מחדל מיליארד השקלים: הביטוח הלאומי נגד שירות התעסוקה

קרבות בוץ בין המוסד לביטוח לאומי לבין שירות התעסוקה בשאלה במי תלוי הקולר של תשלום כמיליארד שקלים לכ-400 אלף ישראלים שהיו רשומים כמובטלים, ובפועל שבו לעבודה • בשירות התעסוקה מאשימים את הביטוח הלאומי ומנגד, מאיר שפיגלר, מנכ”ל הביטוח הלאומי, לא חסך את לשונו מהתנהלותו של רמי גראור, מנכ”ל שירות התעסוקה

מימין: מאיר שפיגלר מנכ''ל הביטוח הלאומי, משמאל: רמי גראור מנכ''ל שירות התעסוקה | צילומים: דוברות

“הוא כשל במבחן המעשה ושילם מיליארד שקל שלא כדין ועכשיו מחפש אשמים”. את הדברים הללו מטיח מנכ”ל שירות התעסוקה רמי גראור במנכ”ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר, לאחר שמיליארד שקלים שולמו כדמי אבטלה בעקבות נתונים שהעביר שירות התעסוקה לביטוח הלאומי. “נוכח המחדל וממדיו, אני מצפה ממאיר שפיגלר לגלות מנהיגות ולקחת אחריות על תשלומי היתר שביצע. לא מאוחר לתקן את הטעות, ברגישות המתבקשת הציבור יבין זאת, בפרט מפני ששפיגלר הודיע על כך מראש”, טוען גראור.

“הניסיון לגלגל את האחריות על שירות התעסוקה הוא מביש וחוטא לאמת. אין זה מכבד את שפיגלר ואין זה ראוי למגזר הציבורי. שירות התעסוקה התנגד לאורך כל הדרך למדיניות דמי האבטלה האוטומטיים עד יוני 2021 שדחפו אליה שפיגלר ואחרים, מתוך הבנת נזקיה לדורשי העבודה ולמשק כאחד, ותחת זאת הציע כבר בתחילת המשבר את המודל הגרמני. אנו פועלים ללא לאות להשיב את דורשי העבודה למעגל העבודה, כך עשינו לאורך כל המשבר וכך נמשיך לעשות – זו אחריותנו ולא אחרת”.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

“מנותקי הקשר” אשמים

הדברים מתפרסמים היום בעקבות חשיפה של נתי טוקר ב-TheMarker ולפיה 400 אלף ישראלים קיבלו כמיליארד שקל דמי אבטלה, בטעות. זאת, לטענת הביטוח הלאומי בשל כשל חמור של שירות התעסוקה במידע על נתוני שוק העבודה.

כתוצאה מכך, מאות אלפי עובדים קיבלו דמי אבטלה שלא כדין. בביטוח הלאומי, כמובן, מאשימים את שירות התעסוקה במחדל.

לפי הפרסום ב–TheMarker, חובם של כ-382 אלף ‘מובטלים’ עומד, בממוצע על כ-2,400 שקלים, וברוב המקרים, נוצר כתוצאה מנתונים לא עדכניים שהועברו לביטוח הלאומי. המספר המדויק של החוב עומד על 923 מיליון שקל. לפי הדיווח, גם מבקר המדינה החל לבדוק את הנושא.

חלק מהבעיה, שאוזכרה ב’ביזנעס’ לא פעם, היא העובדה שבשל הקורונה לא נדרשים העובדים להתייצב פיזית בלשכת התעסוקה, והדיווח האינטרנטי אינו אמין דיו. משכך, לפי טענת הביטוח הלאומי, שירות התעסוקה העביר למוסד לביטוח לאומי מידע לגבי מובטלים שנחשבו “מנותקי קשר” – כלומר, כאלה שלא נוצר איתם קשר לאחר מכן על מנת לוודא אם שבו לשוק העבודה.

הביטוח הלאומי מצדו, ביצע משך זמן מה את תשלום דמי האבטלה, ורק לאחר ששולמו כמיליארד שקלים בוצעה הצלבת מידע מול נתוני השכר, וה’מובטלים’ שלמעשה הועסקו, הפסיקו לקבל את הכסף המיותר. עתה הם נותרו בעלי חוב למדינה.

בפועל, כל גוף מאשים את רעהו באחריות לכשל. ובינתיים, החל הביטוח הלאומי בשליחת מכתבים הדורשים את השבת הכספים שהתקבלו על ידי האזרחים שלא כדין.

לפי הביטוח הלאומי, “תשלומי היתר שהועברו עומדים על כ-920 מיליון שקלים, ובממוצע מדובר על כ-2,400 שקל לאדם שהם כשבועיים דמי אבטלה. החוב, כמו כל חוב אחר, ייגבה ברגישות, בהתחשבות ובמידה ויש צורך בפריסת תשלומים – כך ייעשה”.

במקביל, הטיל מנכ”ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, את האחריות – על שירות התעסוקה. כצפוי, בשירות התעסוקה טוענים כי “דבריו אלה רחוקים מן האמת, מפני שמבחן התעסוקה שמפעיל שירות התעסוקה אינו מספיק לקביעת זכאות לדמי אבטלה, לא לעצם הזכאות, לא להיקפה וגם לא למשכה”.

עוד ציינו בשירות התעסוקה, כי “כבר בתחילת המשבר הבהיר שפיגלר כי נוכח ריבוי תובעי האבטלה וכן הקרבה לליל הסדר הביטוח הלאומי ישלם לכלל התובעים מקדמות על סך 1.6 מיליארד שקל, ובהמשך וככל ויתברר שאין התובע זכאי לדמי אבטלה ייגבו ממנו הכספים ששולמו לו שלא כדין”.

