ההתאוששות בפעילות הכלכלית והכנסות גבוהות ממסים נותנות מרווח תמרון לממשלה החדשה • ברבעון הראשון העודף בחשבון השוטף המשיך להתרחב, ומשקיעים זרים התנפלו על ני"ע ישראלים • יחד עם זאת, הסיכון בשוק המט"ח עולה • בעולם: להערכתנו, הבנק המרכזי בארה"ב ימשיך שלא להתרגש מהעלייה באינפלציה • האינפלציה בשווקים המתעוררים ממשיכה לעלות, ושם הבנקים המרכזיים ימשיכו להעלות את הריבית
עפר קליין 15.06.2021
משקיעים בדולרים | צילום: נתי שוחט, פלאש 90הכנסות המדינה ממסים במאי היו גבוהות ועמדו על כ-30 מיליארד ₪ (ללא מע"מ יבוא ביטחוני). ההאצה בפעילות הכלכלית מאז פברואר, בדגש על הצריכה הפרטית ושוק הדיור, תרמו להמשך העלייה בהכנסות בחודשים האחרונים. במקביל, גם ההוצאה נותרה עדיין גבוהה כתוצאה מהמשך תוכנית הסיוע, אך פחות בהשוואה לחודשים הקודמים. לכן הגירעון כאחוז מהתוצר ירד ל‑10.5 אחוזים ב-12 החודשים האחרונים. בעקבות הצפי להמשך שיפור בפעילות הכלכלית התחזית שלנו היא שהגירעון בסוף השנה ירד לכיוון 8-7 אחוזי תוצר.
הערב (שלישי), אנו צופים שמדד המחירים לצרכן לחודש מאי יעלה בכ-0.5 אחוז. המדד צפוי להיות גבוה ביחס לעונתיות הבסיסית בשל העלייה במחירי ההלבשה והפירות הטריים (כאשר הסיכוי להפתעה כלפי מעלה גבוה מהסיכוי להפתעה כלפי מטה). למרות שלאחר פרסום המדד האינפלציה במבט לאחור על 12 החודשים האחרונים תחזור לתוך גבולות יעד האינפלציה, בנק ישראל רחוק מאוד מלהעלות ריבית. יותר מכך, בסיכומי הדיונים האחרונים 5 חברים תמכו שהשארת המדיניות ללא שינוי וחבר אחד עדיין תומך בהפחתת הריבית.
העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים התרחב ברבעון ראשון לשיא חדש של 5.9 מיליארד דולר (על פי נתונים מנוכים עונתיות). הגירעון בחשבון הסחורות התרחב עם התאוששות היבוא והעלייה במחיר הנפט, אך המשך הגידול העקבי ביצוא השירותים פיצה ויותר על כך. העודף שעמד על כ-5.5 אחוזים מהתוצר ב-4 הרבעונים האחרונים הוא הגורם העיקרי שתומך להערכתנו בייסוף השקל.
נתון מעניין נוסף שהתפרסם הוא שברבעון הראשון משקיעים זרים רכשו ניירות ערך ישראלים סחירים בסכום שיא של כ-17.6 מיליארד דולר. פרסום זה מסביר את העלייה בשיעור האחזקה של אג"ח ממשלתיות ומק"מ ע"י משקיעים זרים. הדבר מגביר את הסיכון לתנודתיות חריגה בשער החליפין במקרה שהמשקיעים הזרים יממשו את אחזקותיהם במפתיע.
בעולם
האינפלציה בארה"ב עלתה במאי יותר מהצפי ל-5.0 אחוזים ואינפלציית הליבה (ללא מחירי המזון והאנרגיה) נסקה ל‑3.8 אחוזים, הרמה הגבוהה ביותר מאז שנות התשעים. הפתיחה המחודשת של חלק מענפי השירותים לצד 'צווארי הבקבוק' שמביאים למחסור בחלק מהמוצרים באו לידי ביטוי גם במדד הנוכחי; עם עלייה חריגה ב-12 החודשים האחרונים במגוון סעיפים כגון מכוניות (3.3%), ביגוד (6%), מלונות (10%), טיסות (24%), והשכרת רכבים (110%). למרות האינפלציה הגבוהה, אנו סבורים שבמבט לאחור נראה את האינפלציה הולכת ויורדת באיטיות בעיקר בשל ירידה בחישוב השנתי של מחירי האנרגיה, אך קצב הירידה תלוי במהירות התאמה של 'צווארי הבקבוק' בתעשייה ובשילוח הגלובליים לביקושים החזקים.
בהחלטת הריבית של הבנק המרכזי מחר (רביעי) אנו צופים שהנגיד יחזור וידגיש שהזינוק השנה באינפלציה מקורו בגורמים זמניים (שאותם ציינו) ולכן המדיניות המרחיבה כולל תוכנית הרכישות תימשך זמן ממושך. בנוסף, אנו מצפים שהבנק יעדכן כלפי מעלה את תחזית האינפלציה והאבטלה (פחות טוב), אך בתחזית לריבית הקצרה מרבית החברים ימשיכו להצהיר שהיא לא תעלה לפני סוף 2023. האינפלציה הגבוהה והשיפור בכלכלה ממשיכים לחזק את ההנחה שלנו שהמהלך הבא של הבנק יהיה צמצום תוכנית הרכישות. אך אנו סבורים שאיתות לכך מצד הנגיד לא יגיע בהחלטה הקרובה, אלא ברבעון האחרון של השנה או אולי בכנס המדיניות המוניטארית בג'קסון הול בסוף אוגוסט.
בעוד הבנקים המרכזים במרבית השווקים המפותחים רחוקים עדיין מלהעלות את הריבית (אולי מלבד נורבגיה), בחלק מהשווקים המתעוררים העלייה באינפלציה מהירה יותר והחשש מפיחות המטבעות המקומיים מחייבת אותם כבר להעלות ריבית. השבוע הבנק המרכזי ברוסיה העלה את הריבית בעוד חצי נקודת אחוז ל-5.5 אחוזים (לאחר שהאינפלציה הגיעה ל-6%), ואנו מצפים לעוד העלאת ריבית בברזיל (ל-4% ומעלה) לאחר שהאינפלציה נסקה ל-8.1 אחוז במאי. מנגד, ההסתברות להעלאת ריבית בהודו ובטורקיה פחתה בעיקר בשל לחצים פוליטיים, דבר שתומך בהמשך תנודתיות חריגה של המטבעות שם.
הכותב הוא ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים
