מחקר של בנק ישראל קובע: התואר הראשון לא תמיד נחוץ

בנק ישראל | צילום: shutterstock

מחקר חדש בבנק ישראל מחזק את הטענה החרדית על הצורך המיותר בלימודים אקדמיים על פני לימודי מקצוע. במחקר שנערך על ידי עידן ליפינר, נעם זוסמן ודרור רוזנפלד מחטיבת המחקר בבנק ישראל מתברר כי ישראל נמנית עם המדינות המובילות בשיעורם של בעלי השכלה עודפת: כ32% לעומת 22% במדינות ה-OECD.

הפמפום האינסופי על הצורך בלימודים אקדמיים כתנאי סף לקבלה לעבודה מקבל במחקר מכה מוחצת. המחקר מעלה שבישראל של 2020 יש השכלה עודפת (מצב בו מספר שנות הלימוד של העובד עולה על הממוצע בקרב העוסקים במשלח היד) של 14%בקרב בוגרי תואר ראשון והשיעור של אלו באי-התאמה בין מקצוע הלימוד למשלח היד עומד על כ-40%.

במילים פשוטות: אין כל קשר בין הלימודים לתואר ראשון לבין העבודה שאליה מתקבלים הבוגרים. מחלוקה בין מקומות הלימוד עולה שבוגרי המכללות הציבוריות בישראל הם בעלי הסיכויים הגבוהים ביותר להימצא בהשכלה עודפת ובאי-התאמה בין מקצוע הלימוד למשלח היד בשנים הראשונות אחרי תום הלימודים. בקרב בוגרי האוניברסיטאות המצב טוב קצת יותר והפער לטובה בין המכללות הציבוריות לפרטיות עומד על כ9% בקירוב.

המחקר מעלה עוד כי השכלה עודפת פוגעת בשכרם של העובדים שהשקיעו שנים רבות בלימודים אקדמיים לריק. המחקר מצא כי בעלי השכלה עודפת מקבלים שכר שנתי ברוטו הנמוך בכ-17% מזה של בעלי השכלה ההולמת את משלח ידם, ללא הבדל בין גברים לנשים.

איפה אם כן נמצאת ההתאמה הטובה ביותר בין הלימודים למשלח היד? בכל אותם לימודי המקצוע שהחרדים נוהרים אליהם בכל השנים האחרונות. החוקרים מצאו כי בוגרי מקצועות לימוד בזיקה הדוקה לשוק העבודה כמדעי המחשב, הנדסת חשמל, חשבונאות, מקצועות עזר רפואיים ועבודה סוציאלית, הם בעלי הסיכויים הנמוכים להשכלה עודפת ואי התאמה.