מחקר הסטארטאפ של הכלכלנית הראשית: בלי ערבים וחרדים

מי נהיה סטארטאפיסט? תופתעו: לא חייבים ללמוד תואר אקדמי או לרכוש השכלה מדעית כדי להצליח בעולם ההייטק • מספיק להיוולד להורים בעלי יכולת כלכלית בעלי השכלה עם רקע מדעי-טכנולוגי • חרדי? גם אם אתה סטרטאפיסט, כנראה שלא תשמש מודל השראה או כלי במחקר

חממת הייטק, דיגיטל ורפואה בלב בני ברק | באדיבות המצלם

מחקר חדש של אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר שולל את הקביעה ולפיה ליכולת הלימודית יש חלק נכבד בהסתברות להיות יזם סטארטאפ. המחקר מצא שיש קשר בין היכולת הכלכלית של ההורים לבין הסיכוי להיות סטארטאפיסט מצליח. זאת ועוד, להשכלה מדעית-טכנולוגית של ההורים יש קשר חזק לסיכוי להיות יזם בתחום ההייטק, מעל ומעבר לעוצמת הקשר של תואר אקדמי כלשהו. ייתכן מאוד, שמחקר זה מעניק רוח גבית למחקרים של בנק ישראל ושל מכון טאוב הטוענים כי יש השכלה עודפת בישראל.

חדשנות טכנולוגית הינה מנוע צמיחה מרכזי במדינת ישראל, וחברות הזנק (סטראט אפ) הן ביטוי מובהק של תופעה זו. לכן אומרים במשרד האוצר כי ישנה חשיבות רבה להבנת גורמי הרקע של האנשים העוסקים בחדשנות בשל תרומתה הניכרת של חדשנות טכנולוגית לקצב הצמיחה הכלכלית, בטווח הקצר והארוך. הנושא אף מקבל משנה חשיבות בתקופה הנוכחית על רקע משבר הקורונה אשר עשוי להוביל לשינוי דרמטי בענפי המשק תוך הסתמכות מוגברת על ענפים עם פריון גבוה ושאינם תלויים בקבלת קהל פיזית, כדוגמת ענפי ההיי-טק.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

לצד זאת מזכירים באוצר כי ישנה ירידה בשנים האחרונות במשקל התעסוקה בענפי ההייטק מסך התעסוקה במשק. על פי נתוני הלמ”ס, בשנת 2008 היווה ענף ההיי-טק כ-12.9% מהתעסוקה, בהשוואה ל-12.1% ב-2018. לכן ראוי לאפיין את שכבת האזרחים שיש להם סיכוי להיות יזמי הייטק ולטפח אותם.

הניתוח מתבסס על קובץ נתונים ייחודי של עובדי סטארטאפים, אך כמה לא מפתיע – הוא אינו כולל את המגזר החרדי, כמו גם את מקבילו הערבי. “המדגמים כוללים רק יהודים לא-חרדים, משום שחרדים וערבים כמעט ולא קיימים בקובץ של עובדי סטארטאפ”, נכתב בהערה המסבירה כיצד נערך המחקר. טווח הגילאים שנבחן במסגרת המחקר הוא בין 35-26 כאשר בגילאים אלה לטענת החוקרים הסבירות להיות יזם סטארטאפ היא הגבוהה ביותר.

גב כלכלי חזק

בחלק הלימודי נמדדו הישגים של סטארטאפים בבחינות המיצ”ב של כיתות ח’, מבחני הבגרות והפסיכומטרי, ולצד זה נמדד הגב הכלכלי של יזם ההייטק מצד משפחתו והחשיפה שלו לחדשנות ויזמות. כך מצאו החוקרים, כי יש יותר יזמי הייטק שלהוריהם היה הכנסה גבוהה אך הם עצמם לא ממש הצליחו במתמטיקה, מאשר כאלו שהצליחו מאוד בלימודים ובמבחנים אך להוריהם לא היה מספיק כסף זמין (7 יזמי סטארטאפ לאלף נפש, לעומת 4.7 יזמים לאלף נפש).

לתופעת הקשר בין הכנסת ההורים לסיכוי להיות יזם סטארטאפ כותבים החוקרים מספר הסברים: “ראשית, הקמת סטארטאפ דורשת לרוב השקעה ראשונית גדולה של הון עצמי וליזמים מרקע כלכלי חזק גישה קלה יותר למשאבים שכאלה. שנית, אף אם היזמים אינם נעזרים באופן ישיר במשאבים הכלכליים של הוריהם לצורך הקמת סטארטאפ, עצם קיומו של גב כלכלי חזק עשוי להועיל לפרטים המעוניינים להקים סטארטאפ. זאת באמצעות קיומה של רשת בטחון כלכלית במקרה של כישלון.

“שלישית, יתכן שהפערים נובעים מהבדלים ביכולת מולדת ובהון אנושי נרכש. כך, הורים עם הכנסה גבוהה עשויים להיות בעלי יכולות גבוהות יותר וייתכן שחלק מיכולות אלו עוברות באמצעות חינוך או תורשה לילדיהם. כמו כן, ילדים הבאים מרקע כלכלי חזק עשויים לגדול בסביבה טובה יותר, בה ישנם גם בתי ספר איכותיים יותר, דבר שעשוי להשפיע על סיכוייהם להיות סטארטאפיסטים. הסבר אפשרי נוסף הוא הבדלים בחשיפה ליזמות וחדשנות ויש מספר מחקרים שהראו כי קיימת השפעה של חשיפה ליזמות ולחדשנות על ההסתברות של הפרט להיות יזם או ממציא”.

בנוסף, נבחן הקשר בין השכלת ההורים להסתברות להיות יזם סטארטאפ. כאמור, החוקרים מצאו כי קיים מתאם חיובי בין השכלת האב לשיעור יזמי הסטארטאפ לאלף נפש. מלבד זאת, ניתן לראות שלהשכלה מדעית-טכנולוגית (STEM) של האב קשר חזק אף יותר להסתברות להיות יזם סטארטאפ. בהקשר זה, להשכלת שני ההורים קשר כמעט זהה בעוצמתו לסיכוי להיות יזם סטארטאפ.

870/135 ליינר ארטקל

פרשנות // דוד שלומוביץ

יש סטארטאפיסטים במגזר החרדי, תספרו אותם

ישנן שתי דרכים לפגוע במטרה. האחת, לצייר עיגול ואז לירות את החץ, והשניה, לצייר את המטרה מסביב לחץ שנורה זה מכבר.

לעיתים עולה התחושה, כי במחקרים מסוג זה, החיצים והמטרות מתואמים להפליא. לבצע מחקר על ההסתברות להיות יזם הייטק בלי לכלול את המגזר הערבי המהווה כ-21% מכלל מדינת ישראל ואת המגזר החרדי המהווה כ-12% מכלל תושבי המדינה, משול לסֶקֶר שייערך בתוך אחד מאוטובוסי השבת – סביב השאלה האם נכון להפעיל תחבורה ציבורית בשבת.

הנה דוגמה מהחיים.

לכותב השורות יש אח מוכשר מאוד, שפיתח סטארטאפ מצליח, בלי ללמוד יום אחד במכללה. גם השותף שלו לסטארטאפ לא עבר השתלמות כלשהי. שניהם בוגרי ישיבה שאת שנותיהם הטובות השקיעו בלימוד גמרא ויצאו לעולם המעשה הרבה אחרי נישואיהם. השנים אוטודידקטים, בנו תוכנות, רכשו ציוד ושטחי אחסון, תוך שהם נעזרים בהלוואות, בתמיכת הקהילה והמשפחה ויצאו לדרך.

בהמשך, הם נפגשו עם המדען הראשי של מדינת ישראל לבחינת תמיכת המדינה בסטארטאפ שלהם. התשובה השלילית הדהימה אותם, מכיוון שהסיבה הייתה: הסטארטאפ מיועד למגזר החרדי. לכן, הוא לא מספיק מעניין.

איננו יודעים מה קורה במגזר הערבי, אך במגזר החרדי יש מספיק סטארטאפיסטים. הם פועלים באופנים שונים ופורצים דרך בתחומים שונים ומגוונים. הציצו לכל אותן תכניות וחממות המיועדות ליזמים צעירים מהמגזר החרדי, ותופתעו.

להתעלם מכל אלה ולמקד את המחקר במשקפיים מצומצמים של מי שעברו מבחני מיצ”ב או בגרות ופסיכומטרי וכד’, לא נכון בעליל. חוטא לאמת.

דומה, כי הגיע הזמן לבחון את המגזר החרדי לפי הסרגל המתאים לו, ולא לנסות למתוח או לקצר אותו כבמיטת סדום.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה