מחפשים עבודה: עד 2034, 47% מהמשרות ייעלמו

כל העמדות נטושות, המחשב מסתדר לבד | צילום: Overton2012, ויקיפדיה

מתי בפעם האחרונה קיבלתם מייל מעסק ובנאדם ישב מאחורי המחשב שלו, הקליד וניסח, מחק ותיקן כדי 'לשוחח' עמכם? חשבתם? תחשבו שוב. רוב ההודעות שקיבלתם תוכנתו על ידי מחשב שמגיב בדיוק למה שעניתם, ובאיזו צורה של מענה שהחליט בעל העסק. הצעות שיווקיות מותאמות ומקוטלגות לפי צרכי העסק.

'ביזנעס' מתרחב בניו-מדיה: מהיום, כל העדכונים – גם בוואטסאפ!

הרזולוציה של הפרטים הנאספים על הלקוח או מוגדרים על ידי בעל העסק כה גבוהה, עד שלמשל, אם תוייגתם כחרדים או דתיים, לא תקבלו הודעות כאלה בשבת (כפי שנוהגים מרבית העסקים בישראל).

אבל נעזוב לרגע את מסך המחשב והמיילים שלנו. מרבית העסקים בעולם צועדים לכיוון הקדמה הדיגיטלית, והמחשבים מוחקים בנוכחותם פקיד אחר פקיד, ארכיבאי אחר ארכיבאי. גם המזכירות נעלמות אט אט מהשוק העסקי ובעוד שנים ספורות מזכירות דיגיטליות ימלאו את מקום הרל"שיות בהצלחה לא מבוטלת.

אם לפני עשר שנים מישהו היה מסביר לכם שלא תצטרכו לגשת לבנק כדי להפקיד שיק, סביר להניח שהייתם מביטים עליו מלמעלה למטה במבט מרחם. אם מישהו היה מספר לכם אז, שבעוד עשר שנים מצבת הטלרים ועמדות הפקידים בבנק עומדת להצטמצם למינימום – לא הייתם מאמינים. אבל היום כשזה קורה, ברור לגמרי שהתחזיות על היעלמותן של שני מיליארד משרות מהעולם עד שנת 2025, נשמעת פתאום הגיונית לחלוטין.

כשאומרים שני מיליארד משרות שנאבדות מתכוונים לכך, שכל עובד שני המועסק כיום במשרה 'שגרתית', ייאלץ לחפש לעצמו מקור מרנסה אחר. מקומות התעסוקה יאבדו אט אט עוד עובדים טובים ומוכשרים, מוצלחים ומשכילים, וההיפך הגמור יקרה: צעירים ורעבים, או מבוגרים שנוטלים שכר מועט, יתפעלו כמו תוכים את המחשבים שיבצעו במקום עשרות עובדים את המטלות שכיום נראה שאין תחליף למי שמבצע אותן.

מקצועות שלמים יאבדו את הרלוונטיות שלהם. משרות הביניים יתאדו. בעוד שברף העליון מספר המשרות בעולם ההייטק ופיתוח התוכנה הולך וגדל והחברות מאיישות עוד ועוד עובדים ‑ בעיקר בישראל, יצרנית בלתי נלאית של תוכנות ויישומונים – המגמה שמאפיינת את כלל מדינות המערב היא שככל שהמשרה היא ניהולית בדרג ביניים, יש עליה יותר ויותר קופצים. מנכ"לים שמנהלים את יומם בעזרת סמארטפון ויומנים עם תזכורות מובנות, ייתרו את המזכירות. משרדים לפי שעה וחדרי ישיבות מזדמנים הפכו ללחם חוק לדור שלם שיושב בבית הקפה ומנהל משם את עסקיו. כך נולדו חללי העבודה המשותפים, שחלק מהם מציעים מזכירות ופקידות טכניות למספר רב מאוד של משתמשים.

הענף שנותר מבוקש, הוא סוג המקצועות שעד שהרובוטים ייכנסו לפעולה, יהיו מאיישי המשרות בו – ברף התחתון ביותר של המשק, גם אם הכי מבוקש: זהו ענף נותני השירות. דמיינו את עצמכם במסעדה, בלי מארחת בכניסה או מלצרים מחוייכים שלוטשים עין לטיפ שלכם. לא עובד. דמיינו לעצמכם את הבר בלי ברמן, או את המטבח בלי שוטפי כלים וסו-שפים לצד השף. לא יעבוד. עד כמה שהמטבחים יתקדמו והמכשור יילך ויוסיף להשתכלל – עדיין, אין תחליף ליד האנושית. ובכל זאת, גם במטבחים מספר העובדים יורד, וכך גם מערכות ניהול בעולם המסעדנות שצמצמו את מספר המלצרים למינימום במסעדות רבות בעולם.

כוח העבודה הזול אך האפקטיבי של אנשי השיווק שכוחם יפה בעמידה פרונטאלית בשיווק פנים אל פנים או בשיחת טלפון בווירטואוזיות מילולית – יישאר על כנו. אם בכלל נענה לטלפון ב-2025… אבל עמדות מכר, קופאים, מוכרנים בחנויות ביגוד או משקפיים, יישארו איתנו לנצח.

אממה, כשאנשי דרג הביניים שמחממים כיום כיסאות משרדים במשרות פקידותיות ימצאו את עצמם בלי עבודה, אלה יציעו את עצמם בלית ברירה לעבודות שונות: כמו מכירה בדוכנים בקניון, אחים סיעודיים או אנשי עזר רפואיים, מורים ומרצים לסטודנטים שנמאס להם לשמוע שיעורים לא פרונטאליים במחשב. ויש עוד דבר קטן ועצוב: המשרות הללו, כבר היום מציעות שכר מינימום או קרוב אליו. ומה יקרה כשיהיו יותר קופצים על כל משרה כזו? האם שכר המינימום ימציא את עצמו מחדש?

הצעירים, דווקא אלה שאין להם שאיפות למשכורת תואמת-השכלה, יאיישו את המשרות הללו, והמבוגרים, המשכילים, המקושרים ונפוחי החזה, ימצאו את עצמם בתוך חמש-שש שנים ללא מקום עבודה.

בארה"ב, כמו בעולם כולו, המגמה הזו נחקרת ביתר שאת. חוקרים בשלשה אוניברסיטאות: בריטיש קולומביה, מנצ'סטר בבריטניה ואוניברסיטת דרום קליפורניה, ערכו מחקר שבו עלה כי אכן, משרות הביניים מחזיקות במספר הקופצים הרב ביותר. גדול הביקוש על ההיצע. המשרות שהשוק מציע הן או בשכר מפולפל בתחומי ההייטק, או משרות במעמד נמוך מאוד שלא מתאימות לכל אחד, ושכרן הוא מועט המחזיק את שעות העבודה המרובות והמתישות.

התוצאה: מספר רב של אנשים שמסתובב כבר עתה ללא עבודה, כשהצפי חמור עוד יותר. גם אלה שיעבדו, אומרים עורכי המחקר, יעשו זאת – או נכון יותר עושים זאת כיום – במשרות שבעבר לא היו מביטים לעברם. לא מבחינת השכר ולא מבחינת התנאים. כל היתר – לא עובדים.

תשננו טוב טוב את המונח: המהפכה הדיגיטלית. הטכנולוגיות שיעבירו אותנו מעולם העשייה הפיזי לעולם הבינה המלאכותית, כשהפעם לא רק אנשי המעמד הנמוך ייפגעו (מכונות ריתוך או תעשייה שעושות פעולות חזרתיות החליפו אותם) אלא גם אנשי הצווארון הלבן, המעונבים מהמשרדים, יילכו הביתה.

מי ומי ההולכים? אלה מקצועות עומדים להיכחד מהעולם?

עולם נעלם

המהפכה הדיגיטלית תגבה קרבנות-אדם לא מעטים. לפי התחזיות הקודרות למדי של המומחים, מקצועות רבים, ענפים שלמים מיער הג'ובים – ייכרתו.

כך למשל, טכנאי רנטגן. תחשבו מה עושה הטכנאי. מעבד את הנתונים לפי הידע שצבר וכותב עבור הרופא את האבחנה. אבל הרנטגנאים יהפכו למקצוע נעלם, כיוון שהמכונות יידעו בסופו של דבר לפענח את הנתונים, לנתח אותם, להסיק מסקנות ולהעבירן כדו"ח עם שורה תחתונה ברורה הישר אל הדוקטורים.

אם נזכיר את פקידי הבנק שייעלמו מהנוף לא נחדש דבר, אבל איתם יחד יהיו אנשי חברות הביטוח שהתמקצעו התפקידם בלימודים והכשרות ומאיישים קומות שלמות במשרדים, כדי לנתח חבות של פוליסה במקרה תביעה. אלו הם אנשים שאוצרים במוחם את כל כתב הפוליסה על סעיפיה ותתי סעיפיה ויודעים באיזה פרק לחפש כדי למצוא אם הלקוח זכאי לכיסוי או לא. אבל זמנם תם. טוטאל לוס. המחשב יידע לעשות את כל השקלולים הללו לבד, די בקרוב.

הוסיפו לכך את העובדה שחגיגת הקניות דרך הרשת גורמת לאנשים לבדוק יותר, ולהרגיש פרייארים כשהם מתפתים לסוכן פרונטלי היושב מולם בלי לבצע השוואת מחירים, והרי לכם עולם שלם של משווקי ביטוח שצפוי להשתנות. בסופו של דבר, היחיד שנשתכנע ממנו יהיה הגרר (האוטונומי!) שיבוא לחלץ אותנו באמצע המדבר, מרחק של שלש שעות נסיעה למקום יישוב, ויציע לנו לרכוש ממנו מצבר במחיר מפולפל…

עכשיו, תארו לעצמכם כמה מתסכל יהיה למצוא אנשים שבילו שנתיים ושלש וארבע ויותר מחייהם כדי להגיע לתואר הנכסף בראיית חשבון או סתם כך למדו למבחני לשכת רואי החשבון. לפתע, אותם עובדים שחלקם עברו לימודים אקדמיים ארוכים, או למדו במכונים חוץ אקדמיים ועברו סטאז' מתיש ומייגע – ולפתע, המחשב יבצע במקומם את כל הפעולות החשבונאיות, יחתום וישגר למס הכנסה, מע"מ או הבנקים ללא מגע יד אדם.

יש המרחיקים לכת ואומרים כי גם מקצוע עריכת הדין ייעלם. ככל שלא מדובר בייצוג מול שופטים, לא יהיה צורך בעורך דין בפועל, כיוון שכלל הפעולות שהוא מבצע כמו ניסוח חוזים צוואות וכיוצ"ב, יוכלו להתבצע בקלות ע"י הזנת הנתונים המבוקשים ע"י כל אחד מהצדדים. כל שנזדקק לה היא תוכנה שיודעת לשאול את השאלות הנכונות ולשקלל את הנתונים כולם מול הידע האגור בתוכה, והופ, החוזה נחתם דיגיטלית. נותר רק לקוות שבית המשפט לא יוחלף במחשב שינתח את כלל פסקי הדין האפשריים וינפיק את החלטותיו המשפטיות בתום הדיון…

כמובן, שעל קביעה זו, שעורכי הדין ייעלמו, כמו גם רואי החשבון – מערערים רבים מהחוקרים. לדבריהם, רק מנהלי החשבונות ייעלמו, רואי חשבון תמיד יישארו; כך גם עורכי הדין, שלדבריהם יזדקקו להם גם לכתיבת חוזים וצוואות – ולא רק לייצוג משפטי, בדיוק כמו לרופאים ולמנתחים (מי מוכן שרובוט ינתח אותו? שואלים המתנגדים. מי שמוכן שקרן לייזר תסיר לו משקפיים או שיער, עונים המצדדים). אך גם חוקרים אלה מסכימים, כי לא צריך להיות כותב שורות קוד כדי לנבא שמקצועות אלה ישתנו משמעותית.

עכשיו קחו את נהגי האוטובוסים, נהגי המשאיות ונהגי המוניות. כמה הם מרכיבים מאוכלוסיית העולם? לא ספרנו, אבל ניתן להניח שהם חלק בלתי זניח מהאוכלוסייה. ביום שהתהליך של רכבים אוטונומיים יושלם, הללו יתחילו לעשן כמו נהגי משאיות, מרוב תסכול על עבודתם שנכחדה. ואם יישאר לנו כסף לקניות בקניון, לא סביר שניתקל בכניסה בשאלה: "יש נשק?". כי אפילו המאבטחים יומרו בעיניות שיסקרו את תווי הפנים שלנו ויכריעו אם אנו רשאים להיכנס, על פי הנתונים שבמחשבי מערכת הביטחון.

חזון האפוקליפטה

"בעוד 20 שנה", אמר ביל גייטס בשנת 2014, "הביקוש לעובדים במגוון רחב של תחומים יהיה נמוך בהרבה מהיום". גייטס רצה להסביר לציבור שלא הפנים את תוצאות המחקרים שקבעו כי עד שנת 2034, 47% מהמשרות הקיימות כיום ייתפסו על ידי רובוטים. חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד מיהרו לשבת ולמפות את סוג המשרות שהרובוטים ישתלטו עליהן, ובישרו בשמחה: ככל שאתם בעלי משרה המזקיקה בינה אנושית ואינטליגנציה רגשית, יצירתיות ותפיסה חושית מורכבת – משרתכם תישמר עבורכם גם אחרי 2034.

נראה לכם? המחשבים צוחקים עלינו, והאלגוריתמים מדביקים את הפער במהירות שאפילו ביל גייטס לא חזה. דומה, כי אם היה הרושם שעוד שנים ארוכות אחרי 2034 המשרות יישמרו לבעליהן, נדמה כי הבינה האנושית העריכה את עצמה כיותר מדי קריאטיבית. לפתע התברר שאלגוריתמים יכולים להקדים את זמנם. רובוט שהתבונן בתמונות שהיו לפניו, יצר סדרה של תמונות תוך יצירה חופשית שהפליאה את כל מי שביקר במוזיאון שבו הוצגה תערוכת הציורים הרובוטיים בשוויץ.

מתברר שהגולם קם על יוצרו, גם כאשר מדובר בתוכנות חכמות במיוחד. מתברר שהן התקדמו בקצב שאפילו כותבי התוכנה לא שיערו. קחו למשל את ה-DeepDream, פרויקט מחקרי של גוגל, שביסודו היה אמור לזהות ולנתח תמונות באמצעות אלגוריתם. שינו קל בהוראות התפעול שלו הוביל את האלגוריתם להשתגע ולייצר שילוב אינסופי של תמונות חדשות…

ומי נשאר?

"אין לנו כלים אמיתיים לקבוע היום אלו מקצועות יהיו רלוונטיים או מבוקשים בעוד חמש או עשר שנים", אמר אחד מהמומחים העוסקים בתחום, וצדק. אין דרך לדעת מתי יושלם תהליך הדיגיטציה של תחום המסחר הפיסקלי באופן מלא; לא ניתן לשער מתי הכסף המזומן ייעלם מחיינו לחלוטין, וכיצד יגיב לכך עולם הבנקאות וחברות האשראי.

דבר אחד בטוח. למנהלי אתרי אינטרנט, כותבי קוד, מתכנתים, מעצבים גרפיים (שעבודתם תשתנה משמעותית) או כל נותן שירות דיגיטלי שיידע לתפעל את הרובוט או התוכנה שמחליפה את איש המקצוע – יזכה לפרנסה קלה יותר להשגה, ממי שיסרב להתקדם למרחב הדיגיטלי פורץ הדרך.

גם מקצועות הקודש ישרדו. חשבו על מחורר במאפיית מצות יד, מכניס לתנור (שיבר) או סתם סופר סת"ם. אלה לא ייעלמו מן הנוף גם אם כל העולם יעבור לדיגיטציה מושלמת. ההיפך, עוד ייתכן שאת התפילין של הנכד שלכם וגם של הנין – עדיין יכתוב סופר סת"ם שמן הסתם תבררו כמה פחות הוא מחובר לדיגיטל…

ועד שתלמדו איך מייצרים אפליקציות שימציאו עבודות מכניסות לאנשים שנשארו בלי עבודה, אל תשכחו שבכל עולם שנהיה בו, מתקדם ככל שיהיה, תמיד יישארו בני האנוש עיקר הבריאה; הרגשות לא ייהפכו למכניים (יועצים ומטפלים, היכונו להצפה); ותמיד כשנרצה נוכל לברוח למטבח של אמא, שתגיש לנו גפילטע פיש או חריימה שבתי עסיסי – שאף מכונה דיגיטלית לא תוכל לחקות.