הוי אומר, כי “לא רק שהביטוח הלאומי היה מודע לאפשרות תשלומי היתר מראש אלא שנערך לה ואף עדכן את הציבור”.

יצא המרצע מן השק

הביטוח הלאומי הגיב בהאשמה חוזרת: “הניסיון של מר גראור להוליך שולל את הציבור ולהתייחס לבדיקות המקצועיות הנערכות על ידי הביטוח הלאומי כאילו והן קובעות את סטטוס האזרח כמובטל או עובד, מעיד יותר מכל על בריחתו מאחריות, דבר שאינו מפתיע איש, ועל כך שאין זכות קיום לשירות התעסוקה למעט יצירת בירוקרטיה, טירטור, הכבדה ובלבול של אותם אזרחים שנגזר עליהם להיפלט משוק העבודה.

“תפקיד שירות התעסוקה הוא לדאוג לת-ע-ס-ו-ק-ה. מצערת העובדה שאנשים רבים חזרו בכוחות עצמם לעבודה ואילו הם שמחובתם לדאוג לתעסוקת האזרחים דיווחו עליהם שהם בסטטוס מובטלים. מנכ”ל הביטוח הלאומי, מר מאיר שפיגלר הפנה באופן אישי עשרות מחוסרי עבודה שהתלוננו על אוזלת ידו של שירות התעסוקה ואכן גם פניותיו הושבו ללא מענה.

“במשבר הקורונה הוכח קבל עם ועדה שאבד הכלח על שרות התעסוקה ויפה יעשה המנכ”ל שלו אם הוא ייטיב לפקוח את עיניו ויפעל להצדיק במעשים את המשך פעילות השרות הנ”ל.

870/135 ליינר ארטקל

“בדבריו, גראור הוציא את המרצע מהשק, כשחשף את העובדה שלשרות התעסוקה אין שום סמכות והוא בפועל מסיר אחריות ואינו אחראי על דבר. אז נשאלת השאלה הרטורית, מה כן עושה גראור בשרות התעסוקה? זו שאלה רטורית שאינה דורשת מענה!

“הביטוח הלאומי התריע במשך תקופה ארוכה שנתוני שירות התעסוקה על מספר המובטלים בישראל מנופח ומופרז ולא תואם את המציאות העובדתית. כיוון שראינו את הפערים בין בקשות האבטלה אצלנו לבינם, הביטוח הלאומי בתיאום עם משרד האוצר, לקח על עצמו לבצע את המטלות של שירות התעסוקה בתחום הפיקוח והבקרה לרבות הצלבת מידעים בין נתוני ודיווחי מעסיקים, דיווחי השכירים, פיתוח מערכת לציבור המשקפת את מצבם התעסוקתי ועוד. בעקבות פעולות אלו, הביטוח הלאומי מנע תשלומי יתר בגובה של חמישה מיליארד שקלים נוספים!

“יש לציין, שירות התעסוקה סירב לכל בדיקה שתבוצע על ידי הביטוח הלאומי, כך לגבי הקמת מערכת או טיפול המקום אחד עבור מחוסרי העבודה במדינת ישראל. לו שירות התעסוקה לא היו עסוקים במלחמות אגו והיו רואים את טובת האזרח לנגד עיניהם – המובטלים היו מקבלים שירות מהיר, אמין ללא בירוקרטיה וטרטורים בין שתי מערכות שונות. זה הדבר הנכון לעשות במיוחד בתקופת משבר”.

מנכ”ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר הסתפק במילים ספורות ומסר: “בהתייחס לדברי מר גראור, הפוסל – במומו פוסל”.

טענות נוספות

וכמו תמיד, המתקפות באות בצרורות. “שירות התעסוקה מתמרץ את העובדים לא לחזור לעבודה – בניגוד לחוק”, כך טוען יו”ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי שפנה היום בדחיפות למנכ”ל שירות התעסוקה במכתב, בו דרש, “הפסיקו את תשלום דמי האבטלה, כפי שמורה החוק, לעובדים המסרבים לחזור לעבודה מחל”ת, על מנת לסייע למשק ולמדינה כולה לצאת מהמשבר”.

דובי אמיתי, יו”ר נשיאות המגזר העסקי | צילום: יח”צ

במכתב ששלח אמיתי לרמי גראור, מנכ”ל שירות התעסוקה, מלין אמיתי בשם המעסיקים, על כך שאינם מפעילים את הסנקציה, על פי חוק, לביטול דמי האבטלה על עובדים שמסרבים לחזור לעבודה: “על פי הדין, עובד שמסרב לחזור לעבוד מאבד את זכאותו לדמי אבטלה בתשלום. אולם, למיטב הבנתנו, סנקציה זו אינה מופעלת כלל בימים אלה כנגד העובדים שמסרבים לחזור לעבודה.

“אי הפעלת הסנקציה כנגדם והמשך תשלום דמי העבודה יוצרים תמריץ שלילי לאותם העובדים לחזור לעבודה ומותירים את המעסיקים בבעיה קשה ביותר”.

לדברי אמיתי, “מעסיקים רבים מתקשים להשיב עובדים לעבודה ועל כן, אנו דורשים כי הסנקציה הקיימת בדין תופעל באופן מידי כנגד אותם עובדים. הפסקת תשלום דמי האבטלה לאותם עובדים שיכולים ונדרשים ע”י המעסיק לחזור לעבודה, תסייע רבות למשק ולמדינה כולה ליציאה מהמשבר”.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה