מול גידול המפלגות החרדיות: החרדים שינוי סדרי עדיפויות?

פרופסור דן בן דוד, עורך המחקר | צילום ארכיון: מרים אלסטר, פלאש 90

שימו לב לכותרת הבאה שעיטרה היום את 'כלכליסט' – "מחקר: התגברות כוחן של המפלגות החרדיות לאורך השנים הביאה לשינויים בסדר העדיפויות הלאומי".

בגוף הכתבה מובא מחקר חדש של פרופ' דן בן דוד, הטוען שמספר הקולות הכולל של המפלגות החרדיות שגדל יותר מפי שלושה מאז שנות השבעים, גרם להסטת תקציבים שהובילו לירידה של 45% במספר מיטות האשפוז לנפש מאז 1977, לירידה של 60% במספר חברי הסגל הבכיר באוניברסיטאות לנפש מאז 1973 ולהיווצרות מערכת חינוך בין הגרועות בעולם המפותח.

אין בפנינו את המחקר המלא אולם הניסיון לעשות לינק בין התרבות טבעית של החרדים לבין כישלונה של המדינה בכל הקשור במערכת הבריאות או במוסדות ההשכלה הגבוהה – שלא לדבר על מערכת החינוך הממלכתית שפושטת רגל בכל הקשור לאלימות וסכינאות – מקומם.

נדגיש מראש, איננו חולקים על המחקר האקדמי ועל מסקנותיו, רק מביאים את הנתונים שכנגד, למען ירא הקהל וישפוט.

הכתב הוותיק והמוערך, צבי זרחיה, שמביא את הדברים, מצביע על כך ששיעורי ההצבעה בקרב החרדים הגיעו ל-80%, מספר הקולות שקיבלו המפלגות החרדיות השתווה ל-100% מכלל החרדים בגילים 18 ומעלה – מה שאומר לדעתו שמצביעים לא-חרדים רבים הצביעו למפלגות החרדיות.

כלומר, מצד אחד הוא מפנה אצבע מאשימה כנגד המפלגות החרדיות שבגללן הוסטו תקציבים מהדברים החשובים לכאורה, ומצד שני הוא מודה, כי 20% מכלל מצביעי המפלגות החרדיות הם חילונים או לא-חרדים שחושבים שהמפלגות החרדיות משרתות את כלל הציבור ולא רק את המצביעים המגזריים שלהן.

כותב השורות יצא לבדוק את נתוני תקציבי המדינה: האם באמת החרדים הסיטו תקציבים או שמא הדברים נעו על צירם והחרדים רק היו שם, מתרבים באיטיות, מקבלים פירורים גדולים יותר ופחות – אך עדיין פירורים. הנתונים שמצאנו – מרתקים.

והמשכיל בעת ההיא

בשנת 1999 תקציב ההשכלה הגבוהה הסתכם בכ-4.78 מיליארד ₪. כעבור 10 שנים בשנת 2009 קפץ התקציב לסכום של כ-6.45 מיליארד ₪. כלומר, זינוק של 35% בקירוב. כעבור 10 שנים נוספות הסכום כמעט מכפיל את עצמו ל-11.5 מיליארד ₪. הפעם מדובר בזינוק חד של קרוב ל-80% משנת 2009 ו-230% משנת 1999.

כך שאין צורך לפנות לאחור עד שנת 1973 בשביל להציב תהייה ולפיה, המסקנה העגומה של המחקר כי בגלל החרדים "חלקם היחסי של מספר אנשי הסגל הבכיר באוניברסיטאות המחקר מתוך האוכלוסיה, שעלה בקצב אקספוננציאלי בין 1948 ו-1973, ביצע סיבוב פרסה מאז ונמצא בנפילה חופשית שאינה מסתיימת" – אינה קשורה לחרדים כלל, אלא אך ורק ליכולת של מערכת ההשכלה הגבוהה. זו, אגב, מקבלת סכומי עתק בכל שנה, במטרה להצמיח מתוכה אנשי אקדמיה נוספים שיישארו ללמד בתוך האקדמיה ולא יברחו לעסקים או לחו"ל.

מיותר גם לציין שמתוך שיטפון המיליארדים שמציפים את ההשכלה הגבוהה בעשרות השנים האחרונות, מופנים לחרדים שקלים עלובים ובודדים.

שינויים במאזן או חינוך כושל?

ועוד סעיף שלא ניתן להותיר ללא בחינה. תקציב משרד החינוך בשנת 2000 עמד על 21 מיליארד ₪ (מתוכם הועבר כחצי מיליארד לתרבות וספורט עקב פיצול המשרד והעברת חלקים אלו למשרד המדע). עשר שנים לאחר מכן, הצעת התקציב של משרד החינוך לשנות הכספים 2009-2010 עמדו על 30.3 מיליארד ₪ לשנת 2009, ו-32.4 מיליארד ₪ לשנת 2010. ואילו בשנה הנוכחית עומד התקציב על 59.57 מיליארד ₪. כמעט פי שלושה מהתקציב של לפני כ-20 שנה.