מזמינים אוכל? זה מה שהיה עלול לעבור על המזון שלכם

חצי מיליון בדיקות, 60 אלף ליקויים – 45% מתוכם בשל תנאי אחסון לא נאותים ו-24% אי שמירה על ניקיון המשטחים הבאים עם המזון במגע • התאגיד לפיקוח וטרינרי מסכם את פעילותו לשנת 2020 • פרופ’ איתמר גרוטו, המשנה למנכ”ל משרד הבריאות ויו”ר תאגיד הפיקוח הווטרינרי: “ליקויים בשיעור 7% מהביקורות בבתי המטבחיים ובשיעור של 13% במשחטות הם גבוהים מדי מבחינתנו ואנו שואפים לצמצומם”

משחטה במאה שערים | צילום אילוסטרציה: נתי שוחט, פלאס 90

‏במהלך 2020 ערכו הרופאים הווטרינרים והפקחים של תאגיד הפיקוח הווטרינרי למעלה מ-500,000 ביקורות בתחום המזון מן החי. כך עולה מסיכום נתוני התאגיד לפיקוח וטרינרי לשנת 2020. כ-133,000 ביקורות נערכו במשחטות ובמפעלים לפירוק בשר עופות ודגים, במסגרתן נמצאו למעלה מ-9,700 ליקויים. למעלה מ- 380,000 פעולות פיקוח ובקרה נערכו בתחום של משלוחי מזון, בתי קירור, רכבי הובלה ונקודות שיווק ברחבי הארץ כאשר בכ- 49,000 מהן נמצאו ליקויים. בפתח הדברים יצוין ויודגש, כי במקרים חמורים מוצרי המזון האמורים נפסלו לשיווק והושמדו, אך במרבית המקרים הליקויים תוקנו וכלל המוצרים ששווקו לציבור נמצאו ראויים למאכל וטופלו לפי התקנים המחמירים.

התאגיד לפיקוח וטרינרי החל פעולתו בחודש מרץ 2020 מכח החוק, וזאת במסגרת רפורמה מקיפה בתחום המזון בישראל ומתוך מטרה לייצר סטנדרט גבוה, אחיד ובלתי תלוי של פיקוח וטרינרי אובייקטיבי על כל המוצרים מן החי הנצרכים בישראל. במסגרת זו אושרו לשיווק, בשנה החולפת,  למעלה מ-300,000 טונות של מוצרי עוף והודו,  167,000 טונות של בשר בקר, צאן ודגים מייבוא, 81,000 טונות של בקר מקומי וכ- 16,000 טונות של דגים.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

הפיקוח בישראל מתבצע על ידי רופאים וטרינרים ופקחים וטרינרים שהוכשרו והוסמכו על ידי משרדי הבריאות והחקלאות לשם כך, ומחליף את הפיקוח שבוצע על ידי הרשויות המקומיות והמועצה לענף הלול. כמו כן מחליף את הפיקוח הפרטי שבוצע בעבר על ידי מפעלי המזון עצמם באמצעות רופאים פרטיים. יצויין כי מאז הוקם התאגיד, משרד החקלאות פעל בתיאום עמו להפחתת היקפי הפיקוח והחיוב למפעלים קטנים ובינוניים, תוך שמירה על איכות הפיקוח ומקצועיותו.

במסגרת התאגיד לפיקוח וטרינרי מועסקים 212 רופאים וטרינרים ו-141 פקחים המפקחים בלמעלה מ-600 עסקים הפועלים בתחום המזון מן החי. בנוסף, מפעיל משרד הבריאות מערך פיקוח בנקודות הקצה באמצעות הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות בו מפוקחות כ- 50,000 נקודות שיווק בישראל (מרכולים, אטליזים ובתי אוכל) וכ- 1300 משאיות להובלת מזון מן החי.

כיו”ר מועצת התאגיד מכהן פרופ’ איתמר גרוטו  וכמנכ”לית התאגיד לפיקוח וטרינרי מכהנת ד”ר תניב רופא.

מסיכום נתוני 2020 שנערך בתאגיד עולה כי מתחילת פעילותו, בחודש מרץ 2020, ביצעו הרופאים הווטרינרים מאות אלפי אימותים ובדיקות במשחטות, בתי מטבחיים, תחנות מיון דגים, מפעלי עיבוד, יבואני מזון, בתי קירור ורכבי הובלה. הבדיקות התמקדו בתחום גורמי תחלואה כגון סלמונלה, ליסטריה, אי קולי, זיהומים צואתיים וזיהומים אחרים, ובכלל זה אימות התוכניות לבקרה עצמית של המפעלים למניעת סיכונים במזון, מניעת זיהומים וניקיון המפעלים, מערכות הסניטציה והתחזוקה וכן רווחת בעלי החיים.

“מרבית הליקויים תוקנו”

מהנתונים עולה כי במסגרת הבדיקות שבוצעו התגלו לא מעט ליקויים. יצוין שוב, כי כאמור, מרבית הליקויים תוקנו וכל מוצרי הבשר, העופות והדגים ששווקו ממפעלים אלו עומדים בסטנדרט המחמיר של הפיקוח. במקרים בהם התגלו ליקויים, אלו תוקנו לאלתר וכל מוצרי הבשר, העופות והדגים ששווקו מהמפעלים הללו, אושרו לשיווק רק לאחר עמידתם בסטנדרט המחמיר של הפיקוח. בכל מקרה בו התגלו ליקויים חריפים בשרשרת הייצור וההובלה, מוצרי המזון נפסלו לשיווק והושמדו מיידית. מהנתונים עולה כי 45% מהליקויים שנמצאו היו בתחום התחזוקה והתנאים התברואתיים, 24% בתחומי הניקיון של משטחים ואריזות הבאים במגע עם המוצרים, 8% בתחום תהליך הייצור ו- 6% בתחום סיכון במוצרים ובכלל זה מניעה של שיווק בשר הנגוע בליסטריה.

פירוט ליקוייםהיקף מסך הליקויים
תחזוקה ותנאים תברואתיים45%
נקיון משטחים ואריזות הבאים במגע עם מוצרים24%
ליקויים בהליך הייצור8%
בשר שנפסל לשיווק בשל מחלות6%
בקרת טמפרטורות4%
סימון ותוויות4%
צער בעלי חיים2%
אחר7%

870/135 ליינר ארטקל

לדברי פרופ’ איתמר גרוטו, יו”ר התאגיד: “בשר בהמות, בשר בעלי כנף ובשר דג הם מזונות העלולים באופן טבעי להכיל  חיידקים מחוללי מחלה כגון סלמונלה, ליסטריה, קמפילובקטר, אי-קולי, טפילים שונים וכו’. הללו  עלולים לגרום לתחלואה באדם ולנזקים בריאותיים כגון תחלואת מעיים חריפה, פגיעה בכליות… זיהום בדם ובמקרים חמורים אף למוות. פעילות התאגיד מאפשרת איתור מקרים בהם התגלו גורמי מחלה במזון מן החי ומאפשרת למשרדי הבריאות והחקלאות לבצע  צעדי אכיפה מידיים כגון החזרה יזומה מהשיווק, השמדת המזון הנגוע, עצירה ומניעת ייצור או שיווק. זאת, בין השאר, ביידוע הציבור ע”י פרסום באמצעי התקשורת ונקיטת צעדים משפטיים.” לדבריו, “ליקויים בשיעור 7% מהביקורות בבתי המטבחיים ובשיעור של 13% במשחטות הם גבוהים מדי מבחינתנו ואנו שואפים לצמצומם.”

לדברי הרופא הווטרינר ד”ר וסים ג’ראיסי מהתאגיד לפיקוח וטרינרי “תפקיד הרופאים הווטרינרים במתקנים המפוקחים הוא לפקח על כל שרשרת אספקת המוצרים מן החי ולוודא כי המוצרים הללו אותם צורכים תושבי ישראל יטופלו כראוי, בסטנדרטים הגבוהים ביותר, לאורך כל תהליך הייצור. בכלל זה לוודא את בריאות בעלי החיים, להקטין את צער בעלי החיים, לוודא כי סביבת העבודה נקיה ומתוחזקת בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים המחמירים למניעת זיהומים ומחלות העלולים לעבור לבני אדם, לוודא כי האריזות מסומנות כראוי וכי כל ההליך מבוצע תוך הקפדה על קירור מתאים ובכלל זה הליך ההובלה לנקודות המכירה”.

דרשו את הסימון הווטרינרי

לדברי ד”ר ג’ראיסי, היות ולצרכן אין אפשרות לזהות חיידקים במוצרים מן החי, חשוב להקפיד ולרכוש בשר, עופות ודגים רק במקומות מוסדרים וכן מוצרי מזון מן החי ממפעלים הנמצאים תחת פיקוח הדוק והמחוייבים לעמוד בתקנים המחמירים. “כל מוצרי המזון מן החי  שנמצאים תחת פיקוח התאגיד לפיקוח וטרינרי מחוייבים בסימון של תאריך השחיטה, תאריך האריזה והוראות השמירה בקירור. כל קצב מחוייב לשמור את האריזה ולהראות ללקוחות, על פי דרישתם, את הסימונים הללו. הסימון הכולל את במקרה של ספק כלשהו מומלץ לבקש לראות את האריזה, ואם היא איננה, פשוט לא לרכוש את המוצר” אומר ד”ר ג’ראיסי.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה