מחקר חדש חושף: המחיר הפיזי והנפשי של העובדים בזמן המלחמה

דר מיקי וינקלר מנכ"ל המוס"ל | צילום: יח"צ

הקרב שלהם רק החל: המלחמה שהחלה ב 7.10.23 העמידה את העובדים תחת גורמי לחץ וחרדה מרובים. מחקר חדש שערך המוס"ל (המוסד לבטיחות ולגיהות) בקרב 1498 עובדים, בחן את ההשפעות הפיזיות והנפשיות על העובדים בישראל. 35% מהעובדים איבדו בני משפחה קרובים או ממעגל שני, 40% מהם דואגים לבני משפחותיהם במילואים. 30% חוששים מהמצב הכלכלי שנוצר בעקבות המלחמה.

הלחץ המסיבי במהלך המלחמה, משפיע רבות על הבריאות הפיזית והנפשית של העובדים. 43% מהעובדים העידו שהם סובלים מסטרס וחרדה, לעומת 24% בקיץ לפני המלחמה. 39% מהעובדים דיווחו על רמת שחיקה גבוהה מאוד, לעומת 25% מלפני המלחמה. שחיקה גבוהה, מעבר להיותה מצב נפשי לא מיטבי והקשר שלה לקשיי שינה ולמצבי דיכאון, היא מהווה גם גורם סיכון לבריאות של העובדים וקשורה לריבוי כאבי שריר-שלד, סיכונים לתחלואה לבבית ומהווה סיכון לבטיחות בשל העייפות, חוסר הריכוז, מוטיבציה שמושקעת בתחומים אחרים ועוד. 

הממצאים מראים, כי אחוזים גבוהים של העובדים דיווחו על כאבי שריר-שלד, שפגעו בתפקודם לעומת הדיווח לפני המלחמה. כאבי עורף וכתפיים עלו באופן המשמעותי ביותר – 41% דיווחו על כאב מגביל פעילות לעומת 19% מלפני המלחמה. ככל שרמת השחיקה גבוהה יותר אחוז גבוה יותר היו מעורבים בתאונות עבודה. 7% דיווחו על תאונה שבה נפגעו בעבודתם בחודשיים של המלחמה, לשם השוואה בקיץ דיווחו 11% מהעובדים על פציעה בשל תאונה בשנה האחרונה. אם מגמת החודשיים הראשונים תימשך, השנה הקרובה מסתמנת כבעלת סיכונים מוגברים לבטיחותם של העובדים.

עם זאת חשוב לציין כי 57% מהמשיבים ציינו שהעבודה שלהם תורמת או תורמת מאד להרגשתם הכללית, לעומת 13% שהעבודה מקשה עליהם רגשית בעת המלחמה.

איך ניתן להתמודד עם מצבי לחץ בכדי למנוע שחיקה בעבודה בקרב העובדים?

מומלץ לארגון לפתח נהלי עבודה שמתווים את דרך השמירה של הארגון על בריאותם הנפשית של העובדים. נוהל כזה יכלול דרכי מדידה וזיהוי, הגדרת היעדים לתנאי העבודה ודרכי מניעה וטיפול. 

זיהוי והערכת סיכונים: השלב הבסיסי להתמודדות עם בעיה הוא היכולת לזהות ולעבד בבהירות את המצב הקיים. היו ערניים ותבדקו באופן שוטף דפוסים או התנהגויות שבאים לידי ביטוי אצל העובדים שלכם המעידים על מצוקה נפשית כמו: לקיחה חריגה של ימי מחלה, שיעורי תחלופה גבוהים של עובדים, עייפות וחוסר ריכוז, רגזנות, ירידה במדדי הביצוע או סקרים תקופתיים.

הגדרת יעדים, מניעה וטיפול: חשוב לדעת לזהות את תחושת השחיקה והלחץ כמה שיותר מוקדם ולא לחכות שהמצב יחמיר. אבל כשלב מקדים וכדי לשפר את יכולתכם למנוע מצבים לפני שהם מהווים בעיה, צריך לזהות מהם הדברים שיוצרים מצבי לחץ על העובדים בארגון שלכם. כמו כן, כדאי לבקש עזרה אישית או מקצועית בכדי להעריך את המצב ולפעול לשינוי בזמן באחד או בשני הכיוונים הבאים:

שינוי מערכתי: שיפור מערכות התקשורת והבירוקרטיה הארגונית, הפחתת עומסים מיותרים, מערכי הערכה ומשוב המיועדים לפיתוח, התאמת תכני העבודה, סביבת העבודה והגדרות התפקידים בצוות בכדי להפחית גורמי עומס ולטפל במה שמקשה על ביצוע התפקיד.

שינוי אישי: התאמת התפקיד לעובדים והכשרת העובדים לשינויים בתפקיד כך שתהיה הלימה גבוהה בין הנטיות היכולות וההכשרה שלהם לבין המשימות שעליהם לבצע.

יצירת איזון: העבודה היא חלק חשוב מהחיים ותופסת נתח נכבד מהזמן שלנו. עם זאת, חשוב ליצור איזון נכון בינה לבין היבטים אחרים ומחוייבויות בחייהם של העובדים שעליהם למלא אותם וגם מאפשרים להם מנוחה, "ניקוי ראש" ומילוי הכוחות מחדש. 

מנכ"ל המוס"ל, ד"ר מיקי וינקלר מסכם: "לחץ ושחיקה נפשית מוכרים היום כחלק בלתי נפרד מהסיכונים הבריאותיים במקום העבודה ולסיכון לבטיחות העובדים, תופעות אלו החמירו עוד יותר במהלך מלחמת 'חרבות ברזל'. על המעסיקים בישראל להבין ששמירה על הבריאות הנפשית של העובדים יכולה להשפיע גם על רמת התפוקה שלהם עבור החברה. המוסד לבטיחות ולגיהות מזמין את המעסיקים להשתמש בשירות הייעוץ וההכוונה שלו לשמירה על בטיחותם ובריאותם הנפשית והפיזית של העובדים בישראל".