מול יהודי: מה הסיכוי של תלמיד ערבי להצליח בבגרות?

סקירה כלכלית שבועית שמפרסם אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר עוסקת בהישגים בבגרות ובפערים בין ערבים ויהודים: תלמידים ערבים מצליחים משמעותית פחות בבחינות הבגרות בהשוואה לתלמידים יהודים, גם אם הם בעלי ציונים דומים בכיתה ח'

מתקשים בבגרות. ילדים ערבים, אילוסטרציה | צילום: צבי ברנס, פלאש 90

הבורות בקרב יותר ממיליארד הערבים המקיפים את מדינת ישראל ידועה, משום שכחלק מחסך תרבותי לא ניתן דגש רב על לימודים יסודיים. רבים נושרים ממערכות הלימודים, והסוף לא תמיד מסתכם רק בחיי בערות ואבטלה אלא גם בהצטרפות לטרור בדרך זו או אחרת.

אצל ערביי ישראל המצב טוב יותר, עקב מערכת החינוך הממלכתית אך מסקירה כלכלית שבועית שמפרסם אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר העוסקת בהישגים בבגרות בפערים בין ערבים ויהודים, ניכר שהמצב עדיין טעון שיפור.

הממצא המרכזי בסקירה הוא כי תלמידים ערבים מצליחים משמעותית פחות בבחינות הבגרות בהשוואה לתלמידים יהודים, גם אם הם בעלי ציונים דומים בכיתה ח'. ראוי לציין שהסקירה איננה לוקחת בחשבון את התלמידים במזרח ירושלים שם הלימודים הינם במתכונת שונה; כמו כן במגזר היהודי לא נסקרת מערכת החינוך החרדי.

אם כן מדובר בתלמידים ותלמידות מהמגזר הכללי מול המגזר הערבי בישובים מבוססים ורגילים. פירוק פשוט של הנתונים מראה שתי נקודות תורפה: האחת – חסמים וכשלים העשויים להיווצר בגילאי החינוך המוקדמים (הבאים לידי ביטוי בהישגים נמוכים יותר במיצ"ב). הנקודה השנייה – התקיימות של חסמים וכשלים בגילאי התיכון (המתבטאים בפער ההצלחה בבגרות לבעלי ציונים דומים במיצ"ב ח'). המחקר מלמד כי לאחרון השפעה רבה יותר כביכול.

הפערים בין המגזרים בולטים במיוחד בשיעורי הנשירה של הנערים (בנים) ממערכת החינוך ובידע בשפה האנגלית; כאשר הפער באנגלית עשוי לנבוע מהאתגר הייחודי של מערכת החינוך הערבית, בה לימודי האנגלית מתווספים ללימודי עברית וערבית (ספרותית ומדוברת).

ניתוח הנתונים התבסס על כ-20 אלף תלמידים – ערבים ויהודים לא חרדים – שנבחנו בבחינת המיצ"ב באנגלית ומתמטיקה, כשהסקירה שמה דגש על שיעור הניגשים לבגרות, שיעור הזכאים לבגרות ושיעור הניגשים לבגרות במתמטיקה ואנגלית בחלוקה ליחידות הלימוד; הכל כפונקציה של התוצאות של אותם תלמידים בבחינת המיצ"ב בכיתה ח'.

ממוצע הזכאות לבגרות עמד על 79% ליהודים ו-87% ליהודיות לעומת 56% לערבים ו-71% לערביות. אם בוחנים את הסיכוי של הנבחנים בסקר להיבחן ב-4 או 5 יחדות לימוד במתמטיקה הפער הוא גדול יותר בצד היהודי עמד הסיכוי על 36% ו-35% בהתאמה לגברים ונשים לעומת 17% ו-25% בצד הערבי.

החלק העצוב ביותר בנתונים הוא הסיכוי להיבחן בחמש יחידות באנגלית. שם מדובר על צלילה משמעותית, על סף פשיטת רגל: ל-43% מקרב היהודים ו-45% מהיהודיות יש סיכוי להיבחן באנגלית לעומת נתון עלוב של 6.2% לערבים ו11.5% לערביות.

בשלב זה מתפלפל הסקר בהסברים על חסמים וכשלים הקיימים במערכות החינוך ועל הצורך בהשקעה בהם, אולם בין המילים יש הודאה על כך ש"כמעט כל הפער נובע משוני בין המגזרים ולא מהפער בציוני המיצ"ב. בקרב הנערים הפערים בציוני המיצ"ב מנבאים פער של כ- 10 נקודות אחוז בין יהודים לא חרדים לערבים, אולם גם בקרבם הפער האנכי משמעותי יותר ומהווה כ- 60% מהפער הכללי".

כתיבת תגובה