מחקר של בנק ישראל קובע: התואר הראשון לא תמיד נחוץ

מול דרישות סף חסרות ביסוס של תואר ראשון לכל משרה ממשלתית מגיע מחקר של בנק ישראל וטורף את הקלפים • בישראל השכלה עודפת של 14%בקרב בוגרי תואר ראשון והשיעור של אלו באי-התאמה בין מקצוע הלימוד למשלח היד עומד על כ-40% • הסוף לדחיקת רגלי בוגרי הישיבות ממשרות ממשלתיות? ח”כים, לטיפולכם בקדנציה הבאה

בנק ישראל | צילום: shutterstock

מחקר חדש בבנק ישראל מחזק את הטענה החרדית על הצורך המיותר בלימודים אקדמיים על פני לימודי מקצוע. במחקר שנערך על ידי עידן ליפינר, נעם זוסמן ודרור רוזנפלד מחטיבת המחקר בבנק ישראל מתברר כי ישראל נמנית עם המדינות המובילות בשיעורם של בעלי השכלה עודפת: כ32% לעומת 22% במדינות ה-OECD.

הפמפום האינסופי על הצורך בלימודים אקדמיים כתנאי סף לקבלה לעבודה מקבל במחקר מכה מוחצת. המחקר מעלה שבישראל של 2020 יש השכלה עודפת (מצב בו מספר שנות הלימוד של העובד עולה על הממוצע בקרב העוסקים במשלח היד) של 14%בקרב בוגרי תואר ראשון והשיעור של אלו באי-התאמה בין מקצוע הלימוד למשלח היד עומד על כ-40%.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

במילים פשוטות: אין כל קשר בין הלימודים לתואר ראשון לבין העבודה שאליה מתקבלים הבוגרים. מחלוקה בין מקומות הלימוד עולה שבוגרי המכללות הציבוריות בישראל הם בעלי הסיכויים הגבוהים ביותר להימצא בהשכלה עודפת ובאי-התאמה בין מקצוע הלימוד למשלח היד בשנים הראשונות אחרי תום הלימודים. בקרב בוגרי האוניברסיטאות המצב טוב קצת יותר והפער לטובה בין המכללות הציבוריות לפרטיות עומד על כ9% בקירוב.

המחקר מעלה עוד כי השכלה עודפת פוגעת בשכרם של העובדים שהשקיעו שנים רבות בלימודים אקדמיים לריק. המחקר מצא כי בעלי השכלה עודפת מקבלים שכר שנתי ברוטו הנמוך בכ-17% מזה של בעלי השכלה ההולמת את משלח ידם, ללא הבדל בין גברים לנשים.

איפה אם כן נמצאת ההתאמה הטובה ביותר בין הלימודים למשלח היד? בכל אותם לימודי המקצוע שהחרדים נוהרים אליהם בכל השנים האחרונות. החוקרים מצאו כי בוגרי מקצועות לימוד בזיקה הדוקה לשוק העבודה כמדעי המחשב, הנדסת חשמל, חשבונאות, מקצועות עזר רפואיים ועבודה סוציאלית, הם בעלי הסיכויים הנמוכים להשכלה עודפת ואי התאמה.

Inner article

בנוסף, נמצאו סיכויים קטנים להשכלה עודפת ואי התאמה בקרב בעלי כישורים גבוהים או מחוננים בשפת העם, עובדי המגזר הציבורי ובעלי ותק בשוק העבודה. 

החוקרים כותבים כי השכלה עודפת ואי-התאמה בין משלח היד לבין מקצוע הלימוד שרכש העובד, הן שתי תופעות בעלי השפעות שליליות על העובד, המעסיק והמשק. 

קשה להאמין שהמשק בישראל השבוי בקונספציית הלימודים האקדמיים יתעורר ויקדם עובדים בעלי כישורים או ותק על פני בוגרי תואר ראשון. אולי שליחינו בממשלה צריכים לנופף במחקר זה כל אימת שמדברים על חרדים-אקדמיה-תעסוקה או כאשר מנסים לקדם חרדים למשרות במגזר הציבורי.

מומלץ עבורך

3 תגובות ל: "מחקר של בנק ישראל קובע: התואר הראשון לא תמיד נחוץ"

  1. זה ממש לא רק בישראל.
    גם בעולם המערבי יש חשיבות לניסיון מאשר לתואר.

    אם יש מתכנת שיש לו ניסיון של 5-7 שנים ואפילו 3 שנים העדיפות כלפיו תהייה גבוהה מאשר מישהו שסיים תואר ראשון בהצטיינות במדעי המחשב ויש לו ניסיון של 3-4 שנים בתור מלצר…

    בעולם ההייטק ניסיון הוא הרבה יותר חשוב מאשר מדיפלומה ושום חוק לא יוכל לשנות את זה.
    חקיקק חוקים רק יגרמו לנדידה מסיבית יותר למדינות אירופה וצפון אמריקה.

  2. וואו. מצאנו דרך להיות בורים ועמי ארצות רק כדי להצדיק את בורותינו. החרדים לא נוהגים ללימודים אקדמיים מקצועיים ואכן רמת הידע הנדרשת כדי לעבוד כפקיד דלפק או כאחראי על עושים סוגרים במשרד ממשלתי לא מחייבת תואר ראשון. מכאן עד הקפיצה לביטול הצורך בתואר הדרך עוד ארוכה.
    מצד שני, במשרדי ממשלה ומעסיקים ציבוריים בעיקר נוצרה אינפלציה של תארים מיותרים, וכל זב מגב וסמרטוט רץ לעשות תואר קקמייקא במכללת חרטא ברטה כדי לקבל הטבה כספית במשכורת.

  3. ציטוט של מחקר והצגת עובדות אינטרנסנטיות .לא מוצגת כל התפלגות בין תחומי עיסוק ולא בין סקטורים.
    לא הוצגה עובדה לדוגמא האם התואר נרכש במהלך העבודה או העובד הגיע איתו לעבודה

כתיבת תגובה