מול ההתנכלות לתרבות החרדית: כמה קיבלו כל השאר?

אברהם פריד | צילום: אילוסטרציה: משה שי פלאש 90, מעריבהוט

על רקע התנכלות ארגוני הנשים למופעים וקומזיצים המיועדים למגזר החרדי בהפרדה מלאה כדאי ללמוד מעט על כמות ההוצאה לבילויים ופנאי של האזרחים בארץ.

בשנת 2018 עלתה ב-2.1% ההוצאה הלאומית לתרבות, לבידור ולספורט והסתכמה ב-61.4 מיליארד ש"ח שהם 4.6% מהתוצר המקומי הגולמי, זאת בדומה לשנים 2017 ו-2016.

הלמ"ס שמפרסמת סקר זה אינה עורכת בדיקה מעמיקה כמה מוציא המגזר הכללי עבור הפנאי שלו וכמה המגזר החרדי. אולם ברור שההוצאה אינה שווה כלל וכלל ולכן הנתון הבא שנציג בפניכם, אינו מדויק. משום שאם על פי הלמ"ס ההוצאה השוטפת לתרבות, לבידור ולספורט לנפש, הסתכמה בשנת 2018 ב-6,614.1 ₪ לשנה, זהו סכום חלוקתי מתמטי-סטטיסטי כשר וישר, אך לא מציג חלוקה הוגנת של תקציב התרבות המגיע בפועל לכל נפש. 

גם אם חרדי ירצה מאוד, והמדינה תרצה לתת לו, אין לו, כיום, כיצד לממש את הסכום הזה בשנה אחת, שלא לדבר על משפחה של שמונה נפשות לדוגמה, שאין לה סיכוי להוציא 4,400 ₪ לחודש על תרבות, בידור וספורט.

נסביר זאת שוב: מתוך הוצאה כללית של 61.4 מיליארד ₪ על תרבות, בידור וספורט מימנו משקי הבית 81.8% מסך ההוצאה. כלומר: יותר מ-50 מיליארד ₪ הוציאו אזרחי ישראל מכיסם. גם אם נחשב את כל ההוצאות על 'סרטי חול המועד' קומזיצים בריכות וספריות לא נגיע להוצאה חרדית לנפש על תרבות, בידור וספורט של 6,614.1 ₪ לשנה.

נציין כי יתר ההוצאה השנתית על תרבות, בידור וספורט מומנה על ידי הרשויות המקומיות 11.5% (לונה-פארקים במרכזי הערים החרדיות, מופעים בהפרדה, טיולים וכד'), הממשלה (כולל פעילויות שסופקו במחירים מוזלים או בחינם) 5.5% ומוסדות ללא כוונת רווח 1.2%. 

בלמ"ס מציינים, כי 78.1% מסך ההוצאות של משקי הבית לתרבות, לבידור ולספורט בשנת 2018 היו הוצאות עבור שירותי תרבות, כגון הצגות, סרטים, קונצרטים, מופעי ספורט, אינטרנט, הימורים ועוד. שאר ההוצאות היו לרכישת מוצרים כגון מכשירי רדיו וטלוויזיה, מערכות סטריאו, מצלמות וידאו, תקליטורים, נגנים, מחשבים, ספרים, משחקים ועוד.