמיחה מואץ. חמאס לא ינצח אותנו, לא ביטחונית ולא כלכלית". לדבריו, "ההודעה מהווה כל כולה מניפסט פוליטי מבוסס תפיסת עולם גיאופוליטית פסימית ומופרכת, שמשקפת חוסר אמון בחוסנה הביטחוני והלאומי של ישראל, וככל הנראה גם חוסר אמון בצדקת דרכה מול אויביה. מודי'ס לא מסוגלת אפילו להגדיר בהודעתה את חמאס וחיזבאללה כארגוני טרור, ורומזת כי הייתה נמנעת מהורדת הדירוג לו רק ישראל היתה מקבלת את מתווה ההתאבדות שמוצע לה על ידי גורמים בקהילה הבינלאומית לעצור את המלחמה ולהקים מדינת טרור ערבית בעזה וביהודה ושומרון", כתב.

בהודעת מודי'ס התייחסו למלחמה גם בהקשר הפוליטי וציינו כי היא מחלישה את הרשות המחוקקת והמבצעת "ופוגעות בחוסנה הפיסקלי של המדינה בעתיד הנראה לעין". עוד צוין, כי "חשיפת מדינת ישראל לסיכונים פוליטיים עלולה בסבירות גבוהה להימשך – גם אם תהיה ירידה בעצימות של הלחימה בעזה או עצירה שלה. השפעות העימות בעזה על פרופיל האשראי של ישראל יתפרשו על פני תקופה ארוכה, ייתכן הרבה מעבר לתקופת הלחימה הפעילה. ההשפעה השלילית על מוסדות המדינה והמימון הציבורי עשויה להתגלות כחמורה יותר". אם כי, "עד כה", כתבו כלכלני מוד'יס, "הכלכלה מתמודדת עם השלכות העימות בצורה יחסית טובה".

בחברה הסבירו כי היעדר הסכם לסיום הלחימה ואי הגעה להסכם אודות שחרור חטופים, הם חלק מהסיבות להורדת הדירוג, וכן העובדה שאין כעת תכנית ארוכת טווח לשיקום ביטחון המדינה. גם העובדה שממשלת ישראל מסרבת לדון עם ארה"ב אודות היום שאחרי בעזה – מגבירים את הסיכונים הגיאו פוליטיים והביטחוניים לטווח הזמן הבינוני והארוך. "כמו כן, מדינת ישראל עלולה להתמודד עם תקופה של טלטלה פוליטית פנימית מוגברת כאשר קבינט המלחמה יתפזר". לדברי הכלכלנים, "סביבת הביטחון הירודה מרמזת על עלייה בסיכונים החברתיים וכן מאותתת על חולשתם של הרשות המחוקקת והמבצעת למול ההערכות הקודמות של החברה". במודי'ס ציינו עוד כי "מצבה הפיסקלי של המדינה מדרדר ומגמת הירידה ביחס החוב לתוצר התהפכה. החברה צופה כי נטל החוב יהיה גבוה באופן מהותי מהתחזיות שהיו טרם העימות", וכי גם הגירעון של השנים הקרובות עשוי להיות חריף וחד יותר משתוכנן. .

הסיכון השלילי כולל גם "תרחיש של הסלמת העימות עם ארגון חיזבאללה", שלדברי הכלכלנים עלולה להיות לו "השפעה שלילית אף יותר על הכלכלה מתרחיש הבסיס של החברה – בנוסף ללחץ נוסף על הנתונים הפיסקליים בתרחיש שכזה. באופן רחב יותר, ההשלכות של העימות הנוכחי בעזה על פרופיל הדירוג של המדינה יתבהרו לאורך תקופה ארוכה. ההשפעה השלילית על מוסדות המדינה ו/או על מצבה הפיסקלי עלולה להתבהר כמהותית מזו שהחברה חוזה".

ושוב חוזרים הכלכלנים להביע את אי היציבות החברתית: "העלייה בסיכונים הביטחוניים קשורה גם לעלייה בסיכונים החברתיים במדינת ישראל, אשר בתורם יחלישו את מוסדות המדינה בדגש על הרשות המבצעת והמחוקקת, אשר, בעתיד הנראה לעין, יקדישו את זמנם במאמצים להשבת הביטחון". הכלכלנים לא הסתירו את עמדתם החד משמעית לגבי הרשות השופטת, ושיבחו את בג"ץ על עמידתו האיתנה מול החקיקה שקידמה הכנסת שלדבריהם, הייתה מחלישה את מערכת המשפט.

"סביר להניח שהדירוג יירד אם המצב בצפון יסלים לעימות בקנה מידה מלא עם חיזבאללה, שיכלול גם השפעה שלילית משמעותית יותר על התשתיות והיכולת של הכלכלה הישראלית להתאושש". כמו כן, במידה שחלק ממוסדות המדינה לא יתפקדו כרגיל, בשל ענייני ביטחון, עלולה לחול ירידה נוספת בדירוג האשראי של ישראל.

שורת אתגרים

רינת אשכנזי, כלכלנית ראשית בהפניקס בית השקעות בתגובה להחלטת חברת הדירוג מוד'יס על הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל: "הורדת דירוג האשראי על ידי חברת הדירוג מודי'ס מצטרפת לשורה של אתגרים עמם מתמודדת כלכלת ישראל בחודשים האחרונים, ביניהם המצב הביטחוני בדרום ובצפון, השלכות המלחמה על הפעילות הריאלית ועל השווקים הפיננסיים, היעדר תוכנית יעדים סדורה ובניית אסטרטגיה ליום שאחרי, אי-הוודאות סביב הרפורמה המשפטית, הריביות הגבוהות, האטת ענף ההייטק ורבים אחרים. דירוג נמוך יותר מאותת לציבור המשקיעים (לזרים ולמקומיים) על שחיקה בכושר החזר החוב הממשלתי, וצפוי כי זו תתורגם לריביות גבוהות יותר, עבור ממשלת ישראל וכנגזרת, עשויה גם להיות השפעה שלילית על עסקים ישראלים בבואם לגייס חוב בחו"ל. ריביות גבוהות יותר מאלצות את הממשלה לתעדף את הקצאת המשאבים לטובת תשלום החוב, וזאת על חשבון סעיפים חלופיים כגון משרדים חברתיים או השקעה במה שמכונה "מחוללי צמיחה". הורדת הדירוג מעיבה על מחירי האג"ח, המניות העל שער החליפין ודרכם על שלל של אפיקי חיסכון פיננסיים.

"עם זאת, ניתן להבחין כי בשווקים הפיננסים כבר נערכו למהלך מבעוד מועד, ואפשר להניח כי "החדשות הרעות" כבר מגולמות במידה רבה במחירים. לעיתים קרובות, הבשורות בפועל מוסיפות לוודאות ודווקא גורמות לתיקון מסוים בשווקים. במבט לטווח מעט רחוק יותר, יש לזכור כי לא מדובר בגזירה פרמננטית, שלא ניתנת לתיקון. שיפור במצב המשק, מדיניות ממשלתית אחראית מבחינה תקציבית, בניית תוכנית אסטרטגית ליום שאחרי המלחמה, רפורמות, התאוששות כלכלית גלובלית  ובפרט זה, בענף ההייטק, כמו גם ולא פחות חשוב, יציבות פוליטית מקומית עשויים להחזיר את עטרה ליושנה, כלומר הדירוג יכול לחזור לקדמותו אם קובעי המדיניות יבצעו את המהלכים הנדרשים".